קובעי השליטים

הגדרה מילונית: שלטון עקיף ושלטון ישיר

חפא טוען שכדור הארץ נשלט תמיד תחת שלטון עקיף שבו ניהלו מושכים בחוטים שמחוץ לעולם את העניינים והם אלה שמסייעים לשליטים הנראים של העולם, בכל מהלך ההסטוריה, הם גם מסייעים לכוחות החזקים הבלתי נראים אבל מוכרים כגון תאגידים, בעלי הון ואחרים.
בני אדם אינם מסוגלים לראות זאת, בשל מגבלת הראייה שלהם, או אי יכולתם לדעת קבוע. גם השליטים האנושיים של העולם, יודעים רק מעט מאד על אלה שעוזרים להם, ואינם יודעים שהם בסך הכל כלי במשחקי כוחות קוסמיים.
חפא ניסה, כידוע, לחבר אותנו לרשת הטלפתית ולעזור לנו להתגבר על מגבלת הראייה ולפקוח את העיניים.
בזכות קשריו המיוחדים עם שליטי הגלקסיה הוא קיבל, בסיפור של ההסטוריה האלטרנטיבית, את תפקיד ניהול העולם, והוא ניהל אותו בשלטון ישיר במשך חמש שנים.
אז קמה בגלקסייה קואליציה אחרת, קואליציה של אופל, שהדיחה את בעלי בריתו של חפא וכבשה את כדור הארץ. גם צורת שליטתה כפי שהיא מתוארת בסיפורי ההסטוריה האלטרנטיבית שלי, היא צורה של שלטון ישיר השונה מן השלטון הקיים כיום, לפי דעת חפא, בכדור הארץ.
בהסטוריה הלא-אלטרנטיבית טען חפא כבר בתקופה הראשונה שהכרנו אותו, שהשליטים האנושיים טרפדו מעת לעת גילויים שהתגלו למרות מגבלת הראייה, אשר גרמו לבני אדם ספורים להיכנס אל מלחמות החייזרים*. קשה לדעת אם אותם שליטים אנושיים (הוא מנה בהם את ארה"ב של אמצע-סוף שנות ה70, שכמובן שלטה על רשויות חקר החלל והחייזרים של ישראל, שכמובן נגלה יום אחד שהיו גם היו, ואילצה אותן למשוך ידיהן ממאחזים שתפסו מעבר לגבולות הידוע-קבוע) עשו את זה מתוך אינטרסים כדור-ארציים, או שפעלו כסוכני משנה של השלטון העקיף. חפא טוען שכל עוד ההגעה לחלל של בני אדם היתה ספוראדית, החייזרים היו אדישים בדרך כלל לרעיון ההגעה של בני אדם מכדור הארץ למרחבים שבגדול קיים בחלל פחד שהאדם כמאסה יגיע אליהם. במספרים מועטים, גם יכלו החייזרים להשתמש באדמיים כפועלים וחיילים. הנשיא קרטר, שהודה שראה עב"מים, ידע לדבריו הרבה דברים על מאבקי הכח החייזריים, ובתקופתו היתה הכפיה הגדולה על הרשויות ובהן הרשויות הישראליות לא להתעסק עם חייזרים (אבל חפא אמר שאי אפשר לתלות את הכל בנשיא בלבד, גם באמריקה).

אחרי 2008: יש גם כאלה שמאמינים שהתנתקות בני האדם מהם תעזור לאדם להתעצם ולהתכונן למלחמה איתם בעתיד. בשנים האחרונות שחפא היה איתנו, הוא האמין שזה מה שאכן עומד לקרות וכיום לא רק שהחייזרים נהיו רגישים יותר לסכנה שהאדם במאסה יתגבר על המגבלות שהיו לו עד היום, אלא שגם רשויות עתידות להודות ולחשוף חלק מהמחקר החייזרי האמיתי שהיה בידיהן בכל השנים – סימן להפחתת הפחד האנושי מפני חייזרים.

עידכון, 6.11.13:

לאחרונה כתבות על מדע המתפרסמות "אפילו" בהארץ, מעלות את הרייטינג של הסיכוי לגילוי חייזרים, ובשפע.

חפא היה מן הסתם אומר שהוא חזה מראש את מה שהוא קרא לו 'הכשרת הקרקע' (במסגרת הטענה שלו שכל 'חידוש' כולל האינטרנט, כבר היה הרבה שנים קודם רק לא 'הכשירו' שלא לומר 'הלבינו' אותו אלא מתי שהוא 'התגלה' רשמית).

אולם הטענה הרדיקלית שלו היא ש"חקר החייזרים" עד כה, מה שהוא קרא 'המחקר האמיתי' – היה מנוהל ומפוקח על ידי אותו מה שבחוץ, כולל הרשות שנתנו לחלליות של בני כדור הארץ לצאת לחלל ולהגיע לירח בתקופתו של ניקסון. הוא לא הגיע למסקנה הזאת ביום אחד ובמשך זמן רב חשב שהממשלות מפחדות מ"חייזרים" ומסרבות להכיר בקיומם, עד ששינה את מסקנותיו וקבע שהסתרת "החייזרים" היא אינטרס משותף של הממשלות ו"החייזרים", ואין באמת התנגדות או 'מחתרת אנטי-חייזרית' רצינית במערכות, כמו שחשב פעם.

שוב, השאלה היא (כמובן באם חפא צודק) מה גילוי צפוי אומר מבחינת הסכמת החיצוניים, אם הם באמת הסכימו לזה או הרשויות – מישהו איבד את הפחד.

* מלחמות כאלה מתוארות במקורות של PLANET N. חפא לא ידע לספר לנו הרבה על מעורבות אדמית בהן, אבל לא שלל אותה, כמו גם את האפשרות שאדמיים הועסקו ע"י החלל כפועלים (בדרגה נמוכה יותר מ'מושכים בחוטים'), אם כי חשב שזה היה במספרים קטנים מאוד (לדברי סטולי הגנוב, הוא שינה את הערכתו המקטינה, והוא שמע ממנו זאת בנסיעה שלהם). הוא כן אישר שהיו גילויים 'למרות מגבלת הראייה'.

הגדרה מילונית: מגבלת ראייה

המוח האנושי מוגבל. אנחנו מכירים רק ארבעה מימדים, ויש לנו רק חמישה חושים, ואולי זיק של חוש נוסף, שקוראים לו "אינטואיציה" או "החוש הששי".
במושגים של נפח וקיבולת, היה חפא אומר, קיבולת המוח של המין האדמי על כדור הארץ איננה מספיקה ביחס ליצורים אחרים ביקום, שרואים וקולטים תדרים שאנחנו חסומים בפניהם בדרך כלל, או שאיננו מסוגלים לדעת קבוע אודותם, גם כשה"אינטואיציה" או "החוש הששי" משיגים מהם משהו.
חפא דימה את המצב הזה למגבלת ראייה וניסה לתקן אותה באמצעות המכשירים שבנינו על פי הוראותיו.

לדעת קבוע: הגדרה מילונית

ידיעה קבוע היא אותו מצב שחפא ניסה להביא אליו את כולנו באמצעות החיבור לרשת הטלפתית.
לטענתו, בגלל שקיבולת המוח שלנו כבני אדם היא מוגבלת, אנחנו תופסים רק חלק קטן מהמימדים ביקום, וכשאנחנו חורגים מעבר למימדים ולעולמות שאנחנו רואים בדרך כלל, מה שאנחנו נתקלים בו הוא בעיקר עלטת מרחב, סתומה ובלתי חדירה. אפשר שהמנגנון האבולוציוני חסם קליטת מימדים אלה, שמה שמתרחש בהם לא היתה לו רלוונטיות להישרדות או אי הישרדות המין האנושי. מן הצד השני, על פי גישת המאטריקס, המתכנת לא מעוניין שנדע יותר מדי.
אף על פי כן, יש למוח הבזקים שבהם הוא חודר דרך עלטת המרחב וקולט ויודע . כל אחד מאיתנו היה שם וקרא לזה אינטואיציה, חלום או שמות אחרים. אבל לרוב אנחנו שוכחים ואין לנו מצב של יודע קבוע, בגלל הסיבות שציינתי. חפא האמין, כנראה שבניגוד לעמדת כמה ממכריו, שצריך ושניתן לפתור בעיה זאת ולעזור לכולם להגיע אל מצב יודע קבוע. יש כאלה שטוענים שזאת פשוט הקשבה לעצמנו, ל'קול הלב' או הקול הפנימי – שחסרה במצב היום יום, מכל מיני סיבות.

אבל כל אחד היה שם

מעבר למקום ההוא, שבו היכולת של המוח נחסמת.
יש אפילו כאלה שנמצאים שם כל הזמן, גם כעת.

כולנו משוטטים שם, אבל לרוב אנחנו שוכחים.

ולכולנו היו שם הבנות (Understandings). הבנות של מכלול הגוף.
אנחנו לא מסוגלים, בגלל המגבלה המוחית שלנו כיצורים אדמיים,להיות יודעים קבוע ולכן אנחנו שוכחים. אבל הגוף זוכר.

כולם רוצים שנשכח. פוליטיקאים, משרדי פרסום, מדורת השבט, משרד ההשכחה, כל סוכני ה'סוציאליזציה' למיניהם.

המוטו שלי תמיד היה לזכור. גם אם זה מוזר בעיני האחרים.
אם אתה מוזר, זה סימן שאתה זוכר.
ועד יומי האחרון, אני מקווה לא לאבד את הזכרון. יקרה איתי מה שיקרה.image

אבל כל אחד היה שם

מעבר למקום ההוא, שבו היכולת של המוח נחסמת.
יש אפילו כאלה שנמצאים שם כל הזמן, גם כעת.
כולנו משוטטים שם, אבל לרוב אנחנו שוכחים.

ולכולנו היו שם הבנות (Understandings). הבנות של מכלול הגוף.
אנחנו לא מסוגלים, בגלל המגבלה המוחית שלנו כיצורים אדמיים,להיות יודעים קבוע ולכן אנחנו שוכחים. אבל הגוף זוכר.
כולם רוצים שנשכח. פוליטיקאים, משרדי פרסום, מדורת השבט, משרד ההשכחה, כל סוכני ה'סוציאליזציה' למיניהם.
המוטו שלי תמיד היה לזכור. גם אם זה מוזר בעיני האחרים.
אם אתה מוזר, זה סימן שאתה זוכר.
ועד יומי האחרון, אני מקווה לא לאבד את הזכרון. יקרה איתי מה שיקרה.

האינטרנט הטלפתי הראשון בכדור הארץ

יש עדיין כמה שאלות, שעוד לא מצאו להם תשובה.
לכמה מהן, אולי גם לא תימצא תשובה בזמן חייו של המין האנושי, למרות שיש כאלה שחושבים שאין דבר כזה, לכל שאלה תימצא בסוף תשובה.
אחת השאלות הגדולות האלה, שעד נכון לרגע זה, עם כל גילויי המדע המדהימים של השנים האחרונות, לא מצאו לה תשובה היא השאלה האם אנחנו לבדינו?.

חפא הוא אחד שטוען שיש לו תשובה.
ההסטוריה האלטרנטיבית היא נסיון לתת לו עולם שפועל, על פי התשובה שלו.
בלי שום מחוייבות לומר שעדיין אני מאמין לו, או לשכנע אתכם הקוראים, שזה אכן נכון.

הוא טוען שהוא למד את הכל במשהו שהוא מעין בית ספר של תבונה עליונה, תבונה גלקטית.
בני האדם, הוא אומר, הם לא העתיקים ביקום. טוב, זה ידוע. היו דינוזאורים לפניהם, היו בקטריות לפניהם, שגם יהיו אחריהם.
אבל הם גם לא המין התבוני, כלומר האינטליגנטי הראשון ביקום.
חפא טוען שיש מינים עתיקים יותר שהמוח שלהם יותר מפותח.
מכיוון שהמוח שלהם יותר מפותח, הם יכולים לראות מימדים שחסומים בפנינו, מימדים שאולי האינטואיציה של כמה אנשים מרגישה אותם, אך לא יותר מכך.

האינטואיציה נמצאת בדיוק במקום, שבו היכולת המוחית נחסמת.

וכנראה שלגבי רוב האנשים, מה שהם לא יודעים לא מפריע להם, כל עוד זה לא מאיים על הקיום שלהם.

חפא סיפר לנו, שהוא נלקח, או נחטף, על ידי בני מין אחר, עתיק ומפותח יותר שמחוץ לכדור הארץ.
הוא למד אצלם הרבה דברים, בבית הספר התבוני הגבוה.

הוא למד שהם מסתכלים על כדור הארץ מרחוק, אך נמנעים מלשלוט בו שליטה ישירה.
חפא משער, שזה לא מפני שהם לא מעוניינים בכדור הארץ.
דווקא בני האדם, כסוג צעיר יחסית של ישות תבונית, די מעניינים אותם ולכן גם חטפו אותו מכדור הארץ, בתור גור.
סיבות שדומות לסיבות של פוליטיקה שבין מערכות תבוניות אינטר-סולריות (בין שמשיות) משאירות את כדור הארץ מחוץ לתחום הגישה הישירה, למרות שמבקרים בו מדי פעם, ומשפיעים, מאחורי הקלעים, על הרבה דברים שקורים בו.

חפא חשב שהוא יכול לשנות את המצב הזה, ולחבר את כדור הארץ לתחום הגישה הישירה.
הוא האמין שדבר זה יהיה טוב לבני האדם, או כמו שהוא קרא לנו, המין האדמי שעל כדור הארץ.
הוא האמין שניתן לפתח ולהרחיב את יכולות המוח האנושי ולחבר אותנו אל הרשת היקומית, שם נלמד איפה אנחנו נמצאים וכך נוכל לעזור לעצמינו יותר.
בסך הכל, אנחנו לא יודעים כלום על מצבינו האמיתי ביקום, כך הוא היה אומר.

לא תמיד אני בטוח שאני מסכים עם כל מה שאמר חפא. נסיון השנים מלמד אותי שהחכמה 'איך להיות בן אדם' אין לה שום קשר עם שידרוג המוח האנושי או הרחבת התבונה, ובשטח הזה העובדות הנכונות היום היו נכונות גם לפני אלפי שנים ויהיו נכונות עוד אלפי שנים אם נשרוד, ואם לא נשרוד, לא בטוח שזה יהיה דווקא בגלל מחסור ב'טכנולוגיה תבונית' כלשהי.
אבל מצד שני, אם נלמד על מקומינו ביקום, גם זה יכול לעזור, והאדם בכל מקרה הוא חיה שנידונה ללמוד.
ללמוד ולהמציא.

חפא לא גילה לנו את כל הפרטים של תכניתו הגדולה. הוא בחר בי, ובעוד קבוצה של עוזרים. כפי שהבנו, תפקידנו היה בתחום הטכני של הנחת תשתית לרשת טלפתית. מתחנו קוים, חיברנו חוטים אל קופסאות, לא את כל מה שאנחנו עושים הבנו.

צבי היה זה שתקשר איתו רוב הזמן. לנו רק היה נדמה לפעמים, שאנחנו מצליחים לקלוט משהו.
הבנתי שחפא נמצא כרגע עדיין מחוץ לכדור הארץ, אך הוא בדרך לשוב.
בינתיים,חיכינו ל5.3, היום בו המערכת שבמשך חודשים שקדנו על בנייתה, היתה אמורה להתחיל לפעול.

בעצם, בנינו את האינטרנט הטלפתי הראשון בכדור הארץ, בלי שבכלל היה לנו אז מושג מה זה אינטרנט.

הרקדנית משולשת השדיים

הגבעות שבאמצע הארץ הנמוכה (כך בערך הם מכנים כאן מכתש) כבר מתחילות להיות מכוסות.

עדיין לא לגמרי.
השמים עדיין בצבע חום, כמו שאר הלילות כאן, בכוכב מוזר זה.
אבל יש בחום הזה איזה עומק שמתחיל להיות סגול, ואולי זה רק לי נדמה, תוך כדי שאני מכוון את הטלפתית.
גם גיטרה טלפתית צריך לכוון.

עוד מעט תזרח השמש הקטנה, זו שאינה מאירה כמו השמש הגדולה. איתה יזרחו שני ירחים.
שלושה כדורים גדולים יזרחו ברום השמים.
האירוע שכולם כאן מדברים עליו, רוחשים אותו, מטלפתים אותו.

מה יקרה כאן בדיוק, אינני יודע.
באופק, השמים החומים מתחילים לשנות את צבעם.
זרימת גלים אווריריים בצבע סגול קל מתחילה לבוא משם לאט לאט, עוד לא פורצת אל מרכז הרקיע.
קולות ההמון מסביב מתגברים.
אני לא יכול לקרוא להם בני אדם.
אבל גם לא "יצורים" או "חייזרים". אלה מלים שמקטינות, או מנכרות אותם.
אני מרגיש הרבה קירבה איתם, וההרגשה הולכת ומתחזקת ככל שעובר הזמן שאני פה.
אני מרגיש שאני והם חלק מעולם משותף.
הרבה יותר משותף ממה שהיה לי עם הרבה בני אדם כמוני, בכדור הארץ.

וזה לא סתם נדמה לי, עובדה, כולם מתקבצים פה ביחד, את כולם מוליכים צלילי כלי הנגינה. כולם מצפים לשלושת הכדורים הגדולים שיפציעו עוד מעט בשמים.

הצבע של השמים הולך ומשתנה לסגול עמוק, ואולי צבע אחר, מסתורי לגמרי, שכמוהו עוד לא ראיתי.
אני מבחין פתאום בקוים, כאילו משהו משורטט שם בשמים, איזה ציור, משהו הדומה לחיה, משהו בהיר יותר, על רקע הסגול או הצבע האחר, העמוק שממלא כעת את הרקיע לגמרי.
הכל השתנה כעת. אי אפשר להתעלם, גם האוויר הוא שונה.
מלא קול.

אני מביט למרחב סביבי. הצבע המסתורי של השמים איננו חושך.
אני יכול לראות שכל הגבעות כבר מכוסות לגמרי.
דומה שכל אלה שחיים בארץ הנמוכה נמצאים פה.
אחד לא נותר במבני החומר הקטנים שנראים במרחק, קבוצות קבוצות, בין מצוקי המכתש והאופק, לבין המקום הזה.

מרכז ההוויה
שום דבר לא קורה במקום אחר.
רק מה שכאן ועכשיו, הוא חי.

ועכשיו מגיחים שלושה עיגולים, כמו יוצאים מגב החיה שבמרכז הרקיע.
זורחים מרום השמים.

צליליהם של כל כלי הנגינה נעשים באחת גבוהים.
גם הטלפתית שבידי, למרות שאני לא פורט עליה בכלל.

השמש הקטנה במרכז, צבעה שונה מכתמיד, מעין ורוד עמוק.
עליה סוגרים הירחים שנראים גדולים ממנה, וצבעם כעין ירוק טורקיז. עולמות מסתוריים, מלאים הרים וצללים.
ההתרגשות כאן מתקרבת לכדי פיצוץ.

רקדנית משולשת שדיים
מחוֹללת על הגבעה הסמוכה.
מתחילים להצטרף אליה.
הכל מתנועע מסביב כגל סוחף, נד גורר
.