שגרירים (מאי 1979, הגג)

צבי חי מאז אמצע שנות ה80 בארה"ב, בפנסילבניה, מהתמונות שהוא שולח משם הוא נראה לגמרי איש עסקים אמריקאי כזה, עגלגל, נוטה לקרחת. הוא אף פעם לא הבין מדוע חפא חזר שוב לארץ. הוא אומר שבארצות אחרות יכול היה לעשות לידע החייזרים שלו הרבה יותר קהל, גם להרוויח מזה כסף אמיתי, ובעיקר, הוא לא היה כל העת נרדף במשחק חתולים ועכבר, בין הפטיש והסדן של הקג"ב הציוני-לאומני-יהודיסטי מן הצד האחד, ומהצד השני הרשות האחרת שרדפה אותו, זו עם הג'יפים הלבנים, ככל הנראה גרסת המציאות של הMIB כאן בתת-הגרסה הישראלית, ואם אכן זה כך הגרסה העולמית יכולה להימצא בכל מקום, וגם בפורטוגל, גם בפינלנד או קניה או כל מקום אחר היה לו סיכוי לפגוש אותה, אבל לפחות, אומר צבי, היה לחפא רק אותה על הראש, בלי הקג"ב הציוני-לאומני-יהודיסטי שרק רוצה שליטה נצחית על כל דבר שזז במרחב הישראלי, גם מה שבתחום הרוח והנפש. אני אומר לו תמיד שאני לא בטוח שבשתי הרשויות בישראל לא עובדים אותם אנשים, וזו אגב הייתה גם דעתו של חפא. צבי לא מבין גם איך אני נשארתי בארץ. הוא מבקר אחת לכמה שנים בארץ, עם השנים הולכת התדירות של ביקוריו ופוחתת, הוא פגש את חפא בפעם האחרונה באפריל 2008, חודשיים לפני הנסיעה שנכון לכרגע היא נקראת הנסיעה האחרונה של חפא. צבי הפך עם השנים למבקר הגדול של חפא ולא היסס גם בפגישה האחרונה להיכנס בחפא, בין השאר על כך שבפעם הראשונה שעזב אותנו, זה היה בזמן שחבר'ה כמוני למשל נקראו לקב"ן ועמדו לעבור השמטה, אולי בגללו. דווקא שם, אז, היינו צריכים אותו. חפא טען שהוא התנתק כדי להגן עלינו, כי אליו כוונה האש הכבדה. בדיוק כמו שטען אז, כשעמדנו על גג הבניין ההוא, מעל הכביש הרחב, בקצה הארץ הישנה.

יותר משנה ושמונה חודשים אחרי שחפא הגיע, הוא כבר לא ציפה יותר לעזרה שהובטח לו שתבוא מהכחול ואנשי צוותו מבית הספר הגבוה של התבונה הגלקטית, שנפרדו ממנו בדרכם לעשות מהפכה במרכז הפדרציה. הוא אמר שהם כנראה שכחו אותו, ואולי נכשלו בנסיונם לעשות את המהפכה. משהו נבל אצלו, מאז המעצר, ימים רבים לא ראינו אותו, וכשראינו אותו, קרא לנו תמיד מאיזה מחבוא, כמו פחד מכל האנשים, אנשי כדור הארץ, רק כדי להודיע לנו איפה ומתי לפגוש אותו, ביום שלישי אותו שבוע, ה15 במאי, הצטרף אלינו למפגש השבועי של דירוג המצעד. אז הוא שמע ממני על הזימון הנוסף, השני במספר שקיבלתי לקב"נית ואמר 'לא חשוב באיזה צבא תהיה, אתה חייל של הפדרציה, אין מכובד מזה. אני מיניתי אותך, יש לי את הסמכות כאיש מסדר לוחמי הקרן הבהירה. אף אחד לא יכול לקחת ממני את זה. וגם אתם כולכם' אמר לאחרים, ששמעו כולם את מה שאמר לי. 'חיילי הפדרציה הקוסמית, יום אחד יהיה לזה ערך גם בפלנטה הזאת'. זאת הייתה הפעם הראשונה ששמענו ממנו שהוא התקבל למסדר לוחמי הקרן הבהירה, הוא כבר סיפר לנו על המסדר הזה, אך לא גילה לנו שהוא בעצמו התקבל אליו, ידענו רק שהתקבל לבית הספר של התבונה הגלקטית. הרוחות גבהו לאחר מכן, כי מזמן לא נפגשה כל החבורה ביחד, סטולי אסף את כל הדירוגים בזמן שהשירים התנגנו על קסטה שהקלטתי, וחפא היה כל הערב במצב רוח עליז כמו שלא היה מזמן, וסיפר לנו סיפורים מעומק היקום. לא יודע למה, הרגשנו שסוף סוף מתקדמים, הולכים לקראת משהו חדש, אולי בגלל הרוח האביבית שעוד הייתה בחוץ. צבי לא היה בפגישה, אני לא זוכר מאיזה סיבה, וכך הוא לא שמע את מה שאני, סטולי הגנוב ואלטון שמענו כשהלכנו למטבח לשים את הכלים לשטיפה. אז פתאום חפא עבר על ידינו בדרכו לצאת החוצה ואמר לנו כבדרך אגב, שהוא עוזב ביום ששי, לא יודע לכמה זמן. הוא ידבר איתנו בימים הקרובים, הבטיח, ויצא לפני שהספקנו להגיד מילה.. ברגע הראשון לא עיכלנו את משמעות הדברים, אבל את המצעד כבר לא דירגנו בסוף אותו ערב. למחרת בבוקר חיכיתי למחלק העיתונים, קיויתי שעדיין זה חפא, שידבר איתי, שיסביר. אבל צבי בא, ואמר לי שחפא כבר דיבר איתו מוקדם יותר, והוא ביקש ממנו למסור לי שהוא רוצה שאלווה אותו יחד עם צבי ביום ששי בערב.

חפא עשה קאטה של לחימה מול האופל, מהסוג שהיה מראה לנו מפעם לפעם, אך עדיין לא היינו מסוגלים לעשות זאת גם כן, אז הסתכלנו עליו ועל הכביש שלמטה עם האורות הכתומים, מימין לנו הייתה בנויה מעבר לכביש איזו שכונת יוקרה שטיפסה בגבעה, וממול ממש כאילו נפתח נוף העיר אל עמק מסתורי, שכמו הוביל אל עולם אחר. היו לנו זכרונות משם, שם היה הגיוס המוקדם, סמוך לשם עברנו עם חפא ביום שהגיע, שם, אמרנו לעצמנו כמין בדיחה, יופיע העב"ם הראשון. על הכביש נראה שוב ג'יפ לבן, מאלה שראינו גם בדרך לשם כשהלכנו בשתיקה, וחפא כמו צל היה נעלם לרגעים ארוכים ושוב מופיע, עד שהגענו לבניין הגבוה הזה והוא סימן לנו לעלות אל הגג. ידענו שהג'יפ שייך לאלה שעצרו את חפא בנובמבר, המניאקים, והתחלחלנו מהמחשבה שהם עוקבים אחרינו. חפא שמע את מחשבותינו ואמר שהם לא עוקבים אחרינו כעת. אחר כך אמר לנו שהוא לא עוזב עדיין, הוא יישאר בארץ עוד כמה זמן, מבחינתנו טוב שלא נדע איפה הוא, הוא ביקש גם שלא נספר לחבורה שהוא לא עזב עדיין. הוא רוצה למשוך את המניאקים מאיתנו וכמה שנדע פחות, כך פחות נעניין אותם, כי בו הם מתעניינים. אבל, הוא הוסיף, "אם יש איזה צורך שאתם חשים אפילו רק לדבר איתי, להשאיר לי הודעה", ואז הצביע על הגדר שסכרה על השכונה שעל הגבעה מימין, בה היו פתחי ניקוז, הוא סימן באצבעו על אחד הפתחים האלה, בו נשאיר לו הודעה על פתק, בתוך שקית ניילון אטומה, בשפת סימנים שלימד אותנו, כי חפא לא היה מסוגל לקרוא אותיות רגילות. "כל עוד אהיה בארץ אוכל לגשת ולקרוא, וגם לענות לכם, בטלפתיה או על פתק שאשאיר".

כל העת הזאת ציפינו שיגיד משהו נוסף, שיספר לנו לאן הוא עוזב. ומדוע. ידענו שהוא לא היה מסופק מהתשובה "הרשמית" שקיבל ביום השחרור מהמעצר, לגבי גורל משפחתו באקוודור, וחשבנו שאולי הוא מתכוון לנסוע לשם לברר בעצמו, אבל הוא לא אמר שום דבר על זה, רק עשה קאטה נוספת ואז הבנו שעלינו לעזוב. "צ'או, אולי עוד ניפגש פעם". "ואם לא, תזכרו שאתם, כמוני, שגרירים של משהו, גדול ממני ומכם, מרגע שנפגשתם איתי זה נקבע. יש לכם מה לעשות עם זה בחיים" את השורה האחרונה האלה, עד היום, אינני בטוח ששמעתי בקול. בטוח רק שתקענו לחיצת ידיים, ובלי מילה השארנו אותו על הגג וירדנו, והתחלנו לרוץ חזרה אל השכונה. חזרנו ונפגשנו שוב אחרי 7 שנים, הפגישות היו עם אופי קצת אחר, עם אנשים שונים, כבר לא היינו נערים. אבל דבריו האחרונים מהפרידה הזאת שאולי שמעתי בקול ואולי בטלפתיה, נשארו נכונים ותקפים עבורי גם היום.   

ambassadors (May 1979, The Roof)

Zvi has been living in the U.S., Pennsylvania since the mid-1980s, from the photos he sends from there he seems completely such an American businessman, round, prone to baldness. He never understood why C returned to Israel again. He says that in other countries he could have made for his alien knowledge much more crowd, also make real money from it, and most importantly, he was not constantly persecuted in a game of cats and a mouse, between the hammer and anvil of the Zionist-Nationalist-Jewishist KGB on the one hand, and the other authority that persecuted him, the one with the white jeeps, probably the reality version of the MIB here in its Israeli sub-version,and if this is indeed the case the global version may be everywhere, and also in Portugal, also in Finland or Kenya or anywhere else, he would have a chance to meet them, But at least. Zvi says, C only had it "on his back", without the Zionist-Nationalist-Jewishist KGB who just wants eternal control over everything that moves in the Israeli space, even what is in the realm of spirit and soul. I always tell him that I'm not sure that the two authorities in Israel do not employ the same people, and that, by the way, was also the opinion of C. Zvi also does not understand how I stayed in Israel. He visits the country once every few years, over the years the frequency of his visits decreases, he met C for the last time in April 2008, two months before the trip which is currently called the C's last trip. Zvi became over the years C's great criticizer and did not hesitate in the last meeting to confront C, Among other things, about the fact that the first time he left us, it was while guys like me, for example, were called to “Mental Health Officer”, and were about to go through an omission, perhaps because of him. Precisely there, then, we needed him. C claimed he had disengaged to protect us, because the heavy fire was aimed at him. Exactly as he claimed then, as we stood on the roof of that building, above the wide road, at the end of the old land.

More than a year and eight months after C arrived, he no longer expected the help he had been promised to come from The Blue and his teammates from the High School of Galactic Wisdom, who parted ways with him on their way to revolutionize the Federation Center. He said they had probably forgotten him, and might have failed in their attempt to make the revolution .Something withered about him, since the arrest, we had not seen him for many days, and when we saw him, he always called us from some hiding place, like he had feared of all the people, the people of Earth, just to let us know where and when to meet him. On Tuesday of that week, May 15, he joined us for the weekly parade ranking meeting. So he heard from me about the extra summons, the second in the number I received to the “Mental Health Officer”, and said 'no matter what army you will be in, you are a soldier of the federation, there is no honor greater than that. I appointed you, I have the authority, as a member of the Order of the Bright Ray. No one can take that away from me. And you all too' he told others, who all heard what he told me. 'You are soldiers of the Cosmic Federation, one day it will have value on this planet as well.' It was the first time we heard from him that he had been accepted into the Order of the Bright Ray Warriors, he had already told us about this order, but did not reveal to us that he himself had been accepted into it, we only knew that he had been admitted to the School of Galactic Wisdom. The spirits had flown up afterwards because long days the whole bunch did not met together, Stoli collected all the ratings while the songs played on a cassette I recorded, and C was in a cheerful mood all evening as he had not been long ago, telling us stories from the depths of the universe. Don’t know why, we felt like we were finally advancing, heading towards something new, maybe because of the spring spirit that was still out there. Zvi was not at the meeting, I do not remember for what reason, and so he did not hear what I, the stolen Stoli and Elton heard when we went to the kitchen to put the dishes for washing. So suddenly C passed by us on his way out to the door and told us casually that he is leaving on Friday, not knowing for how long. He said he will talk to us in the next few days, promised, and left, before we could say a word.. At first we did not digest the meaning of things, but we no longer rated the parade at the end of that evening. The next morning I waited for the newspaper deliverer, hoping it is still C, that will talk to me, explain. But Zvi came, and told me that C had talked to him earlier, and he asked him to let me  know that he want me to accompany him with Zvi on Friday night.

C did a kata of fighting in front of the darkness, of the kind he used to show us from time to time, but we still could not do it either, so we looked at him and at the road below with the orange lights, right from us was built across the road some luxury neighborhood that climbed the hill, and opposite, the city like opens up to a mysterious valley, which seems to have led to another world. We had memories from there, where there was the early recruitment, close we passed with C the day he arrived, there, we told ourselves as a kind of joke, the first UFO should appear. On the road we saw a white jeep again, of the ones we also saw on the way there when we walked in silence, and C like a shadow disappeared for long moments and was appearing again, until we reached this tall building and he signaled us to go up to the roof. We knew the jeep belonged to those who arrested C in November, the MANIACS, and we were horrified at the thought that they are following us. C heard our thoughts and said they are not following us now. Then he told us that he is not leaving yet, he will stay in the country for a while longer, for us it is good that we will not know where he is, he also asked us not to tell the gang that he has not left yet. He wants to pull the MANIACS away from us and the less we know, the less we will interest them, because it is him they are interested in. But, he added, "if there is any need you feel even just to talk to me, leave me a message," then pointing to the fence that closed the neighborhood on the hill on the right, where there were drainage openings, he pointed with his finger over one of those openings. Inside, he said, we can leave for him a message on a note, in an airtight plastic bag, in sign language that taught us, for C was unable to read ordinary letters. "As long as I am in the country I can approach and read, and also answer you, by telepathy or on a note I will leave."

All this time we expected him to say something else, to tell us where he was leaving. And why. We knew he was not satisfied with the "official" answer he received on the day of his release from detention, regarding the fate of his family in Ecuador, and we thought he might be going there to find out for himself, but he said nothing about it, just did another kata and then realized we had to leave. "Chow, maybe we'll meet again." "And if not, remember that you, like me, are ambassadors of something, bigger than me and you, from the moment you met me it was determined. You have something to do with it in life" This last line, to this day, I'm not sure I heard out loud. Just sure we gave a handshake, and without a word we left it on the roof and went down, and started running back to the neighborhood. We met again after 7 years, the meetings were with a slightly different character, with different people, we were no longer teenagers. But his last words from this parting that I may have heard aloud and perhaps in telepathy, remain true and valid to me even today.

הפדרציה הבין-פלנטרית (4) Interplanetary Federation (4)

במהלך השנים הצליח חפא ליצור מחדש קשר עם שותפיו החיצוניים, דרך האינטרנט הטלפתי מן הסתם. כאשר חזר ב1986, שמעתי ממנו מה עלה בגורל נסיון ההפיכה שלהם במרכז הפדרציה. בתחילה אמר לי שההפיכה נכשלה, אחר כך הודה שאולי היא לא נכשלה, אבל היא נגנבה מהכחול ואנשי הצוות שלו. מי שבגד בהם היו אלה שאותם כינה הכחול, בצלילת הארובה, "השכנים", מקריני הצבע הכתום, שבגלל הצורך שזיהה הכחול בשותפות קואליציונית איתם, הוא אילץ את חפא לחזור לכדור הארץ ישירות דרך אותה צלילה, ולמעשה 'זרק' אותו מהחללית. "השכנים" יצרו קואליציה משלהם עם חלק מאלה שהיו בממשלת הפדרציה, ואיתם הדיחו את הממשלה שהייתה קיימת. הכחול ואנשי צוותו הופרדו, וכל אחד מהם נשלח למעצר בית אזורי, שמנע ממנו לצאת מחלל מערכת שמש הבית שלו, והגביל את השימוש שלו באינטרנט הטלפתי. מכיוון שכנדוניה לשותפות הקואליציונית הביאו איתם "השכנים", בין השאר, את תכניותיהם של חפא והכחול, אותן גנבו "השכנים", לרשת את כדור הארץ ולחבר אותו לאינטרנט הטלפתי, תכניות שנבנו על בסיס הידע הרחב שהיה לחפא על גיאוגרפיית הפלנטה, חשש חפא שהם יממשו אותן וישיגו באמצעותן שליטה על כדור הארץ, אותה ינצלו כדי לרדוף אותו, בהיותו חלק מהצוות שהאחרים בו הושמו במעצר. גם אנחנו, חברי החבורה, שעזרנו בניסיונות של חפא לממש את התכניות האלה, היינו לדעתו בסכנה.  חפא חשב גם שכדי לרשת את כדור הארץ, גם הם יצטרכו עוזרים אדמיים על הפלנטה, ויצרו לשם כך קשר עם ממשלות או גופים בעלי כח אחרים כאן, איתם יחתמו על הסכמים. ונכון לשנת 1986, לפי ידיעותיו של חפא, הקשר הזה כבר נוצר, תהליך רישות כדור הארץ לפדרציה החל, תוך הסכמה על הדברים שיישארו סודיים עבור רוב בני האדם, שימשיכו לראות חייזרים בסרטים. חפא אמר שהרודפים הפוטנציאליים שביניהם נצטרך לנווט את דרכנו בעולם בשנים הבאות, ישתייכו מצד אחד לאלה שעדיין מפחדים מחייזרים, אמיתיים ומדומיינים, ומכיוון שהם לא יודעים באמת לזהות אותם, ירדפו את כל מה ומי שנראה להם מוזר, ומן הצד השני, ישתייכו לאלה שחתמו הסכמים עם החייזרים האמיתיים, ומבחינתם אנחנו יודעים יותר מדי. זו הייתה, לדעת חפא, החלוקה היחידה הרלוונטית בין בני האדם. לא החלוקה בין ימין ושמאל, לא בין דתיים ולא דתיים, לא עשירים ולא עניים, בוודאי שלא איזה ישראל הראשונה או השנייה. וכל חפיפה שנמצא בין אחת החלוקות לחלוקה הזו עלולה להטעות אותנו ולגרום שנאבד זמן יקר. "פשוט תנסו לבחון אצל כל אחד שאתם מכירים, באיזה עמדה הוא עשוי להיות", הציע בתור מה שמאוחר יותר קרא לו "מבחן חפא מס' 1". אחד השומעים את דבריו, בקבוצות החדשות, שאל אותו האם הסוג הראשון של הרודפים, הסוג הבור, הוא לא אינטרס של הסוג השני, והוא בעצם יוצר אותם. חפא אמר שזה אפשרי בהחלט, אבל לגבינו זה לא משנה. לי הוא אמר אחר כך, שזו אחת הסיבות שהוא ממשיך ללמד על 'ידע החייזרים' והאפשרויות להתחבר לאינטרנט הטלפתי וליודע הקבוע, גם כעת כשאין לו את מכשירי העזר (רוב מכשירי העזר שסייענו לו כחבורה הראשונה בבנייתם, כבר נזרקו מהבתים) ובמצב כרגע, לא נראה שיהיו לו, הוא עושה את זה, כך אמר, כדי שאנשים יהיו פחות בורים, וידעו על היקום שמסביבם, ידיעה של ממש, נקייה מבולשיט. הוא לוקח את הסיכון, אמר, שבין המאזינים לו יש סוכנים של גופי הרדיפה, סיכון שקיים למרות שהוא בדרך כלל יודע איך לזהות אותם ולמנוע את הגעתם להרצאות. הרבה סדרות הרצאות ומפגשים שהיו לו, נפסקו פתאום, והנחתי שזה בגלל נוכחות או חשד לנוכחות של סוכנים בסביבה. חפא היה גם שב ו'נעלם' לתקופות, וחוזר.

במשך הזמן הגיע חפא לתובנות שהמצב הקוסמי-פוליטי סביב הפלנטה יותר מורכב ממה שראה בהתחלה, וש'מושכים בחוטים' חיצוניים עתיקים יותר מהפדרציה של ימינו משפיעים גם הם על ממשלות, גופים ותהליכים פוליטיים על כדור הארץ, בעבר וגם היום, וקשורים גם אל יחידים. אבל הוא לא שינה את דעתו שרוב האנשים המוחלט, נמצא במצב של בורות, שהיא כנראה האינטרס המשותף של כל הגורמים החיצוניים והאדמיים העובדים איתם.

ב2005 סיפר לנו חפא שהכחול וחבריו שוחררו ממעצרי הבית האזוריים שלהם, והוא קיווה שיחזרו לפעילות וישתפו אותו. אז התחלתי לכתוב עליו בבלוג, וכשכתבתי בפוסטים של סדרת ההיסטוריה האלטרנטיבית שחפא נעלם בגלל השתלטות כוחות האופל הגלקטי, זה היה בתקופה שבין פורים לפסח, הוא באמת נעלם, זו הייתה אחת היציאות שלו לחו"ל, אם כי הלך הרוח שלו באותה תקופה, לפני שיצא מהארץ, היה הרבה יותר אופטימי מהלך הרוח ששרר בפוסטים ההם. הפדרציה נראתה לו פחות מפחידה ורודפת מקודם, והוא לא פחד, ב2008, לצאת שוב אל "החלל העויין" כמו שקרא לו בשנים הקודמות, בו החליט להישאר. 

Over the years, Chapa has been able to re-connect with his outside partners, via the telepathic internet presumably. When he returned in 1986, I heard from him what had become of their coup attempt at the Federation Center. At first he told me that the coup had failed, then admitted that it might not have failed, but it was stolen from the blue and his crew. Those who betrayed them were those whom the blue, in the chimney diving, called the "neighbors," who were radiating the orange color, who because of the need of the blue for a coalition partnership with them, forced Chapa to return to Earth through that dive, and actually 'threw' him off the spacecraft. The "neighbors" formed their own coalition with some of those who were in the federal government, and with them ousted the existing government. The Blue and his crew were separated, and each was sent to regional house arrest, which prevented him from leaving his home solar system space, and limited his use of the telepathic Internet. Since as a dowry for the coalition partnership, the "neighbors" brought with them, among other things, Chapa and the Blue's plans , which the "neighbors" stole, to net the Earth and connect it to the telepathic Internet, plans built on Chapa's extensive knowledge of Earth geography, Chapa's fear was that they would realize them and gain control of the Earth, and it will be used to persecute him, because of being part of the team placed in custody. We, the members of the group, who helped with these plans, were too, in his opinion, in danger.
Chapa also thought that in order to net the planet, they too would need human helpers on the planet, and for that they would make contact with governments or other powerful bodies here, with whom they would sign agreements. And as of 1986, according to Chapa's knowledge, this connection has already been made, the process of the Earth neting to the Federation has begun, while agreeing on things that will remain secret for most humans, who will continue to see aliens in movies. Chapa said that the potential pursuers among whom we will have to navigate our way in the world in the coming years will belong on the one hand to those who are still afraid of aliens, real and imagined, and because they do not really know how to identify them, will pursue anything and everyone who seems strange, and those who have signed agreements with the real aliens, and for them we know too much, on the other side. This was, in Chapa's view, the only relevant division between human beings. Not the division between right and left, not between religious and non-religious, not rich and poor, certainly not some first or second Israel. And any overlap that exists between one of these divisions and this division can deceive us and cause us to lose precious time. "Just try to examine with everyone you know, what position he may be in," he suggested in what later he called "Chapa Test No. 1." One who have heard his words, in the new groups, asked him if the first type of persecutor, the ignorant type, is not in the interest of the second type, and actually creates them. Chapa said it is certainly possible, but for us it does not matter. He told me later that this is one of the reasons he continues to teach about 'alien knowledge' and the possibilities to connect to the telepathic internet and regular (Constant) knowledge, even now when he does not have the aids (most of the aids we helped build in the first group have already been thrown out from the houses), and in the current situation, he does not seem to have it back soon, so that people will be less ignorant, and know about the universe around them, real knowledge, free from bullshit. He takes the risk, he said, that among his listeners there are agents of persecution, a risk that exists even though he usually knows how Identify them and prevent them from attending lectures. A lot of series of lectures and meetings he had, suddenly stopped, and I assumed it was because of the presence or suspicion of the presence of agents in the area. Chapa also used to go back and 'disappear' for periods, and to return.

Over time, Chapa has come to the realization that the cosmic-political situation around the planet is more complex than he initially saw, and that 'external thread pullers' older than today's federation also affect governments, bodies, and political processes on Earth, past and present, and are related to individuals too. But he did not change his mind that the vast majority of people, are in a state of ignorance, which is probably the common interest of all the external and human factors working with them.

In 2005 Chapa told us that the Blue and his friends had been released from their regional house arrests, and he hoped they would return to activity and share him. So I started writing about it on the blog, and when I wrote in the posts of the alternative history series that Chapa disappeared due to the takeover of the Galactic Dark Forces on Earth, it was between Purim and Passover, he really disappeared, it was one of his trips abroad, although his mood at that time, before he left the country, was much more optimistic than the mood that prevailed in those posts. The Federation seemed to him less frightening and hunting than before, and he was not afraid, in 2008 to go out again into the "hostile space" as he had called it in previous years, where he had decided to stay.

נובמבר 1978: שמות

אם קיבלתם את הרושם שחפא לא עשה טעויות אף פעם, אז טעיתם, הוא עשה גם עשה, בעיקר טעויות השייכות לזמן שבו, כהגדרתו, "עוד נתן אמון יתר בבני כדור הארץ". טעות אחת כזאת, מקרה שלא אפרט, היא אותה טעות של אמונה בבן אנוש שהובילה לכך שאופנוע הסירה שלו נגנב. הטעות השנייה, והפחות מובנת, הייתה שהוא הלך לדווח על זה במשטרה. תמיד ראיתי בחשש ובזהירות שלו מפני 'כוחות הממסד' אינסטינקט בריא. היה זה בני, חברנו שמחוץ לחבורה שהמליץ לו ללכת למשטרה, הוא גם הדריך אותו לאן לפנות. "יש שם חבר'ה שיודעים את העבודה שלהם, והם ידעו למצוא לך את האופנוע" המליץ לו. אבל כשאני חושב על זה, לאור מה שהיה אחר כך, יתכן שחפא רצה שכך הדברים יתגלגלו, "כיוון את עצמו לכך" אם להשתמש בביטוי שלו.

הבעיות התחילו כשבתחנה רצו ממנו, השוטר והשוטרת שנלוו אליו כמעט מההתחלה, שם ותעודת זהות. תעודת זהות לא הייתה לו אף פעם, כיוון שעזב את כדור הארץ בגיל שבו מנפיקים כיום תו ירוק, אבל עדיין לא הנפיקו בו תעודות זהות. ושם הוא סירב למסור. רק את כתובת המגורים שלו, עליה לא רשום שם, ואת מספר הטלפון של השכנים (גם טלפון לא היה לו מעולם), היה מוכן למסור ואמר שזה מספיק, אך השוטרים כלל לא ביקשו, ממילא הוא סמך על יכולתה של המשטרה למצוא אותו בכל כתובת, אם תצטרך. היה לחפא משהו עקרוני נגד שמות. יש דבר כזה, הוא אמר, לא רק אצל אדמי כדור הארץ, אבל לאף אחד מחבריו החיצוניים לא היה שם. רק לחיילים הפשוטים, מן המעמדות/קבוצות היצורים 'נמוכי הדירוג' (שאנושות כדור הארץ נמצאת, מבחינת הפדרציה, נמוך עוד מהם) ניתנו קודים מזהים שאפשר לקרוא להם שמות, שהוטבעו להם על הגוף, כדי שלא יברחו. "שם זה אמצעי של האדונים לתפוס אותך בו" היה אומר. גם אותנו הוא ניסה להביא לכך שניפרד רגשית מהשמות שלנו, בטקס שהוא קרא לו 'שריפת השמות', שנעשה למרבה האירוניה בתקופה שבה קיבלתי את תעודת הזהות הראשונה שלי. הוא לא הצליח כל כך. בפוסט שכתבתי על כך, הנחתי עדיין שיש לו תעודת זהות, וכשקרא את הפוסט (כלומר, הקראתי לו את הפוסט), צחק עלי שלא ידעתי, אחרי כל השנים, שאין לו תעודת זהות ולא הייתה לו. אז סיפר לי את הסיפור המלא של המעצר שלו, שידעתי קודם רק חלקית.

"תקראו לי ברוך בן נריה, העיקר שתמצאו את האופנוע" אמר לשני השוטרים שאפילו לא היו להם דף ועט לרשום את התלונה (לימים הציע לי לקחת את השם הזה ככינוי בלוגי) ואחר כך הזדהה בשמות נוספים שאת חלקם המציא על המקום, אבל זה היה בימים הבאים. השוטרים הסתכלו על שיערו הארוך ושאלו אותו אם הוא עריק מצה"ל, ואיימו להעביר אותו לידי רשויות הצבא "הם ימצאו עליך הכל, הם יודעים מי אתה". חפא חייך, ואמר שלא הספיק לשרת, כי נחטף בגיל 12. "נחטפת? ווי, מאיפה?" שאלה השוטרת. "מכדור הארץ" ענה. השוטר סימן לשוטרת עם האצבע על הרקה לאמור "קוקו" והיא חייכה אליו בהבנה. "נראה לי באמת נחטף לך השכל" אמר השוטר "רוצה שנחזיר לך אותו? ספר את האמת, מאיזה בית חולים ברחת יא גנוב?" אמר ונקב בכמה שמות של בתי חולים פסיכיאטריים ידועים במרחב. "לא ברחתי משום בית חולים, אולי אני זה שבאתי לרפא פה" "אתה באת לרפא?" התעקם הפה של השוטר בחיוך "בוא בוא ניקח אותך לרפא". "איך קוראים לפסיכיאטר שמטפל בך?" שאלה השוטרת. שוטר שלישי נכנס, והתלחש עם השוטר, חפא שמע "מקרים מיוחדים" ו"אה", אחר כך הוא יצא והשוטר הראשון סימן לשוטרת לצאת, וכשנשאר לבדו עם חפא הודיע לו שהוא מעוכב בחדר, ויש לו שלוש שעות להחליט אם הוא רוצה שיפנו לבתי החולים הפסיכיאטרים הסמוכים או לרשויות הצבא, שפתחו בדיוק במבצע ללכידת עריקים, גם עריקים ותיקים. "אני רק רוצה שתמצאו לי את האופנוע, בגלל זה באתי. אתם מסוגלים לכך?" השוטר הסתכל עליו במבט שהתחיל להיות עוין ויצא מתוך החדר. לא עברו שלוש שעות, עברו שעתיים ובאו אנשים אחרים, שהזמינו את חפא להיכנס איתם לרכב. הרכב שהיה לבן ובעל חלונות אחוריים קטנים במיוחד, הביא אותו אל מקום שהיה מלא מנורות ניאון ובלי חלונות, אנשים בלבוש לבן ואפור שבו ושאלו אותו אותן שאלות, מה שמו ולמה אין לו תעודת זהות. הוא הזדהה בשמות שונים, רובם תנ"כיים, הם התקשרו לאן שהתקשרו ונענו שוב ושוב 'אין אצלנו שם כזה', 'לא מוכר לנו'.

ועל השאלה השניה חזר על מה שענה לשוטר בתחנה. הם דווקא התעניינו. אבל חפא סירב לומר מעבר לכך. "קח אותי אל המוח שלכם, אלה דברים שרק הוא רשאי לשמוע" ענה שוב ושוב בעקשנות לכל אחד מהם. חפא טען שלא כל האנשים לקויים טלפתית, יש אנשים בעלי יכולת שידור והשפעה על סביבתם, ושלכל אזור יש 'מוח אזורי' כלשהוא הנותן הוראות לאחרים, אף בלא שהם מודעים לכך, וקובע את 'הלך הרוח' הסביבתי, וגם המדינה ורשויותיה הגלויות והסמויות משתמשות ב'מוחות סביבתייים'. הוא טען זאת על סמך נסיונו מקהילות דמויות אדמיים שהכיר בפלנטות האחרות ואני לא בטוח שטעה לגמרי גם לגבי הפלנטה שלנו. הייתה לו בוודאי סיבה לחשוב שהאנשים שלקחו אותו יבינו בדיוק על מה הוא מדבר. והם כנראה הבינו.

"אתה יודע, עד עכשיו הנחנו שאתה משחק, ואני חייב לומר שנהנינו לשחק איתך במשחק שלך. אבל אתה יודע שאם נתחיל לקחת את הדברים שלך ברצינות, אתה עשוי להיות מוגדר כגוף עויין לכדור הארץ, אז תקבל טיפול אחר, לגמרי אחר, ומאנשים שאתה לא רוצה לפגוש" אמר לו אחד החוקרים, הידידותי שביניהם (אם כי חפא אמר שכולם בסך הכל התנהגו איתו באופן די ידידותי, וכיבדו אותו במאכלים ושתיה תוך כדי, גם החדר שהיה בו לא דמה לחדר מעצר, יותר לחדר נופש, רק שלא נתנו לישון בו הרבה). בסופו של דבר מסר להם כמה פרטים, הרבה פחות ממה שמסרתי כאן בבלוג. הוא בחר מה למסור. "רציתי לגרות את האדם החושב, העצמאי שבהם" אמר לי "לא יודע אם הצלחתי. הם יותר מדי שבעי רצון מעצמם, כמו כולם פה". השם האחרון שהזדהה בו היה פטריסיו, וזה היה הדבר הכי קרוב לאמת, כי זה היה השם שבו קראו לו כולם בבית הספר באקוודור. על היותו שם לפני החטיפה הוא סיפר להם הכל, כי לדבריו הוא רצה שיחקרו, ואולי יגיעו לבירור התעלומה לאן נעלמו הוריו ואחותו. "לא היה אכפת לי שיעלו גם על שמי הרשום במסמכים, תעודת הלידה וכו'" ענה לנו חפא על שאלה בטרם שאלנו. "זה לא הדבר העקרוני וזה לא סודי באמת. לא היה אכפת לי שידעו את שמי, רק לא רציתי להיות זה שיתן להם אותו, כי אני לא רוצה לאשר לממסד את הסיפור שלו דרך השתתפות במשחק השמות. הייתי עושה זאת לו הייתי עונה לשאלה שלהם על שמי".

לאחר עשרה ימים, הזמינו אותו להיכנס שוב לרכב האטום, הם הורידו אותו סמוך לתחנת המשטרה, ואמרו לו שהוא חופשי ללכת. הוא כבר לא נכנס שוב לתחנה להשלים את הדיווח על גניבת האופנוע.

יומיים אחרי ששב לביתו, חברים מהחבורה היו אז אצלו, מסר לו שכן מכתב שהתקבל בתיבת דואר סמוכה לכתובת שגר בה (עליה כאמור לא נשאל בכלל על ידי אף אחד מהחוקרים). היה זה מכתב רשמי, מבוייל בדואר אוויר. על המעטפה היה רשום בעט השם PATRICIO (כל האותיות בקפיטל) עם כתובת בעברית שכללה רק את שם הרחוב הסמוך, וברור היה שנכתבה בעט שונה. מתחת לאלה היה נראה כאילו חתכו את השכבה העליונה של הנייר, במקום שבו היו רשומים פעם שם אחר של נמען ושם של רחוב. רק שם העיר נותר למטה בדפוס, עם אות ראשונה בקפיטל ("אתה רואה" אמר חפא למי שהיה אצלו "כשהם רוצים למצוא הם יודעים, לא צריך לתת להם שמות. גם למצוא את האופנוע היו מוצאים, לו רצו"). בתוך המעטפה, בנייר נושא לוגו של ממשלת אקוודור, בספרדית שחפא עדיין זכר, נכתב: "Estimado señor,
Según una investigación que hicimos, los rastros de los miembros de su familia se perdieron en su viaje.
En la zona… el .. día .. mes .. año 1962.
En nuestra estimación, perecieron en las inundaciones que azotaron al país ese día, y en particular al entorno en el que viajaron." ( "אדון יקר, לפי בירור שעשינו אבדו עקבותיהם של בני משפחתו בטיול שערכו באזור … ביום.. חודש.. שנת 1962. להערכתנו נספו בשטפונות שפקדו באותו יום במפתיע את המדינה ובפרט הסביבה בה טיילו"). התאריך שהופיע במכתב היה תאריך חטיפתו של חפא, והוא לא זכר שבבוקר אותו יום התכוונו הוריו ואחותו לצאת לטיול כלשהו, בוודאי לא אל האזור שהוזכר במכתב שהוא רחוק יחסית מקיטו. מישהו שידע ספרדית, טען שיש משהו עילג בספרדית הזאת וחפא הסכים איתו. אלטון הציע לבדוק במעבדה אם הלוגו של אקוודור אמיתי. חפא אמר שאין טעם, כך או כך משפחתו אינה בחיים. דעתו הייתה שעשו להם משהו דומה למה שעשו לו, כשבאו למשטרה לדווח על היעדרו, אך אותם לא החזירו. ולפי בירוריו המאוחרים, הוא צדק. משהו אצלו השתנה בעקבות המכתב הזה, ואי אפשר היה שלא לראות. נראה היה שהוא כבר לא כל כך בטוח שהוא רוצה לשתף בידע שלו את בני כדור הארץ, הפגישות הלכו ודעכו, עד שעזב אותנו בסוף הקיץ הבא (הוא נפרד מאיתנו במאי, אך את הארץ עזב רק באוגוסט, עדיין לא מובן לי איך יצא מהארץ וגם עתיד היה לחזור וגם לצאת ולחזור שוב כמה פעמים, בלי תעודת זהות, אך עובדה שהוא ידע איך לעשות זאת). לא ראינו אותו יותר מ6 שנים.

The bonfire of the names burning

Chapa once had a different name, before he was torn from the earth.

That is, a name of the kind registered in the Ministry of the Interior, on identity cards. A name for passports and police registration. He did not mind revealing it to us. He had long since detached himself from it, and he had nothing emotional about that name. I think he would not have cared either if I had revealed to you, here, the same official name, which is still in his pocket in some tattered ID card. Sometimes you have to pay salaries to those in charge of the aisles, letters and numbers are a very fat bribe to the establishment, which eats and swallows them deep in its cellars, computerized today, manualized in the past. The same past where Chapa never thought that one day he would be able to part with his name. He was his whole identity, everything he was, he hung on to that name. he did not believe there were sides in him that were outside the boundaries of the name.
"Now I'm an unnamed man," Chapa told us, "try me and see."
Without a name you are fluid and reach everywhere, without a name you can have a thousand names, hold on to them and let go of them as you wish. You are not accountable, and they cannot lay hands on you, those whose essence of life is to lay hands on others and imprison them, as compensation for being imprisoned themselves. For each of us they did it from childhood, Chapa said. Get us used to identifying with our name, answering even before we are called by it. Thus we cut off what was left of the remnants of the ancient bee wings with which man was ever born. Chapa told us about the ceremony in which he burned his name. Somewhere in space, with his alien friends, some of whom, in their worlds, had similar and even more complicated problems, and some stood aside and laughed at it all. It seems to us quite atracting, this idea. We flowed with his words until we reached one large and abandoned courtyard that was in the area, surrounded by eucalyptus trees. Chapa gave each of us an eucalyptus bark. Each one engraved on his shell his name, surname, and his identity card number, the ones they already had. We then collected some dried leaves and branches from this yard, and Chapa lit a fire.
"If you will, now it will be a ceremony of parting from your name. Or rather, your first ceremony of acquaintance with your true self, which will begin as soon as the shells of your old name are thrown into this fire. But I must warn you. This acquaintance can be very frightening.
Do not rush. We still have the whole young evening. Think about it well," said Chapa.
We sat like that for an hour around the fire, laughing, joking around. Zvi even offered to bring a finjan from his house, the nearest house there, and make coffee. Chapa suggested that we drink the coffee after. Then we were silent, or rather, each one was isolated with his own eucalyptus shell. It began to be uncomfortable in the air, until Chapa said, "Well. So you give me the shells now?"
He knew we were not about to give it to him. We were not ready yet.
It was already dark.

We took each one his shell, and without saying a word we left the yard.

Originally posted on 7/6/2006

November 1978: Names

If you got the impression that C never made mistakes, then you were wrong, he also made mistakes, mostly mistakes that belong by definition to a time when "he still over-trusted the earthers." One such mistake, a case I will not detail, is the same mistake of belief in a human being that led to his boat motorcycle being stolen. The second, and least understandable mistake is that he went to report it to the police. I have always seen in his apprehension and caution against the ‘establishment forces’ a healthy instinct. It was Beny, our friend outside the group who recommended him to go to the police, he said when he also instructed him where to turn "there are guys there who know their job, and they knew how to find you the motorcycle" he recommended. But when I think about it, in light of what happened next, it is possible that C wanted things to go that way, "directed himself to it" if to use his expression.

The problems started when at the station he was asked, by the policeman and the policewoman who accompanied him almost from the beginning, for a name and an ID card. He never had an ID card, as he left the world at the age when a green pass is currently issued, but no ID cards have been issued in it yet. And name he refused to give. Only his residential address, which is not listed there, and the neighbors' phone number (he never had a phone either), he was willing to give and said it was enough, but the police did not ask over it at all, anyway he relied on the police's ability to find him at any address, If she needs to. C had something principled against names. There is such a thing, he said, not only for the people of the earth. But none of his external friends had a name. Only the common soldiers, from the classes / groups of 'low-ranking' creatures (of whom the humanity of the earth is, in terms of the federation, even lower) were given identifying codes that could be called names, imprinted on their bodies, so that they would not escape. "name is a means of the lords to catch you in it" he would say. He also tried to get us emotionally separated from our names, in a ceremony he called 'Burning the Names', which was ironically done at the time I received my first ID card. He was not so successful. In the post I wrote about it, I still assumed he had an ID, and when he read the post (i.e., I read him the post), he laughed at me not knowing yet that he did not have an ID and did not have one. So he told me the full story of his arrest, which I knew only partially before.

"Call me Baruch Ben Neria, the main thing is that you will find the motorcycle" he told the two policemen who did not even have a page and pen to write down the complaint (he later suggested that I take this name as a blog nickname) and then identified himself with other names he invented on the spot. But that was in the days that followed. The policemen looked at his long hair and asked him if he was a deserter from the IDF, and threatened to hand him over to the army authorities. "They will find everything about you, they know who you are." C smiled, and said he did not have time to serve, because he was abducted at the age of 12. "Abducted? Wow, where from?" The policewoman asked. "From Earth," he replied. The policeman signaled to the policewoman with her finger on the temple to say "nuts" and she smiled at him understandingly. "It seems to me that your mind has really been abducted," said the policeman, "do you want us to give it back to you? Tell the truth, from which hospital did you escape? Said and mentioned some names of well-known psychiatric hospitals in the area. "I did not run away from a hospital, maybe I'm the one who came to heal here" "Did you come to heal?" The policeman's mouth twisted with a smile "Let's let's take you to heal". "What's your psychiatrist called?" The policewoman asked. A third policeman entered, and whispered with the policeman, C heard "special cases" and "oh", then he left and the first policeman signaled the policewoman to leave, and when he was left alone with C he was informed that he was detained in the room, and he has three hours to decide if he wants to be referred to nearby psychiatric hospital or the military authorities, who have just launched an operation to capture defectors, even veteran defectors. "I just want you to find me the motorcycle, that's why I came. Are you capable of that?" The policeman looked at him with a look that began to become hostile and left the room. Less than three hours passed, two hours passed and other people came, who invited C to get in a car with them. The vehicle, which was white and opaque, brought him to a place, full of neon lights and with no windows, people in white and gray again asked him the same questions, what is his name and why he do not have an ID card. He identified himself by various names, most of them biblical, they called where they called to and were repeatedly told 'we do not have such a name', 'not known to us'.

And on the second question he repeated what he had answered the policeman at the station. They were actually interested. But C refused to say more than that.
"Take me to your mind, these are things only he is allowed to hear," he replied stubbornly to each of them.
C claimed that not all people are telepathically impaired, that there are people who have the ability to transmit and influence their environment, and that each area has some 'regional brain' that gives instructions to others, even without them being aware of it, and he sets the environmental 'mindset', and the state and its overt and covert authorities also use 'regional minds'. He claimed this based on his experience from human-like communities he knew on the other planets and I'm not sure he was completely wrong about our planet as well. He must have had reason to think that the people who took him may understand exactly what he was talking about. And they probably understood.
"Do you know, until now we assumed you were playing, and I must say we enjoyed playing with you in your game. But you know that if we start taking your stuff seriously, you may be defined as a hostile body to Earth, then you will get a different treatment, completely different, and from people you do not want to meet." Told him one of the interrogators, the friendliest among them (though C said that they all were quite friendly with him, and honored him with food and drink while, also the room he had did not resemble a detention room, more like a vacation room, only they did not let him sleep much). He ended up giving them some details, much less than what I gave here on the blog. He chose what to deliver. "I wanted to stimulate the thinking, independent person in them" he told me "do not know if I succeeded. They are too satisfied with themselves, like everyone here." The last name he identified with was Patricio, and that was the closest thing to the truth, because that was the name everyone at the school in Ecuador called him. He told them everything about his being there before the abduction, because he said he wanted them to investigate, and perhaps they would get to the mystery of where his parents and sister had gone. "I did not care that my name, listed in the documents, birth certificate, etc. would be known by them too," C answered a question before we asked. "It's not a matter of principle and it's not really a secret. I did not care if they knew my name, just that I did not want to be the one to give them it, because I do not want to confirm to the establishment his story through participation in its names game. I would do that if I answered their name-quesion."

After ten days, they invited him to get back into the sealed vehicle, they dropped him off near the police station, and told him he was free to walk. He no longer re-entered the station to report the motorcycle theft.

Two days after he returned home, members of the group were then with him, a neighbor gave him a letter received in a mailbox near the address where he lived (about which he was not asked at all by any of the investigators). It was an official letter, stamped by airmail. The envelope had the name PATRICIO (all the letters in the capital) written on the pen with a Hebrew inscription that included only the name of the nearby street, and it was clear that it was written in a different pen. Beneath these would have looked as if they had cut the top layer of paper, in a place where another recipient's name and a street name were once written. Only the name of the city remains down in print, with a first letter in the capital ("You see" C said to whoever was with him "when they want to find they know, no need to give them names. Also the motorcycle they would find, if they wanted"). Inside the envelope, in a paper bearing the Ecuadorian government logo, in Spanish that he still remembered, was written: "Estimado señor,
Según una investigación que hicimos, los rastros de los miembros de su familia se perdieron en su viaje.
En la zona… el .. día .. mes .. año 1962.
En nuestra estimación, perecieron en las inundaciones que azotaron al país ese día, y en particular al entorno en el que viajaron." ("Dear Sir,
According to an inquiry we made, the traces of his family members were lost on their trip
In the area … on .. day .. month .. year 1962.
In our estimation, they perished in the floods that befell the country that day, and in particular the environment in which they traveled. ")
The date that appeared in the letter was the date of C's abduction, and he did not remember that that morning his parents and sister intended to go on a trip, certainly not to the area mentioned in the letter that is relatively far from Quito. Someone who knew Spanish, claimed that there was something wrong with that Spanish and Hafa agreed with him. Elton suggested testing in a lab if the Ecuadorian logo was real. C said there was no point, either way his family was not alive. His opinion was that they had done something similar to what they had done to him, when they came to the police to report his absence, but they did not return them. And according to his later inquiries, he was right. Something had changed in him following this letter, and it was impossible not to see. It seemed that he was no longer so sure that he wanted to share his knowledge with Earthers.
The meetings slowly faded away, until he left us at the end of next summer (he said goodbye to us in May, but left the country only in August, I still do not understand how he left the country and returned and left and return several times again, without an ID card, but the fact that he knew how to do it ). We have not seen him for more than 6 years.

הפנים של הלא ידוע

IMG_20211108_120332

מן ההתמחות הדלה שלי, בתקופות עם חפא ותקופות אחרות, בתחום הדברים הנסתרים מן העין, אני רואה שני סיווגים של נסתר: נסתר שאנחנו מוגבלים לראותו, אם בגלל הפרעות שונות, אם בגלל היעדר כלים. ה'יודע קבוע' החסר לנו לדברי חפא, הוא סוג של הפרעה כזאת.

כלים שונים שמסלקים את ההפרעות וההסחות, מאפשרים לנו לראות דברים נסתרים: טלסקופים וסביבות שרחוקות מן העיר, מאפשרות לראות את הכוכבים, מיקרוסקופ מראה לנו חיידקים, מיקרוסקופ מנהור סורק (STM) "מראה" לנו אטומים. באותה צורה, ה'יודע קבוע' מסלק הסחות שמפריעות לנו תמיד לראות, את כל מה שנמצא, ונמצא בעולם זה.

סוג אחר של נסתר, הוא זה שנמצא במימד אחר של קיום. כדי לראות את מה ששם נמצא, צריך פשוט לעבור לשם. אולי אלה יקומים מקבילים, דבר שחפא קרא לו 'זמנים מקבילים'. צריך להסביר: חפא ראה בכל תקופה של זמן יחידה מוצקת, מעין 'פלנטה של זמן' ואמר שלכל אירוע יש מוחלטות, ומן המוחלטות של האירוע (שאותו כשלעצמו אנחנו לא מכירים, או הוא מופשט, חפא השתמש בשתי צורות ההגדרה לסירוגין) משתלשלות פלנטות מקבילות של זמן. אין לי איך להתווכח איתו, כי לא למדתי בבית ספר גבוה של התבונה הקוסמית, בסך הכל הייתי, בעזרה שהגשתי לו, חייל של הפדרציה. הוא אמר שאני רשאי לראות את עצמי כך.

ניסיתי להבין תמיד איפה מתחיל האירוע, גם כשאני כותב את הפוסט הזה, בתוך המכבסה האוטומטית, אני הרי מתחיל אירוע. חפא אמר רק שכן, לכל אירוע יש מידת מוצקות, אבל 'אותו כשלעצמו' אנחנו לא יודעים, כך שאני לא יודע מה הוא 'האירוע כשלעצמו' של הכתיבה, אני יכול לדעת רק שהוא שייך לאיזה 'משפחת אירועים' ממנה יש התפצלות ל'פלנטות זמן מקבילות'. כל היקום בנוי ככה, גם האירועים שאנחנו לא מכירים בו עדיין ולא הכרנו ולא נכיר.שאלתי את חפא איפה אירוע מסתיים, למשל האירוע של כתיבת פוסט וכל התולדות ממנו באשר הן בהווה ובעתיד. הוא אמר שזה מסתיים רק היכן שיש משפחת אירועים שלחלוטין אינה קשורה למשפחת האירועים הקשורה בפוסט, שגם הוא קשור למשפחת אירועים, שבה הוא חלק מפלנטה, אבל הוא בה בעת פלנטה לעצמו, ויש, אגב, חלל שניתן למדידה בין הפלנטות האלה, אמר לי חפא, והוא מלא באטומי זמן, או רצועות זמן. מעבר לכך כבר לא הצלחתי להבין, וחפא גם לא רצה "לשבור לי את המוח" על כך יותר, הוא רק אמר שגם ההתפצלות בין הווה לעבר היא התפצלות של פלנטות זמן, והוא גם אמר שנמצאים ביקום ממזגי זמנים, המסוגלים להעביר ממימד למימד. הם יכולים להעביר מ'זמן הווה' שאנחנו מכירים ל'זמן אפשר' שלו, וגם ל'זמנים מקבילים שמתקיימים לעצמם', מושג שהתקשיתי להבין, חפא אמר שהוא דומה לזמן אפשר אבל שונה ממנו, ובאיזה צורה גיאוגרפית, הוא הכי קרוב אלינו. על הרעיון הזה של ממזג זמנים בניתי את סיפור המערה, בפוסט שסיים את סדרת ההיסטוריה האלטרנטיבית. המערה שימשה לימבו זמני של חיבור בין פלנטת הזמן שאני המשכתי בה, לבין זו שבה המשיכו חפא, צבי וסטולי עם עלוה, בהסטוריה האלטרנטיבית שכנראה רק בה היא קיימת.

חפא אישר שהממזגים האלה הם סוג של מנהרות זמן, ואפשרי בהם מסע אל העבר, אבל, הוא אמר, או כך הבנתי ממה שאמר, זה לא יהיה בדיוק המסע של דאג וטוני במנהרת הזמן של ילדותנו. ויש גם מסע אל העתיד, אבל גם זה לא יהיה בדיוק 'בחזרה לעתיד'. שני המסעות יהיו דרך 'החומר המוחלט של פלנטת התקופה', אותו 'הדבר כשלעצמו', אבל מה שנראה בו, אמר חפא, זה מה שההכרה הלא-יודעת-קבוע והסובייקטיבית שלנו תראה. סביר להניח שנראה משהו אחר ממה שהאנשים שחיו או יחיו באותה פלנטת זמן, זוכרים או יזכרו. אולי מבחינתנו זה יהיה יותר כמו 'זמן אפשר' של העבר או העתיד הזה, אבל בכל אופן, המסע הוא אפשרי. אגב, ביטול היקום, מצב ה'ארובה' שעליו סיפרתי בסיפור מסעו של חפא, הוא הבסיס עליו נבנו כל המנהרות האלה.

אינני יודע אם ההפגשה שלנו עם ה'חיים' שייכת לסוג הראשון, של סילוק ההסחה מדברים הנמצאים בעולם, אולי באמצעות התחברות ליודע קבוע של חפא, או שעברנו ממש למימד אחר, ליקום אחר תוך ביטול היקום שלנו לחלוטין. כלומר, האם באמצעות המנורות, העשן וכל מה שהיה שם בחדר, הוא כיבה או הרדים את מה שהפריע לנו לראות, את החיים וגם דברים אחרים שראינו במשך השנים אצלו (אחרי שיצר אצלינו 'תרגולת ראייה' קבועה כך שלא נזקקה יותר ל'חגיגת האורות' של הפעם הראשונה) או שפשוט הייתה בחדר מנהרה ליקום אחר ובכל פעם שעברנו בה, השארנו את היקום שלנו מאחור (וזו הסיבה שלא הצלחנו לשחזר את הדברים לבד, כי בשום מקום אחר שהיינו בו, לא הייתה מנהרה כזאת, רק חפא ידע לבנות או לאתר אותן). דבריו של חפא בנושא היו אמביוולנטיים, ויכלו, כנראה בכוונה, להתפרש לשני הכיוונים, ואולי, בעומק הדברים, אין הבדל ממש בין שני הדברים?