באחת השיחות האחרונות שלי עם סטולי הגנוב, שאלתי אותו לאן יכול היה חפא להיעלם. הוא שאל אותי אם אני בטוח שאני רוצה לדעת מה דעתו. אמרתי לו שבטח שמעתי כבר דברים יותר גרועים. כשסטולי הגנוב ענה לי, הבנתי שגם לו עצמו קשה להאמין בתשובה הזו, אבל אחרת לא הייתה לו. וגם לי, ככל שזה מוזר, היה קשה לחשוב על תשובה מסתברת יותר. סטולי הזכיר את ה'סדק' שהוא וחפא ראו בחלל היקום מן המעבורת השקופה, שבתוכו וממנו נגהו שבלים דקים של אור, פנימה והחוצה, שכדי לראות אותו נהרו המוני הישויות שעלו למעבורת, ובהם חפא וסטולי הגנוב, בדיוק לפני שחפא נעלם.
"חפא קפץ אל תוך הסדק, יחד עם האור, זו דעתי" אמר סטולי הגנוב. "כנראה שעשה את זה מגג המעבורת. הוא ניסה למזג את עצמו עם האנרגיה של קרן הבריאה הבראשיתית, שחוזרת אל היקום ויוצאת מתוכו דרך הסדק הזה. לכך הוא אימן את עצמו כל השנים".
עם כל מה שסיפר לנו חפא כל השנים, על הדברים המוזרים והמופלאים שעבר ביקום, מעולם לא הסתכלתי על חפא כעל מיסטיקן. תמיד ראיתי בו אדם רציונלי ביותר, חשבתי שרק אדם כזה יכול היה להתמודד עם כל הדברים שחווה, לתת להם הסבר הגיוני, ולהעביר אותם בתור ידע, שלא היה בו לטעמי שום דבר מיסטי או דתי, וגם תלמידיו האחרים, כך נראה לי, העריכו את דבריו בתור ידע, ידע שעדיין אין לנו את כל הכלים לאמת אותו, ולא מצאו בו שום דבר מיסטי. אדרבא, נראה לי שרבים מאלה שלא המשיכו עם חפא, עזבו מפני שהוא לא סיפק ציפיות דתיות או רוחניות שהיו להם ממנו ומהידע שלו, שלא היה לו שום דבר עם דברים אלה, עם כל הכבוד להם, כך לפחות זה נראה לי. אבל בהסבר של סטולי הגנוב נראה לי שנחצה הגבול בין הרציונלי למיסטי והיה מוזר לי לחשוב שבאישיותו של חפא מסוגלת להיות חציה כזאת של גבולות. אבל גם אני, כמו סטולי הגנוב, התקשיתי למצוא הסבר אחר. אנשים אחרים, צבי ביניהם, קראו לדבר שחפא אולי עשה בשם אחר. אבל לחפא לא התאים להתאבד, ובטח לא היה צריך לנסוע לשם כך לחלל, ועוד להציע לסטולי הגנוב ולי להצטרף אליו. השתעשעתי לפעמים בתקווה שהוא מצא את החברים שלו מבית הספר הגבוה של התבונה הגלקטית, שאיתם, ידעתי, שמר על קשר כלשהו במהלך השנים דרך האינטרנט הטלפתי, והצטרף אליהם מחדש, אבל איכשהו לא היה נראה לי שזה כך. סטולי גם ביסס את דבריו על דברים ששמע מחפא במהלך המסע האחרון, כששאל אותו מה היה בסוף עם תמקט, משהו שחפא אף פעם לא סיפר לנו. חפא אמר לו שלפי אמונת רבים מתלמידי בית הספר הגבוה של התבונה הגלקטית, כולם הכירו את סיפורי תמקט, תמקט התאחד, פיזית ותבונתית, עם אנרגיית קרן הבריאה הבראשיתית ועזב את היקום דרך אותו סדק שבחלל, שהוא אגב היה זה שגילה אותו (אז אמר לו חפא בפעם הראשונה שפניהם מיועדות לאותו סדק), שם הקרינה הזאת חוזרת ומופיעה בכל חזרה של האירוע הבראשיתי שבו נוצר הסדק. סטולי הגנוב חשב אז לראשונה שחפא עשוי גם כן לעשות את המעשה הזה, ושיכול להיות שזו מסורת אצל חברי מסדר הקרן הבהירה. חפא הרגיש את מחשבתו. "אל תדאג" הרגיע את סטולי הגנוב "אני לא הולך לעשות את זה גם כן". נראה היה לי כעת שסטולי הגנוב אוכל את עצמו על שהוא אכל את זה ולא השגיח עליו, או שבכלל הסכים לצאת איתו למסע.
סיפרתי את הדברים לשפע, והוא היה פתוח יותר ממני לאפשרות שחפא עשה מיזוג כזה בין המעשי לרוחני, שלפי הבנתו, זה למעשה בין חומר לאנרגיה (לי, במחשבה שלאחר מכן, זה נראה קצת פשטני). "אל תשכח שהוא היה בעל רמה עמוקה של יודע קבוע. רמה על אנושית. ברמה הזאת, הדברים אולי מתמזגים. לו היו מספרים לי על אדם אחר, כל אדם אחר, שהוא מיזג את הגוף שלו עם רוח, או עם אנרגיה, או מה שזה, הייתי מלגלג, בדיוק כמוך וכמו צבי. אבל חפא עם מה שהוא למד, הוא, ורק הוא, מסוגל לכך ליטרלי, במובן הבסיסי והעמוק ביותר"
"לדעתך הוא חי עדיין?"
"הוא ישנו. לא יודע אם חי או מת אלה קטגוריות שתופסות לגביו כעת. לדעתי הוא הרחק מעבר לזה. יום אחד הוא אולי יחזור ליקום, בצורה של קרן אור בראשיתי".
Sunday: On the way out of school, I joined a group of guys from the class who went home through Main Street. I had another way home, shorter, from the other side of the school, but I had in mind then that 'integrating' and 'sticking to guys' is important, unlike most of my years (except maybe at the time I was in love with someone who lived on the long way) so I joined the group that walked on 'Shmum' Street, some lived close to the school and most of them were known to me already from elementary and middle school, and some came only in eighth and ninth grades from other areas where there was no middle school, and were on their way to the bus stop.
The bright Avi and Eli, who lived close to the school, did not stop talking about one lunatic who had recently come to the neighborhood, they called him 'Jonah the Prophet', they described him as someone wearing a white robe, with long hair and beard, living in some hut in a deserted yard and talking weird things.
'One of the Walker's friends' giggled the bright Avi, 'if not, we'll make acquaintance between you.'
'Listen, he's good at Karate,' Eli said. 'I saw him last night practicing in the Silver Moon Garden, a black belt for sure'
'Come on, you're crazy too. He's just mentally ill. Have you seen how thin he is? In one striking you drop him.
'It's unrelated, if he has Karate.' Eli insisted, and they started a little argument, then they moved on to talk about the training camp at Beit Lid, which is expected in a few more weeks. Then the bright Avi suddenly whispered 'We just talked about the Messiah' 'and in a voice said' Jonah the prophet, what's the matter? Is the moon in place? '
The man who came towards us on his motorcycle was hard for me to identify because his hair, although long, was relatively short compared to the last time I saw him more than a month and a half earlier, and the garment he wore then included all sorts of colors and I actually could not define his color, but it probably was not White as the robe he wore now, but the motorcycle with the boat with which he then replaced the same garment, I recognized immediately. The man said nothing and kept driving to the other direction but the bright Avi said. 'I told you he knew the Walker, he made him a sign' And Zachu said 'Birds of a feather will gather together'. Shortly afterwards, at the Eighth Junction, I said goodbye to them and turned in my direction. Something in the oppressive cloud that enveloped the whole period became clear. So I did not dream, that day at the end of August.
Tuesday: In the morning when I got up, first thing I used to do was go out to pick up the Haaretz newspaper that the deliverer threw in the garden, I was reading the headlines and also the hit-charts, which were published on Tuesdays (Reshet-Gimel's international hits parade) and Wednesday (The Israeli parade) Before I brought the newspaper to the kitchen, where the parents would read it as they sat down for coffee and morning toast. I could never see the distributor who also distributed on Zvi's Street and brought the newspaper to his door, because I could no longer get up as early as I used to. I lost something, without feeling when. This day the deliverer was waiting for me, with his boat motorcycle.
"It's time to assemble the gang," he said, "your gang," and then told me he had returned to the first room, the same room to which the stolen Stoli had brought him, near where he lived.
He also talked about those I went with them from school, he noticed that they "gave an eye on him" and said, without my asking, that they are currently not suitable for joining, not that they are not OK, but "not at this point of time. Not yet, at this moment I prefer others to be out". Then we set the time of meeting with him for that evening. Tuesday is the day everyone comes to the stolen Stoli anyway to give the ratings to the punch hit parade. We have not moved from this tradition since March, even when we did not meet. The main thing was to leave the rating with Stoley, then we heard our hit-parade, on radios that could receive, through Stoley's room broadcast station. some of the songs he had on singles he got from one DJ who came from England, and some he recorded, as we all did, from the radio, even though it was Very forbidden. "Boogie Boogie" by the Spanish women duo 'Baccara' was first place that month, followed by 'Magic Fly' by 'space'.
That evening which was actually the first physical meeting of Chapa and the whole gang, Chapa told us about the situation in the 'federation' from which he came, he still did not elaborate much on this federation, just explained that we are on the 'blue' side wanting to occupy power on the federation and to ensure a regime that is about to be, he himself insisted on it, a just regime also towards the earth and its humans, and will help ensure justice here too, in a world that to this day has been ignored, there in space. Until now, he says, he has been waiting for the 'power' that the 'blue' promised to send him when they parted in space, a power that will serve us all, so he did not convene us, he saw no point in it as long as we do not have the 'power' with us. But he sees that the power is lingering, and in the meantime until it comes, and "it will come, do not worry," he wants to start getting us into things. "Say, where's your spaceship, with which you came here from the Federation?" Asked someone suddenly. "If they have not yet taken it back, it is not far from where I was met Zvi, the Walker and the stolen stoli the day I arrived, I can detail to you. But it will not give you much if you go looking for her, because you have no permanent knower "And this was the first time, and not the last, that Chapa mentioned the term "permanent knower. " "When will you take us there?" Someone else asked him, the question that was too, repeated over and over throughout the years, and Chapa answered also this question with a "permanent knower" that we do not yet have. "When you'll have it. That's why I'm here for." And I did not quite understand, and even now I am not sure I understand, why Chapa insisted that the "permanent knower" we will have first and foremost and I wonder if we did not lose precious time just trying to understand what it is and what it gives to have it. Besides teaching us to "know permanently", it was important for him to bring us into 'living consciousness' of the fact that we are not alone, even on Earth, and right next to us, there are networks of intelligence and consciousness that we do not assume. For that goal, he has already begun from the following sessions to teach us and introduce us to the lifing beings
That evening there was a turnaround in second place, to which this disco version of Meco and his orchestra climb to the theme tune of "Star Wars" – the first film now called according to Wikipedia A New Hope arrived at that time (but was released in Israel only in January), and after a week it was in no.1.
יום ראשון: ביציאה מבית הספר, הצטרפתי אל קבוצה של חבר'ה מהכיתה שהלכו הביתה דרך הרחוב הראשי. הייתה לי דרך אחרת הביתה, קצרה יותר, מהצד השני של בית הספר, אבל היה לי בראש אז ש'להשתלב' ו'להיצמד לחבר'ה' זה חשוב, בניגוד לדרכי רוב השנים (חוץ אולי מבתקופה שהייתי מאוהב במי שגרה בדרך הארוכה) ולכן הצטרפתי לחבורה שהלכה ברחוב 'שמו"ם', חלק גרו קרוב לבית הספר ואת רובם כבר מהיסודי וחטיבת הביניים, וחלק הגיעו רק בכיתות ח' ו ט' מאזורים אחרים, בהם לא הייתה חטיבת ביניים, והיו בדרך לתחנת האוטובוס.
אבי הַבָּהִיר ואלי, שגרו קרוב לבית הספר, לא הפסיקו לדבר על משוגע אחד שהגיע בזמן האחרון לשכונה, הם כינו אותו 'יונה הנביא', הם תיארו אותו כמישהו שלבוש בגלימה לבנה, עם שיער ארוך וזקן, שגר באיזה פחון בחצר עזובה ומדבר דברים משונים.
'מהחברים של הצועד' ציחקק אבי הבהיר, 'אם לא, נעשה ביניכם היכרות'.
'בו'נה הוא טוב בקאראטה' אמר אלי. 'ראיתי אותו אתמול בערב מתאמן בגינת ירח הכסף, חגורה שחורה בליינד'
'יאללה משוגע גם אתה. סתם חולנפש זה. ראית כמה הוא רזה? במכה אתה מפיל אותו'.
'זה לא קשור, אם יש לו קאראטה'.התעקש אלי, והתחיל על זה ויכוח קטן, אחר כך עברו לדבר על מחנה האימונים בבית ליד, הצפוי לנו עוד כמה שבועות, ואז אבי הבהיר לחש פתאום 'רק דיברנו על המשיח" ובקול אמר 'יונה הנביא, מה העניינים? הירח נמצא במקום?'
את האיש שבא לקראתנו על אופנועו היה קשה לי לזהות כי שערו, למרות שהיה ארוך, היה קצר יחסית לעומת פעם הקודמת שראיתי אותו יותר מחודש וחצי קודם, וגם הבגד שהוא לבש אז כלל כל מיני צבעים ובעצם לא ידעתי להגדיר את צבעו, אבל הוא בטח לא היה לבן כמו הגלימה שלבש עכשיו, אבל את האופנוע עם הסירה שאיתו הוא החליף אז את אותו בגד, זיהיתי מיד. האיש לא אמר כלום והמשיך לנסוע לכיוון השני אבל אבי הבהיר אמר 'אמרתי לכם שהוא מכיר את הצועד, הוא עשה לו סימן'. וזאכו אמר 'מצא מין את מינו'. זמן קצר אחר כך, בצומת השמונה, נפרדתי מהם ופניתי לכיוון שלי. משהו בעננה המדכאת שעטפה את כל התקופה התבהר. אז לא חלמתי, אותו יום בסוף אוגוסט.
יום שלישי: בבוקר כשהייתי קם, דבר ראשון הייתי יוצא החוצה לקחת את עיתון 'הארץ' שהמחלק זרק בגינה, הייתי קורא בכותרות וגם בטבלאות המצעדים, שהתפרסמו בימי שלישי (הלועזי של ג') ורביעי (העברי) לפני שהבאתי את העיתון למטבח, בו יקראו בו ההורים כשישבו לקפה וטוסט של בוקר. לא הצלחתי אף פעם לראות את המחלק שחילק גם ברחוב של צבי והביא את העיתון גם לפתח דלתו, כי כבר לא הצלחתי לקום מוקדם כל כך כמו פעם. איבדתי משהו, בלי שהרגשתי מתי. הפעם המחלק הוא שחיכה לי, עם אופנוע הסירה שלו.
"הגיע הזמן לכנס את החבורה" הוא אמר, "החבורה שלכם", וסיפר לי שחזר אל החדר ראשון, אותו חדר שאליו הביא אותו סטולי הגנוב, סמוך למקום שהוא גר בו.
הוא דיבר גם על אלה שהלכתי איתם מבית ספר, הוא שם לב שהם "נתנו בו עין" ואמר, בלי ששאלתי, שהם כרגע לא מתאימים לצירוף, לא שהם לא בסדר, אבל "לא בשלב זה. אולי יגיע שלב שהחבורה תצרף אליה נוספים, עדיין לא, כרגע מעדיף שאחרים יהיו בחוץ". אחר כך קבענו את השעה, אצלו באותו ערב. יום שלישי הוא היום שבו ממילא כולם באים אל סטולי הגנוב כדי לתת את הדירוגים למצעד המחץ. מן המסורת הזאת לא זזנו מאז חודש מרץ, גם כשלא נפגשנו. העיקר להשאיר את הדירוג, אחר כך היינו שומעים את המצעד שלנו, ברדיואים שיכלו לקלוט, משודר מתחנת השידור החדרית של סטולי שחלק מהשירים היו לו בתקליטונים שקיבל מדי.ג'יי אחד שבא מאנגליה, וחלק הקליט כמו כולנו מן הרדיו, למרות שזה היה אסור מאוד. "בוגי בוגי" של צמד הספרדיות 'באקארה' היה אותו חודש מקום ראשון, ואחריהן רדף 'מג'יק פליי' של 'להקצפייס'.
באותו ערב שהיה למעשה המפגש פיזי ראשון של חפא וכל החבורה, חפא סיפר לנו על המצב ב'פדרציה' שממנה הוא הגיע, הוא עדיין לא פירט הרבה על הפדרציה הזאת, רק הסביר שאנחנו בצד 'הכחול' הרוצה לכבוש את השלטון ולהבטיח משטר שיהיה צודק, הוא עצמו עמד על כך, גם כלפי כדור הארץ והאנושות שלו, ויעזור להבטיח צדק גם כאן, בעולם שעד היום התעלמו ממנו, שם בחלל. עד עכשיו, לדבריו, הוא חיכה ל'כח' שהבטיח ה'כחול' לשגר לו כאשר נפרדו בחלל, כח שישמש את כולנו, לכן לא כינס אותנו, הוא לא ראה בכך טעם כל עוד אין לנו את 'הכח' איתנו. אבל הוא רואה שהכח מתמהמה, ובינתיים עד שיגיע, ו"זה יגיע, אל תדאגו", הוא רוצה להתחיל להכניס אותנו לעניינים. "תגיד, איפה נמצאת החללית שלך, שאיתה הגעת לכאן מהפדרציה?" שאל מישהו פתאום. "אם עוד לא לקחו אותה בחזרה, היא נמצאת לא רחוק מהמקום שבו פגשו אותי צבי, הצועד והגנוב ביום שהגעתי, אני יכול לפרט לך. אבל לך זה לא יתן הרבה אם תלך לחפש אותה, כי אין לך יודע קבוע" וזאת הייתה הפעם הראשונה, ולא האחרונה, שחפא הזכיר את המושג "יודע קבוע". "מתי תיקח אותנו לשם?" שאל אותו מישהו אחר, את השאלה שגם היא, שבה וחזרה לאורך כל השנים, וגם לשואל הזה ענה חפא ב"יודע קבוע" שעוד אין לנו. "כשיהיה לכם. לשם כך אני פה". ולא כל כך הבנתי, וגם עכשיו אני לא בטוח שאני מבין, מדוע התעקש חפא שה"יודע קבוע" יהיה לנו קודם לכל ואני תוהה אם לא הפסדנו זמן יקר רק בלנסות להבין מה זה ומה זה נותן שיש אותו.
חוץ מללמד אותנו "לדעת קבוע", היה חשוב לחפא להכניס אותנו ל'הכרה חיה' בעובדה שאנחנו לא לבד, גם בכדור הארץ, ולידינו ממש, קיימות רשתות של בינה ותודעה שאנחנו לא משערים. לשם כך, התחיל כבר מהפגישות הבאות ללמד אותנו ולהציג לנו את 'החיים'.
באותו ערב חל מהפך במקום השני, אליו עלתה גירסת הדיסקו הזאת של מקו ותזמורתו למנגינת הנושא של "מלחמת הכוכבים" – הסרט הראשון הנקרא כעת עפ"י ויקיפדיה "תקווה חדשה" הגיע באותה תקופה (אך יצא להקרנה בארץ רק בינואר), ואחרי שבוע זה היה במקום הראשון.
One of the things that led to the disbanding of the first Group of C was the issue of the approaching conscription to the IDF (only the stolen Stoli was over that 'age'). People received a message that there is no place for 'alien theory' in the army, other than the official and allowed-by-the-establishment alien theories, especially the one on which the story of the Jewish state is based. We have long waited for the 'proof' that C promised that we would receive soon, the one we could show to others, and perhaps, would not need to show, because things will be seen by themselves. But when C left on May 19, 1979, there did not seem to be any proof coming soon, and everyone was left to do his individual stealth, to the ‘world of the simple’ who promised forgiveness to anyone who would deny C and his world.
Not everyone denied. Zvi, for example, he was drafted into the army without being asked at the recruitment bureau if he had any connection to C and his gang and everything related to that (reserve service, after the Lebanon war, he no longer did), and so did others. But they were more protected than I was. I was one of the least protected or I was pre-selected, for whatever reason, to serve as a kind of example 'for the sake of see and fear'. And when this system that chose and marked me chooses and marks someone, very little he can do even if he is somewhat protected. Because this is the real division in Israel. Even before the 1977 revolution, some were graded, some were protected, some were marked, and from time to time one of the protected was sacrificed to the black hole, which is always hungry. And the Instences are also involved in the battles and even in the lists of those killed in.
עוד לפני שחפא עזב, הוא הטיל עלי להיות מי שיודיע לקבוצות על חזרתו, כאשר יחזור, ובנוסף, אמר, אם תתקבל איזה הודעה ממנו שמיועדת לקבוצות או מישהו מהן לפני שיחזור, אני הוא זה שאחראי להודיע על כך למי שיהיה צריך להודיע לו, בבלוג או בכל דרך אחרת. עדיין חשבנו אז שמדובר על זמן קצר והוא וסטולי הגנוב יחזרו בסוף אוגוסט. בפגישת הקבוצות שכינסנו בהרצליה אחרי שסטולי הגנוב חזר לבדו, הוסכם שזה יישאר כך, וזאת אחת ההסכמות המעטות שהצלחנו להגיע אליהן בפגישה הזאת.
את סטולי הגנוב פגשתי עוד פעמים ספורות אחר כך, אבל הוא לא רצה עוד לדבר על הנסיעה, או על חפא בכלל. רק פעם אחת הוא שאל אותי "המלעונים, הם עוד עושים לכם צרות?" הוא התכוון לקבוצה של הייטרים מטעם כוחות החושך שחדרה לפורום שנוהל בחסות אתר אחד של עיתון לאנשים חושבים, בעידן שבו הפייסבוק עדיין לא הרג את כוכב הבלוג והטוקבקים, ולא עזבה גם אחרי שוידאה שהפורום שהיה שמורת טבע אינטרנטית, הפך לשממה זרועה בצואת עופות. אמרתי שהם עדיין נמצאים, וסטולי אמר "נראה שהאוטומט שלהם ממשיך לפעול גם אחרי שחפא עזב".
"מה קשור חפא לעניין?" השתוממתי.
"אני מתפלא", אמר סטולי הגנוב, "איך מי שהגיע כבר לכתוב פוסט שמופיעות בו השורות "היו פגישות שבהן לא ידענו מראש על מהות המשימה. ואפילו פגישות שלא ידענו מלכתחילה שהן פגישות. לקח לי זמן לזהות מי הם האנשים ששייכים לחבורת חפא החדשה, ולהבין שפגישתי איתם אינה מקרית", לא הגיע עדיין להכרה"
"איזה הכרה? יכול להיות שחפא עומד מאחורי המלעונים?"
"יתכן" אמר הגנוב סתומות.
"חלקם לפחות. חפא הרי יודע לתמרן אנשים בלי לגלות את רצונו, הוא גאון בזה. אתה ואני נוכחנו בזאת". דרשתי מסטולי הגנוב לומר אם חפא אמר או רמז לו משהו על המלעונים ועל קשר כביכול שיש לו איתם. "שום דבר עליהם הוא לא אמר", הבטיח לי הגנוב, "הוא רק אמר שאתה שבוי כל הזמן בלופ של ההשתקפות העצמית שלך, וזה התעצם מאז שהתחלת להתפרסם עם הבלוג. הוא אמר שאם אנחנו רוצים שתהיה בנוי לבוא איתנו לנסיעה, אנחנו חייבים לנתק לך את הלופ הזה, לחסל את הבועה סביבך. זו רק התיאוריה שלי, שלשם כך הוא הפעיל ותימרן את ה'חיילים' האלה, כדי שלא תהיה שבע רצון כל כך מעצמך, שתיפכח לראות היכן שאתה נמצא ומה שנמצא מסביבך, אבל אם זה כך, אז הוא לא הצליח. לא נפתחת אף רגע לקשב מלא, אפילו כשניסית".
קבוצות המשיכו להתקיים בהרצליה ובירושלים ובגליל, ויתכן שגם יש עדיין קבוצה או קבוצות בגרמניה ובהולנד. נאמנות לדרכו של חפא, אם הן עדיין קיימות, הן לא משתמשות באמצעים סלולריים לתאם את פעילותן, אפילו קוויים בקושי. בפעם האחרונה שהייתי עם הקבוצות בקשר, הן עסקו בחיפוש ובמיפוי של אתרי 'התחמקות', המראה ואפילו 'קפיצה' (מה שלדעת חלק מהאנשים, קיים רק בחלל) – בזה עסקו בעיקר הירושלמים, בעוד השרוניים והצפוניים עסקו בכל מיני מדיטציות של טלפתיה, זיהוי האופל, ביטול היקום ונסיונות לדעת קבוע. חוץ מזה היו שעסקו בנסיונות 'רגילים' ביחד עם מחפשים אחרים (תוך שמירת סודיות לגבי הקשר שלהם לחפא, רק לי מותר לדבר עליו ברשת) למצוא סימני חייזרים ועב"מים. דיווחתי להם בשנת 2013 על עצם חריג.
Before C left, he instructed me to be the one to inform the groups about his return, when he returnes, and in addition, he said, if any message is received from him intended for the groups or any of their members before he returns, I am the one responsible for messaging it for those who need to be notified, on the blog or in any other way. We still thought then that it is about a short time and he and "the stolen" Stoli are going to be back in late August. At the groups meeting we convened in Herzliya after "the stolen" Stoli returned alone, it was agreed that it would remain so, and this is one of the few agreements we were able to reach at this meeting. I met "the stolen" Stoli a few more times later, but he no longer wanted to talk about the travel, or about C at all. Only once did he ask me "the 'damned', are they still making trouble for you?" He meant a group of haters from the forces of darkness who infiltrated a forum runned by one newspaper for thinking people, in an era where Facebook has not yet killed the blog and talkbacks star, and they did not left even after the forum, which was an online nature reserve, became a wasteland. I said they were still there, and Stoley said "it seems their automaton continues to operate even after C has left". "What has C got to do with it?" I was amazed. "I'm surprised," said the stolen Stoley, "how whoever came to write a post featuring the lines "there were meetings where we did not know in advance about the nature of the task.And even meetings we did not know in the first place that these were meetings. It took me a while to identify who are the people who belong to the new C's group are, and to realize that my meeting with them is not accidental", has not yet reached recognition" "What recognition? Could it be that C is behind the 'damned'?" "Possibly," said "the stolen" obscurely. "At least some of them. C knows how to manipulate people without revealing his will, he is a genius at it. You and I saw it." I demanded "the stolen" Stoli to say if C had said or hinted to him anything about the 'damned' and the alleged connection he had with them. "Nothing about them he said," the stolen assured me, "he just said you're constantly trapped in the loop of your self-reflection, and it's intensified since you started posting with the blog. He said that if we want you to be built up to come with us for the travel, we must cut off that loop for you, eliminate the bubble around you. This is just my theory, that for that he activated and manipulated these 'soldiers', so that you would be less satisfied with yourself, to sober you up to see where you are and what is around you, but he did not succeed. You were not opened up for a single moment for full attention, even when you tried." Groups continued to exist in Herzliya and Jerusalem and Galilee, and it is possible that there is still a group or groups in Germany and the Netherlands. Loyal to C's way, if they still exist, they do not use cellular means to coordinate their activities, even linear lines hardly. The last time I was in contact with the groups, they searched and mapped the sites of 'evasion', sight and even 'jump' (which some people think only exists in space) – this was mostly done by Jerusalemites, while the Sharonites and the Northerns engaged in all kinds of telepathy meditations, the identification of darkness, elimintation of the universe and attempts at constant knowledge. Besides, there were those who engaged in 'normal' attempts together with other seekers (while maintaining confidentiality regarding their connection to C, only I am allowed to talk about it online) to find signs of aliens and UFOs. I reported to them in 2013 about an unusual object.
ב30 באוגוסט ציינה הפגישה של החבורה עם חפא שנה שהוא נמצא על כדור הארץ, למרות שפיזית פגשו אותו רוב החברים רק חודשיים אחר כך, באוקטובר. אחד השירים האהובים על חפא מאותה תקופה היה FM של סטילי דן, מתוך סרט בעל שם זהה שלא זכה להצלחה שזכה לה השיר, שנכנס ב26.7, הגיע למקום השביעי ב13.9 והיה סך הכל 11 שבועות במצעד. No static at all.
בקו הסגנוני הזה אהב חפא את Earth Wind and Fire, שגירסתם לשיר של הביטלס Got to Get You Into My Life, אף היא מתוך סרט שהצליח פחות והיה מלא בגרסאות של שירי הביטלס, נכנסה למקום ה40 במצעד ב6 בספטמבר (וצירוף נוסף של הלהקה הזו וספטמבר עוד יישמע), הגיעה למקום ה17 ב6.10, והייתה סה"כ 8 שבועות במצעד.
ב14.10. נכנס למצעד השיר Reminiscing ("העלאת זכרונות") של הלהקה האוסטרלית "להקת הנהר הקטן", השיר נכנס למקום ה34, הגיע בשיאו, ב25.10, למקום ה26 והיה סך הכל 5 שבועות במצעד. אולי בגלל שאוסטרליה הייתה רחוקה אז, השיר לא קיבל, גם אחר כך, את ההערכה הראויה לו, חפא אהב אותו מאוד וכמסתבר, גם ג'ון לנון.
שיר הPUNK/גל חדש האהוב ביותר על חפא (כן, הוא אהב גם כאלה) היה Walk on By בביצוע החונק'ס, הוא זיהה בו משהו, איזה 'כאוס' (או שמא 'פאודה') שהזכיר לו מוסיקות ששמע בחלל, וסטולי, שניסה לשחזר לפי תיאורו את מה שזה היה לדבריו דומה לו, אמר שיש בזה משהו. השיר שנכנס ב30.8 למקום ה17, הגיע למקום השלישי ב27.9 ורק ג'סטין הייוורד עם 'סתו נצחי' שלו ממלחמת העולמות ושיר של הלהקה שלו, מודי בלוז בשם Steppin' In A Slide Zone הפרידו בינו לבין המקום הראשון. סך הכל היה השיר 10 שבועות במצעד, ויצויין כי אף אחד מלהיטי הפאנק שצעדו במצעד בשנים 77 ו78, לא הגיע לראש המצעד.
אם יש לכם 12 דקות, הגירסה הזאת של אייזק הייס מ1969 לשיר רב הביצועים הזה שפורסם במקור בביצוע דיון וורוויק, היא לדעתי ההורסת מכולן.
קולות השלום נשמעו באותה תקופה בארץ, בין חתימת הסכמי קמפ-דייויד לחתימת הסכם השלום עם מצרים, אבל חפא הרגיש יותר ויותר שיש מלחמה נגדו, עוד לפני שנעצר, ב28.11. גם שום אות רציני לא הגיע מ'הכחול' ומהפדרציה כבר יותר משנה, והשאלה מה קרה למשפחתו, שכל הזמן הייתה ברקע, התחילה להציק לו ככל שהבין, שיהיה עליו לברר את זה לבדו.
השיר 'מעברי זמן' של אל סטיוארט נכנס למקום ה25 במצעד מ22.11, המצעד האחרון שחפא השתתף בדירוגו לפני שנעצר. בשיאו הגיע השיר למקום השמיני, בו היה שבועיים ב4 וב11 בינואר, ובסך הכל היה במצעד 15 שבועות (עם עלייה חזרה למקום ה11 אחרי שצנח מ8 ל14).
ואגב, מנקודת ראותו של חפא, המלים האלה לא היו לגמרי משאת דמיון.
ב21.12 נכנסה למצעד להקת 'שיקאגו' עם השיר Alive again, במקום ה31 מתוך 35. אצל חפא הוא ביטא כנראה תחושה של אחרי השחרור מהמעצר. במצעד הוא היה רק 3 שבועות.
וכמו שהובטח, עוד EWF אחד, השיר "ספטמבר" שנכנס ב4 בינואר למקום ה34 מתוך 36, הגיע למקום העשירי ב8.3, והיה במצעד בסך הכל 13 שבועות.
נסיים בשיר שנכנס ב22.2 למקום ה20, שרה אותו להקה אלמונית בשם "דאייר סטרייטס" והוא נקרא 'סולטני הסווינג' או 'המושלים בסווינג' כפי שתרגמו את שמו אחרי שבועות רבים, כשנכנס למצעד גם "בארץ". השיר הגיע ב19.4 למקום השני בו היה שבועיים. במצעד השנתי שדורג במרץ 1980 הוא הגיע למקום החמישי. בסך הכל היה 15 שבועות, עד תחילת יוני. במאי חפא עזב אותנו, ונראה שוב רק אחרי 7 שנים, תקופה אחרת, אנשים אחרים.
השיר הזה של ניל יאנג נכנס למצעד ב18.1.78, למקום ה30 (שבוע לפני שהעלו את המצעד מ35 מקומות ל40). חפא לא פגש אותנו באותו שבוע, אבל הוא נדלק על השיר בהמשך, והוא הגיע למקום הראשון ב12.4, חולק אותו יחד עם סטיינג אלייב. סך הכל 17 שבועות במצעד, משווה את השיא של דייויד בואי SOUND AND VISION והקרפנטרס (למעשה סטיבי וונדר עם AS כבר שבר אותו בסוף ינואר עם 18 שבועות).
חפא נשאל תמיד אם גם שם יש מוסיקת פופ ומצעדים. הוא אמר שמוסיקה יש בכל מקום שיש בו 'ציביליזציות אדמיות' או משהו המתנהל בדומה להן, ויש גם להיטים, והם משודרים ומופצים בדרכים שונות. אבל, הוא אמר, בשום מקום האדמיים אינם יוצרים את המוסיקה. זה היה ב25.10.1977, הפעם הראשונה שכל החבורה נפגשה איתו והוא ביקש להשתתף גם כן בדירוג המצעד. 'אז איך זה קורה' שאל אחד החברים, 'המוסיקה יוצרת את עצמה?'. 'אולי ה'חיים' שאפגיש אתכם איתם בפגישות הבאות, יתנו תשובה לשאלה שלך' אמר חפא. אם נקצר, מוסיקה, וכל מה שנקרא יצירה נישא על גבי מתווכים, אולי סוג של 'חיידקים רוחניים', השייכים לדבר שחפא הגדיר בתור 'בינה אלפא', הם בכל מקום, והם מכתיבים ל'יוצר' כיצד ליצור ולארגן אותם בצורה של יצירה כלשהיא, בין אם סימפוניה של באך, בין אם להיט של להקת אבבא. והדבר נכון גם לגבי ציורים וצילומים. 'אולי אני אצליח להראות לכם 'צילום מיקרוסקופי' של יצירה. זה קצת קשה בגלל הפילטר של ההקלטה', אמר חפא 'תראו כמה היא דומה לשדה, מוקף יצורים קטנים, המונים, שקופצים בו, מטיילים בו ומכתיבים את 'המיתאר הנופי' שלו'. הם ולא 'היוצר' שהוא בסך הכל אדם עם קיבולת מוח ומבנה מערכת מסויים, המתאים 'לעבוד' בשבילם'. 'זה לא נכון לגבי מוסיקת פופ' אמר אחד החברים, שחיבב פחות את מוסיקת הפופ שהייתה במצעד המחץ. 'היא כולה מסונתזת, מתוכנתת ומשוכפלת על ידי חברות התקליטים. לכתוב להיטים זה מקצוע טכני, זה שטאנצים'.
'פנטזיה' אדמה רוח ואש, לכולם יש מקום, נכנס ב14.3.78 למקום ה38, הגיע בשיאו למקום ה9 ב2.5, היה סך הכל 12 שבועות במצעד.
'נכון' הסכים איתו חפא, 'אבל גם לחברות התקליטים שמשכפלות את השטאנצים יש את אותו מוח, אדם יחיד או שניים, שכותב אותם, אותו 'בעל מקצוע טכני', ולו יש את 'מגע הזהב' – כלומר את מבנה המוח, וחברות התקליטים יודעות את זה. גם הן עצמן, אגב, כמו כל בני האדם, מוכתבות על ידי הדרישה החיצונית שבאה מן הבינות הנוספות. גם 'ההצלחה המסחרית' היא תכתיב של ישויות, בדיוק כמו המוסיקה המביאה אותן'. 'אז למה נכתבת גם מוסיקה שהיא לא להיטית?' 'יש הכל' אמר חפא ולא הוסיף. ובפעם אחרת אמר 'בבינה האחרת יש את כל התשוקות והרצונות המנוגדים. אנחנו רק מין דף סיכום של זה'.
'אבק ברוח' נכנס למצעד ב21.3, למקום ה29, הגיע למקום הראשון ב16.5, שם היה שבועיים. "בארץ" לקח לו קצת יותר זמן להיקלט אבל כשהוא נקלט הוא נקלט. סך הכל היה 15 שבועות במצעד.
לקראת הקיץ התמעטו הפגישות של חפא עם החבורה, אחדים מהחבר'ה הסתבכו עמוק מדי עם 'החיים' שחפא הפגיש אותנו איתם, חפא אמר שצריך לתת להם זמן להשתחרר, ואני הייתי מוכרח להתחיל "לקחת את כדור הארץ ברצינות" ולשפר את המצב שלי בלימודים שלא היה מזהיר.
'עם מעט מזל' של כנפיים נכנס למקום ה30 ב12.4, בשיאו הוא היה במקום ה6, ב16.5, היה בסך הכל 11 שבועות במצעד. אני קולט עכשיו שחפא בעצם פספס את התקופה של הביטלס ואת כל הסיקסטיז, והשלים את המידע, גם על החלק הראשון של הסבנטיז, מאוחר יותר.
עם השיר הזה, "עיט" של להקת אבב"א, בראש המצעד, יצאנו אל החופש הגדול, השיר שנכנס למקום ה18 ב9.5 הגיע למקום הראשון ב20.6 והיה בו ששה שבועות תמימים, עד ה26.7 והשווה בכך את השיא של דייויד בואי. בהמשך הוא שבר את שיא השהייה במצעד עם 20 שבועות.
נסיים את המקבץ הזה עם DAVY´S ON THE ROAD AGAIN (דייבי שוב רוכב) של מאנפרד מן ו"להקת כדור הארץ", שיר אהוב על חפא, שלא הוערך מספיק בארץ, שנכנס למקום ה30 ב30.6.78, באותו יום נסע צבי לחו"ל והחבורה לא נפגשה בכלל עד ה15.8 (אבל דירוגי המצעד נמשכו ע"י סטולי ששמר על קשר עם כולם וקיבל את הצבעות החברים גם בתקופה זו) במצעד שנערך למחרת, השיר הזה הגיע למקום החמישי, ובסך הכל היה 12 שבועות במצעד. המשך חג נעים, מועיל, וכו'.
בלוג הצועד The VValker's blog 