ארכיון חודשי:יוני 2009

של אלביס פרסלי תפסה אותם בדיוק במעבר בין שני הכוכבים, הכוכב הראשון שהם כולם חיו בו שהיה צהוב יותר, והכוכב השני, זה שגם קוראים לו כוכב בגין. החברים ישר אמרו מי יהיה היורש שלו. מייקל ג'קסון היה עדיין ילד, תופעה אמריקאית בעיקר, בכל המצעדים השנתיים של שנות ה70 שמשחזרים אותם עכשיו, לא היה שום ייצוגהמשך לקרוא "הידיעה על מותו"

1. כי יש לו הזדמנות לנגח את אובאמה, הסמרטוט האדום (שחור) בעיני כל הימנונים שבעולם ובישראל. 2. כי הימין לא באמת רוצה שמהפכה נגד השלטון באיראן תצליח, כי: א. יהיה קשה למצוא תחליף ל'איום האיראני' כאמצעי להפחיד, לאחד, להתסיס וכו' את העם ולשלוט בו בתירוצי מצב חירום תמידיים. (אם כי תמיד אפשר יהיה להשתמש בפלסטיניםהמשך לקרוא "מדוע הימין (וכל דובריו) לא באמת מודאג מ'שתיקת' אובאמה על הקורה באיראן"

בשעה שבאיראן 'החשוכה' הציבור, או חלק נרחב ממנו, יוצא לרחובות בדרישה לחופש, מדינת ישראל לא אפילו מכסה את השאיפות שלה להשאיר את איראן מאחור בתחום החושך. את החוק 'למניעת הסתננויות' הוגשה ע"י חבר המהדורה הצברית של ישראל ביתנו – מפלגת אהוד ברק הידועה גם בשם 'מפלגת העבודה' – ח"כ מתן וילנאי עוד בכנסת הקודמת, וכתבתיהמשך לקרוא "עוד עצומה נגד חוק רשע"

בכל זאת הגענו למרות הכל והודעה ל2.5 קוראי: אם עקבתם, בכל שנה לקראת יום ההולדת של הבלוג אני מעתיק במשך כמה ימים פוסטים נבחרים מכל חודש. השנה, איך נגיד, לא היה שוויון בהשקעה שהשקעתי בין החלק הראשון של השנה לחלק השני, ובכלל אני בהרהורים לגבי המשך הפעילות בהמדיום האינטרנטי הבלוגי הנוכחי. לא בטוח שיהיה ליהמשך לקרוא "מסע של ארבע שנים"

מה שבטוח, הדברים שאמר גל אוחובסקי אינם נכללים ברשימה הזאת. והרהור קונספירטיבי בשולי פרשת דודו טופז: איך זה שאף אחד עוד לא קישר את מה שקרה איתו לתכנית החייזרים ההיא?