בלוג הצועד The VValker's blog

פוסט מוחזר ראשון, לרגל יום השנה העשירי לרצח רבין הי"ד:
האמת שקצת קשה לי לחזור על או לצטט מן הדברים האלה שכתבתי לפני שנה, כי עלולים להבין אותם לא נכון, הם יכולים בטעות לחזק את טרנד הקונספירציה שמתחזק בימים האחרונים, עם כל ה'גילויים' שפתאום צצו שאני לא קונה במיל, לדעתי מישהו דוחף אותם כדי לעזור לרוצח.

הרוצח הזה צריך להיענש עד הסוף. כמו כל רוצח ואולי קצת יותר.

ובכל זאת אני מחוייב לאיזה אמת, שגם אני מרגיש שהיא קיימת וגם טוען הטענה שאני מצטט בפוסט של לפני שנה, והטענה היא זו:

"יש מחתרת פנימית שרואה את עצמה באופן תמידי כמשמר הרוע של החברה הישראלית , והיא נמצאת בכל הארגונים שנמצאים בכל מקום.
משמר הרוע של החברה הישראלית לא אהב את הכיוון שאליו עשויה היתה החברה הישראלית ללכת, כפי שזה נראה באותם ימים.
כיוון של סובלנות, של פתיחות, ועוד דברים טובים כאלה הנוגדים למה שמשמר הרוע רואה כ"המהות הברוכה של הישראליות".
טוב, שממשלת רבין היתה יותר מדי חילונית מרצית ועכומ"ית בעיני גורמים דתיים, חרדיים ומתנחבליים אנחנו יודעים.
שהיתה זו הממשלה שבתקופתה ההומואים יצאו רשמית מהארון גם אנחנו יודעים גם אם לא כולם ממש זוכרים, אבל יודעים גם מי לא אהב את זה.
אבל משמר הרוע זה בכלל לאו דוקא דתי/חרדי/חרד"לי. בכל אופן לא רק.
הוא כולל למשל:
את כל הבטחוניסטים והמתפרנסים ממדורת השבט של הבטחון (מיצרני נשק ועד לכתבים צבאיים ואף נשותיהם, וגם כתבים לא צבאיים אך מעריצי בטחוניזם),
את כל הישראלים השוביניסטים המחוספסים והותיקים, שראו איך דווקא רבין הרמטכ"ל, האחד משלהם, זה שצעד עם דיין ועוזי נרקיס (וגם גנדי בתמונה, מאחורי העץ) משנה להם מול העיניים את המדינה:
איך הוא מצמצם את תקציב הבטחון,
איך הוא משווה קיצבאות ילדים לערבים,
איך הוא מחבק על שער השמים ממש את אביב גפן הפרופילניק.

איך הוא משנה סדרי עדיפויות, סדרי חברה, מכניס את הדחויים ויוצר ר"ל, חברה אזרחית.
לא רק חובשי כיפות לא אוהבים את המושג הזה.

לא אוהב אותו כל מי שאוהב להמשיך לראות אותנו כחברה מיליטריסטית.
חברה שבה "מה עשית בצבא" – זאת השאלה המרכזית, כרטיס הכניסה.
ואנשים כאלה, באופן טבעי, יש להם איזו יד ורגל בטבעות של מה שמכונה "הבטחון הישראלי".
לא רק שם הם נמצאים, אלא בכל מקום (אבל זה בדיוק הסיפור של "הבטחון הישראלי", לא?) והם יודעים הכל, האנשים האלה."

ואפשר ללכת לישון עם אמונה שאנשים אלה לא ידעו ש"התימני הקטן" עומד לרצוח.
אפשר גם לא. ובאמת כשמסתכלים על מה שכבר ידוע, זה קצת קשה.


כי עובדה:
שהאיזור הסטרילי לא היה סטרילי, טוב את זה כולנו יודעים,
וכמה שיגאל עמיר התנחל בשטח ויכול היה להתחתן שם ולהביא ילדים ונכדים בלי שהיינו מרגישים.
העניין הוא שכולם, כל האנשים שהיו ב"שטח הסטרילי" חייבים היו לראות אותו שם, לדעת עליו.
(מסתובב גם סיפור על כמה חבר'ה ששירתו באותו תחום אבטחה, שבלי שהם ביקשו, קיבלו פתאום אפטר לכמה שעות בדיוק לפני הרצח.
ועוד סיפורים. לא בדקתי.)

אז הטוען את הטענה הזאת טוען שהם, אנשי משמר הרוע היו שם כדי לעזור לבחור, לדאוג לרופף את הטבעת. לתת לו לעבור.

אז אני לא יודע אם כל ה'סקופים' של הקונספירציה כביכול שהתחילו לעלות דווקא פתאום בימים האחרונים, יגלו לכם משהו.
לא לכך באמת סקופים נועדו.
ואני לא יודע כמה זמן יעבור עד שתיחשף האמת המלאה, אבל זה שהם עולים מעיד על משהו טוב – שאנחנו מסרבים להיות רדומים כמו שייעדו לנו.
ובלי שום סימפטיה לרוצח-המבצע, המחבל הקטן,
שמה שעבר לו בראש באמת לא מעניין
(אבל כן מעניין המנגנון דרכו הוא מקבל הוראות, ולא רק מרבנים.
בקרוב אכתוב גם על הדבר הזה, שאחד מחברי קורא לו 'תופעת הלגיונר המשוגע').

אבל מה שחשוב לזכור הוא, שאם אנחנו מחפשים את השלום ובכלל עתיד טוב יותר, צריכים לזכור את אשר עשה לנו משמר הרוע בעבר בדרך לשם, והוא נכון לעשות זאת בוודאי גם כעת ובכל זמן, והוא יצליח שוב להכשיל אותנו, אם נמשיך לזלזל בו ואם לא נהיה מודעים לקיומו. רק אם נהיה מודעים, נדע להלחם בו.

ואגב כתבתי על משמר הרוע גם
כאן.

לאיזה זמר יש את המינון הנכון של מגלומניה, סרקזם אירוני ועצבות מפוכחת כזאת?
אולי מאיר אריאל היה מסוגל. אולי יבדל"א שלום חנוך. אולי גם למיכה שטרית יש את זה.
הדובר הוא ספק זה שנוקם, ספק גאון שהמציא זה עתה את המכונה שתשתלט על העולם, ספק אדם על סף אישפוז, ספק חייל אבוד ורומנטיקן, ואולי כל הדברים ביחד. יש בזה גם הרבה את חפא שלנו מן ההסטוריה האלטרנטיבית.

מלים מקוריות: ליאונרד כהן
תרגום: הצועד בנעליו

שפטו אותי לעשרים שנה בכלא
ניסיתי לשנות ת'מערכת, מבפנים
עכשיו אני בא, אני בא כדי לגמול להם
קודם, את מנהטן, אחר כך ברלין.

מודרך בידי אותות שבשמים
וסימני לידה שעל עורי
מודרך בידי יופיים של כלי הזין
קודם את מנהטן, אחר כך את ברלין.

הייתי רוצה באמת להיות איתך, ילדה
אוהב את גופך אוהב, את רוחך את לבושך
אך ראית את הקו אשר מגיע לתחנה
סיפרתי לך, סיפרתי לך, סיפרתי לך, אני אחד מהם.

אה, את מפחדת שאנצח, אהבת אותי תמיד מפסיד
את מכירה את הדרך לעצור אותי, אך אין לך את הכלים
כמה לילות התפללתי לזה, שעבודתי תתחיל
קודם את מנהטן, אחר כך ברלין.

לא אוהב את עסקי האופנה שלך, אדוני
לא אוהב את הסמים שעל גזרתך שומרים
לא אוהב מה שקרה לאחותי
קודם את מנהטן, אחר כך ברלין.

ועל כל מה ששלחת אלי תודה לך
כל הפרטים, כינור הלֶבֶד והקופים
כל לילה התאמנתי, אני מוכן עכשיו
קודם את מנהטן, אחר כך ברלין.

אה, זוכר את עצמי איך חייתי בשביל מוסיקה
זוכר את עצמי, שקניתי לך מלא דברים
עכשיו יום אחרון, ואין מי שלא פגוע
קודם ניקח את מנהטן, אחר כך ברלין.

מבנים-בתים שונים ומשונים צומחים כאן. עגולים, פחוסים, חלק מהם אין בהם חלונות. אבל רובם משמשים למגורים.
כולם עשויים חול, החול המיוחד שנמצא כאן במכתש, אפרפר לבן.
רוב אלה שבנו אותם הם כמונו, נמלטים מן הגלקסיה. ובכל יממה מגיעים חדשים.

אך פזורים ביניהם מעט מבנים, השייכים לאלה שגרו כאן כבר קודם, תושבי הכוכב המקוריים.
הם דומים יותר לנוואמיס שהראה לי חפא בסיני. והרי כאן, לפי דבריו, המקור של אותם הבתים..

תושבי הכוכב המקוריים, עד לאחרונה הם היו בלתי מורגשים.
Lo ny לימד אותי לזהות אותם. אחרת לא הייתי מבחין ביניהם לבין שאר החייזרים המוזרים (שכעת, גם אני אחד מהם).
דומה היה אפילו, שהם מתאמצים במיוחד שלא נבחין בהם, לא נרגיש בקיומם השונה.

ביממות האחרונות כבר אין זה כך.
תושבי הכוכב ניכרים עתה לפי ההתרגשות שאוחזת אותם בכל מקום שהם נמצאים, כעת הם מתקבצים בחבורות ומעין צלילים של אקסטזה שהם מפיקים, עולים מכל פינות המכתש, בעיקר בשעות החושך הקצר (הלילה כאן תמיד קצר, כיהסיבוב של השמש הגדולה הוא מהיר).יש משהו באויר.

המשהו הזה, הסביר לי Lo ny, שהוא יחסית ותיק כאן, קשור בהתקרבותה של שעת שלושת הכדורים, הFoolmoon של המקום הזה.
לכוכב הזה, כמו שכתבתי כבר, יש שמש גדולה ורחוקה, שמש קטנה וקרובה, ושני ירחים קטנים.
רק לעתים נדירות אפשר לראות את שתי השמשות ואת שני הירחים במלואם באותה תקופה ממש בשמים.

שעה כזו, שבה רואים אותם יחד, במלואם, ברום השמים, נקרא שחר שלושת הזריחות או הלילה שבסופו באים כל העיגולים. ושעה כזאת עומדת לבוא עוד מעט.
קודם יופיעו הירחים והשמש הקטנה, בעוצמה שתהפוך את הלילה ליום. וכשתזרח השמש הגדולה, יהיה זה מראה שמעטים מאד מאלה שנמצאים כאן כעת, היו כאן בפעם הקודמת שהוא נראה.

Lo ny הוא אחד המעטים שהיו כאן אז, והוא אומר שזה אירוע שאסור להחמיץ.

כולם יהיו על הגבעות שבלב המכתש.
נגנים מהטובים שבגלקסיה, יבואו לנגן.
אבל כל אחד שיש לו כלי נגינה, יוכל לנגן.
וכדאי לי להכין את הטלפתית.

אבל לא רק בגלל זה תושבי הכוכב מתרגשים. הם כבר ראו לילות וזריחות כאלה.
יש כאן בשמים קבוצה ערפילית שקוראים לה כוכבי גן עדן.
הם מתרחקים ומתקרבים לכאן במחזוריות.
ולפעמים דורות שלמים, לא רואים אותם בשמים.
עכשיו רואים אותם, הם הולכים ומתקרבים.

והכל מעיד שהם מתקרבים לשיא הקירבה שלהם לכאן.
יש סיכוי שהם יגיעו אליו בדיוק בשעת שלושת הזריחות הקרובה.
צירוף זה, שנקרא צירוף העליונים, קרה רק פעמים בודדות בהסטוריה של הכוכב, כפי שזוכרים אותה התושבים המקוריים.

אף אחד לא מצליח להבין מתושבי הכוכב, מה בדיוק קורה בשחר של צירוף העליונים.
אבל ההתרגשות שלהם מלמדת, שתמיד, בלילה הזה, קרו כאן אירועים שלא נשכחו.
לאט לאט כולנו מתחילים להידבק בהתרגשות שלהם.
מתרגשים ומעט גם מפחדים.

"הגב' פריסט עדיין מערערת על המחקרים העדכניים המראים ששיעור אספני המפיות הכפייתים באוכלוסיה נופל בהרבה מעשרת האחוזים האגדיים, עדיין לא מאמינה שאספני מפיות חשופים יותר לסכנת זיהום לוואי רדיואקטיבי שעשוי להיגרם מתוצרי נייר, ובניסיונה להפריך את הקשר החלקי בין חסך בסיפוק מיני החל מן הילדות לאספנות מפיות כפייתית היא מציעה הסבר חליפי שהוא פשוט שערורייה: אספן המפיות הכפייתי אינו מוצא די חברים בני גילו כדי לעסוק בעיסוקים חברתיים מועילים יותר, ולכן הוא פונה אל מפיות. במילים אחרות: הילד אשם, המפיות הן קורבן! יכולתי עוד להבליג על שימוש שטחי בכתוביות של מצגת כדי לתקוף הרצאה מדעית בת שעה, אבל כשפריסט מייחסת לי טענה בדבר "קונספירציה" ו"אילוץ" של החברה הפסיכיאטרית האמריקאית – המרכאות הן במקור כדי ליצור רושם של ציטוט ישיר מדבריי – היא אפילו לא טועה אלא, בפשטות, משקרת. הוא הדין בטענה כי אני מנסה לחשוף את "הפנים האמיתיות והאומללות של אספנות כפייתית של מפיות."שוב, המרכאות יוצרות רושם של ציטוט ישיר מדבריי, וגם הפעם זה שקר ביודעין. איני יודע מהיכן לקחה את המאמר (המאוד מעניין) "אבות לאספני מפיות כפייתיים: פרופיל קליני קבוצתי," אבל בטוח שלא ממני, ולכן טענתה שאני מצטט ממנו היא עוד שקר. וכך הלאה לאורך המאמר.
בנקודה אחת עליי להודות שצחקתי בקול במהלך קריאת המסמך העגום הזה. היה זה כשהגב' פריסט – בשם המתודולוגיה המדעית, כמובן – תקפה מחקר על יעילות טיפולי הרה-אוריינטציה בטענה שהמשתתפים במחקר היו אספני מפיות לא מרוצים. הבנתם את זה? כהן ודומיה יקבלו את תוצאות המחקרים רק כאשר אספני מפיות שמחים ושלמים עם עצמם ילכו לטיפול ובמהלכו יגלו שהם נעשו אספני פוסטרים, זיונים או מכוניות!

מה נשאר לנו מדברי גב' פריסט בסופו של יום? שאספנות מפיות היא כמו צבע העיניים וסוג הדם, דת או אהדה לקבוצת כדורגל, משהו שלעולם לא יוכל להשתנות, ושכל אספן צעיר כפייתי של מפיות המבקש להיות מסוגל לאסוף נשים, מכוניות או דולרים צריך לעבור טיפול אצל ג'ודית פריסט ודומיה, שיסבירו לו בפסקנות מוחצת שהוא יאסוף מפיות כל חייו. על הקביעה הזאת כבר קמו עוררים בין מיטב החוקרים והמטפלים. האחרון שבהם, דווקא אחד התומכים בתיאוריה המילקיארית (הטוענת שאיסוף מפיות, כמו דת, אהדה לקבוצת כדורגל או מפלגה פוליטית, נמצא ב"חלב שיונקים מהאמא") פרסי מוסברגר, אמר לאחרונה בפירוש: "עכשיו מוטל על מתנגדי הטיפול הרפראטיבי להביא הוכחות חזקות באותה מידה לתמיכה בעמדתם. לדעתי, הם טרם עשו כן." ציטוט זה מופיע בגיליון האחרון של "האיגוד הלאומי למחקר וטיפול באספנות מפיות כפייתית" (http://www.mapi.com/) וכאן המקום להעיר על איגוד מושמץ זה, שלאחרונה החל לפרסם באתרו גם תרגומים לעברית. יו"ר הארגון, ד"ר יקינולוסי, הוא אמנם קצין בריאות הנפש חובש כיפה סרוגה שגר בהתנחלות, ובין חבריו יש, כמו בכל ארגון, גם ימניים ואורתודוקסיםים, אולם רוב החברים בארגון הם פסיכולוגים ופסיכיאטרים מצביעי מרצ המונעים רק ע"י טובת הפונים אליהם.

לכן, במקום להתדיין עם הניתוח של הגברת פריסט למחקרים על טיפולי הרה-אוריינטציה, אסתפק בציון עובדה פשוטה: פסיכולוגים אחרים, לא פחות מלומדים ממנה, סבורים ששינוי האוריינטציה האספנית הוא אפשרי, ובהרצאתי אני מביא רשימה גדלה והולכת של מטפלים בישראל המציעים טיפולים כאלה לכל המבקש אותם. שיהיה ברור: אני מוכן למכור את כל מפיותי לטובת זכויותיהם של אספני מפיות השלמים עם עצמם, אבל באותה מידה חובתי היא להפריך את ההבלים שמפיצים כל אלה המנסים להלך אימים על אדם המחפש דרך אחרת."

פרופ' אדוניה מכבי, מומחה בטיפולי הוצאה מהראש של אספנות מפיות כפייתית, עונה לגב' פריסט התוקפת אותו.

(את כל מה שקראתם עד עכשיו, לא תקראו בשום מקום כי הם לא נכתבו ולא נאמרו מעולם, אבל תוכלו לקרוא את זה ולחשוב בעצמכם על ההבדלים. קיראו גם את תגובתי שם)