Pip: בלוג הצועד חוזר עם סיפורים על אדם שטוען שנחטף בגיל שתים-עשרה באקוודור וחזר עם ידע גלקטי — וכולם מקשיבים לו בבית קפה ישן עם פסנתר ג'ז ברקע.
Mara: הצועד בנעליו כותב על מפגשים עם דמות בשם חפא, ועל שיבה ל"ארץ הישנה" — מקומות ואנשים שהזמן עבר עליהם, ועדיין מחכים. נתחיל עם הפגישה עצמה.
מפגשים עם חפא: הידע שאינו מצוי כאן
Pip: הפגישה הראשונה בסדרת ההרצאות החדשות של חפא מתקיימת בחלל ישן שהיה בית קפה, חנות ספרים וספרייה — ובדרך אליה, בחצר האחורית, מרפסת שבורה ומדרגות שמובילות לשום מקום, שאריות של ילדות שנשכחה.
Mara: חפא, כהרגלו, הולך ישר לעניין. הנה מה שהוא אומר לקהל: "כל ההבדל ביני וביניכם הוא שבגיל שתים-עשרה, במקרה באקוודור, נחטפתי. נחטפתי והגעתי למקום שאפשר לקרוא לו 'בית ספר גבוה לתבונה גלקטית'. שם לא רק שלימדו אותי דברים שלא לומדים בשום מקום אחר — הם גם שינו לי את הראייה."
Pip: כלומר, הסמכות שלו היא הנסיעה עצמה — לא תואר, לא מחקר, אלא עצם החזרה. הוא הראשון שיצא ושב, ולכן הוא כאן.
Mara: הוא מסיים את ההצגה העצמית במשפט פשוט לקהל: "אל תפחדו, רק תקשיבו." ואז עובר לתרגיל — להאזין לקולות הרקע ולפרוס את התודעה הכי רחוק שאפשר. הפסנתר, האנשים, הכוסות.
Pip: בינתיים, הכותב יושב שם עם אביו, חושב על האיש עם הטלסקופ שגר פעם בראש אותן מדרגות שבורות, ומרגיש שהחדר סוגר עליו.
Mara: שני הדברים קיימים בו-זמנית: חפא מדבר על "צינורות היקום" שמחברים בינות שונות, ובחוץ — בניין מיועד להריסה. הפגישה נגמרת עם יציאה אל הלילה, ליד האישה באדום — שמופיעה שוב, שנים אחר כך, בבית חולים פסיכיאטרי שבו עובד חפא.
Pip: ומכאן ברור שהסיפור הזה לא נגמר בבית הקפה. הוא ממשיך גם ברחובות של פעם.

שיבה לארץ הישנה: הפגישה בפתח החדרים הריקים
Mara: כמה חודשים לפני אותה פגישה, יש שיבה ל"ארץ הישנה" — ובמקרה, או לא במקרה, מול החדרים הנטושים של סטולי הגנוב, הוא עומד שם.
Pip: סטולי אומר את מה שסטולי אומר: "לא למדת מחפא שאין 'במקרה'?"
Mara: הוא מספר שחפא בונה קבוצה חדשה, הפעם סביב אנשים חדשים — לא כמו שהיה. ושניים מהחבר'ה הישנים, ביניהם אלטון שגר עכשיו בהתנחלות, לא מתכוונים לבוא. חפא כבר צפה את זה.
Pip: החדרים עצמם עומדים ריקים, מחכים לקונה, אבל עדיין עם אותו ריח של פעם. סטולי עומד בפתחם "כמו שומר של זמן שהסתיים."
Mara: והידידה שהגיעה לטיול, שגם היא גדלה שם ברחוב מקביל, רצתה לבוא לפגישה הבאה — אבל היה לה חתונה. גם היא מאותו רחוב ישן.
Pip: שני הסיפורים האלה עוסקים בדבר אחד: דברים שהיו, אנשים שנשכחו, ומקומות שעוד מחזיקים ריח של פעם.
Mara: וחפא חוזר לתוך כל זה — עם קבוצה חדשה, עם תאריכים שהוא קובע ולא תמיד מגיע אליהם. בפרק הבא, נראה לאן זה ממשיך.
