Epilogue

וַיְכַל אֱלֹהִים מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וְיַעֲזוֹב אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַיְקוּם וְיִשָּׁאֲרוּ מַלְאָכָיו וְכֹהֲנָיו לְסַפֵּר דְּבַר מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וְיִקְבְּעוּ אֶת צֵאת הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּכֹל אֶרֶץ מִן הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר זוֹרַחַת בָּהֵן שֶׁמֶשׁ וּבָאָה הַשֶּׁמֶשׁ לְיוֹם זֵכֶר לֵאמֹר בְּצֵאת הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עָזַב אֱלֹהִים אֶת הַיְקוּם וַיַּפְקֵד לְמַלְאָכָיו וּלְכֹהֲנָיו אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הֵמָּה כְּתוּבִים בַּסְּפָרִים הָעוֹבְרִים בֵּין הַכּוֹכָבִים בַּאֲרָצוֹת אֲשֶׁר בָּהֶן זוֹרַחַת שֶׁמֶשׁ וּבָאָה שֶׁמֶשׁ.

God had finished the work he had done and he rested from all his work. And God left all that he had done the universe and his angels and his priests were left to tell the word of his work which he did and they set the evening of the seventh day in every earth from the earths in which the sun shines and the sun comes for a memorial day, to speak At the end of the seventh day God left the universe and entrusted to his angels and priests the things which are written in the books that pass between the stars in the earths in which the sun shines and the sun comes.

(מועלה מחדש, פורסם לראשונה ב30/5/2009)

כעין השערה, דקה מדק, בלב מרחב של תהום, ספק קו של אור, ספק הפרעה בשדה הראיה המלא ריק שחור מקצה עד אין קצה, נראתה מן הקירות השקופים העוטפים מן המעקה את מה שחפא כינה "המעבורת", מכסים אותה כתקרה והיא עומדת כאן כבר שלוש יממות לפי שעונו האטומי החדש של סטולי הגנוב, אותו קיבל-רכש בכניסה למעבורת, ולא הצליח לזכור אם חפא היה עדיין איתו בשלב ההוא של העלייה למעבורת. מה שברור, שאין הוא איתו כעת.

איש של גאג'טים חלליים הוא סטולי הגנוב, עוד הרבה לפני שהמושג הזה בכלל נחלם בכדור הארץ. הוא היה הראשון להתחבר לאינטרנט סלולארי זעיר, בגודל של מפתח (הוא קרא לו "המפתח שלי החדש לגמרי"), כבר בשנת 1977, ועוד לפני שהגיע אליו הדבר הזה, היה לו מכוון רדיו זעיר, בגודל של עט, שקלט תחנות רדיו משדרות ממרחבים רחוקי שנות אור. יש אומרים שסטולי הגנוב הוא היבואן הראשון של מוסיקת חלל, ומה שהוא מביא זה אמיתי, אוריגינלי. כל השאר יוצרים חיקויים ממה שהם שמעו, והרבה מהם שמעו את זה בפעם הראשונה ממנו. אף אחד לא שאל את סטולי הגנוב מעולם מאיפה הוא משיג את הדברים האלה, וזה היה עוד לפני שחפא בא, בסוף אוגוסט, והחיה לנו את כל המכשירים. לכן לא מפתיע, שתמיד היה סטולי הגנוב מעודכן בתאריכים הבינכוכביים המוסכמים, וברשימה נבחרת של תאריכים בכוכבי הלכת המרכזיים של הפדרציה, שלנו שמותיהם לא אמרו הרבה, כמה שהשתדלנו ללמוד את כולם. תמיד ידע להשיג שעונים מעודכנים, ועכשיו קצת לא היה לו נוח לו עם השעון הזה, ששידלו אותו, ובעצם כפו עליו לרכוש בעלייה למעבורת. זה לא מתאים לו המצב הזה, שכופים עליו, ובינתיים לבינתיים הוא איבד את חפא, אבל היה בטוח שימצא אותו אחר כך.

"ואיך שילמת על השעון הזה, ועל כל מה שקניתם שם?"
"מה זאת אומרת איך? כמו שמשלמים בחלל, בכרטיס אשראי אנרגטי"

למסע הזה, שנועד לצפייה באירוע הנדיר שחוזר על עצמו רק אחת לפרק זמן מסויים ביקום, הזמין חפא גם אותי. הוא הבטיח לי שזה יהיה 40 יום הלוך ו40 יום חזור, דרך המקפצות הכי חדישות (כל כך חדישות, שאתה כבר לא מרגיש בהן את הזעזועים. הכל רך, גם ההגבהה, גם הנחיתה). הוא ממש רצה שאתעד אותו בבלוג, אך לי היו התחייבויות מאד פרוזאיות, עבודה שאני צריך להשלים ועדיין לא השלמתי, דברים לא מעניינים, אך חשובים לי כנראה בשלב הזה של החיים. אז הסתפקתי בליוויו של חפא אל תחנת הקפיצה, או יותר נכון 'אזור הההתחמקות', לא הרחק מתחנת הנחיתה שלו אי אז, בארץ הישנה. זה היה בערב שבועות, 2008, ורק כשבאתי ללוות את חפא אל נקודת 'ההתחמקות' נודע לי שגם סטולי הגנוב טס איתו למסע. האמנתי עדיין שבסוף אוגוסט הם ישובו, כמו בפעם הראשונה שבה נחת כאן חפא.

"ומאין קיבלתם אשראי אנרגטי?"
"מכרנו, לפני שיצאנו, הרבה דברים. כלומר נפרדנו מהדברים, וכך החלפנו ערך באנרגיה. זה מה שעשינו בשעה שאתה חיכית לנו בגן ההוא". זכרתי משהו מוזר ששמעתי ממיטל, המשתתפת החדשה ביותר במפגשי ההרצאות של חפא, כשפגשתי אותה כחודש אחרי שחפא נסע. היא כבר ידעה שחפא נסע, כי קודם בדיוק היא פגשה את שפע, שהיה אמור להוציא את הדברים שהשאיר חפא בדירה שלו ולשמור אותם אצלו עד שחפא יחזור וימצא דירה חדשה. הוא סיפר לה, שחוץ מהמיטה וארון אחד ריק, לא היה דבר בדירה!

"איפה עשיתם את זה, רוב החנויות כבר היו סגורות"
"סאחי היית ונשארת, אחי. אף פעם לא שמעת את חפא מספר על נקודות ההמרה?"
שמעתי את חפא לא אחת ולא שתיים (בעיקר מאז שנות ה90) מדבר על נקודות המרה. בשבילי הם נשארו חידת מסתורין, בדיוק כמו 'אזורי ההתחמקות' ו'הכיכרות העגולות' ו'המיסוכים' שגם עליהם אמר חפא שהם נמצאים על כדור הארץ אבל רק הוא ידע תמיד איפה למצוא אותם, אפילו ליד ביתו, הרחוק מן 'הארץ הישנה'.
"אז באחת כזאת עשינו המרה של רכוש ופתחנו חשבון אנרגטי מחובר לאינטרנט הטלפתי. כך יכולנו בחלל להטעין את האשראי האנרגטי בכל עמדה. כך, גם הייתה לנו המהירות להגיע לאזור ההתחמקות, כשאתה לא יכולת להשיג אותנו."
"אז כדור הארץ מרושת יותר ממה שחשבתי, וממה שחפא סיפר לנו."
"הרבה יותר."

"דרך אגב" הוא הוסיף "אל תבקש ממני להראות לך את 'כרטיס האשראי' שלי.
הוא פשוט התכלה פיסית, ברגע שיתרת חשבון האנרגיה שלי אפסה. מזל שהספקתי להגיע לאדמה ממש לפני זה".

המקפצות החדישות הן דבר די משעמם, אומר סטולי (למרות שהן באמת רכות, ואין בהן כמעט זעזוע). אתה כמעט לא רואה את הכוכבים שבדרך, את המערכות. אפילו לא פסים של אור. רק חלל שחור, עד שאתה מתקרב לתחנה, ואז מתחילים האורות הקטנים להופיע. אתה יכול רק לשער לך, כמה רחוק נמצא כל זה, וכמה רחוקה התחנה הסופית מכדור הארץ. ממקפצה למקפצה, מתחנה לתחנה, גדל מספר המצטרפים, אלה שנראים ואלה שאינם נראים, ואלה ששרויים בעלטת מרחב, אבל סטולי, שתמיד נלהב להתחברויות מכל הסוגים, היה עייף מכדי להתחבר הפעם, ולא ידע להסביר למה.

גם בתחנות אין נופים מאד מלהיבים. חפא אמר שפעם זה היה שונה. יש מרצפות בדולח חלקות עד אין קץ, האור המוחזר מהן מוקרן לך לתוך הנימים, אתה היית די מתעצבן, סטולי אומר לי, והוא בטח צודק. זה מטריד בעיקר כשרוצים לתפוס שינה, ומלונות יקרים גם בחלל. יש שם כל מיני עמדות של ממכר מזכרות או חפצים שימושיים, כגון מתאמי נשימה, וגם טיובות הזנה בגדלים וגוונים שונים, לא ממש מושכים את העין האדמית, אבל טעם ההזנה דווקא לא רע. עמדות אפורות, כמעט בלתי נראות, לא כמו שאנחנו מדמיינים עמדות ממכר בתחנות שלנו, בני האדם על כדור הארץ. ("קצת כמו קניון, אבל גדול יותר, הרבה הרבה יותר גדול, ולא פחות משעמם"). אבל סוג של חיוניות יש שם, זרימה מגרה כזאת שלא מוכרת על כדור הארץ, משהו בלתי נראה שמקפיץ את העצבים, וחפא שיודע מה צריך מאיץ בסטולי לרכוש את הדברים בכל התחנות, עד שיגיעו לתחנה האחרונה, שם צפוף יותר, כי משם תמריא "מעבורת התצפית". בדרך, שלא כהרגלו, לא ניסה סטולי להתיידד עם כל האגלאים, הגונאים, הסלוהא וכל השאר, יהיה שמם אשר יהיה.

חפא הסביר לסטולי הגנוב את משמעות האירוע, אירוע 'נטישת הכח היוצר' את היקום, רק בדרך. כשכבר היו די רחוק מכדור הארץ.. הוא הסביר לו שלדעת חכמי בתי הספר הגבוהים של התבונה הגלקטית, היתה פעם, לפני ("מה שאתם בכדור הארץ קוראים לו") המפץ הגדול, מאסה קריטית של תודעה. תודעה שאולי הייתה לה גם ידיעה על התכלית, הסיבה, והמשמעות של כל הדברים, וכל זה עזב את היקום פעם אחת, ברגע אחד, אבל זה קורה שוב ושוב, לא לעתים קרובות, אבל בכל פעם שמאסה כזו מצטברת שוב, שוב היא גולשת מהיקום דרך סדק, שנמצא פשוט בחלל.
וזה קורה עכשיו. משהו עוזב את היקום, ובגלל זה קו האור הזה, הדקיק כעין השערה. זהו הסדק שכולם על ה"מעבורת" עומדים כעת וכמו בוהים, מרותקים בחושים ובתודעה, או מה שיש להם, לכיוונו, וסטולי בעצם עדיין לא מבין מה מרטט אותם כל כך בו.

ורק עכשיו סטולי קולט פתאום שחפא לא נמצא בסביבה הקרובה ולא בשום מקום.


סטולי הגנוב חזר לאדמת כדור הארץ באוקטובר 2008, ומן המקום בו נחת הגיע ונכנס לישראל דרך מעבר טאבה. הוא לא סיפר אף פעם איך הצליח לשחזר את הדרך שעשה עם חפא ולחזור לכדור הארץ לבד. לפי דעתו, חפא כבר לא יחזור לכדור הארץ.

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

4 תגובות בנושא “Epilogue

  1. היציאה מירושלים דרך כביש רמות הייתה פקוקה מעל לרגיל, בגלל הפגנות חרדים או הלוויה של איזה רב, או בגלל סיבה אחרת, אני כבר לא זוכר. שפע נהג במכונית ולידו ישבה אחותו הדוסית לאה, אותה היה אמור להוריד בדרך, בהתנחלות שלה הסמוכה לכביש המכלאות הקרוי 443. מיטל הודיעה ברגע האחרון שהיא לא תבוא. סטולי הגנוב ואני ישבנו מאחור וההתקדמות האטית בפקק נתנה לו הרבה זמן לספר לי על מה שקרה בנסיעתו האחרונה עם חפא, עד שהגענו להתנחלות, הורדנו את האחות והמשכנו להרצליה, שם, בסלון גדול, מול כ40 אנשים (על פי הערכתי) שנאספו, בפעם הראשונה, מכל הקבוצות של חפא, היה סטולי הגנוב הרבה יותר לקוני כשחזר על תיאור הפרטים, ונראה ממש כאילו בא כי היה מוכרח, לא בגלל שרצה, הוא לא שכח לומר בסיום את דעתו, שחפא לא יחזור יותר. הוא חזר על המשפט הזה כמה פעמים במשך הערב.
    השאר הוקדש לדיון איך להמשיך מכאן הלאה.
    הייתה קבוצה די גדולה של אנשים, שטענה שצריך להמשיך לעסוק בידע החפאי, הם לא יכלו להסכים לרעיון, שחפא עשה איתנו את כל הדברים בלי כוונה שנמשיך אותו, וטענו שמה שהוא השאיר לנו זה מספיק כדי שנוכל לאמת, להוכיח, לשחזר ולהעביר הלאה את המסר שלו. אנשים אחדים שאלו מה בעצם המסר שלו. קבוצה אחרת טענה בערך, שמה שאת מה שחפא ידע, ידע רק הוא, אחד האנשים קרא לכך 'הזמן השני', מה שחפא יצר בתוך העולם שלנו, כשהוא עזב גם זה עזב, לנו אין שום דרך לשחזר ואין טעם לנסות. זה כמו חלום, היה ונגמר, ואשרינו שזכינו לחוות את מה שלא כל אחד זוכה לחוות.
    סטולי הגנוב המשיך לאכזב. הוא, שהיה הכי קרוב לחפא, והתנסה קצת יותר מכולם בכל הדברים שחפא דיבר עליהם, נסיון מעשי ולא רק תיאורטי. הוא היה היחיד חוץ מחפא שהגיע לחלל, ובדרך עבר איתו בתחנת ההמרה, אזורי ההתחמקות ואזורי הקפיצה, דברים שחפא סיפר לנו עליהם הרבה, אבל אף אחד לא היה יכול להגיד שהוא יודע מה זה בדיוק, וסטולי גם הצליח לחזור לאדמה, לבד, בלי "הערבות" שחפא נתן לכל הדברים, הוא אמר שניתן אמנם לשחזר ולאמת דברים שחפא דיבר עליהם, אבל הוא לא חושב שיש בזה טעם. המסקנה שלו מכל המפגש עם העולמות החיצוניים (שהייתה קרובה גם לדעתו של צבי די ממזמן) היא ששום תועלת לא תצמח לנו ושום העשרה למין האנושי לא תבוא מהחוצניים, המין האנושי צריך להסתדר לבדו, לחיות את חייו עם מה שניתן לו ("המגבלות – הן באו כדי להגן") בלי לחשוב על דברים שמעבר ובלי לנסות להיות 'יודעים קבוע'. גם היה ברור שאין לו עניין ורצון לעזור לאף קבוצה, למרות שהיה היחיד שלכאורה הייתה לו יכולת כלשהי לשחזר. הוא בא רק כדי לספר מה שהיה צריך, ולומר את דעתו, שחפא לא יחזור. הכעס על סטולי הגנוב היה רב, אנשים האשימו אותו שהוא מחפש לגרום לכולם להסתלק, כדי להישאר בעל מונופול יחידי על הידע, סטולי הבטיח שאין לו שום עניין במונופול כזה, רק ביקש שיעזבו אותו לנפשו, הוא עייף. אותי דבריו דיכאו מאד. הרגשתי כבר הרבה זמן שעבר עליו משהו במסע הזה, זה לא אותו סטולי, אך הוא סירב לדבר כל דיבור נוסף. בכל אופן, סימסתי לשפע שלדעתי אנחנו צריכים להמשיך לפעול בקבוצה, לנסות לפחות להגיע למשהו. הוא הסכים איתי, והבטיח שיתפנה לזה מיד כשיחזור מארה"ב, לשם עמד לנסוע בתחילת השבוע הבא, בגלל ניתוח שאמו עומדת לעבור שם. 'תמסור ד"ש לאובמה' כתבתי לו, וגם שאלתי מי ישמור על גמליאל, הוא אמר שאחייניתו שלומדת במכללת דוד ילין, תבוא לישון בדירה ותדאג לחתול.
    בינתיים, התחזקו הקולות שאמרו שלא בטוח שחפא לא יחזור, וכדאי לנו לחכות עוד כמה חודשים לראות אם הוא אכן לא חוזר. בעוד כמה חודשים נהיה חכמים יותר, הם אמרו, ולעת עתה הוחלט שלא להחליט.
    אחר כך התחיל לרדת גשם, מבול שנמשך שעות, וסיים סופית את שנת הבצורת שקדמה לשנה הזאת.

    אהבתי

  2. אגב, סטולי הגנוב היה ספקן, כאשר סיפרתי לו בפעם הראשונה על כוונתו של חפא לנסוע. "זאת לא שנה טובה מבחינה אנרגטית לעזוב את כדור הארץ. זאת שנה מטיפוס 8, כדור הארץ חסום בה. אולי בשנה הבאה הוא יסע". סטולי עשה בעידודו של חפא מחקר על השנים הקוסמיות, שלי הוא נראה כמו אסטרולוגיה. "יש 12 שנים בסיסיות, החוזרות על עצמן" הסביר לי. "עכשיו 2008, שנה מטיפוס 8, שנת משבר, דאון. שנת 7, שהייתה לפניה, הייתה שנת אזהרה, שאנשים לא שומעים. בשנה 8 יש קריסה, זה מפני שכדור הארץ מגיע לנקודה 'חשוכה' שהאנרגיות אליה נחסמות, שזה גם האנרגיות שמזינות את התקוות האשליות והחלומות שלנו, אבל גם מזינות את הכל. בשנת 9, צריך להתחיל לבנות הכל מחדש, ולכן היא שנה קשה. אולי בה יצליח חפא למצוא זמן לעזוב את כדור הארץ. אבל הזמן הכי מתאים לעזיבה יהיה ב2011. בשנה 11 יש תמיד שיפור מגמה".
    מצאתי שהשנים הקודמות ל2008 במחזור 12 הן אכן מהשנים המשבריות ביותר שאני זוכר. 1996, שנת עליית ביבי הראשונה, ו1984. גם 2020, אין צורך לספר עליה. עכשיו אנחנו בשנת בנייה מחדש.
    "לעזוב את כדור הארץ בשנה מטיפוס 8 זה לשחות נגד הגל הכי גבוה" אמר סטולי הגנוב. שנה 6 למשל היא טובה, גם 4, גם 11. שנה 10 היא קטסטרופה, וגם שנה 0, או 12, היא מסוכנת'."
    אבל חפא דווקא "שחה נגד הגל" וזה די התאים לו לדעתי. חבל שלא יצא לי לדבר על זה עם הגנוב אחר כך, ולשאול אותו איך הוא מסביר. כי הוא כבר לא מדבר.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: