בלוג הצועד The VValker's blog

פורסם במקור ב2005

שתי חלליות עמדו להמריא מן האסטרואיד הגדול והשטוח, אשר שימש רובו כבית חולים קוסמי השייך לאחד מבתי הספר של התבונה הגלקטית.
חללית אחת היתה קטנה מאוד, מדגם ישן, והשנייה גדולה וחדישה, ובה מתקן חדש שפותח זה עתה, ואותו עמדו לנסות בפעם הראשונה: מתקן הנסיעה האחורה בזמן.
ובינתיים, על המשטח המואר בתאורה סגולה נפלאה, נפרדו זה מזה הנוסעים של שתי החלליות, באווירה מלאה אושר.
נוסעי החללית הקטנה היו אנשי צוות מחקר של אותו בית ספר של התבונה הגלקטית. הם אלה אשר לפני שנים אחדות (לפי זמנם) חטפו שלושה גורים אדמיים מן הכוכב הכחול לצורכי מחקר, הביאו אותם לבתי הנוואמיס שבכוכב המדברי, ועקבו אחריהם מרחוק לצפות אחר התנהגותם.
כשפלשו אל הכוכב היתושים מן הממלכה הסנולימית, אחת הממלכות שתומכות בכוהני הצד האפל של התבונה הגלקטית, היה ביכולתם של חוקרי הגורים להימלט מיד בחללית הקטנה והנאמנה שלהם. אחד מהם בחר להישאר. הוא היה לוחם של הקרן הבהירה שהרגיש אחריות לגורלם של הגורים שהובאו לשם בגללו ובגלל חבריו, ונשבו בבטנן של מנהרות התולעים.
גם הוא היה שבוי בעבר במנהרות אלה, במלחמה קודמת, לפני שהפך ללוחם של הקרן הבהירה.

לוחמי הקרן הבהירה אומרים שהתבונה הגלקטית הטובה שבויה בדרך כלל בידי הצד האפל של התבונה הגלקטית, וצריך בכל פעם ופעם לשחררה מחדש מן המלכודות שטומן לה האופל הגלקטי, ולא להסתנוור מן האור שבמרכז הגלקסיה.

השבוי לשעבר שב אל המנהרות שהיה שבוי בהן, כדי לעזור לחפא ולחבריו מכדור הארץ ולשבויים האחרים שאיתם התחברו, להימלט מן המנהרות. הוא היה המוביל שהביא אותם אל הצוק שמעל לתהום ואל המערה שמתחתיו.
שם חיכו עד ששבה חלליתם של חוקרי הגורים במועד שקבע המוביל, חילצה אותם והביאה אותם לאסטרואיד של בית החולים הקוסמי. שם טיפלו בהם, ניקו את עורם מכל הפצעים שיצר בהם אויר המנהרות, החיו את שריריהם המנוונים מעמידה ממושכת והצטופפות, ניקו מהם את הגאזים הרעילים והבקטריות שדבקו בהם במנהרות, והשיבו את גופם לאיתנותו.
המוביל וחבריו היו איתם עד שיבריאו, ותוך כדי כך למדו להכיר אותם מקרוב ולא רק דרך תצפית מרוחקת, והתפעלו עד כמה הם דומים להם.

החללית הראשונה, הקטנה והישנה, היתה, אם כן, חלליתם של חוקרי הגורים שעמדה לחזור אל מקום בית הספר הגלקטי שלהם.
בחללית השניה, עם המתקן החדיש לנסיעה אחורה בזמן, עמדו חפא וחבריו להיות מוחזרים לכדור הארץ, אך ללא בניין בית הספר שנתלש איתם, וקבור כרגע בחולות הכוכב המדברי הכבוש עדיין, נכון לשלב זה, בידי יתושי הרוע מן הממלכה הסנולימית. יחד איתם עמדו לטוס האחרים שברחו איתם מהשבי, שיפוזרו בדרך בכוכביהם ברחבי הפדרציה.

בעודם נפרדים זה מזה בחיבוקים אמיצים, הסתכלו חפא, חברתו וחברו זה על זה, ותהו לעצמם בכמה שנים הם בגרו מאז נתלש בית הספר, ובני כמה הם יהיו כאשר יחזרו לכדור הארץ.

אבל רק כאשר היתה החללית שלהם בתוך העומק החללי, שמו החבר והחברה לב שחפא אינו נמצא. בשדר מוקלט שהשאיר בתיבת האימייל הטלפתי של החללית, בישר להם חפא שהחליט לנסוע בחללית של חוקרי הגורים. הוא סקרן ללמוד את מסתרי התבונה הגלקטית ורוצה להצטרף ללוחמי הקרן הבהירה.
הוא אמר להם למסור ד"ש בבית, ונפרד מהם בתקוה שאולי עוד ייפגשו.

Two spaceships (C's story, V)

Two spacecraft were about to take off from the large, flat asteroid, which was mostly used as a cosmic hospital belonging to one of the schools of galactic reason.
One spacecraft was very small, an old model, and the other was large and modern, with a new facility that had just been developed, and which they were about to try for the first time: the time-travel facility.
Meanwhile, on the surface illuminated by wonderful purple lighting, the passengers of the two spacecraft parted, in an atmosphere full of happiness.
The passengers of the small spacecraft were members of a research team from the same school of galactic intelligence. They are the ones who a few years ago (according to their time) kidnapped three human puppies from the blue planet for research purposes, brought them to the Nawamis houses in the desert planet, and followed them from a distance to observe their behavior.
When mosquitoes invaded the planet from the Snolimic kingdom, one of the kingdoms that supported the priests of the dark side of galactic reason, the puppy researchers were able to escape immediately in their small, loyal spaceship. One of them chose to stay. He was a warrior of the Bright Foundation who felt responsible for the fate of the 'puppies' who were brought there because of him and his friends, and were captured in the belly of the worm tunnels.
He, too, had previously been a prisoner in these tunnels, in a previous war, before becoming a fighter of the Bright Ray Order.

The Bright Ray warriors say that good galactic intelligence is usually captured by the dark side of galactic intelligence, and the Bright Ray warriors need to release this intelligence over and over again from the traps of the galactic darkness, being careful not to be blinded by the light at the center of the galaxy.

The former prisoner returned to the tunnels in which he was imprisoned, to help C and his friends from Earth and the other prisoners with whom they had connected, escape from the tunnels. He was the leader who brought them to the cliff above the abyss and to the cave below it.

There they waited until the spacecraft of the puppy researchers returned at the time set by the carrier, rescued them and brought them to the asteroid of the Cosmic Hospital. There they were treated, cleansed of all wounds created by the air in the tunnels, revived their degenerated muscles from prolonged standing and crowding, cleansed of the toxic gases and bacteria that clung to them in the tunnels, and restored their bodies to strength.
The carrier and his friends were with them until they recovered, and in the process learned to get to know them closely and not just through a distant observation, and marveled at how similar they were to them.
The first spacecraft, small and old, was, therefore, the spacecraft of the puppy researchers about to return to the place of their galactic school.
In the second spacecraft, with the state-of-the-art facility to travel back in time, C and his friends were about to be returned to Earth, but without the school building which had ripped off with them, and was currently buried in the desert planet sands that were still occupied by the Snolimic kingdom evil mosquitoes. Along with them were about to fly the others who had escaped with them from captivity, who would be scattered along the way along the way in their planets throughout the Federation.

As they parted with brave hugs, C, his girlfriend and friend looked at each other, wondering how many years they had grown up since school was torn apart, and how old they would be when they returned to Earth.

But only when their spacecraft was in the depths of space did the friend and girlfriend notice that C was not there. In a recorded message he left in the spacecraft's telepathic email box, C informed them that he had decided to board the puppy researchers' spacecraft. He is curious to learn the mysteries of galactic reason and wants to join the warriors of the Bright Ray.
He told them to say hello at home, and said goodbye to them in the hope that they might meet again.