מיוחד: המועדפים של חפא במצעד המחץ (1)

רוב הפגישות של חפא והחבורה הראשונה, חבורת המחץ, נערכו, לפחות בתקופה הראשונה, ביום שלישי. יום זה, במקרה או שלא, היה היום שבו אסף סטולי הגנוב את דירוגי מצעד המחץ האחרונים ממי שעוד לא נתן לו אותם עדיין, כדי לשדר אותם, עוד באותו לילה, בעזרתם של שניים נוספים, מהתחנה החדרית שלו, שנקלטה בכמה ממכשירי הרדיו של כמה מאיתנו, מכשירים שחלקם נבנו בתקופה שבה בנינו את 'המערכת' על פי הוראותיו של חפא, ופעלו, אולי מפני שהיו מבוססים על מכשירי רדיו שפעלו כבר קודם אי פעם בעבר. סטולי טען שאם קלטנו אותם, הרי שקלטנו למעשה טלפתיה, כי ככה הוא שידר אותם. חלק האמינו, חלק היו ספקנים, ולא הבינו למה הוא צריך קסטות (קלטות) ותקליטוני שדרים שמישהו סיפק לו, בחדר שלו. סטולי ענה שיש גבול למה שאפשר לנגן רק דרך המוח, אפילו אם זה המוח שלו.

גם חפא השתתף איתנו בדירוגים, לפחות בכל הפעמים שנפגשנו איתו והשלמת דירוג המצעד נעשתה בנוכחותו. הוא שמע את השירים באותן תחנות שאנחנו שמענו, ובשלב כלשהו בפגישה, היה מוסר את רשימתו לסטולי הגנוב על פתק מקופל. סטולי הגנוב שמר על דיסקרטיות ולא מסר לנו את הפרטים, מי דירג מה, אבל קיבלנו פה ושם הדלפות ממי שקיבלנו, ובחלק מהמקרים, חפא גם אישר שאלה השירים שהוא אוהב.

השיר 'סיפורים נפלאים' של YES, אז שם של להקה, נכנס למצעד ב25.10, למקום ה33 (מתוך 35) והגיע בשיאו למקום ה9 ב13.12. בסך הכל היה 11 שבועות במצעד, וככל הנראה, היה אחד ממועדפיו של חפא.

השיר 'שיילינה' של הלהקה ההולנדית 'ליבין בלוז' צעד במצעד של גלי צה"ל שבועות אחדים, למצעד המחץ הוא נכנס ב8.11, במקום ה25. השיר הזה, כמו 'סיפורים נפלאים', הגיע לשיאו ב13.12, אבל רק למקום ה13. סך הכל 8 שבועות. שיר נשכח למדי, וחבל.

לא כן המצב לגבי השיר הבא, שלגביו היה קונצנזוס מוחלט בין כולנו. השיר הזה שנכנס למקום ה21 ב22.12, צעד 4 שבועות במקום הראשון, מה20 בדצמבר עד ה10 בינואר, והיה גם שיר השנה. שיר שחי עד היום, לא הזמרת לצערנו, היה גם שיר השנה, לא קשה להבין מדוע חפא אהב אותו. הקרפנטרס, קריאה לשוכני חללית בין כוכב-לכתית.

רק שבשדר We're all your friends, יותר ויותר במהלך השנים, חש חפא שהשיר שיקר לו ולחיצוניים. 'בקושי אנשים כאן הם חברים של עצמם' אמר, 'איך יכול מישהו לשגר בשמה של האנושות החוצה מסר של חברות?' ואלה דברים שניצוצות של ספקנות כלפיהם היו לחפא כבר בתחילה, אבל מכיוון שבטיסתו לכדור הארץ הוא לדבריו 'טס מהר יותר מהמחשבות שלו', גם מחשבות הספקנות הגיעו אליו אל האדמה מאוחר יותר. השיר הבא האהוב על חפא, שנכנס למצעד ב29.11, משקף כנראה יותר נכונה את מצבה של האנושות.

שירה של ריטה קולידג' היפהפיה "כולנו בודדים", במקור של בועז סקאגס, נכנס למצעד, למקום ה29, והגיע לשיאו ב10.1 בינואר במקום השביעי, בו היה עוד שבוע אחד, סך הכל 13 שבועות.

באותו 13.12 נכנס למקום ה21 השיר Wish upon a star של סטיב מילר בנד, מתוך האלבום 'ספר החלומות', שיר זה המבוסס על שיר הצרצר מ'פינוקיו' היה רק במצעד המחץ, לכן לא ידענו איך לתרגם את שמו, בסוף זה היה 'לבקש לנגד כוכב'. הוא הגיע לשיאו ב25.1 – מקום שלישי, ובסך הכל היה גם הוא 13 שבועות במצעד. אגב, בתרגום העברי של אליעזר כרמי לספר 'מפגשים מהסוג השלישי' שיצא במקביל לסרט, בו מצוטט השיר של פינוקיו, הוא תרגם את זה 'אם תשים את יהבך על כוכב'

המקור. חפא הכיר שיר זה מילדותו.

עוד Wish upon a star נכנס למצעד ב5.4.78, זה של רוז רויס. הפעם תורגם פשוט כ'מבקשת משאלה'. הוא נכנס למקום ה37, עלה למקום ה32, וזהו. שלושה שבועות בסך הכל.

מקבץ ראשון, שיתגשמו לכם כל המשאלות השנה.

End of August 1977: exchange

Something was opaque in the atmosphere of that time, something impenetrable, hard, nervous, unpleasant, seeking revenge, as it surrounded everything, maybe it was the year that September ceased to be the month of autumn from the drimia flowers songs and 'homeland' lesson of yesteryear, and the color of the nights was as gray as the color of the days, without a star, as Shimi Tavori sang then. So I pretty quickly forgot Chapa and the last day of August, which did not belong to all of that, when we finally met him, near the pile of stones that looked like an ancient mound, where today it is a road and a huge mall. 

Zvi and The Stolen Stoli were the first to see him, while the historian still looked in his eyes for other directions in this wild environment to which they had reached in almost an hour's walk, and where, as Zvi said, he was waiting for them. At first he saw his face, in front of his friend's backs whose faces were also turned towards the face of the man who spoke to them. What he will not forget, is the garment, the attire that was unlike any attire the historian knew, that in the same they will be given in exchange for a boat motorcycle, and the backpack on his back, which resembled large butterfly wings. He looked like a black butterfly man, and the historian immediately realized that it was him, when the man smiled, this time to him, through a black beard and round eyes that looked at him from another universe and said quietly barely heard but sounded well "I am Chapa. I am your person". The man was very brown, and the historian who every summer in the pool tried to tan himself and all he got was red skin until they thought he is wearing a red shirt, asked himself where in space he got so tanned, and his hair was black and long as a man who for many years did not come in contact with scisssors (Although he had with him, as the historian will learn later). "What is the date today?" The man asked them. "August 31" they replied. He smiled again and said something they did not understand then "I succeeded. Exactly the day of Tamket's return."

Then they started walking, in the historian's pocket were still the 50 Israeli pounds (green banknote with the picture of the first president) that he "dragged" from his parents because Zvi said that surely the manhave no money, not Earthly money anyway. He will have to be given, at least on the first day, food, suitable Earthly clothes and a place to live. The last thing is taken care of by the Stolen Stoli. Zvi himself 'removed' 200 pounds (two blue banknotes with the picture of 'the state prophet') from his parents and the historian still wondered if they became thieves, an inconvenience that did not leave him all the way to the meeting place and still remained a bit when they started walking again, and although they knew the way and they led, it seemed to him that the man was leading them . As it actually was, all last year, when they had not yet met him at all.

The Stolen Stoli said it might not be good for people to see him with this outfit, we should get him plain clothes, it seemed a bit strange to us that the Stolen Stoli said that, and we even objected a bit to this idea, to hide from people, after all aint it what we were supposed right now to stop? But the man agreed, so we walked all the way to the road side where the city is still open and there are no houses close to the road. We went through one tunnel and were in the big park, where the man stayed to wait for us and we went to the market, where we bought him clothes: black pants and two shirts with buttons and plaid, and also bought big white bread cut with pieces of yellow cheese, we were not sure if he brought food from there and not we knew when he last ate, certainly not what food. He thanked us very much when we returned and we apologized again for the devices we tried to build for him, failed. He said he knew it, it's not our fault and added "soon the blue will send help, the matter will be settled". His pronunciation sounded a bit strange to us, nor did we understand who or what this 'blue' is, but there were many other things we did not understand.

When we got out of the park the stolen Stoli said we had better split up, he will continue with the man on foot and take him to the room he had prepared for him, and we will get on a bus to the neighborhood, and we will meet later. Zvi and I objected "We have already passed the age of hiding and the games of the 'secret seven'" Zvi said. "We're the punch group!" I added. And while we were arguing, the man got into a conversation with someone on a boat motorbike, quite old, who stopped in front of the traffic light near the sidewalk we were on, and even before the traffic light changed, we suddenly saw Chapa on the motorcycle and the man who was there before turning away with Chapa's folded space suit. "I have one place, who wants to travel with me and show me the way"? Chapa asked and thus solved our problem, the stolen Stoli went with him on the motorbike and Zvi and I walked back to the old land.

The next day I went to school, to a new class, it was the first time since first grade that Zvi did not study with me because he moved to another school, and in the following days I only met him once, on Rosh Hashanah, when he told me that Chapa had left the room the stolen Stoli had brought him to, and is now working with his motorcycle in a newspaper distribution. Zvi saw him once, when he brought Haaretz to his parents. The punch-parade group, which had not met for months, only continued sending grades for the punch-hit-parade to Stoli continued to wait for a meeting with Chapa, and in the meantime I sank into the school year, tenth grade, new grade, difficult grade, and it already seemed to me that it was all a dream at all.

1977, סוף אוגוסט: חליפין

משהו היה אטום באטמוספרה של אותה תקופה, משהו בלתי חדיר, קשה, עצבני, לא נעים, שוחר נקם, כמו הקיף את הכל, אולי זאת הייתה השנה שבה ספטמבר הפסיק להיות החודש של הסתו משירי החצבים ושיעור מולדת של פעם. וצבע הלילות היה אפור כצבע הימים, בלי כוכב, כמו ששר אז שימי תבורי. לכן שכחתי די מהר את חפא ואת היום האחרון של אוגוסט, שלא היה שייך לכל זה, כשנפגשנו איתו סוף סוף, ליד ערמת האבנים שנראתה כמו תל עתיק, במקום שביום הוא כביש וקניון ענק.
צבי וסטולי הגנוב היו הראשונים שראו אותו, כשההיסטוריון עדיין תר בעיניו כיוונים אחרים בסביבה הפראית הזאת, שאליה הגיעו בהליכה רגלית של כמעט שעה, ובה, כמו שצבי אמר, הוא חיכה להם. בתחילה ראה את פניו, מול גבות חבריו שגם פניהם היו מופנים אל פניו של האיש שדיבר אליהם. מה שלא ישכח, זה הבגד,  הלבוש שלא דמה לשום לבוש שההיסטוריון הכיר, שעוד באותו יום יינתן תמורת אופנוע סירה, והתרמיל שעל גבו, שדמה לכנפי פרפר גדולות. הוא נראה כמו איש פרפר שחור, וההיסטוריון הבין מיד שזה הוא, כשהאיש חייך, הפעם אליו, מבעד לזקן שחור ועיניים עגולות שהביטו בו מיקום אחר, ואמר בשקט כמעט לא נשמע אבל נשמע היטב "אני חפא. אני האיש שלכם".
האיש היה שחום מאד, וההיסטוריון שכל קיץ בבריכה ניסה לשזף את עצמו וכל שהוא קיבל היה רק עור אדום עד שחשבו שהוא לובש חולצה אדומה, שאל את עצמו היכן בחלל הוא השתזף כל כך, ושערו היה שחור וארוך כמו שיער של אדם ששנים ארוכות לא בא במגע עם מספרים (למרות שהיו איתו כאלה, כפי שילמד ההיסטוריון אחר כך).
"מה התאריך היום?" שאל אותם האיש.
"31 באוגוסט" ענו לו. הוא שוב חייך ואמר משהו שלא הבינו אז: "הצלחתי. בדיוק יום החזרה של תמקט". 

אחר כך התחילו ללכת, בכיסו של ההיסטוריון היו עדיין 50 הל"י (שטר ירוק עם תמונת הנשיא הראשון) ש"סחב" מההורים כי צבי אמר שלאיש בטוח שאין כסף, בכל אופן לא כסף כדור ארצי. לפחות ביום הראשון, אמר צבי, הוא יצטרך שהם יתנו לו, אוכל, בגדים כדור ארציים מתאימים ומקום לגור בו. לדבר האחרון ידאג סטולי הגנוב. צבי עצמו 'סילק' מההורים 200 לירות (שני שטרות כחולים עם תמונת חוזה המדינה) וההיסטוריון עדיין חשב האם נהיינו גנבים, אי נוחות שלא עזבה אותו כל הדרך למקום המפגש ועדיין נשארה בו קצת כשהתחילו שוב ללכת, ולמרות שהם אלה שהכירו את הדרך והם הובילו, נראה היה לו כאילו שהאיש הוא שמוביל אותם. כפי שלמעשה היה, כל השנה האחרונה, כשעוד לא פגשו אותו בכלל.

סטולי הגנוב אמר שזה אולי לא כדאי שאנשים יראו אותו עם הבגד הזה, אנחנו צריכים להשיג לו בגדים רגילים, אמר. לנו קצת מוזר היה שסטולי הגנוב אומר את זה, ואפילו התנגדנו קצת לרעיון הזה, להסתתר מאנשים, הרי לא זה מה שהיינו אמורים בדיוק עכשיו להפסיק? אבל האיש הסכים, ולכן הלכנו כל הדרך בצד הכביש שלידו העיר הייתה עדיין פתוחה ולא היו בתים שקרובים מדי לכביש. עד שהגענו למנהרה שכאשר חצינו אותה, היינו בגן הגדול, שם נשאר האיש לחכות לנו ואנחנו הלכנו עד לשוק, שם קנינו לו בגדים: מכנסיים שחורים ושתי חולצות עם כפתורים ומשבצות, וגם קנינו לחם גדול לבן חתוך עם פיסות גבינה צהובה, לא היינו בטוחים אם הביא איתו אוכל משם ולא ידענו מתי אכל בפעם האחרונה, בוודאי לא ידענו איזה סוג של אוכל. הוא הודה לנו מאוד כשחזרנו ואנחנו התנצלנו שוב על שהמכשירים שניסינו לבנות בשבילו, כשלו.

הוא אמר שהוא יודע את זה, זאת לא אשמתנו והוסיף "בקרוב הכחול ישלח סיוע, העניין יסודר". ההגייה שלו נשמעה לנו קצת משונה, וגם לא הבנו מי או מה הוא 'הכחול' הזה, אבל היו עוד הרבה דברים שלא הבנו. כשיצאנו מהגן, סטולי הגנוב אמר שמוטב שנתפצל, הוא ימשיך עם האיש ברגל ויקח אותו אל החדר שהכין בשבילו, ואנחנו, אני וצבי, נעלה על אוטובוס לשכונה, וניפגש אחר כך. צבי ואני התנגדנו "עברנו כבר את הגיל של התחבאויות ומשחקי השביעיה הסודית" אמר צבי. "אנחנו חבורת המחץ!" אני הוספתי. ובעוד אנחנו מתווכחים, נכנס האיש לשיחה עם מישהו שעצר את אופנוע הסירה שלו, הישן למדי, מול הרמזור הסמוך למדרכה עליה עמדנו, ועוד לפני שהרמזור התחלף, ראינו פתאום את חפא על האופנוע ואת האיש שהיה שם קודם פונה ללכת משם ברגל, כשבידיו בגד החלל המקופל של חפא. "יש לי מקום אחד, מי רוצה לנסוע איתי ולהראות לי את הדרך"? שאל חפא וכך פתר לנו את הבעיה, סטולי הגנוב נסע איתו וצבי ואני הלכנו ברגל חזרה לארץ הישנה.

למחרת הלכתי לבית הספר, אל כיתה חדשה, זו הייתה הפעם הראשונה מאז כיתה א', שצבי לא למד איתי כי הוא עבר לבית ספר אחר, ובימים הבאים יצא לי לפגוש אותו רק פעם אחת, בראש השנה, שאז הוא סיפר לי שחפא עזב את החדר שסטולי הגנוב הביא אותו אליו, ועובד כעת עם האופנוע שלו בחלוקת עיתוני בוקר. צבי ראה אותו פעם אחת, כשהביא את עיתון 'הארץ' להורים שלו. חבורת המחץ שלא נפגשה כבר חודשים, רק המשיכה לשלוח דירוגים למצעד המחץ לסטולי, ולחכות למפגש עם חפא, ואני בינתיים שקעתי אל תוך שנת הלימודים, כיתה י' כיתה חדשה כיתה קשה, וכבר היה נדמה לי שוב, שכל זה בכלל היה חלום .

 

 

 

Rebirth, 31.8

Out of nowhere the road is long.
But in one moment reality is poured out, and conquers all. The white glow, the abstract forms one of which is you and maybe you are many forms, it will all go away, and soon black abysses will cover everything, and whitish dots will begin to fill the background, and clouds and mists, a signal you have returned to the universe.

And you have to travel a lot, in this tool that jumps and jumps in a field that is still between nothing and real, sometimes a tangible and realistic matter, sometimes again you are the same soothing and wonderful abstract, which what will you remember from it.
But soon he will start traveling in a straight line, without stopping according to the map hanging on a wall inside the flying tool, because there is still a long way to go to get to the green planet, where everyone meets and gathers. Small ships will unload the cargo near the large mother spacecraft, which will be attached to a metal tower growing from the ground, while it will land in the ground vehicle that will take it to the huge hall, where the speeches in the language everyone understands of the telepathic internet, and then he will return quickly, climb again to the spacecraft that will take off without delay in order to reach the date and time set as the end of the night, to the planet that will henceforth be called the home planet, and to which its laws he will need to be known. and to get used to the time he will have to live a lot alone.

At the foggy dawn of the next day Chapa (C) came to us.
Stoli "The Stolen", Zvi Sarig and the historian went out to receive him at the spacecraft landing site right on the border of the worlds.
He was abducted from here once, with two other friends. They took him to study at the School of Galactic Reason, or one of the schools connected to the Galactic Reasons Internet. We had been receiving messages from him for two years, he knew everything about us and even participated in the ranking of the punch parade, which made him one of the group. The other friends he said were taken with him, did not return with him, and many times I have doubts as to whether he was really here ever before.

היוולדות מחדש, 31.8

מתוך האין ארוכה הדרך.
אבל ברגע אחד נוצקת הממשות, וכובשת הכל. הזוהר הלבן, הצורות המופשטות שאחת מהן היא אתה ואולי אתה צורות רבות, כל זה ילך, ועוד מעט יעטה שחור תהומות את הכל, ונקודות לבנבנות יתחילו למלא את הרקע, ועננים וערפילים, אות שחזרת ליקום.

ועוד יש לך לנסוע הרבה, בכלי הזה שמקפץ ומנתר בתחום שעדיין בין אין לממש, לפעמים עניין מוחשי ומציאותי, לפעמים שוב אתה אותה מופשטות מרגיעה ונהדרת, שמה בכלל תזכור ממנה.
אבל עוד מעט הוא יתחיל לנסוע בקו ישר, ללא עצירה לפי המפה שתלויה על קיר בתוך הכלי הטס, כי דרך רבה עוד יש לעשות כדי להגיע לפלנטה הירוקה, היכן שנפגשים כולם ומתאספים. ספינות קטנות יפרקו את המטען ליד חללית האם הגדולה, שתוצמד אל מגדל מתכתי הצומח מן הקרקע, בזמן שהוא יצנח אל רכב הקרקע שיסיע אותו אל האולם הענק, שם הנאומים בשפה שכולם מבינים של האינטרנט הטלפתי, ואחר כך יחזור ובזריזות יטפס אל החללית שתמריא ללא שהיות כדי להגיע בתאריך ובשעה שנקבעו כשעת תום הלילה, אל כוכב הלכת שייקרא מעתה כוכב הבית, ואל החוקים שלו יהיה צורך להתוודע. ולהתרגל לזמן שאותו יצטרך לחיות הרבה לבדו.

בשחר ערפילי של יום המחרת הגיע אלינו חפא. סטולי הגנוב, צבי שריג וההסטוריון יצאו לקבלו במקום נחיתת החללית בדיוק על גבול העולמות.
הוא נחטף מכאן פעם, עם עוד שני חברים. לקחו אותו ללמוד בבית הספר של התבונה הגלקטית, או אחד מבתי הספר שמחוברים לאינטרנט התבונות הגלקטיות. כבר שנתיים קיבלנו ממנו הודעות, הוא ידע עלינו הכל ואפילו השתתף בדירוג מצעד המחץ, מה שהפך אותו לאחד מהחבורה. החברים האחרים שעליהם אמר שנלקחו איתו, לא חזרו איתו, והרבה פעמים יש לי ספקות אם הוא באמת היה כאן אי פעם קודם.

פוסט זה הועלה לראשונה ב31/8/2004

"With hatred one does not reach the kingdom of heaven"

A small confession, which will not surprise those who know me even a little: I hate fascists. I think I have all the moral right in the universe to hate them, and not just the right, also the duty, for what they did and always want to do similar to me, for those I consider to belong to my identification group, for all their bad contribution to humanity, it is not just a right and a duty, It's also an act of health. If there is a healthy hatred, it is the hatred of the fascists, of fascism and all that it represents, and if I have any sacred mitzvah, it is a mitzvah 'And thou shalt hate the fascists'. It's in my blood and in my essence, even before 'C's alien knowledge', even before other things.

C, if we use his things as things of supreme arbitration, for being a 'constant knower', for being, so he convinced us all, the one who really got to look at the earth for all its problems and conflicts from places where it did not even look like a speck of dust, and in general because his being 'a little out of our world ', did not contradict anything I think of most of the right cosmically. He even reinforced things for me in this regard. C did not say not to hate. He was not a man of 'do' and 'do not'. But he said the problem with hate is that it has a certain pleasure, the pleasure is in the feeling that I am better than the one I despise, or that if the grooup I belong to is not fascist, according to its own defination, its people are sure to be better. Thus, I rehabilitate my damaged ego. A person needs humility, a person needs to ask himself if there is no situation, where he can be like the other. He also said that engaging in disgust for someone else, is an overuse of energy and it is always at the expense of energy that could have been directed to something else, more promoting. He did not say so explicitly, but I and others who have heard it, we understood this as energy that we need to save for the possibility that we will pass Lindigra, that we will one day want to reach the place of the 'permanent knower', or to be perfected as human beings. The disgust, and the feeling of superiority that accompanies it, leaves us 'down', with those we hate. (By the way, the sentence in the title, if you asked, is not of C. Phrases like 'Kingdom of Heaven' were never heard from him).

Zvi said, after years of common study of all the things C said, that a man in any case does not live forever, he may one day be able to prolong his life in triple-digit numbers of years, but in any case, all in all, it will remain he, his loves and hates. Zvi told me that is why he is not interested in Lindigra, his life is enough for him as he is with the time allotted for it, and what matters to him in it is what he liked, what he hated, in his one-time appearance as a speck of dust on a speck of dust in the universe. For him, hate is just as significant and important as love. And he is certainly willing for to be written on his tombstone (if he does not choose to contribute his body to science) "hated right-wingers" and in that sense, he is more extreme than me. The stolen Stoli, as usual, did not reveal to us the mysteries of his mind, nor did we know if he had any opinion on the matter.

I'm in a conflict these days, called "what to do with this hatred," not because I expect Lindigra, it probably won't happen in my day, or I know what the kingdom of heaven is. And yet I feel that the ‘summary stage is near’, even though it could have been said at any time. And in part of that, I also have a commitment to spreading C's stuff. I do not work in the service of the state or in the service of any Zionist company, I am not committed to being the neutral person and I would lie if I tried to present myself as such or as someone 'devoid of biases', they will not believe me either. And yet I ask if one does not harm the other and even contradicts it. I will find my answer, but I would love to hear your opinion.

"עם שנאה אין מגיעים למלכות שמים"

וידוי קטן, שלא יפתיע את מי שמכירים אותי אפילו קצת: אני שונא פאשיסטים. אני חושב שיש לי את כל הזכות המוסרית שביקום לשנוא אותם, ולא רק הזכות, גם החובה, על מה שהם עשו ורוצים תמיד לעשות לדומים לי, לאלה שאני מחשיב אותם כשייכים לקבוצת ההזדהות שלי, על כל התרומה הרעה שלהם לאנושות, זאת לא רק זכות וחובה, זה גם מעשה של בריאות. אם יש שנאה בריאה, זאת השנאה לפאשיסטים, לפאשיזם וכל מה שהוא מייצג, ואם יש לי איזה מצווה מקודשת, זו מיצוות 'ותיעבת את הפאשיסטים'. זה בדמי ובמהותי, עוד לפני 'ידע החייזרים של חפא' אפילו, לפני דברים אחרים.

חפא, אם נשתמש בדברים שלו כדברים של בוררות עליונה, בשל היותו 'יודע קבוע', בשל היותו, בכך שכנע את כולנו, מי שבאמת זכה להביט על כדור הארץ על כל בעיותיו וסכסוכיו ממקומות שבהם הוא לא נראה אפילו כגרגר אבק, ובכלל בשל היותו 'קצת מחוץ לעולם שלנו', לא סתר שום דבר ממה שאני חושב על רוב הימין מבחינה קוסמית. הוא אפילו חיזק אצלי דברים בעניין הזה. חפא לא אמר שלא לשנוא. הוא לא היה איש של 'עשה' ו'אל תעשה'. אבל הוא אמר שהבעיה עם שנאה היא שיש בה כיף מסויים, הכיף הוא בהרגשה שאני טוב יותר ממי שאני מתעב אותו, או שאני משתייך לקבוצה שמכיוון שהיא לא פאשיסטית בהגדרת עצמה, בטוח שאנשיה הם טובים יותר. כך, אני משקם את האגו שלי שנפגע. אדם צריך ענווה, אדם צריך לשאול את עצמו אם אין שום מצב, שבו הוא עשוי להיות כמו האחר. הוא גם אמר שההתעסקות בתיעוב למישהו אחר, היא שימוש יתר באנרגיה וזה תמיד על חשבון אנרגיה שהייתה יכולה להיות מופנית למשהו אחר, מקדם יותר. הוא לא אמר זאת במפורש, אבל אני ואחרים ששמעו אותו, הבנו זאת כאנרגיה שאנחנו צריכים לשמור אותה לאפשרות שנעבור לינדיגרא, שנרצה פעם להגיע למקום ה'יודע קבוע', או להשתכלל כבני אדם. התיעוב, והרגשת העליונות המלווה אותו, משאירים אותנו 'למטה', עם מי שאנחנו שונאים אותו. (אגב, המשפט שבכותרת, אם שאלתם, הוא לא של חפא. מפיו לא נשמעו מעולם ביטויים כמו 'מלכות השמים').

צבי אמר, לאחר שנים של עיון משותף בכל הדברים שאמר חפא, שאדם בכל מקרה אינו חי לנצח, הוא אולי יהיה מסוגל פעם להאריך את החיים שלו במספרים תלת ספרתיים של שנים, אבל בכל מקרה, בסך של הכל, זה יישאר הוא, אהבותיו ושנאותיו. צבי אמר לי שלכן הוא לא מעוניין בלינדיגרא, מספיקים לו חייו כמו שהוא עם הזמן שהוקצב להם, ומה שמשמעותי לו בהם זה מה הוא אהב, מה הוא שנא, בהופעה החד פעמית שלו כגרגר אבק על גרגר אבק ביקום. לגביו, השנאה משמעותית וחשובה בדיוק כמו האהבה. ובהחלט הוא מוכן שייכתב על מצבתו (אם לא יבחר לתרום את הגוף שלו למדע) "שנא ימנים" ובמובן זה, הוא קיצוני גם ממני. סטולי הגנוב, כרגיל, לא גילה לנו את צפונות מוחו, ולא ידענו אם יש לו בכלל דעה בנידון.

אני נמצא בימים אלה בקונפליקט, ששמו "מה לעשות עם השנאה הזאת", לא מפני שאני מצפה ללינדיגרא, היא כנראה לא תקרה בימי, או שאני יודע מהי מלכות השמים. ובכל זאת אני מרגיש ש'שלב הסיכומים קרוב', למרות שאפשר היה להגיד את זה בכל זמן. ובחלק מזה, יש לי מחוייבות גם להפצת הדברים של חפא. אני לא עובד בשירות המדינה או בשירות איזה חברה ציונית, אני לא מחוייב להיות מהאו"ם ואשקר אם אנסה להציג את עצמי ככזה, או כמישהו 'נעדר הטיות', גם לא יאמינו לי. ובכל זאת אני שואל אם האחד אינו פוגע בשני ואפילו סותר אותו. אני אמצא את התשובה שלי, אבל אשמח לשמוע את דעתכם.

More about the elimination and return of the universe

For those who intervene here in editing to delete things, trying to silence my artistic freedom as a writer: your effort proves, and will be considered as confirmation that you think or have information that the things I write are true.

Originally posted in Hebrew on 7/2005

In today's spacecraft, an automatic system is already installed which Eliminate the universe and returns it, when required to cross the light speed barrier and other speeds.
And yet, every student in the schools of galactic wisdom must prove, as part of the concluding journey in which he is examined in all that he has learned, that he knows how to hide the universe and also return it, alone, and without any instrument, and to be lunched this way to distances and destinations.
And he has to do this numerous times, during which he must not be near a spaceship or near one of the automatic accessories that help the spacecraft eliminate the universe and return it. He is also not allowed to telepathically connect to the various jumping stations in space.

"Admission requirements for Galactic Wisdom Schools are very difficult. In fact, admission does not depend on the applicant's desire to be accepted, and for the most part, it is better that he does not express his will, And a well-known saying is that the forces never accept those who are eager to be accepted.
And more severe than these, though seeming fairer, are the conditions of admission to the Order of Brihght Ray Warriors.

Chapa was accepted to both, and was the youngest on his evolutionary historical development ladder ever to be accepted there."

And as I wrote, passing all the tests has a price called self changing (Lindigra). Chapa, as the one who passed it all, could never be 100% in the human dimension in which he once lived, before being torn from Earth.

עוד על ביטול היקום והחזרתו

למי שמתערב כאן בעריכה כדי למחוק דברים, בניסיון להשתיק את החופש האמנותי שלי כסופר: המאמץ שלך מוכיח, וייחשב כאישור שאתה חושב או שיש לך מידע שהדברים שאני כותב נכונים.

בחלליות הנוסעות כיום, כבר מותקנת מערכת אוטומטית המבטלת את היקום ומחזירה אותו, כשנדרש לעבור את מחסום מהירות האור והמהירויות האחרות.
ולמרות זאת, חייב כל תלמיד בבתי הספר של התבונה הגלקטית להוכיח, כחלק מהמסע המסכם שבו הוא נבחן בכל מה שהוא למד, שהוא יודע לבטל את היקום וגם להחזיר אותו, לבד, ובלי כל מכשיר, ולהשתגר בדרך זו אל מרחקים ואל יעדים.
והוא צריך לעשות זאת מספר רב של פעמים, בהן אסור לו להימצא על יד חללית או ליד אחד מהאביזרים האוטומטיים שעוזרים לחללית לבטל את היקום ולהחזירו. אסור לו גם להתחבר טלפתית אל תחנות הקפיצה השונות הנמצאות בחלל.

"תנאי הקבלה ללבתי הספר של התבונה הגלקטית הם מאד קשים. למעשה, ההתקבלות לא תלויה ברצונו של המבקש להתקבל, ולרוב, עדיף שלא יביע את רצונו. כוחות שאף אחד לא מבין אותם מלבד איזו מועצה עליונה נסתרת, הם המשפיעים על ההחלטה מי יתקבל ומי לא, ואמירה ידועה היא שהכוחות לעולם אינם מקבלים את מי שלהוט להתקבל.
וקשים יותר מאלה, אם כי נראים הוגנים יותר, תנאי הקבלה למסדר לוחמי הקרן הבהירה.

חפא התקבל לשניהם, והיה לצעיר ביותר בסולם ההתפתחות ההסטורי האבולוציוני, שהתקבל לשם אי פעם."
(כאן זה נכתב לראשונה).

וכמו שכתבתי כאן, לעמידה בכל המבחנים יש מחיר ששמו הִשתַנוּת (לינדיגרא). חפא, בתור מי שעמד בהם, לא יוכל אף פעם להיות ב100% במימד האנושי שבו הוא חי פעם, לפני שנתלש.