ארכיון חודשי:פברואר 2008

כך שואלת Blank infinity בפורום "פרופיל חדש" בניתוח מעולה שמתמצת את הדברים כפי שהם מורגשים ומוחשים בחברה הישראלית, בלי להתייפות, לשם הדברים הולכים אם לא יהיה משהו שיעצור את זה בזמן. אני מביא את דבריה בשלמותם: כתגובה, אני הוספתי כמה הערות, שקוראי הוותיקים "מוזמנים לדלג" עליהם, אבל אם אתם רוצים לקרוא שוב, אתם מוזמנים גם:המשך לקרוא ""האם המורעלים שואבים את השראתם מן הנאצים?""

מילא אותי, כאילו זה עכשיו מתרחש, כשסיירתי שם באזור ההוא של בית הספר, ארץ ישנה ואני קשור בעבותות של זכרון שלא נמחק, ומה שהיה הוא הווה, זמן קפא לנצח. אני לא משתנה, מכאן שאני חי לנצח. חה חה. בצל הנצחון הגדול עברה הילדות שלי, בכיתה שמלאה 'ועד הורים-סבים-דודים וכו" שאפשר לעשות עליהם סיור בכל עירהמשך לקרוא "כמו אז, והירח המלא ממול, ברחוב הישר"

הרוח מי רוצה לחזור לשפיות?

* מחיר השנאה משלם על שניסה לפקוח להם את העיניים. בבואו לפני אלוהיו רק היקום יהיה עד לפניו על ריבואות גלקסיותיו המתפשטות למרחקים מלאי ניכור חמים מכמה מליבות האדם. ** אתה יודע שנגמר כשגופה האנרגטי היא מושכת ממך. בלימבו המוזר שבו אתה ממשיך לחשוב את מחשבותיך קיימת כמו ישות כולה חורים כואבים אולי אתה זההמשך לקרוא "פברואר, קור, בדידות רשתית"

יש מי כותב עבורי את הסיפור כעושה קולאז' מופלא של תחנותי כל הדברים מתחברים, מתחרזים ש… …..ם, ש… ….ם. עד שאגיע אל המקום אשר התבקשתי עירום אהיה מכל מחלצותי.