מומלצים

הנהרה לגבי ה"היסטוריוֹת" בפוסטים הקשורים בחפּא Clarification regarding the "histories" in posts related to Chapa

מכיוון שמאז שחזרתי לכתוב בבלוג, אני מקדיש כמעט את כל הפוסטים לנושא של חפּא והידע האקס-פלנטרי שלו, ונראה לי שכך זה הולך להיות גם בהמשך, אני חש צורך להנהיר דברים שאולי לא ברורים, בוודאי לקוראים חדשים, לגבי ההיסטוריות, או ה'נאראטיבים' המיוצגים בפוסטים.

בעיקרון, יש שלוש "היסטוריוֹת" שפוסטים הקשורים בחפּא יכולים להיות שייכים לאחת מהן.

ההיסטוריה הרשמית של חפא

ההיסטוריה האלטרנטיבית של חפא והחבורה הראשונה

ההיסטוריה ה'אקטואלית' של חפא וכל הקשורים בו על כדור הארץ

ההיסטוריה הרשמית של חפא מתייחסת לדברים שקרו לחפא בשנים 1962-1977, בהן שהה מחוץ לכדור הארץ, מחטיפתו דרך לימודיו בבית הספר הגבוה של התבונה הגלקטית, השתתפותו במלחמות הקוסמיות ועד לחזרתו, הנדירה, לכדור הארץ. חפא הוא המקור וכל הדברים המסופרים קרו באמת, לפחות על פי טענתו, שאני, מאמין בה. לא הכל סיפרתי ויש דברים שלא קיבלתי את רשותו לספר. פוסטים מהסוג הזה כתבתי בעיקר בשנת 2005, היום הופיע פוסט חדש מהסוגה הזאת, ובימים הבאים יופיעו שניים נוספים.

ההיסטוריה האלטרנטיבית – כל מה שהיה (אולי) וקרה (כמעט) לחפא, לחבורה הראשונה ("חבורת המחץ") ולי, בשנים 1977-1995, בזמן מקביל, זמן "אפשר" של הזמן ה"אמיתי". שום דבר מזה לא קרה "באמת". לא עזבתי בעקבות חפא את כדור הארץ, אף אחד מהחבורה לא עשה זאת ב"מציאות" (חוץ מסטולי הגנוב). גם לא פגשתי את חבריו החיצוניים של חפא, ה"כחול", ה"מתורגמן" ואחרים, בכל מה שכתבתי עליהם הסתמכתי על תיאוריו של חפא ועל הדמיון שלי. גם לא הייתי עד לשלטון ישיר של אופל גלקטי על כדור הארץ, כן ראיתי דברים שיכולים להתחבר אליו ולהיות כמוהו, גם בלי המימד הגלקטי. כמובן ששילבתי בסיפורים מידע שקיבלתי מחפא והשתמשתי בו באישורו, למשל דברים הקשורים בצורות קהילתיות בחלל, כללים הקשורים בלוחמה קוסמית, טיסה מהירה בחלל, "סיפורים מעומק היקום" ועוד. את רוב הפוסטים של ההסטוריה האלטרנטיבית כתבתי בשתי סדרות בין 2005-2008. בשנה האחרונה הוספתי עוד שני פוסטים כדי לסיים את ה"סאגה" הזאת לבינתיים.

ההסטוריה האקטואלית מספרת על שנות היכרותי עם חפא מאז הגיע ב1977 ועד עזיבתו, האחרונה לבינתיים, ב2008, ומתארת את הידע שניסה להעביר לאנשים בכדור הארץ. את הפוסטים האלה התחלתי לכתוב ב2008, כמה חודשים לפני שחפא עזב. הדברים שבפוסטים האלה חלקם סוגננו, או עברו טשטוש הכרחי של מקומות ודמויות, אבל בעיקרם, הם דברים שקרו. עדיין לא את הכל סיפרתי, לא את הכל קיבלתי רשות לספר. נגעתי גם ואני מתכוון לגעת עוד, בדברים שהתרחשו אחרי עזיבתו של חפא בקרב האנשים שפגשו אותו, שמעו את הרצאותיו והיו תלמידיו. אני שואף למצוא דרך לאמת את הידע של חפא, בצורה שתאפשר לי ולאחרים ללמד וליישם אותו, ואז זו תהיה פתיחתה של קטגוריה רביעית, שונה לגמרי. אני מודה שיש לי ספקות, שכמותם עלו גם אצל חפא במהלך השנים, אם המין האנושי ראוי לידע הזה ואם מותר להעביר אותו לכל אחד, אך אני מאמין שגורלו של ידע הוא להילמד וגורלנו כאדמיים הוא ללמוד והחיים הם ללמידה.

Since I'm back to blogging here, I'm devoting almost all of my posts to C (Chapa) and his extraterrestrial knowledge, and it seems to me that this will continue to be the case, I feel the need to clarify things that may not be clear, certainly to new readers, about the histories, or the ' narratives' represented in the posts.

Basically, there are three "histories" that Chapa-related posts can belong to.
The official history of Chapa
The alternative history of Chapa and the first gang
The 'current' history of Chapa and all related to him on earth

Chapa's official history refers to things that happened to Chapa in 1962-1977, in which he was out of Earth, from his abduction through his studies at the High School of Galactic Wisdom, his participation in cosmic wars until his rare return to Earth. Chapa is the source for the stories and all the things told really happened, at least according to his claim, that I, believe in her. Not everything I told and there are things I did not get permission to tell. I wrote posts of this kind mainly in 2005, today a new post of this kind appeared, and in the coming days two more will appear.

Alternative history – everything that was (maybe) and happened (almost) to Chapa, to the first gang ("smash gang") and to me, in the years 1977-1995, in parallel time, "possible" time of "real" time. None of this happened "really." I did not leave Earth following Chapa, none of the gang did so in "Reality" (except for "the stolen" Stoli). Nor did I meet Chapa's external friends, the "blue", the "interpreter" and others, in everything I wrote about them I relied on Chapa's descriptions and my imagination. Nor have I witnessed the direct rule of galactic darkness on Earth, yes I have seen things that can connect to it and be like it, even without the galactic dimension. Of course I incorporated in the stories information I received from Chapa and used it with his permission, for example things related to communal forms in space, rules related to cosmic warfare, fast flight in space, "stories from the depths of the universe" and more. I wrote most of the posts on alternative history in two series between 2005-2008. In the last year I have added two more posts to end this "saga" for now.

'Current' history tells of my years of acquaintance with Chapa from his arrival in 1977 until his last departure, in 2008, and describes the knowledge he tried to pass on to people on Earth. I started writing these posts in 2008, a few months before Chapa left. The things in these posts some have been styled, or have undergone a necessary blurring of places and characters, but mostly, are things that have happened. I have not told everything yet, I have not been given permission to tell everything. I also touched and I intend to touch further, on the things that happened after Chapa's departure among the people who met him, heard his lectures and were his students. I strive to find a way to validate Chapa's knowledge, in a way that will allow me and others to teach and apply it, and then this will be the opening of a fourth, completely different category. I admit that I have doubts, which have also arisen to Chapa over the years, whether the human race is worthy of this knowledge and whether it is permissible to pass it on to anyone, but I believe that the fate of knowledge is to be learned and our destiny as human beings is to learn and life, it is for learning.

נובמבר 1978: שמות

אם קיבלתם את הרושם שחפא לא עשה טעויות אף פעם, אז טעיתם, הוא עשה גם עשה, בעיקר טעויות השייכות כהגדרתו לזמן ש"עוד נתן אמון יתר בבני כדור הארץ". טעות אחת כזאת, מקרה שלא אפרט, היא אותה טעות של אמונה בבן אנוש שהובילה לכך שאופנוע הסירה שלו נגנב. הטעות השנייה, והפחות מובנת היא שהוא הלך לדווח על זה במשטרה. תמיד ראיתי בחשש ובזהירות שלו מפני 'כוחות הממסד' אינסטינקט בריא. היה זה בני, חברנו שמחוץ לחבורה שהמליץ לו ללכת למשטרה, הוא אמר כשגם הדריך אותו לאן לפנות "יש שם חבר'ה שיודעים את העבודה שלהם, והם ידעו למצוא לך את האופנוע" המליץ לו. אבל כשאני חושב על זה, לאור מה שהיה אחר כך, יתכן שחפא רצה שכך הדברים יתגלגלו, "כיוון את עצמו לכך" אם להשתמש בביטוי שלו.

הבעיות התחילו כשבתחנה רצו ממנו, השוטר והשוטרת שנלוו אליו כמעט מההתחלה, שם ותעודת זהות. תעודת זהות לא הייתה לו אף פעם, כיוון שעזב את כדור הארץ בגיל שבו מנפיקים כיום תו ירוק, אבל עדיין לא הנפיקו בו תעודות זהות. ושם הוא סירב למסור. רק את כתובת המגורים שלו, עליה לא רשום שם, ואת מספר הטלפון של השכנים (גם טלפון לא היה לו מעולם), היה מוכן למסור ואמר שזה מספיק, אך השוטרים כלל לא ביקשו, ממילא הוא סמך על יכולתה של המשטרה למצוא אותו בכל כתובת, אם תצטרך. היה לחפא משהו עקרוני נגד שמות. יש דבר כזה, הוא אמר, לא רק אצל אדמי כדור הארץ, אבל לאף אחד מחבריו החיצוניים לא היה שם. רק לחיילים הפשוטים, מן המעמדות/קבוצות היצורים 'נמוכי הדירוג' (שאנושות כדור הארץ נמצאת, מבחינת הפדרציה, נמוך עוד מהם) ניתנו קודים מזהים שאפשר לקרוא להם שמות, שהוטבעו להם על הגוף, כדי שלא יברחו. "שם זה אמצעי של האדונים לתפוס אותך בו" היה אומר. גם אותנו הוא ניסה להביא לכך שניפרד רגשית מהשמות שלנו, בטקס שהוא קרא לו 'שריפת השמות', שנעשה למרבה האירוניה בתקופה שבה קיבלתי את תעודת הזהות הראשונה שלי. הוא לא הצליח כל כך. בפוסט שכתבתי על כך, הנחתי עדיין שיש לו תעודת זהות, וכשקרא את הפוסט (כלומר, הקראתי לו את הפוסט), צחק עלי שלא ידעתי עדיין שאין לו תעודת זהות ולא הייתה לו. אז סיפר לי את הסיפור המלא של המעצר שלו, שידעתי קודם רק חלקית.

"תקראו לי ברוך בן נריה, העיקר שתמצאו את האופנוע" אמר לשני השוטרים שאפילו לא היו להם דף ועט לרשום את התלונה (לימים הציע לי לקחת את השם הזה ככינוי בלוגי) ואחר כך הזדהה בשמות נוספים שאת חלקם המציא על המקום, אבל זה היה בימים הבאים. השוטרים הסתכלו על שיערו הארוך ושאלו אותו אם הוא עריק מצה"ל, ואיימו להעביר אותו לידי רשויות הצבא "הם ימצאו עליך הכל, הם יודעים מי אתה". חפא חייך, ואמר שלא הספיק לשרת, כי נחטף בגיל 12. "נחטפת? ווי, מאיפה?" שאלה השוטרת. "מכדור הארץ" ענה. השוטר סימן לשוטרת עם האצבע על הרקה לאמור "קוקו" והיא חייכה אליו בהבנה. "נראה לי באמת נחטף לך השכל" אמר השוטר "רוצה שנחזיר לך אותו? ספר את האמת, מאיזה בית חולים ברחת יא גנוב?" אמר ונקב בכמה שמות של בתי חולים פסיכיאטריים ידועים במרחב. "לא ברחתי משום בית חולים, אולי אני זה שבאתי לרפא פה" "אתה באת לרפא?" התעקם הפה של השוטר בחיוך "בוא בוא ניקח אותך לרפא". "איך קוראים לפסיכיאטר שמטפל בך?" שאלה השוטרת. שוטר שלישי נכנס, והתלחש עם השוטר, חפא שמע "מקרים מיוחדים" ו"אה", אחר כך הוא יצא והשוטר הראשון סימן השוטר לשוטרת לצאת, וכשנשאר לבדו עם חפא הודיע לו שהוא מעוכב בחדר, ויש לו שלוש שעות להחליט אם הוא רוצה שיפנו לבתי החולים הפסיכיאטרים הסמוכים או לרשויות הצבא, שפתחו בדיוק במבצע ללכידת עריקים, גם עריקים ותיקים. "אני רק רוצה שתמצאו לי את האופנוע, בגלל זה באתי. אתם מסוגלים לכך?" השוטר הסתכל עליו במבט שהתחיל להיות עוין ויצא מתוך החדר. לא עברו שלוש שעות, עברו שעתיים ובאו אנשים אחרים, שהזמינו את חפא להיכנס איתם לרכב. הרכב שהיה לבן ואטום, הביא אותו אל מקום שהיה מלא מנורות ניאון ובלי חלונות, אנשים בלבוש לבן ואפור שבו ושאלו אותו אותן שאלות, מה שמו ולמה אין לו תעודת זהות. הוא הזדהה בשמות שונים, רובם תנ"כיים, הם התקשרו לאן שהתקשרו ונענו שוב ושוב 'אין אצלנו שם כזה', 'לא מוכר לנו'.

ועל השאלה השניה חזר על מה שענה לשוטר בתחנה. הם דווקא התעניינו. אבל חפא סירב לומר מעבר לכך. "קח אותי אל המוח שלכם, אלה דברים שרק הוא רשאי לשמוע" ענה שוב ושוב בעקשנות לכל אחד מהם. חפא טען שלא כל האנשים לקויים טלפתית, יש אנשים בעלי יכולת שידור והשפעה על סביבתם, ושלכל אזור יש 'מוח אזורי' כלשהוא הנותן הוראות לאחרים, אף בלא שהם מודעים לכך, וקובע את 'הלך הרוח' הסביבתי, וגם המדינה ורשויותיה הגלויות והסמויות משתמשות ב'מוחות סביבתייים'. הוא טען זאת על סמך נסיונו מקהילות דמויות אדמיים שהכיר בפלנטות האחרות ואני לא בטוח שטעה לגמרי גם לגבי הפלנטה שלנו. הייתה לו בוודאי סיבה לחשוב שהאנשים שלקחו אותו יבינו בדיוק על מה הוא מדבר. והם כנראה הבינו.

"אתה יודע, עד עכשיו הנחנו שאתה משחק, ואני חייב לומר שנהנינו לשחק איתך במשחק שלך. אבל אתה יודע שאם נתחיל לקחת את הדברים שלך ברצינות, אתה עשוי להיות מוגדר כגוף עויין לכדור הארץ, אז תקבל טיפול אחר, לגמרי אחר, ומאנשים שאתה לא רוצה לפגוש" אמר לו אחד החוקרים, הידידותי שביניהם (אם כי חפא אמר שכולם בסך הכל התנהגו איתו די ידידותי, וכיבדו אותו במאכלים ושתיה תוך כדי, גם החדר שהיה בו לא דמה לחדר מעצר, יותר לחדר נופש, רק שלא נתנו לישון בו הרבה). בסופו של דבר מסר להם כמה פרטים, הרבה פחות ממה שמסרתי כאן בבלוג. הוא בחר מה למסור. "רציתי לגרות את האדם החושב, העצמאי שבהם" אמר לי "לא יודע אם הצלחתי. הם יותר מדי שבעי רצון מעצמם, כמו כולם פה". השם האחרון שהזדהה בו היה פטריסיו, וזה היה הדבר הכי קרוב לאמת, כי זה היה השם שבו קראו לו כולם בבית הספר באקוודור. על היותו שם לפני החטיפה הוא סיפר להם הכל, כי לדבריו הוא רצה שיחקרו, ואולי יגיעו לבירור התעלומה לאן נעלמו הוריו ואחותו. "לא היה אכפת לי שיעלו גם על שמי הרשום במסמכים, תעודת הלידה וכו'" ענה לנו חפא על שאלה בטרם שאלנו. "זה לא הדבר העקרוני וזה לא סודי באמת. לא היה אכפת לי שידעו את שמי, רק לא רציתי להיות זה שיתן להם אותו, כי אני לא רוצה לאשר לממסד את הסיפור שלו דרך השתתפות במשחק השמות. הייתי עושה זאת לו הייתי עונה לשאלה שלהם על שמי".

לאחר עשרה ימים, הזמינו אותו להיכנס שוב לרכב האטום, הם הורידו אותו סמוך לתחנת המשטרה, ואמרו לו שהוא חופשי ללכת. הוא כבר לא נכנס שוב לתחנה לדווח על גניבת האופנוע.

יומיים אחרי ששב לביתו, חברים מהחבורה היו אז אצלו, מסר לו שכן מכתב שהתקבל בתיבת דואר סמוכה לכתובת שגר בה (עליה כאמור לא נשאל בכלל על ידי אף אחד מהחוקרים). היה זה מכתב רשמי, מבוייל בדואר אוויר. על המעטפה היה רשום בעט השם PATRICIO (כל האותיות בקפיטל) עם כתובת בעברית שכללה רק את שם הרחוב הסמוך, וברור היה שנכתבה בעט שונה. מתחת לאלה היה נראה כאילו חתכו את השכבה העליונה של הנייר, במקום שבו היו רשומים פעם שם אחר של נמען ושם של רחוב. רק שם העיר נותר למטה בדפוס, עם אות ראשונה בקפיטל ("אתה רואה" אמר חפא למי שהיה אצלו "כשהם רוצים למצוא הם יודעים, לא צריך לתת להם שמות. גם למצוא את האופנוע היו מוצאים, לו רצו"). בתוך המעטפה, בנייר נושא לוגו של ממשלת אקוודור, בספרדית שחפא עדיין זכר, נכתב: "Estimado señor,
Según una investigación que hicimos, los rastros de los miembros de su familia se perdieron en su viaje.
En la zona… el .. día .. mes .. año 1962.
En nuestra estimación, perecieron en las inundaciones que azotaron al país ese día, y en particular al entorno en el que viajaron."
( "אדון יקר, לפי בירור שעשינו אבדו עקבותיהם של בני משפחתו בטיול שערכו באזור … ביום.. חודש.. שנת 1962. להערכתנו נספו בשטפונות שפקדו באותו יום במפתיע את המדינה ובפרט הסביבה בה טיילו"). התאריך שהופיע במכתב היה תאריך חטיפתו של חפא, והוא לא זכר שבבוקר אותו יום התכוונו הוריו ואחותו לצאת לטיול כלשהו, בוודאי לא אל האזור שהוזכר במכתב שהוא יחסית רחוק מקיטו. מישהו שידע ספרדית, טען שיש משהו עילג בספרדית הזאת וחפא הסכים איתו. אלטון הציע לבדוק במעבדה אם הלוגו של אקוודור אמיתי. חפא אמר שאין טעם, כך או כך משפחתו אינה בחיים. דעתו הייתה שעשו להם משהו דומה למה שעשו לו, כשבאו למשטרה לדווח על היעדרו, אך אותם לא החזירו. ולפי בירוריו המאוחרים, הוא צדק. משהו אצלו השתנה בעקבות המכתב הזה, ואי אפשר היה שלא לראות. נראה היה שהוא כבר לא כל כך בטוח שהוא רוצה לשתף בידע שלו את בני כדור הארץ, הפגישות הלכו ודעכו, עד שעזב אותנו בסוף הקיץ הבא (הוא נפרד מאיתנו במאי, אך את הארץ עזב רק באוגוסט, עדיין לא מובן לי איך יצא מהארץ וגם עתיד היה לחזור וגם לצאת ולחזור שוב כמה פעמים, בלי תעודת זהות, אך עובדה שהוא ידע איך לעשות זאת). לא ראינו אותו יותר מ6 שנים.

The bonfire of the names burning

Chapa once had a different name, sometime, before he was torn from the earth.

That is, a name of the kind registered in the Ministry of the Interior, on identity cards. A name for passports and police registration. He did not mind revealing it to us. He had long since detached himself from it, and he had nothing emotional about that name. I think he would not have cared either if I had revealed to you, here, the same official name, which is still in his pocket in some tattered ID card. Sometimes you have to pay salaries to those in charge of the aisles, letters and numbers are a very fat bribe to the establishment, which eats and swallows them deep in its cellars, computerized today, manualized in the past. The same past where Chapa never thought that one day he would be able to part with his name. He was his whole identity, everything he was, he hung on to that name. he did not believe there were sides in him that were outside the boundaries of the name.
"Now I'm an unnamed man," Chapa told us, "try me and see."
Without a name you are fluid and reach everywhere, without a name you can have a thousand names, hold on to them and let go of them as you wish. You are not accountable, and they cannot lay hands on you, those whose essence of life is to lay hands on others and imprison them, as compensation for being imprisoned themselves. For each of us they did it from childhood, Chapa said. Get us used to identifying with our name, to answering even before we are called by it. Thus we cut off what was left of the remnants of the ancient bee wings with which man was ever born. Chapa told us about the ceremony in which he burned his name. Somewhere in space, with his alien friends, some of whom, in their worlds, had similar and even more complicated problems, and some stood aside and laughed at it all.It seems to us quite atracting, this idea. We flowed with his words until we reached one large and abandoned courtyard that was in the area, surrounded by eucalyptus trees. Chapa gave each of us an eucalyptus bark. Each one engraved on his shell his name, surname, and his identity card number, the ones they already had. We then collected some dried leaves and branches from this yard, and Chapa lit a fire.
"If you will, now it will be a ceremony of parting from your name. Or rather, your first ceremony of acquaintance with your true self, which will begin as soon as the shells of your old name are thrown into this fire. But I must warn you. This acquaintance can be very frightening.
Do not rush. We still have the whole young evening. Think about it well," said Chapa.
We sat like that for an hour around the fire, laughing, joking around. Zvi even offered to bring a finjan from his house, the nearest house there, and make coffee. Chapa suggested that we drink the coffee after. Then we were silent, or rather, each one was isolated with his own eucalyptus shell, and began to be uncomfortable in the air, until Chapa said, "Well. So you give me the shells now?"
He knew we were not about to give it to him. We were not ready yet.
It was already dark.

We took each one his shell, and without saying a word we left the yard.

Originally posted on 7/6/2006

November 1978: Names

If you got the impression that C never made mistakes, then you were wrong, he also made mistakes, mostly mistakes that belong by definition to a time when "he still over-trusted the earthers." One such mistake, a case I will not detail, is the same mistake of belief in a human being that led to his boat motorcycle being stolen. The second, and least understandable mistake is that he went to report it to the police. I have always seen in his apprehension and caution against the ‘establishment forces’ a healthy instinct. It was Beny, our friend outside the group who recommended him to go to the police, he said when he also instructed him where to turn "there are guys there who know their job, and they knew how to find you the motorcycle" he recommended. But when I think about it, in light of what happened next, it is possible that C wanted things to go that way, "directed himself to it" if to use his expression.

The problems started when at the station he was asked, by the policeman and the policewoman who accompanied him almost from the beginning, for a name and an ID card. He never had an ID card, as he left the world at the age when a green pass is currently issued, but no ID cards have been issued in it yet. And name he refused to give. Only his residential address, which is not listed there, and the neighbors' phone number (he never had a phone either), he was willing to give and said it was enough, but the police did not ask over it at all, anyway he relied on the police's ability to find him at any address, If she needs to. C had something principled against names. There is such a thing, he said, not only for the people of the earth. But none of his external friends had a name. Only the common soldiers, from the classes / groups of 'low-ranking' creatures (of whom the humanity of the earth is, in terms of the federation, even lower) were given identifying codes that could be called names, imprinted on their bodies, so that they would not escape. "name is a means of the lords to catch you in it" he would say. He also tried to get us emotionally separated from our names, in a ceremony he called 'Burning the Names', which was ironically done at the time I received my first ID card. He was not so successful. In the post I wrote about it, I still assumed he had an ID, and when he read the post (i.e., I read him the post), he laughed at me not knowing yet that he did not have an ID and did not have one. So he told me the full story of his arrest, which I knew only partially before.

"Call me Baruch Ben Neria, the main thing is that you will find the motorcycle" he told the two policemen who did not even have a page and pen to write down the complaint (he later suggested that I take this name as a blog nickname) and then identified himself with other names he invented on the spot. But that was in the days that followed. The policemen looked at his long hair and asked him if he was a deserter from the IDF, and threatened to hand him over to the army authorities. "They will find everything about you, they know who you are." C smiled, and said he did not have time to serve, because he was abducted at the age of 12. "Abducted? Wow, where from?" The policewoman asked. "From Earth," he replied. The policeman signaled to the policewoman with her finger on the temple to say "nuts" and she smiled at him understandingly. "It seems to me that your mind has really been abducted," said the policeman, "do you want us to give it back to you? Tell the truth, from which hospital did you escape? Said and mentioned some names of well-known psychiatric hospitals in the area. "I did not run away from a hospital, maybe I'm the one who came to heal here" "Did you come to heal?" The policeman's mouth twisted with a smile "Let's let's take you to heal". "What's your psychiatrist called?" The policewoman asked. A third policeman entered, and whispered with the policeman, C heard "special cases" and "oh", then he left and the first policeman signaled the policewoman to leave, and when he was left alone with C he was informed that he was detained in the room, and he has three hours to decide if he wants to be referred to nearby psychiatric hospital or the military authorities, who have just launched an operation to capture defectors, even veteran defectors. "I just want you to find me the motorcycle, that's why I came. Are you capable of that?" The policeman looked at him with a look that began to become hostile and left the room. Less than three hours passed, two hours passed and other people came, who invited C to get in a car with them. The vehicle, which was white and opaque, brought him to a place, full of neon lights and with no windows, people in white and gray again asked him the same questions, what is his name and why he do not have an ID card. He identified himself by various names, most of them biblical, they called where they called to and were repeatedly told 'we do not have such a name', 'not known to us'.

And on the second question he repeated what he had answered the policeman at the station. They were actually interested. But C refused to say more than that.
"Take me to your mind, these are things only he is allowed to hear," he replied stubbornly to each of them.
C claimed that not all people are telepathically impaired, that there are people who have the ability to transmit and influence their environment, and that each area has some 'regional brain' that gives instructions to others, even without them being aware of it, and he sets the environmental 'mindset', and the state and its overt and covert authorities also use 'regional minds'. He claimed this based on his experience from human-like communities he knew on the other planets and I'm not sure he was completely wrong about our planet as well. He must have had reason to think that the people who took him may understand exactly what he was talking about. And they probably understood.
"Do you know, until now we assumed you were playing, and I must say we enjoyed playing with you in your game. But you know that if we start taking your stuff seriously, you may be defined as a hostile body to Earth, then you will get a different treatment, completely different, and from people you do not want to meet." Told him one of the interrogators, the friendliest among them (though C said that they all were quite friendly with him, and honored him with food and drink while, also the room he had did not resemble a detention room, more like a vacation room, only they did not let him sleep much). He ended up giving them some details, much less than what I gave here on the blog. He chose what to deliver. "I wanted to stimulate the thinking, independent person in them" he told me "do not know if I succeeded. They are too satisfied with themselves, like everyone here." The last name he identified with was Patricio, and that was the closest thing to the truth, because that was the name everyone at the school in Ecuador called him. He told them everything about his being there before the abduction, because he said he wanted them to investigate, and perhaps they would get to the mystery of where his parents and sister had gone. "I did not care that my name, listed in the documents, birth certificate, etc. would be known by them too," C answered a question before we asked. "It's not a matter of principle and it's not really a secret. I did not care if they knew my name, just that I did not want to be the one to give them it, because I do not want to confirm to the establishment his story through participation in its names game. I would do that if I answered their name-quesion."

After ten days, they invited him to get back into the sealed vehicle, they dropped him off near the police station, and told him he was free to walk. He no longer re-entered the station to report the motorcycle theft.

Two days after he returned home, members of the group were then with him, a neighbor gave him a letter received in a mailbox near the address where he lived (about which he was not asked at all by any of the investigators). It was an official letter, stamped by airmail. The envelope had the name PATRICIO (all the letters in the capital) written on the pen with a Hebrew inscription that included only the name of the nearby street, and it was clear that it was written in a different pen. Beneath these would have looked as if they had cut the top layer of paper, in a place where another recipient's name and a street name were once written. Only the name of the city remains down in print, with a first letter in the capital ("You see" C said to whoever was with him "when they want to find they know, no need to give them names. Also the motorcycle they would find, if they wanted"). Inside the envelope, in a paper bearing the Ecuadorian government logo, in Spanish that he still remembered, was written: "Estimado señor,
Según una investigación que hicimos, los rastros de los miembros de su familia se perdieron en su viaje.
En la zona… el .. día .. mes .. año 1962.
En nuestra estimación, perecieron en las inundaciones que azotaron al país ese día, y en particular al entorno en el que viajaron."
("Dear Sir,
According to an inquiry we made, the traces of his family members were lost on their trip
In the area … on .. day .. month .. year 1962.
In our estimation, they perished in the floods that befell the country that day, and in particular the environment in which they traveled. ")
The date that appeared in the letter was the date of C's abduction, and he did not remember that that morning his parents and sister intended to go on a trip, certainly not to the area mentioned in the letter that is relatively far from Quito. Someone who knew Spanish, claimed that there was something wrong with that Spanish and Hafa agreed with him. Elton suggested testing in a lab if the Ecuadorian logo was real. C said there was no point, either way his family was not alive. His opinion was that they had done something similar to what they had done to him, when they came to the police to report his absence, but they did not return them. And according to his later inquiries, he was right. Something had changed in him following this letter, and it was impossible not to see. It seemed that he was no longer so sure that he wanted to share his knowledge with Earthers.
The meetings slowly faded away, until he left us at the end of next summer (he said goodbye to us in May, but left the country only in August, I still do not understand how he left the country and returned and left and return several times again, without an ID card, but the fact that he knew how to do it ). We have not seen him for more than 6 years.

הפנים של הלא ידוע

IMG_20211108_120332

מן ההתמחות הדלה שלי, בתקופות עם חפא ותקופות אחרות, בתחום הדברים הנסתרים מן העין, אני רואה שני סיווגים של נסתר: נסתר שאנחנו מוגבלים לראותו, אם בגלל הפרעות שונות, אם בגלל היעדר כלים. ה'יודע קבוע' החסר לנו לדברי חפא, הוא סוג של הפרעה כזאת.

כלים שונים שמסלקים את ההפרעות וההסחות, מאפשרים לנו לראות דברים נסתרים: טלסקופים וסביבות שרחוקות מן העיר, מאפשרות לראות את הכוכבים, מיקרוסקופ מראה לנו חיידקים, מיקרוסקופ מנהור סורק (STM) "מראה" לנו אטומים. באותה צורה, ה'יודע קבוע' מסלק הסחות שמפריעות לנו תמיד לראות, את כל מה שנמצא, ונמצא בעולם זה.

סוג אחר של נסתר, הוא זה שנמצא במימד אחר של קיום. כדי לראות את מה ששם נמצא, צריך פשוט לעבור לשם. אולי אלה יקומים מקבילים, דבר שחפא קרא לו 'זמנים מקבילים'. צריך להסביר: חפא ראה בכל תקופה של זמן יחידה מוצקת, מעין 'פלנטה של זמן' ואמר שלכל אירוע יש מוחלטות, ומן המוחלטות של האירוע (שאותו כשלעצמו אנחנו לא מכירים, או הוא מופשט, חפא השתמש בשתי צורות ההגדרה לסירוגין) משתלשלות פלנטות מקבילות של זמן. אין לי איך להתווכח איתו, כי לא למדתי בבית ספר גבוה של התבונה הקוסמית, בסך הכל הייתי, בעזרה שהגשתי לו, חייל של הפדרציה. הוא אמר שאני רשאי לראות את עצמי כך.

ניסיתי להבין תמיד איפה מתחיל האירוע, גם כשאני כותב את הפוסט הזה, בתוך המכבסה האוטומטית, אני הרי מתחיל אירוע. חפא אמר רק שכן, לכל אירוע יש מידת מוצקות, אבל 'אותו כשלעצמו' אנחנו לא יודעים, כך שאני לא יודע מה הוא 'האירוע כשלעצמו' של הכתיבה, אני יכול לדעת רק שהוא שייך לאיזה 'משפחת אירועים' ממנה יש התפצלות ל'פלנטות זמן מקבילות'. כל היקום בנוי ככה, גם האירועים שאנחנו לא מכירים בו עדיין ולא הכרנו ולא נכיר.שאלתי את חפא איפה אירוע מסתיים, למשל האירוע של כתיבת פוסט וכל התולדות ממנו באשר הן בהווה ובעתיד. הוא אמר שזה מסתיים רק היכן שיש משפחת אירועים שלחלוטין אינה קשורה למשפחת האירועים הקשורה בפוסט, שגם הוא קשור למשפחת אירועים, שבה הוא חלק מפלנטה, אבל הוא בה בעת פלנטה לעצמו, ויש, אגב, חלל שניתן למדידה בין הפלנטות האלה, אמר לי חפא, והוא מלא באטומי זמן, או רצועות זמן. מעבר לכך כבר לא הצלחתי להבין, וחפא גם לא רצה "לשבור לי את המוח" על כך יותר, הוא רק אמר שגם ההתפצלות בין הווה לעבר היא התפצלות של פלנטות זמן, והוא גם אמר שנמצאים ביקום ממזגי זמנים, המסוגלים להעביר ממימד למימד. הם יכולים להעביר מ'זמן הווה' שאנחנו מכירים ל'זמן אפשר' שלו, וגם ל'זמנים מקבילים שמתקיימים לעצמם', מושג שהתקשיתי להבין, חפא אמר שהוא דומה לזמן אפשר אבל שונה ממנו, ובאיזה צורה גיאוגרפית, הוא הכי קרוב אלינו. על הרעיון הזה של ממזג זמנים בניתי את סיפור המערה, בפוסט שסיים את סדרת ההיסטוריה האלטרנטיבית. המערה שימשה לימבו זמני של חיבור בין פלנטת הזמן שאני המשכתי בה, לבין זו שבה המשיכו חפא, צבי וסטולי עם עלוה, בהסטוריה האלטרנטיבית שכנראה רק בה היא קיימת.

חפא אישר שהממזגים האלה הם סוג של מנהרות זמן, ואפשרי בהם מסע אל העבר, אבל, הוא אמר 'זה לא יהיה בדיוק המסע של דאג וטוני במנהרת הזמן של ילדותנו. זה יהיה מסע דרך 'החומר המוחלט של פלנטת התקופה', אותו 'הדבר לכשעצמו' אבל מה שנראה בו, אמר חפא, זה מה שההכרה הלא-יודעת-קבוע והסובייקטיבית שלנו תראה. סביר להניח שנראה משהו אחר ממה שהאנשים שחיו באותה פלנטת זמן, זוכרים, וגם אל העתיד, אבל ממה שהוא אמר הבנתי שזה לא יהיה בדיוק המסע של דאג וטוני במנהרת הזמן של ילדותנו, וגם לא בדיוק 'בחזרה לעתיד'. זה יהיה מסע דרך 'החומר המוחלט של פלנטת התקופה', אותו 'הדבר לכשעצמו' אבל מה שנראה בו, אמר חפא, זה מה שההכרה הלא-יודעת-קבוע והסובייקטיבית שלנו תראה. סביר להניח שנראה משהו אחר ממה שהאנשים שחיו או יחיו באותה פלנטת זמן, יראו. אולי לנו זה ייראה יותר כמו 'זמן אפשר' של העבר או העתיד הזה, אבל בכל אופן, המסע הוא אפשרי. אגב, ביטול היקום, מצב ה'ארובה' שעליו סיפרתי בסיפור מסעו של חפא, הוא הבסיס עליו נבנו כל המנהרות האלה.

אינני יודע אם ההפגשה שלנו עם ה'חיים' שייכת לסוג הראשון, של סילוק ההסחה מדברים הנמצאים בעולם, אולי באמצעות התחברות ליודע קבוע של חפא, או שעברנו ממש למימד אחר, ליקום אחר תוך ביטול היקום שלנו לחלוטין. כלומר, האם באמצעות המנורות, העשן וכל מה שהיה שם בחדר, הוא כיבה או הרדים את מה שהפריע לנו לראות, את החיים וגם דברים אחרים שראינו במשך השנים אצלו (אחרי שיצר אצלינו 'תרגולת ראייה' קבועה כך שלא נזקקה יותר ל'חגיגת האורות' של הפעם הראשונה) או שפשוט הייתה בחדר מנהרה ליקום אחר ובכל פעם שעברנו בה, השארנו את היקום שלנו מאחור (וזו הסיבה שלא הצלחנו לשחזר את הדברים לבד, כי בשום מקום אחר שהיינו בו, לא הייתה מנהרה כזאת, רק חפא ידע לבנות או לאתר אותן). דבריו של חפא בנושא היו אמביוולנטי, ויכלו, כנראה בכוונה, להתפרש לשני הכיוונים, ואולי, בעומק הדברים, אין הבדל ממש בין שני הדברים?

The faces of the unknown

IMG_20211108_120332

From my meager specialization, in periods with C and other periods, in the realm of the things hidden from the eye, I see two classifications of The Hidden: hidden that we are limited to see, whether because of various disturbances, or because of the lack of tools. The 'constant knowing' that we lack, according to C, is such a kind of disturbance.

Various tools that eliminate distractions and disturbancesת, allow us to see hidden things: telescopes and environments far from the city allow us to see the stars, a microscope shows us bacteria, STM (Scanning Tunneling Microscope) "shows" us atoms. In the same way, the 'constant knower' removes distractions that always prevent us from seeing, all that is exist, and is in this world.

Another type of Hidden, is that which is in another dimension of existence. To see what is there, you just have to go there. Maybe these are parallel universes, something C called 'parallel times'. Need to explain: C saw in each period of time a solid unit, a kind of 'planet of time' and said that every event has absoluteness, and from the absoluteness of the event (which it itself we do not know, or it is in the abstract, C used the both ways of definition alternately) dangling parallel planets of time. I have no way of arguing with him, because I did not attend a high school of cosmic wisdome, all in all I was, with the help I rendered him, a soldier of the Federation. He said I was allowed to see myself that way.

I have always tried to understand where the event begins, is it even when I write this post, inside the automatic laundry, I am starting an event. C only said yes, every event has a degree of solidity, but 'the same in itself' we do not know, so I do not know what is the 'event in itself' of writing, I can only know that it belongs to some 'event family' from which there is a branching/split to 'Parallel Time Planets'. The whole universe is built like this, even the events we do not know about yet and we did not know and we will not know. He said it only ends where there is an event-family complitely unrelated to the post related family, which is also related to an event family, where it is part of a planet, but is at the same time a planet to himself, and there is, by the way, a measurable space between those planets, C told me, and it filled with time atoms, or time strips. Beyond that I could no longer understand, and C also did not want to "break my mind" about it anymore, He only said that the split between the present and the past is also a split of time planets, and he also said that there are Times-Mergers in the universe ,capable of moving you from dimension to dimension. They can move you from the 'present tense' we know to its 'Possible Time', and also to 'parallel times that exist for themselves', a concept I had a hard time understanding, C said it is similar to Time Possible  but different from it, and in some geographical form, is closest to us. On this idea of ​​a Times-Merger I built the story of the cave, in a post that ended the Alternative History series. The cave served as a temporary limbo of connection between the planet of time I continued on, and the one where C, Zvi and Stoli continued with Alva, in the alternative history which probably only in it she exists.

C confirmed that these mergers are a kind of time tunnels, and possible in those a journey into the past, and also into the future, but from what he said I understood that it would not be exactly our childhood's Doug and Tony's journey in Time Tunnel, nor exactly 'back to the future'. It will be a journey through the 'absolute substance of the planet of the period', the same 'thing in itself' but what we may see in it, C said, is what our unconscious and subjective consciousness will see. We will probably see something different from what the people who lived or will live on that planet of time will see. Maybe for us it will look more like a 'Time Possible' of that past or future, but the journey, anyway, is possible. By the way, the elimination of the universe, the state of the 'chimney' that I told about in the story of C's journey, is the foundation on which all these tunnels were built.

I do not know if our encounter with 'the lifers' belongs to the first type, i.e, removing the distraction from things that are in the world, perhaps through connecting to the constant knower of C, or we have moved really to another dimension, to another universe while eliminating our universe complitely. That is, whether through the lamps, the smoke and everything that was there in the room, he turned off or put to sleep what bothered us to see lifers and also other things we had seen over the years with him (after creating with us a regular 'vision practice' thus we no longer needed the 'celebration of lights' of the first time) or in the room there was simply a tunnel to another universe and every time we went through it, we left our universe behind (and that is why we could not recover things alone, because nowhere else we were in, there was such tunnel, only C knowledge to build or locate it). C's remarks on the subject were ambivalent, and could, probably on purpose, be interpreted in both directions, and perhaps, in the depth of things, there is no real difference between the two?

1977, נובמבר: חייזרים (2)

IMG_20211108_120332

בנסיונו לתת לנו הסבר מה הם בדיוק, היה חפא מגדיר אותם כ'חלקיקי חיים' או 'אטומי חיים' או 'יחידות חיים', והוא אמר שהם פשוט נמצאים, כאן, שם ובכל מקום, וכל אחד מהם נושא תמצית בסיסית של כל מה שהמושג 'חיים' (LIFE) אומר בשבילנו, וזה כולל מודעות ואפילו רגש. כדי להבדיל בינם לבין צורות החיים כפי שהמדע כיום מגדיר, נקרא להם 'אטומי חיים', למרות שהייתה קצת בעייה בהגדרה הזאת, כיוון שהמושג שהיה לנו על אטומים או חלקיקים היה שהם פשוטים מזה, וקטנים מאוד. העולמות שלהם נראו לנו, ביחוד אחרי שצללנו לתוכם, כמורכבים יותר, חברתית, תודעתית ורגשית, אפילו יותר מאשר 'עולם האדם'. ראינו, או אולי חווינו, ממש ערים שלמות שלהם, יש מי שאמר גלקסיות, ולא הצלחנו לאמוד את הגודל שלהם. עליהם אי אפשר היה להגיד שהם קטנים, גם לא ענקים. פשוט אי אפשר היה להגיד שום דבר על המימדים שלהם, וחפא גם הגדיר אותם אחר כך כ'בלתי מוגבלים בגודלם'. מישהו שאל אם יתכן שהם בעצם השלכות (אווטארים) של איזשהי צורה מצורות החיים המוכרות שנמצאות על ידינו, אולי של העצים, אולי של חיידקים, אולי של חתולים, ואפילו של רוחות. חפא לא שלל את האפשרות, אך אמר שלדעתו הם אלה שמביאים את החיים איתם, כי הם שייכים לאבק הכוכבים, ואבק הכוכבים הוא המביא חיים אל הפלנטות "נושאות החיים", כל הזמן, גם כעת. ואולי אנחנו האווטארים שלהם. הוא חזר ואמר שהוא ראה את 'החיים' בכל כוכב לכת מהסוג הנקרא "נושא חיים"  כמו כדור הארץ – או בלשון גסה שנקטו חלק מחבריו, שהאמינו שכל כוכב לכת באשר הוא הינו אורגניזם חי, עולם מהסוג של כדור הארץ נקרא אצלם בכינוי המקביל למשהו כמו 'אורגניזם נושא קרציות' – ולפי זה ש'אטומי החיים' האלה נמצאים בו, ניתן לזהות שכוכב הלכת הוא כזה. חפא אגב ספר 2400 "אורגניזמים נושאי קרציות" בהם הוא ביקר בשנות הפדרציה שלו, כולם מחוץ למערכת השמש, שדווקא בפלנטותיה האחרות לא הספיק לבקר. ("אבל יש חיים במאדים, ואפילו בירח" אמר לנו והסביר שגם המצלמות שצילמו משם תמונות, מראות לו דברים שעיננו לא רואה. שאלנו אותו לאיזה חיים הוא מתכוון – והוא אמר ש'אטומי חיים' הם סימן לחיים במשמעות הרווחת. 'אם יש את אלה יש את אלה. ברוב המקומות'. בהמשך זיהה חיים במקומות נוספים במערכת, חלקם מפתיעים, אבל נשמור את זה לפעם אחרת). מישהו הציע את האפשרות שאלה הם זרעים, זרעים קוסמיים, אולי הזרעים של הזרעים. C אהב את הרעיון, ואמר שהם עשויים לבוא ממפץ גדול אחר, מפץ גדול שביקום אחר. ופגישה איתם, קבע לנו חפא ב8 בנובמבר, אצל סטולי הגנוב, ואמר לבוא מוכנים ולהתייחס לכך במלוא כובד הראש, כי זאת הולכת להיות הפגישה הראשונה שלנו עם חיים חיצוניים לנו, שלא סיפרו לנו עליהם קודם. הוא ביקש שלא נבוא ישר אל סטולי הגנוב אלא לנקודת מפגש שקבע, די רחוק משם. מאותו מקום נלך ברגל. הבנו שההליכה היא חלק מהליך שנועד 'לנקות' אותנו ולכוונן אותנו למשהו שללא ההכנה הזאת, נפספס אותו. הוא ביקש גם שמי שמשתמש באיזה חומר, שיהיה נקי לפחות שבוע. כי לפחות לפגישה הראשונה, חשוב לבוא צלול. 

המשך לקרוא "1977, נובמבר: חייזרים (2)"

November 1977: Lifing beings (2)

IMG_20211108_120332

In his attempt to give us an explanation of what exactly they are, C would define them as 'life particles' or 'life atoms' or 'life units', and he said that they are simply found, here, there and everywhere, and each one carries a basic epitome of everything the concept 'LIFE' means for us, and that includes awareness and even emotion. To differentiate between them and the life forms as science today defines them, we call them 'life atoms', although there was some problem with this definition, since the concept we had about atoms or particles was that they were simpler than that, and very small. Their worlds seemed to us, especially after we dived into them, to be more complex, socially, mentally and emotionally, even more than the ‘human world’. We have seen, or perhaps experienced, their entire cities, some have said galaxies, and we have not been able to estimate their size. They could not be said to be small, not even huge. It was simply impossible to say anything about their dimensions, and C also later defined them as 'unlimited in size'. Someone asked if they might actually be pojections (avatars) of some form of the familiar life forms we have, perhaps of the trees, perhaps of bacteria, perhaps of cats, and even of spirits. C did not rule out the possibility, but said that in his opinion they are the ones who bring life with them, because they belong to the stardust, and it is the stardust that brings life to the "life-bearing" planets, all the time, even now. And maybe we're their avatars. He repeated that he had seen 'lifers' on every planet of the kind called "life-bearing" like Earth – or 'Tick-bearing organism', in the crude language used by some of his friends, who believed that every planet wherever it was was a living organism, and from the fact that these 'atoms of life' are in it, it can be identified that the planet is like that. C incidentally counted 2400 "Tick-bearing organisms" which he visited during his federation years, all outside the solar system, which precisely on its other planets did not have time to visit. "But there is life on Mars, and even on the moon," he told us, explaining that even the cameras that took pictures from there show him things that our eyes do not see.We asked him what life he meant – and he said that 'life atoms' are a sign of life in the ‘common’ sense. 'If there are these there are these. In most places. Later he identified life in other places in the system, some surprising, but we'll save that for another time). Someone suggested the possibility that these are seeds, cosmic seeds, perhaps the seeds of the seeds. C liked the idea, and said they might come from another big bang, a big bang in another universe.  And a meeting with them, C arranged for us on November 8, at "the stolen" Stoli's room, and said to come prepared and take it seriously, because this is going to be our first meeting with a life outside of us, which we were not told about before. He asked us not to come straight to "the stolen" Stoli but to a meeting point he had set, quite far away. From the same place we will walk. We realized that walking is part of a process designed to 'cleanse' us and direct us to something that without this preparation, we will miss it. He also asked from anyone who uses any drugs, to be 'clean' for at least a week. Because at least for the first meeting, it's important to come clear.

המשך לקרוא "November 1977: Lifing beings (2)"

%d בלוגרים אהבו את זה: