Natural Gliders

2017-12-13-2

Gliders (soarers, דואים) – Mentioned in the Space Animals post.

The gliders are creatures flying in space without using any spaceships at all.

“They glide with the wind of space.

Some  gliders, the largest among them, are themselves used as spacecraft, there are many stories about them related to the ancient times of the space travel,, but are still used today."

The gliders are divided into two types:

There are gliders that  glide by choice.

And there are gliders who don't know another way of existence. "They are born in space, and consume their own air and defense from themselves. They are natural gliders. They can be defined as real "space animals ".

Some say that all the planets, moons, asteroids and comets are nothing but such natural gliders."

To be kidnapped

C was asked by a researcher from a TV network (we didn't know then that she was) at the Hotel in Istanbul where we were waiting for a meeting with an investor for 'The Rainbow' C's company: "What should be done, as the first step, to be like you?" and else she asked "What should be, briefly, written on the first chapter of your "How to be me" advice book?".

"To be kidnapped" was his simple answer.

I, that had not more than a glimpse on those who kidnapped C, say, that at once you glimpsed them, you've been already kidnapped.

כל זה עובד בשביל אינסטנציות יותר גבוהות, שאת רובן אנחנו לא מכירים

בינה איי ובינה אלפא

 

תמונת הפרופיל של הצועד בנעליו In-his-shoes walkerבלוג הצועד The VValker's blog

חפא אמר לנו שמלחמות פורצות כדי להזין את התבונה הגלקטית, ושהן תוצאה של ייחום קוסמי.
גם
חפא, שזכה להכיר עולמות מפותחים וגבוהים יותר משל האדם הכדור-ארצי בהיררכיה הקוסמית, וגם השתתף בעצמו במלחמות של מערכות מורכבות יותר מהמערכות שאנחנו מכירים, לא הצליח להבין את כל המלחמות האלה לעומק.
אולי מפני שלא הספיק לסיים את לימודיו ב
בית הספר הגבוה של הגלקסיה. שתי עונות של הכוכב שבו נמצא בית הספר הוא למד (מקביל כנראה לשלוש שנים אצלינו), וקיבל רק משהו שמקביל לתואר ראשון, לפני שהמלחמה הקוסמית הגיעה אליו בפעם השנייה מאז נחטף מכדוה"א בידי חוקרי הגורים.

אבל הוא הספיק ללמוד, שהחיים הם דבר שנוצר במקור במרכז הגלקסיה, איפה שבורות אופל עצומים (שכאן מכנים אותם חורים שחורים) בולעים וסופחים ללא הרף את כל חומרי היקום שנוצרו מאז המפץ הגדול.
מיליוני ערפיליות, שמשות וכוכבי לכת נשאבו ונתרסקו בעוצמת הכבידה של הבורות במשך מיליארדי שנות היקום, וכל זה העשיר…

View original post 560 מילים נוספות

יום כיפור בשושלת החשיבה האדמית ביקום

‎כתבתי פעם בהסטוריה האלטרנטיבית על ביטול היקום. זה היה כשהחבורה הושלכה אל שדה כבידה/חור שחור והדרך היחידה להיחלץ הייתה לעשות ריסטרט לכל. זה המצב שבו אפשר לתת פקודה לדברים שיהיו לפי רצונך. כמו בכוכב שפנדוזה מרדימון, מי שקרא את הספר. יום כיפור הוא גילום שיא של הרעיון להשפיע על הבורא (למרות שמתפללים כל השנה. זה לא היה קיים תמיד). זה יום שעוצרים בו את היקום. חפא אמר, לאחר ששינה את עמדתו לגבי הקשר של כדוה"א בעבר לישויות מבחוץ (בתחילה הוא הכחיש קשר כזה) שחגים על כדור הארץ הם הדהוד של סיפורים קדומים חיצוניים ושל ידע מוצפן דרכם מראשית שושלת החשיבה שלנו. (שושלת החשיבה אגב כוללת לא רק בני אדם, גם על כדור הארץ). חפא קישר תאריכים בלוח השנה הכדור ארצי למאורעות מכוננים במיתולוגיה של שושלת החשיבה הרב שמשית שאנחנו שייכים אליה, אבל לא בהקשר לחגים ומועדים כדור ארציים, אם כי הוא עבד על זה אך לא הספיק הרבה. כך שאינני יודע למה יום כיפור שיוצא בין ספטמבר לאוקטובר קשור למושג אולי הכי חשוב שיש (אפשרות "ביטול היקום"), יתכן שזה קשור ספציפית לתנועתו של כדור הארץ בחלל והקירבה שלו אל אזורים שבהם למחשבה יכולה להיות השפעה (כן, המחשבה היא תלויית חלל). אני חושב שאם לאלה שקבעו את יום הכיפורים כפי שקבעו היה מושג כלשהו בענייני ידע שושלת המחשבה (וסביר שהיה להם), נראה שאת התענית, הצומות והסליחות הם קבעו בכוונה כדי לקשור את היכולת הקיימת של היחיד להשפיע על הבורא/ הכח/ הרוח/ הכוונה אל היטהרות והתנקות מחטאים, כדי שלא 'יבזבז' אותה על דברים אחרים. מקובל לחשוב שמדיטציות שונות הן תנאי כדי להגיע אל יכולת כמו 'ביטול יקום' וההיטהרות מחטא היא סיפור נלווה, כשבעצם ה'היטהרות' נדרשת להסחה מעולם היומיום, להשגת ריכוז. אבל כמה מאלה שצמו מרגישים אחר כך מרוכזים יותר? חפא גם חלק על הצורך ההכרחי בריכוז ומדיטציה כדי להגיע אל 'ביטול היקום'. אז כנראה שאלה שני דברים שונים – ההגעה אל 'ביטול היקום' והערובה לכך שזה יהיה מלווה גם בביטול האגו (שגם בזה אני בספק, במה שנוגע לכל הצמים והמתפללים מהסוג של אלה שמיד בצאת החג הם שבים לשפוך את שנאתם הנחותה).

מיסוך (אזורים אסורים)

המסקנה שלי, מן הלימודים עם חפא ומעיוני העצמאיים בנושא, היא שמתקיים מיסוך, דרכו קובעים השליטים מי יהיה ומה יהיה בעולם. מי ישלוט, מי יצליח, מי יגיע ולאן.

דיברתי בעבר על 'יודע קבוע' ו'מיגבלת ראייה' שחפא פעל כדי לנסות לעזור לנו להנדס את זה. בעיקרו של דבר, המיסוך הוא כמו החסימה בפייסבוק – אם אתה נחסם אתה לא יכול לראות את מי שחסם אותך, ומבחינת מה שאתה כן רואה, מי שחסם אותך (וזה בניגוד לטוויטר) לא קיים בעולם.

רק שבמיסוך הזה, ההם שחסמו כן רואים אותך, רק אתה לא רואה אותם, הוא גם לא רק וירטואלי, הוא ארבע-מימדי ומתקיים בכל החושים, וחוץ מזה – הוא נמצא בכדור הארץ לפחות כמה אלפי שנים, בעוד שהפייסבוק קיים פחות מ14 שנים (אפשרויות החסימה קיימות אולי קצת יותר), וככל שידוע לנו על ההסטוריה הטכנולוגית של המין האדמי על כדור הארץ, לא היה כאן סייבר ובטח לא היה כאן מישהו שהיה מסוגל להמציא את המיסוך הזה לפני אלפי שנים.

מסקנה: מישהו אחר, שאיננו מן המין האדמי על כדור הארץ, שם פה את המיסוך הזה. אדם דתי יגיד: אלוהים, אדם אחר יאמר: חיצוניים/ חייזרים שהספיקו לגלות לפני כמה אלפי שנים (או יותר) טכנולוגיות שהאדם יגיע אליהן אוטוטו, אם טראמפ לא ישרוף את העולם קודם, עם החברים שלו (אולי גם הם קשורים).

יכול להיות שזה לא זה ולא זה?

לא יודע, בכל אופן זה מעניין.

בכל אופן, המיסוך קיים.

נוסעים נוספים

חפא לא הגיע באותו יום לפגישה, שהייתה. כמו הפגישות הקודמות, בבית הישן בו התגורר שפע, ברחוב הקטן בירושלים, שבו התגורר פעם אחד מחשובי היישוב, שרחובות ומקומות עדיין נקראים על שמו. שפע הכיר את חפא כעשר שנים קודם כשהיה בחו"ל, ומאז שעבר לירושלים הפך למשתתף פעיל ומארח להרצאות של חפא שהחלו שוב ללבוש צורה של פורום קבוע.

למעשה הוא לא היה היחיד שלא הגיע, ושפע בעצמו התפלא בגלל אלה שכן הגיעו. כי הוא הבין שחפא קבע את הפגישה הבאה ל'יום חמישי שאחרי החגים' כלומר אחרי יום העצמאות, שעדיין נתפס בעיני האנשים, בוודאי בעיני שפע, כחג באותה תקופה, בשלהי העשור הקודם, תקופה שעדיין לא היו בה פייסבוק וטוויטר. ולחפא לא היה אפילו טלפון קווי, לכן אי אפשר היה להתקשר אליו ולשאול לאיזה יום חמישי הוא התכוון, לזה שאחרי פסח, כלומר חמישי הזה, או הבא, זה שאחרי יום העצמאות. אז נשארנו, אם זה היום הוא עוד יגיע, ואם לא אין דבר, ואלה שהגיעו, נשארו ודיברו סתם, גם גמליאל החתול האפור היה בחדר, נח על ברכיה של מיטל, התימניה שהצטרפה לא מכבר לקבוצה, בשעה שיאיר ויאיר ניהלו רוב הערב ויכוח על 'האמת' ו'האמת האישית' ועל השאלה הבלתי מסתיימת כמה אתה צריך להתאים את האמת שלך לאמת שמסביב, או כמה אתה רשאי לדרוש מהסביבה שתתחבר לאמת הפנימית שלך. יאיר אחד אמר שבשביל שתוכל לדרוש מהסביבה להתאים את עצמה לאמת שלך, אתה צריך להביא הוכחות. אבל מה זה הוכחות, שאל יאיר השני. לא יודע, אמר הראשון, משהו שיתפוס את האחרים, שיאחז בהם חזק, שיתן איזה הצדקה להתקיים… השני טען שגם מתוך רצון לחברות אפשר להתחבר לדברים, גם אם הם לא 'תופסים' אותך. 'אבל מי ירצה להיות חבר שלך, ולמה' ענה לו הראשון… הכל הרגיש כל כך אייטיז. הזמן ההוא, שלפני הפייסבוק והטוויטר, היה אפילו זמן מדורג.

ואז שפע ביקש שיספרו לו על החזרה של חפא לכדור הארץ, מה שהחבורה יודעת, למרות שלא היה בחדר כמעט אף אחד שנשאר מהחבורה המקורית שקיבלה אותו ביום שבא. האחד שנשאר סיפר לו מה שהיה, בערך, ושפע שאל 'אתם בטוחים שראיתם אותו לבדו'. 'כן, לפחות עד כמה שהזכרון שלי עובד'. ואז שפע אמר שלפי מה שהוא שמע, היו איתו עוד שחזרו לעולם הזה באותה טיסה. פה כולם עצרו את ענייניהם, אף על פי ששפע לא דיבר בקול רם מדי, אבל האקוסטיקה בחדר הדהדה כל דבר. אפילו גמליאל קפץ מעל ברכיה של מיטל ונעמד באמצע החדר.  'אתה דפוק' אמר יאיר הראשון, 'מי עוד נסע חוץ מחפא? הוא היה הראשון והיחיד שחזר', 'הצועד כתב בבלוג שלו שנסעו איתו חבר וחברה שנחטפו איתו בבית הספר'. 'כן, אבל הם הוחזרו לבד קודם לזמן הרגיל ושכחו מכל העניין'. ואני, העד שהיה שם כשחפא חזר, שוב הרגשתי שמדברים עלי אבל לא איתי. יותר נכון, מדברים על משהו שהייתי בו, אבל לא שומעים אותי.

ואז שפע אמר שזה מה שהוא שמע, ושבכלל גויסו בשנות ה70 חבר'ה מכדור הארץ למלחמות חלל, ולא סיפרו על זה, ואולי חלק מהם חזרו בטיסה של חפא. 'אה, זה מוכר, יש את זה באתרי קונספירציות. חפא אמר שלא להאמין להם'. 'חפא לא אמר דבר כזה' 'הוא כן אמר'. 'ואם אמר, אז זהו? הפסקת לחשוב בעצמך?'

'ממי שמעת את זה שפע, אפשר לדעת?'

'חבר קרוב שמכיר… אדם שאני מאמין לו, אבל גם הוא, צריך להגיד שמע את זה מאנשים ששמעו, הוא לא מקור ראשון' שפע ניסה להתנצל 'אני אשאל אותו בהזדמנות, אבל אל תתפסו אותי…'

'אולי נשאל את חפא', אמרה מיטל, שעד כה שתקה. 'במפגש הבא'.

אבל לא היה המפגש הבא

סימנים

חפא היה יוצא דופן בדבר אחד.

וזה לא היה שהחיצוניים לקחו אותו, למרות ששנים רבות חשבנו ככה. הם עושים את זה כל הזמן, גם כעת.

אבל לפי המחקר שלו, שאותו הוא התחיל לעשות כבר כשהיה שם, הוא היה אחד ממעטים בכל ההסטוריה האנושית, שלקחו אותו מרחק רב וגם החזירו אותו.

כי בדרך כלל הם לוקחים אנשים למרחק קצר מאד, אם בכלל הם מוציאים אותם מתחום כדור הארץ. אין להם עניין בכך שמישהו ידע לשחזר את הדרך. זו הסיבה שאם הם כבר לקחו מישהו למרחק, לעתים נדירות מאד בכל ההסטוריה האנושית הם החזירו אותו, או איפשרו לו לחזור.

הוא מעולם לא פירט מאין הגיע למסקנות האלו, אך כמו תמיד הוא היה משכנע מאד.

ומכיוון שאיפשרו לו לחזור, חשב חפא שהחיצוניים מחבבים אותו, ולפיכך חשב שהם עשויים לחבב בכלל בני אדם ולהתעניין בגורלם ובגורלו של המין האנושי. מכלל החיצוניים שהכיר חפא, הוא חשב בעיקר על אלה שהוא כינה אותם 'הכחולים' כעל מי שמסוגלים לחבב בני אדם, והבדיל אותם מה'כתומים' אותם ראה ממש כשטניים, בעוד ל'כחולים' הוא קרא לפעמים 'אלוהים' והאמין שהם היטיבו גם בעבר עם בני אדם ויש להם עניין בהתפתחותם העתידית. כך היו המלים שלו.

(בהתחלה חשב חפא שאלה שלקחו אותו היו חיצונים שגילו את כדור הארץ רק במאה העשרים, לאחר שנקלטו אצלם סימנים של 'התפתחות מדאיגה' בעיקר לאחר הפצצות האטומיות הראשונות, והם התעניינו לדעת מה קורה בכדור הארץ, יותר מאוחר, עדיין כשהיה בחלל, התחיל לפקפק שמא כדור הארץ 'לא בתול' והם ביקרו בו תמיד, הרבה יותר מאוחר הגיע למסקנה שפקפוקיו נכונים, ובשלב מאוחר יותר הודה בכך בפנינו ואז עשה את החלוקה בין 'הכחולים' ו'הכתומים').

רק בפגישות הכי מאוחרות שלנו, הודה שהוא השלה אותנו במשך השנים, ואולי גם את עצמו. "לבני האדם, בטח הרגילים, אין מה לצפות מחייזרים" אמר חפא שבמשך השנים לא הרשה לנו להשתמש במילה הזאת כשאנחנו מדברים איתו. כולם, הכחולים כמו הכתומים, אדישים, או חסרי רגש כלשהו של אמפתיה כלפי המין האדמי. בדיוק כמו מה שניסה צבי שריג להגיד לי בהסטוריה האלטרנטיבית. זמן קצר אחרי שכתבתי את הפוסט ההוא, אמר חפא את דבריו האחרונים בנושא.

"אם יש להם דיבור עם בני אדם, וזה לא בדיוק 'דיבור' כמו שאנחנו מדברים, זה עם אלה ששולטים, המעמד העליון, שכמובן החייזרים קובעים מי אלה יהיו. הם קובעים מי ישלוט, מי יהיה עשיר, מי 'יצליח'. בשבילם, הם סוג של קאפואים". בכך סיים לדבר על הנושא, ולא רצה לענות לשאלות יותר.

אז מה יצא לנו מכל זה?

הדברים הבאים נאמרים על דעתי, מתוך הדברים שנאמרו סביב למה שחפא סיפר לנו. עד עכשיו דיברתי בשמו. למי שלא יודע או לא תפס זאת, הכתיבה שלי בנושאי חפא וחבורתו, מתחלקת לשני סוגים – כתיבה אחת היא על ההסטוריה האלטרנטיבית, שהיא כמאמר דבורה עומר: כל מה שקרה (כמעט) וכל מה שהיה (אולי). אבל חפא היה, ולא כמעט ולא אולי. וגם החבורה. ואני מאמין שבדבר העיקרי, חפא סיפר לנו אמת. חפא לא השאיר לנו הוראות, הוא לא אמר לנו מה לעשות ואיך 'להמשיך את דרכו'. הוא עזב ביוני 2008, והיה אמור לחזור באוגוסט. הוא לא חזר. לפעמים אני מצטער שלא "לקחתי איתי את הבלוג" כמו שהוא הציע, ובאתי איתו ועם סטולי הגנוב אל המקום שאליו נסעו. סטולי חזר, ומאז 'גנובותיו חתומות' כמו שאומר צבי. לכן, מה שאומר כעת יהיה מחוץ להרשאתו:

חפא דיבר כל הזמן על ידע שאינו נגיש לבני האדם, בגלל מגבלת התפיסה שלו, מה שהוא קרא לו 'היעדר יודע-קבוע'. אני אומר את זה במילותי – יש לנו באופן מובנה 'חלק חסר' במוח, הייתי משווה את זה ליכולת 'להסתכל מעל לראש שלנו'. והידע שלא נגיש לנו, נגיש להם. ויש בו משהו קריטי מאד, על היכולת שלנו להגדיר את מקומנו ביקום, גם על היכולת להשתחרר, ואפילו לשנות את הסדר החברתי הקיים. יש לנו מעט יכולת להתחבר עם הידע הזה, שנמצא, כמו שחפא היה אומר, ב'רשת המידע הקוסמית' (או 'האינטרנט הטלפתי') שנגיש לכולם, אולי גם לחיות על כדוה"א, רק לנו לא. חפא ניסה להכניס אותנו קצת בסודות הידע הזה, הציע רעיונות איך 'לשדרג את קיבולת המוח', אבל הוא לא הצליח הרבה, למרות נסיונותיו כל השנים. אף על פי כן, על פי דברים שראיתי במהלך שנותי עם חפא והחבורה, אני מאמין שגם במה שנגלה, יש סימנים שמי שהינדס את גורלנו – (ואלה החייזרים שחפא הכיר ולא הכיר, לא אף אחד אחר) – שכח למחוק, או לפחות יש תקווה לסימנים כאלה. התחקות אחריהם יכולה ללמד אותנו ולהוביל אותנו אל הרבה מעבר למה שאנחנו יודעים עכשיו, גם אם לא אל התמונה המלאה. ולנוכח מצבה של האנושות, אין לנו מה להפסיד. וזה מה שאנחנו יכולים לעשות עם תורתו של חפא, ובכך, אם לא יפריעו לי החייזרים והאנשים, אעסוק בפוסטים הבאים בתור 'הצועד', בשמי ולא בשם אחרים.