בהתקבצות של יקומים רבים

סטולי הגנוב היה האחרון שראה את חפא, כשהתחילה ההתפזרות. הוא היה לידו בצריף הסמוך לחוף הטלפתיה בכנרת, וגם לו חפא נעלם, כשסטולי הגנוב הפנה לרגע את ראשו.

סטולי הגנוב היה גם הראשון שפגש את חפא מחדש, והוא שלח אותו לאסוף את כולנו ולהביא אותנו אל נקודת האיסוף שבכוכב המדברי. אבל עד שזה קרה, עבר הרבה זמן.
בימים הראשונים נשאר סטולי, לבדו מכל החבורה, על חוף הכנרת, מסתתר מפני אנשי האופל הגלקטי שנכנסו למקום, והפכו את קטע החוף הזה לבסיס הנחיתות העיקרי שלהם בצפון הארץ. מאוחר יותר סטולי ניצל את העובדה הזאת כדי להתגנב לחללית שלהם בתור נוסע סמוי, ולהגיע אל מחוץ למערכת השמש. כתבתי על זה כאן.

סטולי הגנוב סיפר לי את כל זה כשבעזרתם של המתורגמן ועוד שלושה עוזרים, הוא חילץ אותי משבי האופל הגלקטי.
נסענו בחללית קטנה אל נקודת האיסוף, ובדרך הצטרפה אלינו גם הכחולה.

הוא לא הספיק לספר לי איך הוא לבסוף פגש את חפא, גם לא איך הגיע חפא בעצמו אל החלל.

בכוכב המדברי, בפונדק של הנגנים, נשארתי לבדי לאחר שסטולי הגנוב, המתורגמן ואנשיהם שבו אל הגלקסיה, לחלץ משם את החברים הנוספים שעוד נותרו תחת שלטון האופל ולהביא אותם אל נקודת האיסוף. גם הכחולה נעלמה לה עם אחד הנגנים.
מצאתי כאן חבר ושמו לוֹ ני הדומה באופן מוזר לחברינו קויסטי שנהרג בסיני, השגתי גם גיטרה טלפתית קטנה ואנחנו מסתובבים איתה ברחבי המכתש שאנחנו נמצאים בו, לו ני שר ואני מנגן בטלפתיה את הגעגועים הרבים שיש לי

לעולמות שהיו
לעולמות שאפשר היו יהיו

מגיעים לכאן הרבה חייזרים שנמלטו כמונו מן הגלקסיה, משלטון האופל. את כולם הוא עויין, כל אחד בדרכו. בתי מגורים בצורות שונות ומשונות צומחים כאן בכל יממה, בפינות הרחוקות של המכתש, קבוצות קבוצות של מבנים שהולכות ומתקרבות זו לזו. צומחת כאן אולי עיר

עיר של יקומים רבים

ולחפא ויתר החברים מכדור הארץ שכבר אמורים היו להיות כאן, אין סימן. אף אחד לא שמע עליהם ולא יודע איפה הם נמצאים.
סטולי הגנוב אמר לי, לפני שחזר לגלקסיה, שהם ימצאו אותי ולכן אני צריך להישאר בסביבה, לא לצאת מהמכתש.
איך זה שכבר עברו ימים רבים, ואין להם שום סימן?

לו ני אומר שאולי הם בכלל עזבו את הפלנטה.

חושב איזה זמר ישראלי מסוגל לשיר את זה

לאיזה זמר יש את המינון הנכון של מגלומניה, סרקזם אירוני ועצבות מפוכחת כזאת?
אולי מאיר אריאל היה מסוגל. אולי יבדל"א שלום חנוך. אולי גם למיכה שטרית יש את זה.
הדובר הוא ספק זה שנוקם, ספק גאון שהמציא זה עתה את המכונה שתשתלט על העולם, ספק אדם על סף אישפוז, ספק חייל אבוד ורומנטיקן, ואולי כל הדברים ביחד. יש בזה גם הרבה את חפא שלנו מן ההסטוריה האלטרנטיבית.

מלים מקוריות: ליאונרד כהן
תרגום: הצועד בנעליו

שפטו אותי לעשרים שנה בכלא
ניסיתי לשנות ת'מערכת, מבפנים
עכשיו אני בא, אני בא כדי לגמול להם
קודם, את מנהטן, אחר כך ברלין.

מודרך בידי אותות שבשמים
וסימני לידה שעל עורי
מודרך בידי יופיים של כלי הזין
קודם את מנהטן, אחר כך את ברלין.

הייתי רוצה באמת להיות איתך, ילדה
אוהב את גופך אוהב, את רוחך את לבושך
אך ראית את הקו אשר מגיע לתחנה
סיפרתי לך, סיפרתי לך, סיפרתי לך, אני אחד מהם.

אה, את מפחדת שאנצח, אהבת אותי תמיד מפסיד
את מכירה את הדרך לעצור אותי, אך אין לך את הכלים
כמה לילות התפללתי לזה, שעבודתי תתחיל
קודם את מנהטן, אחר כך ברלין.

לא אוהב את עסקי האופנה שלך, אדוני
לא אוהב את הסמים שעל גזרתך שומרים
לא אוהב מה שקרה לאחותי
קודם את מנהטן, אחר כך ברלין.

ועל כל מה ששלחת אלי תודה לך
כל הפרטים, כינור הלֶבֶד והקופים
כל לילה התאמנתי, אני מוכן עכשיו
קודם את מנהטן, אחר כך ברלין.

אה, זוכר את עצמי איך חייתי בשביל מוסיקה
זוכר את עצמי, שקניתי לך מלא דברים
עכשיו יום אחרון, ואין מי שלא פגוע
קודם ניקח את מנהטן, אחר כך ברלין.

השחר של צירוף כל העליונים

מבנים-בתים שונים ומשונים צומחים כאן. עגולים, פחוסים, חלק מהם אין בהם חלונות. אבל רובם משמשים למגורים.
כולם עשויים חול, החול המיוחד שנמצא כאן במכתש, אפרפר לבן.
רוב אלה שבנו אותם הם כמונו, נמלטים מן הגלקסיה. ובכל יממה מגיעים חדשים.

אך פזורים ביניהם מעט מבנים, השייכים לאלה שגרו כאן כבר קודם, תושבי הכוכב המקוריים.
הם דומים יותר לנוואמיס שהראה לי חפא בסיני. והרי כאן, לפי דבריו, המקור של אותם הבתים..

תושבי הכוכב המקוריים, עד לאחרונה הם היו בלתי מורגשים.
Lo ny לימד אותי לזהות אותם. אחרת לא הייתי מבחין ביניהם לבין שאר החייזרים המוזרים (שכעת, גם אני אחד מהם).
דומה היה אפילו, שהם מתאמצים במיוחד שלא נבחין בהם, לא נרגיש בקיומם השונה.

ביממות האחרונות כבר אין זה כך.
תושבי הכוכב ניכרים עתה לפי ההתרגשות שאוחזת אותם בכל מקום שהם נמצאים, כעת הם מתקבצים בחבורות ומעין צלילים של אקסטזה שהם מפיקים, עולים מכל פינות המכתש, בעיקר בשעות החושך הקצר (הלילה כאן תמיד קצר, כיהסיבוב של השמש הגדולה הוא מהיר).יש משהו באויר.

המשהו הזה, הסביר לי Lo ny, שהוא יחסית ותיק כאן, קשור בהתקרבותה של שעת שלושת הכדורים, הFoolmoon של המקום הזה.
לכוכב הזה, כמו שכתבתי כבר, יש שמש גדולה ורחוקה, שמש קטנה וקרובה, ושני ירחים קטנים.
רק לעתים נדירות אפשר לראות את שתי השמשות ואת שני הירחים במלואם באותה תקופה ממש בשמים.

שעה כזו, שבה רואים אותם יחד, במלואם, ברום השמים, נקרא שחר שלושת הזריחות או הלילה שבסופו באים כל העיגולים. ושעה כזאת עומדת לבוא עוד מעט.
קודם יופיעו הירחים והשמש הקטנה, בעוצמה שתהפוך את הלילה ליום. וכשתזרח השמש הגדולה, יהיה זה מראה שמעטים מאד מאלה שנמצאים כאן כעת, היו כאן בפעם הקודמת שהוא נראה.

Lo ny הוא אחד המעטים שהיו כאן אז, והוא אומר שזה אירוע שאסור להחמיץ.

כולם יהיו על הגבעות שבלב המכתש.
נגנים מהטובים שבגלקסיה, יבואו לנגן.
אבל כל אחד שיש לו כלי נגינה, יוכל לנגן.
וכדאי לי להכין את הטלפתית.

אבל לא רק בגלל זה תושבי הכוכב מתרגשים. הם כבר ראו לילות וזריחות כאלה.
יש כאן בשמים קבוצה ערפילית שקוראים לה כוכבי גן עדן.
הם מתרחקים ומתקרבים לכאן במחזוריות.
ולפעמים דורות שלמים, לא רואים אותם בשמים.
עכשיו רואים אותם, הם הולכים ומתקרבים.

והכל מעיד שהם מתקרבים לשיא הקירבה שלהם לכאן.
יש סיכוי שהם יגיעו אליו בדיוק בשעת שלושת הזריחות הקרובה.
צירוף זה, שנקרא צירוף העליונים, קרה רק פעמים בודדות בהסטוריה של הכוכב, כפי שזוכרים אותה התושבים המקוריים.

אף אחד לא מצליח להבין מתושבי הכוכב, מה בדיוק קורה בשחר של צירוף העליונים.
אבל ההתרגשות שלהם מלמדת, שתמיד, בלילה הזה, קרו כאן אירועים שלא נשכחו.
לאט לאט כולנו מתחילים להידבק בהתרגשות שלהם.
מתרגשים ומעט גם מפחדים.

ינתן מיד חינוך מחדש לאספני מפיות כפייתיים!

"הגב' פריסט עדיין מערערת על המחקרים העדכניים המראים ששיעור אספני המפיות הכפייתים באוכלוסיה נופל בהרבה מעשרת האחוזים האגדיים, עדיין לא מאמינה שאספני מפיות חשופים יותר לסכנת זיהום לוואי רדיואקטיבי שעשוי להיגרם מתוצרי נייר, ובניסיונה להפריך את הקשר החלקי בין חסך בסיפוק מיני החל מן הילדות לאספנות מפיות כפייתית היא מציעה הסבר חליפי שהוא פשוט שערורייה: אספן המפיות הכפייתי אינו מוצא די חברים בני גילו כדי לעסוק בעיסוקים חברתיים מועילים יותר, ולכן הוא פונה אל מפיות. במילים אחרות: הילד אשם, המפיות הן קורבן! יכולתי עוד להבליג על שימוש שטחי בכתוביות של מצגת כדי לתקוף הרצאה מדעית בת שעה, אבל כשפריסט מייחסת לי טענה בדבר "קונספירציה" ו"אילוץ" של החברה הפסיכיאטרית האמריקאית – המרכאות הן במקור כדי ליצור רושם של ציטוט ישיר מדבריי – היא אפילו לא טועה אלא, בפשטות, משקרת. הוא הדין בטענה כי אני מנסה לחשוף את "הפנים האמיתיות והאומללות של אספנות כפייתית של מפיות."שוב, המרכאות יוצרות רושם של ציטוט ישיר מדבריי, וגם הפעם זה שקר ביודעין. איני יודע מהיכן לקחה את המאמר (המאוד מעניין) "אבות לאספני מפיות כפייתיים: פרופיל קליני קבוצתי," אבל בטוח שלא ממני, ולכן טענתה שאני מצטט ממנו היא עוד שקר. וכך הלאה לאורך המאמר.
בנקודה אחת עליי להודות שצחקתי בקול במהלך קריאת המסמך העגום הזה. היה זה כשהגב' פריסט – בשם המתודולוגיה המדעית, כמובן – תקפה מחקר על יעילות טיפולי הרה-אוריינטציה בטענה שהמשתתפים במחקר היו אספני מפיות לא מרוצים. הבנתם את זה? כהן ודומיה יקבלו את תוצאות המחקרים רק כאשר אספני מפיות שמחים ושלמים עם עצמם ילכו לטיפול ובמהלכו יגלו שהם נעשו אספני פוסטרים, זיונים או מכוניות!

מה נשאר לנו מדברי גב' פריסט בסופו של יום? שאספנות מפיות היא כמו צבע העיניים וסוג הדם, דת או אהדה לקבוצת כדורגל, משהו שלעולם לא יוכל להשתנות, ושכל אספן צעיר כפייתי של מפיות המבקש להיות מסוגל לאסוף נשים, מכוניות או דולרים צריך לעבור טיפול אצל ג'ודית פריסט ודומיה, שיסבירו לו בפסקנות מוחצת שהוא יאסוף מפיות כל חייו. על הקביעה הזאת כבר קמו עוררים בין מיטב החוקרים והמטפלים. האחרון שבהם, דווקא אחד התומכים בתיאוריה המילקיארית (הטוענת שאיסוף מפיות, כמו דת, אהדה לקבוצת כדורגל או מפלגה פוליטית, נמצא ב"חלב שיונקים מהאמא") פרסי מוסברגר, אמר לאחרונה בפירוש: "עכשיו מוטל על מתנגדי הטיפול הרפראטיבי להביא הוכחות חזקות באותה מידה לתמיכה בעמדתם. לדעתי, הם טרם עשו כן." ציטוט זה מופיע בגיליון האחרון של "האיגוד הלאומי למחקר וטיפול באספנות מפיות כפייתית" (http://www.mapi.com/) וכאן המקום להעיר על איגוד מושמץ זה, שלאחרונה החל לפרסם באתרו גם תרגומים לעברית. יו"ר הארגון, ד"ר יקינולוסי, הוא אמנם קצין בריאות הנפש חובש כיפה סרוגה שגר בהתנחלות, ובין חבריו יש, כמו בכל ארגון, גם ימניים ואורתודוקסיםים, אולם רוב החברים בארגון הם פסיכולוגים ופסיכיאטרים מצביעי מרצ המונעים רק ע"י טובת הפונים אליהם.

לכן, במקום להתדיין עם הניתוח של הגברת פריסט למחקרים על טיפולי הרה-אוריינטציה, אסתפק בציון עובדה פשוטה: פסיכולוגים אחרים, לא פחות מלומדים ממנה, סבורים ששינוי האוריינטציה האספנית הוא אפשרי, ובהרצאתי אני מביא רשימה גדלה והולכת של מטפלים בישראל המציעים טיפולים כאלה לכל המבקש אותם. שיהיה ברור: אני מוכן למכור את כל מפיותי לטובת זכויותיהם של אספני מפיות השלמים עם עצמם, אבל באותה מידה חובתי היא להפריך את ההבלים שמפיצים כל אלה המנסים להלך אימים על אדם המחפש דרך אחרת."

פרופ' אדוניה מכבי, מומחה בטיפולי הוצאה מהראש של אספנות מפיות כפייתית, עונה לגב' פריסט התוקפת אותו.

(את כל מה שקראתם עד עכשיו, לא תקראו בשום מקום כי הם לא נכתבו ולא נאמרו מעולם, אבל תוכלו לקרוא את זה ולחשוב בעצמכם על ההבדלים. קיראו גם את תגובתי שם)

מזקק אטמוספרות

בקושי רואים אותו, אבל הוא האביזר הכי חשוב לכל הנוסעים והמשתגרים אל החלל.
עד שהמציאו אותו, נאלצו כל נוסעי החלל ללבוש חליפות חלל עבות מחוברות לבלוני חמצן כבדים, אם לא רצו להיחנק כשהם יוצאים מהחללית אל עולם חדש.
המזקק, בגירסה הממוזערת שלו (ישנם גם מזקקים המותאמים לבועות ענק על כוכבי לכת ואף בחלל) מושתל לתוך אפך כמו עגיל קטנטן, או (כפי שהעדפתי בדרך כלל) שאתה נושא אותו איתך בבקבוק נטען ממנו אתה שותה מעת לעת (לפעמים זה מספיק כדי לסנן את הרעלים, לא בכל מקום, במקומות שרמת הרעילות היא גבוהה בשבילך אתה חייב לשתול אותו באף), מזהה את סוג האטמוספרה שאתה רגיל לנשום, וכאשר אתה מגיע לכוכב שהאטמוספרה בו שונה, הוא מסנן אוטומטית את הגזים הרעילים, או הופך אותם לגזים ידידותיים לנשימה.
אסור לשכוח את הרפילים הזעירים שבתוכם נמצא החומר המסנן, אותם ניתן לקנות בכל תחנת נחיתה והמראה של חלליות. אני קניתי כאלה ברגע שיצאנו אל התחנה הראשונה שלנו בראש הסוס. עוד מעט הם ייגמרו לי וצריך לקנות חבילה חדשה. קל מאד לאבד אותם מפני שהם קטנים במיוחד, ורצוי לשמור אותם בכיס מיוחד בתוך ווסט הנוסעים.

חפא סיפר לי כשנסענו לפגוש את השליט הכחול, שסינון האטמוספרות הוא התעשייה הרחבה והפורחת ביותר שקיימת בפדרציה.

אל השאלה ואלת התשובה (על אמונתם של תושבי כוכב האלכסון היורד מראש הסוס)

בעתיד, כותב על כך עמי בן בסט, יטוסו אולי מיסיונרים מכדור הארץ להפיץ את דתותיהם בקרב שוכני החלל. ואולי הם יגלו, שגם לאלה יש סיפורים משלהם.
ואולי, כך כתבתי בתגובה, אנחנו אלה שנגלה שם את האבא והאמא, או לפחות הסבא והסבתא, לדתות שלנו. נגלה את אלה ששתלו את כל המיתולוגיות והסיפורים אצלינו, ונזכיר להם את מה שהם כבר מזמן הספיקו לשכוח.

בכוכב לכת אחד, באחת מן המערכות של האלכסון היורד מקצה ראש הסוס, מרחק 1600 שנה מכדור הארץ, האמינו יצורים דומים לנו שהיקום נברא משני כוחות: "כח השאלה", שמסומן אצלם בסימן הדומה במקצת לסימן השאלה אצלינו, אך דומה יותר לספרה 2, ו"כח התשובה" שמסומן אצלם בקו ישר, I.
בראשית התאחדו אל השאלה ואלת התשובה שבאו משני יקומים שונים לגמרי במהותם. יקום אחד נמצא כל העת בתנועה, בזרימה, והדברים שבו הם תמיד אוריריים-נוזלים, ענניים, שלא מגיעים לכדי מוצקות. זהו היקום של אל השאלה. היקום של אלת התשובה הוא הפוך לגמרי – הוא מוצק, הכל בו קבוע ומסודר. אהבתם של שני האלים יצרה את היקום שאנחנו חיים בו, שהיה בראשית ימיו יקום שבו הסתדרו הכל, יחד התקיימו הנוזלי והמוצק, הזורם והקבוע, הרגש והשכל, החלום והמציאות, בהרמוניה יפהפיה בה לא היה לאף אחד מחסור.
עד שקרה מה שקרה, ויש לכך גרסאות שונות, והאל והאלה הסתכסכו ביניהם. הם נפרדו, כל אחד הלך לקצה אחר של היקום, ומאז נעשו חייהם של היצורים עלי אדמות קשים מנשוא. חייהם קצרים ורוויי סבל, נגזר עליהם למות, הם לא מוצאים תשובות לשאלותיהם ולא יודעים מנוח לנפשם בעולם רווי אי צדק וחוסר הגיון, עולם מלא רשע ושרירות לב.
חכמי אחת הקהילות של שוכני הכוכב שבאלכסון היורד מראש הסוס קבעו שיום יבוא והאל של השאלות והאלה של התשובות יתפייסו, יחזרו ויתחברו, וכאות לחידוש אהבתם יוולד להם בן, שעל מצחו יהיו חרוטות בצבע סגול צורותיהן של שני האלים. בנם של האל והאלה יסתובב בשמים, עד אשר ימצאוהו "בני העולם אשר יצמיחו כנפיים". ככה ניבאו החכמים. כאשר ימצאו את האיש שעל מצחו חרוטים שני הסימנים, יהיה עליהם להמליך אותו על העולם, כלומר על הכוכב שבאלכסון היורד מקצה ראש הסוס. אז ייגאל היקום ויחזור למצבו הקדום, מצב גן עדן, יעלמו ממנו הרוע והפשע, היסורים וחוסר הסדר, וכל אחד ימצא את אשר יבקש..

את כל הסיפור הזה סיפר לי בקצרה המתורגמן כשיצאנו ל"רחוב הקניות" בכוכב שבו ממוקמת תחנת השידור ערפילי העבר, [1] כאשר יצורים לבנים נמוכים שצורתם צורת בני אדם קרחים התחילו פתאום להידבק אלינו, ללכת אחרינו ולהקיף אותנו. רק אז הבנתי, שהכל בגלל ה".21" החרוט לי על המצח, בפונט מיוחד שעיצב הגרפיקאי מרמת גן בעבור רשויות ההתוויה [2]. כך בדיוק נראים בכוכב ההוא סימניהם של האל והאלה, שיופיעו על מצחו של המשיח אותו ימצאו "בני העולם אשר יצמיחו כנפיים". פתאום שמתי לב שחלק מן היצורים האלה לובשים עליהם משהו שדומה לכנפיים. הם היו שליחי מסדר דתי אשר יצאו לחלל במיוחד במטרה אחת: למצוא את הגואל ולהביאו אל כוכבם, למלוך עליהם. כשראו אותי, עם הסימן על המצח, היו בטוחים שמצאו.
"בא לך לנסוע איתם לכוכב שלהם, להיות שם מלך?" שאל אותי המתורגמן.
אני ממש לא רציתי.

[1] ערפילי העבר.
[2] על איך הותוויתי, בסוף הפוסט.

חדשות ממצעד הgoogie

נכון לעכשיו, את המקום הראשון במצעד הכניסות מגוגל, אחרי שהוריד ממנו את כיפה אדומה ששלתה חודשים רבים, מוביל עכשיו הקישור לקובץ התמונה teramips.com/almonim2004, קישור שכבר מזמן הורדתי מהבלוג, אבל גוגל מתעקש לשמור.
סתם מעניין, את מי התמונה הזאת כל כך מעניינת? (כולה כמה בחורות עם חזה חשוף, יש ברשת תמונות נועזות בהרבה). סתם בשביל העניין, אשמח אם מישהו ממחפשי התמונה (בהנחה שזה יותר ממחפש אחד) יכתוב לי מה בדיוק הקטע.