בלוג הצועד The VValker's blog

מאי 1989 – ברית נכרתת בין "רפובליקת המותווים הסוציאליסטית" שכוללת בשטחה את אזור חיפה והמפרץ לבין "מדינת תל אביב החופשית" לאחר שעלתה בה קואליציה ליברלית שהסירה את חומת המת"ג ואיפשרה למותווים להיכנס לעיר. בירושלים לעומת זאת נאלצו כל 'מותווי השמאל' לעזוב את בתיהם ושכונותיהם הועלו באש ע"י 'מותווי הימין' בעיר, שכרתו ברית עם "מדינת בית אל", שבה תומכים השליטים החייזרים.
חיפה בזמן זה היא עיר כמעט נטושה, אחרי שקרינה מסתורית, ויש אומרים "התקפת גז" שבאה מן הים לפני שנתיים, השאירה זיהום קטלני שלא התפוגג עדיין.
יוני 1989 – הסכם הפסקת אש נחתם בין 'האוטונומיות' במרחב שנקרא עכשיו "הפדרציה הישראלית" וכולל גם שטחים של לבנון לשעבר ("חבל חירם"), ירדן ("חבל מנשה"), סוריה ("הבשן") ועיראק ("דרך האמוראים") וכל אוטונומיה אמורה לקבל ייצוג בממשלה פדרטיבית שאמורה לקום תוך שנה. בין האוטונומיות מפרידים שטחים שרובם נגועי קרינה או תפוסים ע"י "השליטים" האופליים או הצבא, המסתגר בשנים אלה במחנותיו ובקבוצת הקצינים המנהלת אותו יש מחלוקת אם לקבל את ההסכם, וכרגע ידה של הקבוצה בראשות עמרם מצנע התומכת בהסכם על העליונה. האוטונומיות הן: מדינת ירושלים, מדינת בית אל (החולשת על כל יהודה ושומרון), מדינת באר שבע, מדינת תל אביב, מדינת הגליל ואוטונומיית המותווים הצפונית. סיני תפוס כולו בידי האופליים וכך גם רוב השטחים המפרידים בין הפדרציה הישראלית למה שנותר ממדינות ערב (האופליים תופסים גם את כל שדות הנפט) ובשנים האלה אין חשש ממלחמה לאחר שהמותווים הצליחו להעביר לכולם את הידיעה שהאופליים הם השליטים האמיתיים, דרך תחנת 'רדיו הרקפת 12' המשדרת ללא הפסקה, ושהספקתי לדבר בה ביום שידוריה הראשון (קולי המוקלט משולב בפס הקול של ג'ינגל הלוגו). לעומת זאת עננים נושאי זיהום קטלני שמגיעים בעיקר מכיוון בריה"מ אינם מפסיקים להטריד וגורמים לנטישת אזרחים את שפלת החוף שמחוץ למדינת תל אביב המוגנת.
ינואר 1991 – עזר וייצמן ראש ממשלת הפדרציה הישראלית פורש ב15.1 לאחר אירוע לב, ומאבק בין קציני הצבא, שעפ"י הסכם הפסקת האש מ1989, הם המוסמכים לקבוע את המועמד ליורשו (עליו תצביע מועצת האוטונומיות), גורם לפילוג בין קבוצה אחת בראשות אהוד ברק והקצין חובש הכיפה אלדד עיט לבין קבוצתו של עמרם מצנע. אסיפת מועצת האוטונומיות הפדרטיבית הראשונה, שנדחתה כבר למעלה משנה ותוכננה להתכנס ב28.1, שוב נדחית.
מרץ 1991 – ספרה האוטוביוגרפי של עורכת הדין א', שהביאה להסכם ההכרה בין הפדרציה הישראלית לאוטונומיית המותווים וכעת היא סגנית נשיא בית הדין הלאומי המחתרתי בצוללת של ג'ימי קארטר, יוצא לאור וכבר בשבוע הראשון מוריד מראשות רבי המכר, לאחר שנתיים שלמות, את "אני וחבורת המחץ" – סיפרה של העיתונאית האיטלקיה אנג'לה דִי-קָפּוּאה המתאר את שנות שלטון חפא בעולם.
7.4.1991 – אנשיה של קבוצת הקצינים בראשות עמרם מצנע מושמים במעצר, אחדים מהם מוצאים להורג ביריה ואחרים, כך אומרת השמועה, מוצאים מקלט בצוללת של ג'ימי קארטר או באוטונומיות המרוחקות. הפסקת האש מתפוררת ומדינות ירושלים ובית אל, הנתמכות בידי קבוצת הקצינים בראשות אלדד עיט, מתחילות להלחם נגד מדינת תל אביב ואוטונומיית המותווים. אהוד ברק מנסה לתווך בין הקואליציה של הקצינים ובית אל לבין מדינת תל אביב, בה הוא מוצא לבסוף מקלט פוליטי.

4.9.1992 – תאריך ההגעה שלי בקירוב אל הכוכב המדברי בו אני אמור לפגוש את חפא והחבורה. חודש אחרי מגיעים צבי ועלוה.
12.2.1993 – אני מצליח לראות את חפא והחבורה (אשר כיבו את הילותיהם בכל החודשים האלה כחלק מאימון הכרחי, בו צריך כל אחד להגיע לבדו ליכולת לזהות גופים נסתרים), ואנחנו מתחילים מיד באימונים לקראת שובנו לכדור הארץ, ברגע שההכחול, ראש האופוזיציה הגלקטית שתומכת בנו, יאשר את המתקפה המתוכננת שבה נשתתף, על מערכת השמש הנמצאת עדיין בעומק השטח הנשלט ע"י האופליים.

4.8.1993 – קואליציה של גנרלים ובעלי הון (בה יש השפעה לאהוד ברק הגולה בת"א, ושואף לאחד את "כל" הפדרציה בראשותו) תופסת את השלטון ב"מדינת תל אביב", מחדשת את חומת המת"ג מסביב לעיר ומפרקת את הברית עם אוטונומיית המותווים, הנותרת לבדה מול "מדינת בית אל" וקואליציית הקצינים של אלדד עיט, אשר מקבלים במתנה עודפי 'צעצועים' אותם מוצאים באזורים סמוכים אליהם, אשר ננטשו לפתע ע"י השליטים האופליים.
9.9.1993 – כניעתה הסופית של אוטונומיית המותווים, יומיים לאחר הסגרתו של ריקרדו פוירשטיין, נשיא האוטונומיה.
11.9.1993 – הנחשול עולה ובתוך יומיים מציף את ערי החוף. תל אביב שוקעת ומחנה המעצר אליו מובאים המותווים בלטרון נמצא כעת על קו החוף.
15.9.1993 – רעידות אדמה חוצות את אירופה לשתי יבשות והופכות את ישראל לחצי אי מוקף מים ממזרח ומדרום. כל האירועים האלה לא מדווחים לנו בזמן אמת, למרות שאנשי הכחול יודעים עליהם.
25.9.1993 – בדרשה של מוצאי יום כיפור מכריז אחד מחשובי הרבנים של מדינת ירושלים-בית אל שהקב"ה סיים להעניש את הכופרים "כפי שהבטיח כבר מזמן", והמשיח יושבע עד שבועות.
11.1.1994 – אסיפה חשאית של קצינים במטכ"ל הנמצא כעת במטה פיקוד המרכז לשעבר, מתכנסת לבחור את המשיח. מנגד מתכנסים גם רבני בית אל לבחור את המשיח שלהם ובין הצדדים כמעט ופורצת מלחמה, כאשר שלומציון, ביתו של אלדד עיט, מפקד צבא בית אל ו"אדריכל הנצחון על המותווים" שזה עתה נפטר בפתאומיות, מתערבת ובסיוע משמר הנשים העומד לרשותה ותמיכת האופליים המצויים עדיין בנציבותם שבמגדל הנמצא בגבעון, מביאה את הצדדים להסכים להכתרתה כמלכת איחוד ירושלים ובית אל. טקס ההכתרה נקבע להיות בחשאי ב24.3, כמה ימים לפני הפסח במגדל שבגבעון המוגן ע"י האופליים, אולם אלה נוטשים לפתע את המגדל אליו מתפרצים אנשי 'משמר המהפכה של ירושלים' העורפים בחרבות ארוכות את ראשה של שלומציון ואת ראשי כל המוזמנים לטקס. לצידי השולחנות שעליהם הראשים הערופים מונחים, מתכנסים אנשי 'משמר המהפכה' לבדם, כדי לבחור את המשיח החדש.

25.5.1994 – לאחר יותר משנה של אימונים והמתנה מעצבנת, מאשרים כוחות הכחול את המתקפה על האופליים במערכת השמש, ותוך דקות אנחנו מגיעים כאנרגייה טהורה מן המקום שמחוץ לגלקסיה אל כדור הארץ .
רק אחרי שאנחנו מגיעים, מתגלה לנו כל האמת שהוסתרה מאיתנו על מצבו של כדור הארץ אחרי הנחשולים ורעידות האדמה, ועל כך שהאופליים, נגדם באנו להלחם, כבר החליטו מזמן לנטוש את כדוה"א, ועמם 'ישויות חיים' נוספות שלא ידענו עליהם, אבל היו תמיד, והיום, שעומד לחול בו ליקוי ירח, הוא היום האחרון לשהותם, לא לפני שיכָלו את אמצעי האנרגיה שפיתחו האדמיים בכדוה"א.
רוב החבר'ה מתייאשים, ושמחים כשבאה הזדמנות בלתי צפויה לחזור מזמן אפשר לזמן הרגיל. בהסטוריה האלטרנטיבית נשארים רק חפא, צבי ועלוה, סטולי הגנוב ואני. חללית המתורגמן וחבריו באה עוד באותו ערב לקחת אותנו מן האי היווני שאנו מצויים בו אל המקום בו חונים כעת כוחותיו של הכחול, במרחק 10 ש"א מכדור הארץ. מובטח לנו שהכחול, ששירת עם חפא במסדר לוחמי הקרן הבהירה וחייב לו את חייו, יקח את כדוה"א כפרוייקט אישי לשיקום ואיתו ועם כוחותיו אנחנו נחזור לכדור בתוך זמן קצר. צבי מביע ספק ואנחנו נחטפים כמעט בכוח.
לאחר עוד כ7 חודשים של המתנה מתברר לנו שהכחול קיבל מיועציו חוות דעת לפיה כדור הארץ עומד להתפוגג בפתאומיות ולכן אין טעם להגיע אליו, וגם המקום שאנחנו נמצאים בו בסכנה, ומוצע לנו לעבור אל כוכב לכת ירוק דמוי כדור הארץ בקבוצת אוריון, ולהתחיל חיים חדשים. לאחר מיקוח קשה קיבלנו 24 שעות להציל את 'מה ששווה להציל' מכדור הארץ באמצעות 'חללית מגף' ענקית וצוות לוחמי חלל עצומי גוף שמתלווה אלינו.

16.1.1995 – אנחנו מגיעים לכדור הארץ וחולפים מעל מחנה המעצר של המותווים בלטרון.
הפוסטים הקודמים:
סדר התאריכים בהסטוריה האלטרנטיבית (1)
סדר התאריכים בהסטוריה האלטרנטיבית (2)

להתראות, שלום, זה לא נגמר, זה רק הסוף.