Podcast Episode: (Epilogue II) the ones who float

Pip: בלוג הצועד — המקום שבו הליכה מהירה מספיק עשויה להוציא אותך מהסרט לגמרי.

Mara: הפרק של היום עוסק בפרק אחד מתוך יומן מסע יוצא דופן — מעבר ממדי, תחנות קפיצה, ומה קורה כשמישהו חוזר לבד. הצועד בנעליו כתב את זה, ויש כאן הרבה מה לפרוע. בואו נתחיל עם המרחפים.

המרחפים: מי שנשאר ומי שעובר

Pip: השאלה שהפוסט הזה מציב היא לא "מה קורה כשעוברים ממד" — אלא מה קורה לאדם שנשאר על המדרכה ומסתכל על המקום שבו מישהו היה ואיננו עוד.

Mara: הנה מה שסטולי תיאר לאחר שחזר לבד: "זה אותו עולם, רק נוף שמשתנה קצת. אנחנו בממד אחר, אבל לא בזמן אחר — אם כי גם זה אפשרי, אבל חפא לא לימד אותנו את זה."

Pip: כלומר השעון על היד ממשיך לתקתק, התאריך נשאר התאריך, אבל הנוף מסביב מתחיל לזחול לאט לאט לכיוון אחר — עד שמבינים שעברת.

Mara: וסטולי מוסיף פרט חד יותר: "ייתכן שאיבדנו אותך אפילו לפני שהפסקת לראות אותנו." כלומר הפרידה לא קרתה ברגע שנעלמו — היא כבר הייתה בתהליך הרבה לפני כן.

Pip: זה מה שהופך את הסצנה בצומת עזה-מטודלה לכואבת כל כך — הרגע שבו רצית לקרוא להם שאתה מצטרף כבר היה מאוחר מדי, ואולי מאוחר מדי זמן רב לפני כן.

Mara: מה שמגיע אחרי זה הוא תיאור תחנות הקפיצה — מבנה דמוי שדה תעופה ענק, ארבעה עמודים לבנים בפינות, אורות שעולים ויורדים במקום חללית. סטולי לא ראה כלי טיס — רק שבילי אור.

Pip: "מקום שממנו ממריאות חלליות" — שהוא, כפי שמובהר, יותר "המרחב שממנו יוצאות תנועות". ההבחנה הזו חשובה.

Mara: ובמהלך כל הדרך, בין תחנה לתחנה, ממשיכים ללכת — ומהר יותר. המנוחה שמורה רק בזמן ה"שיגורים" ובתחנות עצמן. כשחפא נעלם, סטולי הבין מיד, ללא שיאמרו לו, שעליו להמשיך ללכת.

Mara: ושם, בשיחה שמסכמת את הכל, חפא אמר: "אנחנו שייכים למעמדות שצריכים ללכת את דרכם דרך החלל — לא אלה שמרחפות."

Pip: ה"היסטוריה האלטרנטיבית" שמוזכרת לאורך הפוסט — המכונה שנבנתה לפי הוראות צ'אפה, הרכיב שהתקלקל — מוסיפה שכבה: הכותב דמיין גרסה אחרת לאותו מסע, שבה כולם הגיעו לזמן-אפשר. אבל שרידי המכונה כבר לא נמצאים.

Mara: הפרטים הכרונולוגיים בסוף — יציאה ב-8 ביוני, חזרה ב-16 באוקטובר, קפה שנשפך על הטלפון בדיוק באותו בוקר — עושים את כל זה לא פחות מוחשי, לא יותר פנטסטי.


Pip: מה שנשאר הוא הצומת — ואדם שמסתכל על מקום ריק ומבין שהרגע לבחור כבר חלף.

Mara: ומה שמחכה בצד השני, לפי סטולי, הוא לא ריחוף — אלא הליכה. מהר יותר ויותר.

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

כתיבת תגובה