ארכיון חודשי:יוני 2008

שהיתה תמיד מוליכה אותו אל המקומות שבהם היתה התשובה לשאלה שנשאלת. הוא לא ידע להסביר איך זה קורה לו, בדרך כלל הוא בכלל לא ידע על השאלה. כבר כשהיה בן שלוש, פעם אחת הסבתא שלו נמנמה בשעה שהשגיחה עליו, והוא הלך לבדו. המשטרה היא שהחזירה אותו מאתר האירוע, שם מצאו אותו יחידי. השוטרים רק נתנוהמשך לקרוא "היתה לו רגל עיוורת"

א. כוכב בגין בין 1974 ל1977 זעם העם ורעב לנקם, וגם אחרי עליית הליכוד שהענישה את ממסד מפ"אי ו'האשכנזים' התאווה שיש הרואים בה תאווה לצדק נמשכה. כדי להשביע אותה ולהחזיר את הסדר והיציבות שגם שלטון חדש זקוק לו אל המדינה, תוך ריצוי הסגנים וסגני הסגנים, ניתנה להם רשימת קורבנות "לטפל" בהם, רובם מן המעמד הבינוניהמשך לקרוא "לפני השקיעה"

כָּל הַפְלָגוֹת הַחוֹרֵף הַתּוֹבָנוֹת שִׁתּוּף הַחֲלוֹמוֹת

בערך בימים האלה, לא זוכר את התאריך המדוייק, ימלאו שנתיים להתאבדותה של הבלוגרית מירב קנר ("רפונזל"). הבלוגוספרה סערה אז ורגשה, וגם אני נתתי 'תרומתי' אז. מכיוון שלא היתה לי כל היכרות איתה או עם המעורבים בפרשה, העדפתי לכתוב משהו כללי על מצבם של פגועי הנפש שאותו, אם התכוונה לכך או לא, ההתאבדות שלה צעקה. היוםהמשך לקרוא "תזכורת"

חשבתם על זה, שמלים, סתם מלים של סיום שיחה, שאמרתם או כתבתם היום, השבוע, או מתי שהוא, לאדם כלשהוא, חוה כלשהיא, עשויים להיות המלים האחרונות שלכם אליו? סתם, כי ככה הדברים יוצאים. את מי שאנחנו פוגשים היום, לא נפגוש מחר, אולי זה לא יהיה בראש שלנו, אולי לא בדיוק יצא לנו לחשוב על אותו אדםהמשך לקרוא "המלים האחרונות"