Rebirth, 31.8

Out of nowhere the road is long.
But in one moment reality is poured out, and conquers all. The white glow, the abstract forms one of which is you and maybe you are many forms, it will all go away, and soon black abysses will cover everything, and whitish dots will begin to fill the background, and clouds and mists, a signal you have returned to the universe.

And you have to travel a lot, in this tool that jumps and jumps in a field that is still between nothing and real, sometimes a tangible and realistic matter, sometimes again you are the same soothing and wonderful abstract, which what will you remember from it.
But soon he will start traveling in a straight line, without stopping according to the map hanging on a wall inside the flying tool, because there is still a long way to go to get to the green planet, where everyone meets and gathers. Small ships will unload the cargo near the large mother spacecraft, which will be attached to a metal tower growing from the ground, while it will land in the ground vehicle that will take it to the huge hall, where the speeches in the language everyone understands of the telepathic internet, and then he will return quickly, climb again to the spacecraft that will take off without delay in order to reach the date and time set as the end of the night, to the planet that will henceforth be called the home planet, and to which its laws he will need to be known. and to get used to the time he will have to live a lot alone.

At the foggy dawn of the next day Chapa (C) came to us.
Stoli "The Stolen", Zvi Sarig and the historian went out to receive him at the spacecraft landing site right on the border of the worlds.
He was abducted from here once, with two other friends. They took him to study at the School of Galactic Reason, or one of the schools connected to the Galactic Reasons Internet. We had been receiving messages from him for two years, he knew everything about us and even participated in the ranking of the punch parade, which made him one of the group. The other friends he said were taken with him, did not return with him, and many times I have doubts as to whether he was really here ever before.


היוולדות מחדש, 31.8

מתוך האין ארוכה הדרך.
אבל ברגע אחד נוצקת הממשות, וכובשת הכל. הזוהר הלבן, הצורות המופשטות שאחת מהן היא אתה ואולי אתה צורות רבות, כל זה ילך, ועוד מעט יעטה שחור תהומות את הכל, ונקודות לבנבנות יתחילו למלא את הרקע, ועננים וערפילים, אות שחזרת ליקום.

ועוד יש לך לנסוע הרבה, בכלי הזה שמקפץ ומנתר בתחום שעדיין בין אין לממש, לפעמים עניין מוחשי ומציאותי, לפעמים שוב אתה אותה מופשטות מרגיעה ונהדרת, שמה בכלל תזכור ממנה.
אבל עוד מעט הוא יתחיל לנסוע בקו ישר, ללא עצירה לפי המפה שתלויה על קיר בתוך הכלי הטס, כי דרך רבה עוד יש לעשות כדי להגיע לפלנטה הירוקה, היכן שנפגשים כולם ומתאספים. ספינות קטנות יפרקו את המטען ליד חללית האם הגדולה, שתוצמד אל מגדל מתכתי הצומח מן הקרקע, בזמן שהוא יצנח אל רכב הקרקע שיסיע אותו אל האולם הענק, שם הנאומים בשפה שכולם מבינים של האינטרנט הטלפתי, ואחר כך יחזור ובזריזות יטפס אל החללית שתמריא ללא שהיות כדי להגיע בתאריך ובשעה שנקבעו כשעת תום הלילה, אל כוכב הלכת שייקרא מעתה כוכב הבית, ואל החוקים שלו יהיה צורך להתוודע. ולהתרגל לזמן שאותו יצטרך לחיות הרבה לבדו.

בשחר ערפילי של יום המחרת הגיע אלינו חפא. סטולי הגנוב, צבי שריג וההסטוריון יצאו לקבלו במקום נחיתת החללית בדיוק על גבול העולמות.
הוא נחטף מכאן פעם, עם עוד שני חברים. לקחו אותו ללמוד בבית הספר של התבונה הגלקטית, או אחד מבתי הספר שמחוברים לאינטרנט התבונות הגלקטיות. כבר שנתיים קיבלנו ממנו הודעות, הוא ידע עלינו הכל ואפילו השתתף בדירוג מצעד המחץ, מה שהפך אותו לאחד מהחבורה. החברים האחרים שעליהם אמר שנלקחו איתו, לא חזרו איתו, והרבה פעמים יש לי ספקות אם הוא באמת היה כאן אי פעם קודם.


פוסט זה הועלה לראשונה ב31/8/2004

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

2 תגובות בנושא “Rebirth, 31.8

  1. היה משהו אטום בעננים באותה תקופה, משהו בלתי חדיר, קשה, שכמו הקיף את האטמוספירה של העולם. משהו לחוץ כזה, אולי זאת הייתה השנה שבה ספטמבר הפסיק להיות החודש של הסתו משירי החצבים ושיעור מולדת. וצבע הלילות היה אפור כצבע הימים. שכחתי די מהר את חפא ואת היום האחרון של אוגוסט, כשנפגשנו איתו ליד ערמת האבנים שנראתה כמו תל עתיק, במקום שביום הוא כביש וקניון ענק. צבי וסטולי הגנוב היו הראשונים שראו אותו, כשההיסטוריון עדיין חיפש בכיוונים אחרים בסביבה הפראית הזאת שבה, כמו שצבי אמר, הוא היה מחכה להם. כשראה אותם ליד התל, הוא ראה את פניו ואת גבות חבריו הפונים אליהם. לא ישכח את הלבוש שלבש שלא דמה לשום לבוש אחר, אותו יתן אחר כך למישהו תמורת אופנוע סירה, ואת התרמיל שעל גבו שדמה לכנפי פרפר גדולות. הוא זיהה אותו מיד עוד לפני שהאיש חייך אליו מבעד לזקן שחור ואמר "אני חפא. אני האיש שלכם". האיש השחום (היו רגעים אחר כך ששאל את עצמו איפה בחלל הוא השתזף ככה) עם השיער הארוך והזקן השחורים שאל אותם אחר כך מה התאריך היום. כשאמרו לו חייך ואמר משהו שלא הבינו "יוצא בדיוק יום החזרה של תמקט, בחישובים שלי". אחר כך התחילו ללכת, בכיסו של ההיסטוריון היו עדיין 50 הל"י (שטר ירוק עם תמונת הנשיא הראשון) ש"סחב" מההורים כי צבי אמר שלאיש בטוח שאין כסף, בכל אופן לא כסף כדור ארצי. הוא יצטרך אוכל, בגדים ומקום לגור בו. לכך ידאג סטולי הגנוב. צבי עצמו 'סילק' מההורים 200 לירות וההיסטוריון עדיין חשב האם נהיינו גנבים, הוא חשב על זה כל הדרך שהלכו ולמרות שהם הובילו את האיש והם שהכירו את הדרך, נראה היה לו כאילו שהאיש מוביל אותם.

    אהבתי

    1. סטולי הגנוב אמר שלא כדאי שאנשים יראו את בגדי החלל של האיש, אנחנו צריכים להשיג לו בגדים רגילים, זה קצת היה מוזר שסטולי הגנוב אומר את זה, לי ולצבי הייתה התנגדות לזה, הרי לא זה מה שהיינו אמורים בדיוק עכשיו להפסיק, לפחד? אבל האיש הסכים איתו. הלכנו כל הדרך לצד הכביש במקום שבו העיר עדיין פתוחה, ואין הרבה בתים, עברנו מנהרה אחת ונכנסנו אל הגן הגדול, שם האיש חיכה לנו ואנחנו הלכנו עד לשוק, שם קנינו לו בגדים: מכנסיים שחורות ושתי חולצות משבצות, וגם קנינו לחם גדול לבן חתוך עם פיסות גבינה צהובה, לא ידענו מתי אכל בפעם האחרונה ומה בכלל אוכלים בחלל. כשחזרנו הוא הודה לנו מאוד, ואנחנו התנצלנו שוב על שהמכשירים שבנינו בשבילו, כשלו.

      הוא אמר שהוא יודע, זאת לא אשמתנו והוסיף "הכחול בקרוב ישלח לנו כח, העניין יסודר" ההגייה שלו כשאמר את הדברים האלה נשמעה לנו מוזרה, ולא הבנו על מה הוא מדבר, אבל עוד הרבה דברים לא הבנו. כשיצאנו מהגן סטולי הציע שנתפצל, הוא ימשיך עם האיש ויקח אותו אל החדר שהכין בשבילו, ואנחנו נעלה על אוטובוס לשכונה, וניפגש אחר כך. צבי ואני התנגדנו "עברנו כבר את הגיל של התחבאויות ומשחקי השביעיה הסודית" אמר צבי. "אנחנו חבורת המחץ!" אני הוספתי. ובעוד אנחנו מתווכחים, נכנס חפא לשיחה עם מישהו שעצר שם מול הרמזור עם אופנוע סירה, די ישן. ועד שהרמזור התחלף, היה חפא על האופנוע ובעליו הקודמים הלך לו משם כשבידיו בגדיו החלליים, המקופלים. "יש לי מקום אחד, מי רוצה לנסוע איתי ולהראות לי את הדרך"? כך פתר לנו חפא את הבעיה, סטולי הגנוב נסע איתו וצבי ואני הלכנו ברגל חזרה לארץ הישנה.

      למחרת הלכתי לבית הספר, אל כיתה חדשה, זו הייתה הפעם הראשונה שצבי לא למד איתי כי הוא עבר לבית ספר אחר, כמעט לא יצא לי לפגוש אותו חוץ מבראש השנה, שאז הוא סיפר לי שחפא עזב את החדר שסטולי הגנוב הביא אותו אליו, ועובד כעת עם האופנוע שלו בחלוקת עיתונים. חבורת המחץ לא נפגשה עדיין מאז הגעתו, כמו שלא נפגשה בחודשיים הקודמים, שקעתי אל תוך שנת הלימודים, כיתה י' כיתה קשה, וכבר היה נדמה לי שכל זה היה חלום בכלל.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: