עופרה חזה – פברואר 2000
שושנה דמארי – פברואר 2006.
עוד רשמים תיאוריים מהחודש של החושך המוחלט בכוכב המדברי
רשמים תיאוריים מחודש החושך המוחלט בכוכב המדברי.
הגדרה מילונית: זמן אפשר
זמן אפשר, הזמן שבו מתרחשת כל ההיסטוריה האלטרנטיבית הזאת, הוא זמן רביעי שקיים ביקום, בנוסף על עבר, הווה, עתיד ואולי לא בנוסף על, אלא במקום.
בזמן אפשר מתקיימים, בכל רגע ורגע, יקומים מקבילים ליקום שאנחנו חיים אותו, מקבילים ושונים.
חפא הוא זה שגילה לנו על קיומו של זמן אפשר, הזמן הרביעי. והכוונה היא שהדברים מתקיימים בו בפועל, בצורה 'שנדחתה' מפני הזמן שלנו.
חפא לא ידע לענות לי, אם פירושו של דבר שכל מה שאנחנו מדמיינים 'אילו' קורה שם בדיוק כמו שאנחנו מדמיינים אותו, וכמה נתיבים של זמן אפשר יוצאים מהזמן שלנו/ כמה יקומים מקבילים יש, אם מספרם הוא אינסופי או מוגבל. כל מה שהוא ידע להגיד לי, מהתגליות שלמד עליהן בבית הספר של התבונה הקוסמית, הוא שזמן אפשר ישנו.
הבעיה היא שאם מישהו היה מגיע אי פעם לזמן אפשר, הוא היה חווה אותו כזמן הווה, ואולי כזמן עבר. הוא לא היה מזהה אותו כזמן האפשר שלו, כי קשה מאד לזהות מתי מתבצע מעבר ליקום מקביל.
כך קרה, מבחינת הסיפור, שחיינו תקופה ארוכה בהיסטוריה האלטרנטיבית, כי לא זיהינו את רגע המעבר ליקום מקביל שקרה בגלל תקלה במערכת שבנינו על פי הוראת חפא. לו זיהינו זאת בזמן, אולי לא היתה נכתבת כאן ההסטוריה האלטרנטיבית. הסיפור שלי הוא הצטברות מסתברת של נתיבים, ולכן גם עליו חלות הגבלות של חוקים כלשהם.
ההסטוריה האלטרנטיבית (מעין סיכום שנתי)
ההסטוריה האלטרנטיבית התחילה ביום שבו גמרנו לבנות את מערכת העזר.
חפא האמין שצריך לשדרג את התודעה האנושית.
התודעה האנושית, כך אמר לנו חפא שלמד בבית ספר גלקטי גבוה, נמצאת תחת מגבלה, ולדעתו זוהי מגבלה שנובעת מקיבולת המוח של בני האדם, ואם תימצא דרך להתגבר על המגבלה יוכלו בני האדם כולם להרחיב את יכולת הראייה שלהם ולצאת מן המרובעוּת האופפת כיום את בני האדם על כדור הארץ, כאשר מימדים נסתרים שרואים אותם כיום רק אנשים מעטים ובעלי כשרונות מיוחדים, ייראו לכולם, וכל אחד יֵדע קבוע
חפא, שלמד במחיצת יצורים בעלי קיבולת מוח גבוהה יותר משל האדם ("היצור האדמי שעל כדור הארץ"), האמין שאפשר לעשות את זה באמצעות מכשירי עזר, שיעזרו לתודעה האנושית בדיוק כמו שמשקפיים עוזרות לקצר ראייה ומכשירי שמיעה לכבדי שמיעה.
על פי הוראות שהצליח להעביר לאחדים מאיתנו באינטרנט הטלפתי, בנינו מערכת שלמה של מכשירי עזר משוכללים שנמצאו במקומות רבים, והיו אמורים להתחיל לפעול ביום אחד, ה5.3 ולשנות את העולם מן הרגע הראשון של הפעלתם. אנחנו בעצמינו לא ידענו איך המכשירים שבנינו פועלים ומה הם אמורים לעשות. לא ידענו איך להפעיל אותם בכלל, אך לכך היו אמורים לדאוג חפא וידידיו בפדרציה הגלקטית שלמדו איתו בבית הספר הגבוה, בעזרת שיגור מרחוק של אנרגיות שיזרמו אל תוך המכשירים שבנינו ויפעילו אותם אוטומטית.
על פי הסיפור שבניתי בהסטוריה האלטרנטיבית, המערכת הצליחה וגבולות התודעה האנושית השתנו. אולם כל זה קרה ביקום מקביל בזמן מקביל, זמן אפשר שאליו זרקה אותנו המערכת, שכללה גם מכונת זמן, ברגע הפעלתה. רק אחד מאיתנו, "האחראי על רכיב הזמן", היה יכול לדעת את האמת אולם הוא לא גילה לנו אותה וכך חיינו את הזמן האלטרנטיבי בלי לדעת מאומה על מה שמתרחש כאן בזמן הכאילו אמיתי, בו התכנית לא הצליחה, כנראה בהיעדר תקציבים של אנרגיה.
באמצעות הסיפור של ההסטוריה האלטרנטיבית בדקתי איזה דברים יכולים היו לקרות אילו חפא ואנחנו הצלחנו במשימה (ואולי, מי יודע, ביקום מקביל אנחנו, או כפילים שלנו, הצליחו בכך). בניתי קו עלילה שבו חפא ואנחנו הופכים בעקבות הצלחת הרחבת התודעה האנושית למנהיגי העולם, עד שכוחות ה"אופל הגלקטי", שלא שלמים עם הצלחתינו, משתלטים עליו, ואנחנו נאלצים להתפזר ואחר כך למצוא את דרכינו חזרה לאיחוד, שיתרחש רק מחוץ לכדור הארץ. לא סיימתי עוד את העלילה, לא סיפרתי איך פגשנו שוב את חפא (בינתיים אני תקוע בכוכב המדברי שמחוץ לגלקסיה), איך שחררנו את כדור הארץ משלטון האופל ומתי חזרנו אל הזמן הלא-אלטרנטיבי, אם בכלל חזרנו. אולי פעם אספר, כרגע נראה לי שהעלילה הזאת מיצתה את עצמה, ותוך כדי סיפורה גם בניתי מילון די עשיר, שבו אפשר למצוא הסברים כמעט לכל הדברים.
מילון ההסטוריה האלטרנטיבית – א
מילון ההסטוריה האלטרנטיבית – ב-ד
מילון ההסטוריה האלטרנטיבית – ו-ט
מילון ההסטוריה האלטרנטיבית – י-מ
מילון ההסטוריה האלטרנטיבית – נ-ס-ע
מילון ההסטוריה האלטרנטיבית פ-ת
הצחקתם את החומה הקפיטליסטית
הפוסט הזה נכתב בתגובה למאמר ב"הארץ" מאת אחד דן בן-דוד, שנקרא "לכו ללמוד", המעמיד זה מול זה (לצד גרפים יפהפיים) את הערכים של השכלה ושכר מינימום, וקובע שבמקום להעלות את שכר המינימום יש לדאוג להשכלה. אני אומר ששניהם חשובים ולשניהם צריך לדאוג בעדיפות גבוהה, אבל לא ממש למישהו בא לעשות את זה:
הצחקתם את החומה הקפיטליסטית
יש במאמר הזה הרבה דמגוגיה וקצת אמת.
מעבר לעובדה שגם אנשים שלמדו והשכילו, לא תמיד מוצאים עבודה בשכר הראוי להשכלתם, הרי השכלה, ובעיקר השכלת המונים, (ואני מתכוון השכלה השכלה, לא תעודה מאיזה מכללת טיז אל זובום או אוניברסיטת דרבי קאונטי) היא בדיוק מה שמעמד החומה הקפיטליסטית לא צריך שיהיה.
וזה לא רק הליכוד המפורסם, עם המשוואה הידועה של פחות משכילים = יותר קולות לליכוד, אלא זאת כל החומה היאפו-קפיטליסטית-בטחוניסטית, שעדיף לה מכל הבחינות שרק לבניה תהיה נגישות להשכלה.
כי אנשים שמשכילים אלה אנשים שדורשים, אלה אנשים שעלולים "לעשות בעיות" למערכת. למה שנלמד, כך אומר האינטרס של החומה, את אנשי ירוחם, או את הקופאיות מרוסיה (לא משנה שלא מעט מהן משכילות), את הערבים, את החד הוריות או את הסתם-איש הישראלי השכלה ראויה? שילמדו לחשוב? שילמדו שמה שמוכרים להם בתקשורת עלול להיות סתם ססמאות? לא טוב בשבילינו.
לא טוב בשביל המעבידים, המעדיפים אבק אדם צייתני, לא טוב בשביל הפוליטיקאים והדגנרלים, או הפוליטיקאים-דגנרלים וכוהני הרייטינג, שעובדים על הבטן של האנשים, על הרגש, על הדמגוגיה אך לא על השכל.
אדם משכיל הוא אדם חושב (ואין כוונתי למשכיל דווקא מהחוג לכלכלה). זה *בדיוק* מה שהכי פחות רצוי כאן.
מרקס האמין בעידוד מעמד הפועלים לצרוך ספרים. אידיאל "הפועל שספר בביתו". אבל מה אנחנו, מרקסיסטים?
טוב לכולם עם של ערסים, השואב את מיטב השכלתו מערוץ 2 ומאמיתות דמגוגיות מצד אחד, ועם מתנחלי מצד אחר, המשרת את צרכיה של החומה הקפיטליסטית.
כך מובטח שרוב האנשים יהיו אבק אדם, ולא יפריעו לאליטות ההון, השלטון, והתקשורת הנאמנה להן, להמשיך לעשות מה בראש שלהם.
ושימו לב שלא אמרתי (עד עכשיו) אף מילה על ביבי, או על שכר המינימום, שתמיד ימצאו 24,000 סיבות שלא להעלותו, כמו במאמר זה, שמעלה שני נושאים בצורה דמגוגית כאילו יש בהכרח קשר ביניהם, וכאילו *האחד (שכר המינימום)* בא *במקום* *השני(השכלה)*. הפרד ומשול כזה, אופייני.
לשניהם צריך לדאוג, ולשניהם אף אחד לא ממש רוצה לדאוג.
ראשית האדם
סיפרתי פעם את אגדת אדמי הדבורה שסיפר לנו חפא, אגדה המספרת שבני האדם הראשונים ביקום דמו יותר לדבורים מאשר לבני אדם, ובהנהגת הלוחם הקדום תמקט הם מרדו באדונים הלא אנושיים, והתחילו את סיפור התפשטותם ביקום.
כאן כמובן עולה השאלה, שהיה מי שלא היסס לשאול את חפא מייד.
הדבורים שאנחנו מכירים, הן מטילות וכמוהן כל בעלי הכנף שאנחנו מכירים. בני האדם הם יונקים וכולנו יודעים באיזה דרך הם מתרבים, עם הריון ולידה.
חפא אמר שהוא לא התעמק עד כדי כך בלימוד ההסטוריה הביולוגית של היקום, ובכל אופן הסיפור הזה הוא אגדה, ואיננו חייבים לקבל אותו או להאמין בו, אנחנו יכולים לראות בו סתם סיפור יפה.
אבל בפעם אחרת הוא אמר, שרוב היצורים האדמיים האינטליגנטים שיצא לו לפגוש במסעותיו הגלקטיים, מאמינים בסיפור זה. ורובם, כמונו, הם יונקים.
שאלתי אותו איך הם מסבירים את הסתירה הביולוגית הזאת.
ואז הוא גילה לי, שלסיפור הזה יש דווקא גרעין של אמת בהסטוריית היקום.
מחקרים עתיקים של בית הספר הגבוה של התבונה הגלקטית שבהם חפא עיין בתקופת לימודיו, מוכיחים, שראשית החיים ביקום התחילו מן המטילים. החייזרים הראשונים, כולם, היו מטילי ביצים, וכאלה גם היו מן הסתם האדונים שבראו את האדמיים הראשונים, בזמן מן הזמנים, בצלמם וכדמותם. היונקים הופיעו מאוחר הרבה יותר.
מתי קרה השלב הזה? ומתי עברו האדמיים את שינוי הצורה המופלא והפכו ממעופפים מטילים ליונקים, לבני האדם שהם היום?
התשובה שנמצאת באחת מאגדות ההמשך של סיפור תמקט הלוחם הקדום מפתיעה ומעניינת, ואולי גם בה יש, מי יודע, איזה גרעין הסטורי קדום:
המלחמה בין האדונים והאדמיים נמשכה זמן רב, ועל הביצים שהטילו אדמי הדבורה ריחפה סכנה, בהיותן חשופות להתקפותיהן היומיומיות של חלליות האדונים, שאיימו על כל עתידו של המין האדמי.
תמקט מצא לכך תשובה: הטמנת ביצי האדמיים בתוך רחם שהמציא, מקום חם וסטרילי שבו יהיה עתידו של המין האדמי מוגן טוב יותר מאשר בחוץ. תמקט גם האמין שנשיאת הוולד פנימה בגוף הלוחמ/ת, תיצור קירבה גדולה בין ההורה לבין הוולד, וכך תחזק את הקשרים בתוך החברה האדמית, תלכד אותה ותהפוך אותה בצורה כזאת לחזקה מול האויב.
האגדה מספרת שלוחמיו של חפא עשו נסיונות של הטמנת רחם בתוך עצמם, עד שהגיעו למסקנה שהלוחמות שבחבורה הן המתאימות ביותר להחזיק בתוכן את עתידו של המין האנושי. אחת מהן היתה אהובתו של תמקט, ששכחתי כבר באיזה שם קראו לה. כך התחילו בני האדם להוליד את ילדיהם בדרך המוכרת לנו היום, אחרי שורה של נסיונות מעבדה חוזרים וכושלים שנעשו עד שצלח הראשון, ומאז התחילו לעשות את דרכם ליהפך ליונקים.
חפא, שהאמין שחלק מן הסיפורים שבתנ"ך מקורם בחלל, אותו חצו חלליות במסעות ארוכי שנים עד שהגיעו לכדור הארץ להפיץ בו את הזרע האנושי, מפרש את סיפור הגירוש מגן עדן כהד קדום למרידה של אדמי הדבורה באדונים וההתבדלות מהם, שנעשתה מוחלטת עם נצחונה של שיטת ההתרבות החדשה. "בעצב תלדי בנים" היה קללת האדונים, הבטחת הנקם שלהם לנקבות האדם, שבגלגולן הקודם כאדמיות דבורה, לא סבלו כל כאב וצירי לידה.
