היום האחרון

הייתה לי הרגשה שחפא יעזוב באותו יום, כי זה היה ערב חג השבועות, ה8 ביוני, וחפא האמין שלוח השנה היהודי העתיק מסונכרן עם אירועים קוסמיים, כמו האירוע הנדיר שרואים פעם בחיים, שכדי לצפות בו מן המקום הכי קרוב שאפשר בחלל, עמד חפא לנסוע, והוא דיבר על כך כבר יותר משלושה חודשים. עדיין לא הצלחתי להבין מהו האירוע הזה בדיוק.
יצאתי כדי להיפרד ממנו, בכיוון הבית הקטן בו התגורר אז בשכונת נחלאות. הוא עמד בחוץ, לא מופתע בכלל מזה שהגעתי.  "עוד מעט השקיעה" אמר לי וזה היה קצת מוזר כי עדיין הייתה השעה די רחוקה, ותיארתי לעצמי שהוא לא מתכוון לשקיעה במובן המילולי, הוא מתכוון לשקיעה אחרת. "ואני רוצה לעזוב לפני השקיעה, עוד היום".

האירוע בחלל אמור היה להיות בעוד 40 יום, וחפא הזמין אותי להצטרף אליו כבר כשסיפר לי על כך בפעם הראשונה, עדיין בתוך החורף. "אתה יכול לבוא איתנו, במקום להמשיך לחפור את עצמך לדעת. הזמנתי בעינה עומדת". חזר על הזמנתו. התפלאתי שהוא אמר 'איתנו' כי לא ידעתי שעוד מישהו אמור לנסוע, עד שסטולי הגנוב הופיע פתאום מפינת הרחוב והבנתי שגם הוא נוסע. למרות שהיה ברור לי שאני לא נוסע, יש לי התחייבויות ארציות, הקונפליקט בי עדיין בער ("איזה התחייבות יכולה להיות חשובה יותר מלתעד את האירוע הקוסמי ההיסטורי הזה בבלוג שלך, איזה הזדמנות אחרת תהיה לך", דבריו של סטולי הגנוב). שוב הבטחתי שלפחות אלווה אותם עד לנקודת ההמראה, שמאד סיקרן אותי לראותה. חפא אמר שהוא עוד צריך לארגן דברים, להכין את כל מה שיש לו בבית. השכירות שלו מסתיימת בסוף החודש, כשיחזור ימצא בית אחר. שפע יבוא באחד הימים הקרובים לקחת דברים אליו לבינתיים, יש לו מפתח. הצעתי את עזרתי, אך חפא אמר שלא צריך, סטולי יעזור לו במעט שיש לעזור. הוא הציע שבינתיים אלך לדרכי ואחכה להם בגן מסויים שהם יעברו דרכו, ב'מסלול הבטוח'. עד לאותה נקודה, שום חלק במסלול אינו בטוח, חפא תמיד זהיר במסלולים שלו. "עד שנגיע תתאמן שם בהליכה מהירה, יותר ממה שאתה רגיל, כי אנחנו נלך מהר מאד ואתה עלול לאבד אותנו". "אנחנו נהיה לקראת כניסה להילוך נסיעה ולא נוכל לחכות לך, אם תתעכב" הסביר חפא. "אתה זוכר את מה שאמרתי לכם על המצבים שבהם המיטען הוא הדלק."

לא בדיוק הבנתי מייד את הקשר בין ההליכה שהם צריכים לעשות לבין הנסיעה, חשבתי על כך כל הדרך למקום בו עצרתי לחכות להם, אבל כשהבנתי, ידעתי גם לאן פניהם מועדות. חשבתי גם על האירוע המפעים שחפא משתוקק כל כך לראות אותו, אדם שכבר נסע אל מעבר לכדור הארץ ולמד בבית הספר של התבונה הגבוהה, ופגש את השליט הכחול וחווה את עלטת המרחב ועוד דברים שסיפר לנו עליהם. מה עוד יכול להפעים אותו? בינתיים כבר הייתי בגן, עושה איזה סמס שכל הדרך הזאת רציתי לעשות, ובגללו או בגלל 'הצורך לעשות אותו' הייתי מתוח גם על יד הבית של חפא, והוא וסטולי הגנוב חשו בזאת. ניסיתי גם לעשות תרגילים שיתאימו ל'הליכה המהירה'. משהו בראש שלי לא היה פנוי לשחזר אף אחד מהתרגילים שלימד אותנו חפא במשך השנים.

כשהם הופיעו בקצה הצפוני של הגן זה כבר היה קרוב לכניסת החג. הם חלפו על פני במהירות, סטולי עשה לי סימן להצטרף וכבר היינו ביציאה הדרומית. חפא היה בן 58, והלך מהר כמו שאנחנו היינו הולכים כשהיינו נערים,  הוא פתח פער והתאמצתי מאד להישאר דבוק אליהם, ועדיין חשבתי על הסמס המזורגג ההוא, ועל השאלה מתי אני אקבל תשובה. "אנחנו במהירות המתאימה?" שאל סטולי את חפא "אל דאגה, נגיע במהירות שצריך לאזור ההתחמקות". עכשיו לא היו לי ספק לאן פניהם מועדות, למרות שחפא עשה כל מיני פיתולים מוזרים ובעצם הלכנו בכיוון אחד וכדי לחזור אחר כך בחזרה דרך צדו השני של הכביש, ובינתיים שמתי לב למה שהיה לחפא על גבו. הייתי מוכן להישבע שזה אותו תרמיל-שק אדמדם איתו ראינו אותו בפעם הראשונה, בו הביא את מעט הדברים שהיו לו מהחלל. במשך השנים, כשהיו מבקשים ממני 'הוכחה' שחפא אכן בא מהחלל ומשם הביא את כל הדברים שידע, חשבתי שיכולתי להראות להם את הדבר הזה, אך לא ראינו את ה'תרמיל-שק' הזה מאז אותו יום, ולא ידעתי היכן חפא הסתיר אותו, וכבר לא הייתי בטוח שלא היה הזיה. עכשיו הוא הופיע מול עיני שוב, או שרק היה נדמה לי שזה אותו תרמיל-שק. חשתי משהו כמו רטט במכשיר הסלולרי שלי. סטולי הגנוב אמר "תירגע, ממילא לא תקבל תשובה" ואולי אמר 'ממנה' בשני המקרים, צדק. ואחר כך גם הוא, שנראה בהתחלה מתאים את עצמו למהירות שלי, התחיל לפתוח פער. תמיד חשבתי את עצמי למי שהולך מהר.

סמוך למעבר החציה עם הרמזורים עמד מכר, לחצנו ידיים והוא סיפר לי שבפעם הקודמת שנפגשנו, לא רחוק משם, עיכבו אותו מיד אחר כך שוטרים ועשו עליו חיפוש סמים. גם באותו ערב הייתי שקוע באותה תכתובת סמס. זה הזכיר לי שוב את המכשיר.

אחר כך הם כבר לא נראו, אבל בגלל שלא שקעה עדיין השמש, חשבתי שעוד אוכל למצוא אותם. חפא אמר, לפני המון זמן, שהארץ הישנה משופעת באזורי "התחמקות", משם אפשר להגיע למקומות שמהם ממריאים.  והכיוון שהיינו הולכים אליו הוא כיוון "הארץ הישנה" שבה התחיל הכל.  היה נדמה לי שאני יודע בדיוק לאן חפא וסטולי הלכו, המשכתי ללכת מהר, כמו במין ריחוף שהוא חלום מציאותי, כמו בתוך לימבו שבין עולמות. אבל לרגע אחד לא הייתי בטוח אם אכן אני הולך אל האתר הנכון כי היו לנו עוד אתרים שם, בארץ הישנה.
השמים היו שמי קיץ צחים מכל רבב, השמש כבר שקעה. ידעתי כבר שאין טעם להמשיך לחפש אותם. הייתי ברגעים אלה האדם היחיד בכל אותם רחובות שפעם היו מרכז היקום ועכשיו לא היו אלא ריקות מוחלטת.  הרגשתי בודד יותר מאי פעם.

The Last Day

I had a feeling that C would leave that day, because it was the eve of Pentecost (Shavuot) holiday, June 8, and C believed the ancient Jewish calendar was in sync with cosmic events, like the rare event seen once in a lifetime, that for watch it from the closest place possible at space, he was about to leave, and he talked about it for more than three Months. I still could not figure out what this event was exactly.
I went to say goodbye to him, I walked in the direction of the small house where he lived at the time in the Nachlaot neighborhood. He was standing outside, not at all surprised that I had came. "Soon the sunset will come" he told me and it was a bit strange because the sunset time was still quite far away, and I thought to myself that he does not mean sunset in the literal sense, he means another sunset. "And I want to leave before sunset, today."
The event in space was supposed to be in 40 days from takeoff, and C invited me to join him already when he told me about it for the first time, still in the winter. "You can come with us, instead of continuing to dig inside yourself until dead. My invitation still exists" he repeated his invitation. I was surprised he said 'with us' because I did not know anyone else was about to travel, until "the stolen" Stoli suddenly appeared from the street corner and I realized that he was also traveling. Although it was clear to me that I was not traveling, I had 'of-Earth' commitments, the conflict in me was still burning ("What commitment could be more important than documenting this historic cosmic event on your blog, what other opportunity will you have", the words of "the stolen" Stoli). Again I promised at least to accompany them. C said he still needs to organize things, prepare what he has at home. His tenancy ends at the end of the month, when he returns he will find another house. Shefa will come in the next few days to take things to his house for now, he has a key. I offered my help, but C said he do not need, Stoli would help him with the few things that needed help. He suggested that in the meantime I will go and wait for them in a certain public garden that they would pass through, on the 'safe route'. Up to that point, no part of the track is safe, C is always careful in his tracks. "Until we get there you will practice walking fast, more than you are used to, because we will go very fast and you may lose us." "We'll be heading for entry into 'travel gear' walking mode and we can not wait for you, if you delay walking," C. explained. "You remember what I told you about the situations where the charge is the fuel."
I did not exactly understand immediately the connection between the walk they had to do and the travel, I thought about it all the way to where I stopped to wait for them, but as I understood that, I also knew where they were headed. I also thought of the amazing event that C is so eager to see, a man who has already traveled beyond the earth and studied in the galactic school of higher reason, met the Blue Ruler of the galaxy and experienced the 'Darkness of space' and other things he told us about. What else can impress him? In the meantime I was already in the garden, doing some SMS all this way I wanted to do, and because of this SMS or because of the 'need to do it' I was also tense near C's house, he and "the stolen" Stoli felt it. I also tried to do exercises that would suit the ‘fast walking’. Something in my head was not available to recreate any of the exercises C had taught us over the years.

When they appeared at the northern end of the garden it was already close to the beginning of the holiday. They passed me quickly, Stoli made me a sign to join and we were already at the southern exit. C was 58 years old, and walked as fast as I and the friends used to when we were boys, he opened a gap and I tried very hard to stay attached to them, and I was still thinking about that fucking SMS, and the question when I will get an answer. "Are we at the right speed?" Stoli asked C "Don't worry, we'll get to the evasion zone as quickly as we need to". Now I had no doubt where they were headed, even though C made all sorts of weird twists and turns and we actually walked in one direction to get back later through the other side of the road. And meanwhile I noticed what C had on his back. I was willing to swear it was the same reddish sack backpack with which we saw C for the first time, in which he brought the few things he had from space. Over the years, when I was asked for 'proof' that C did indeed come from space and from there he brought all the things he knew, I thought I could show them this thing, but we had not seen this 'sack-backpack' since that day, and I did not know where C had hidden it, and I was no longer sure there was no hallucination. Now it appeared in front of my eyes again, or it just seemed to me that it was the same sack-backpack. I felt something like vibration in my cell phone. The stolen Stoli said "calm down, you won't get an answer anyway (in hebrew: "Mimeila")" and maybe said 'from her' (in hebrew: "Mimena"), in both cases, he was right. And then he, too, who at first seemed to adjust himself to my speed, began to open a gap. I always thought of myself as the one who walks fast.

Near the crosswalk with the traffic lights an acquaintance was standing, we shook hands and he told me that the last time we met, not far away, he was later detained by policemen who searched for drugs on him . That evening, too, I was engrossed in the same SMS correspondence. It reminded me of the device again.
After that they were no longer visible, but because the sun had not yet set, I thought I could still find them. C said, a long time ago, that the "old land" is steeped in "evasion" areas, from where it is possible to reach places from which to take off. And the direction we were going to was the direction of the "old land", where it all began. I seemed to know exactly where C and Stoli were going, I kept going fast, like in a kind of levitation that is a realistic dream, like in a limbo between worlds. But for one moment I was not sure I was not sure if I was indeed going to the right place because we had more than one place there, in the old land.
The sky was a clear summer sky, the sun had already set. I already knew there was no point in continuing to look for them. I was in these moments the only person in all those streets that were once the center of the universe and now were nothing but complete emptiness. I felt more lonely than ever.

The first spacecrafts – Introduction

As an opening to any discourse on the first spacecraft, it should be noted that bee humans, the ancestors of the Yahwes, that they are our ancestors, were born into a universe where fast spacecraft, or in more recent language – dense cargo transport options at the speed of the cosmic web – already existed. It is not known who discovered or created it.

Not that there is not a wealth of explanations, theories and stories about it. But it should be understood that when we talk about knowledge in the universe, even if it is knowledge of intelligence A, we are talking about knowledge that is fragmented. There is no such thing as a "super library', super directory', or a 'super Google' accessible to all 'cultures', even human cultures. True, there is a telepathic internet, but like our small internet, and more than that, it is full of reverberations some of which are in languages ​​that minds born today are no longer equipped with tools to understand, and it is also full of fakes, and there are neither bouncer, nor single 'super language' despite attempts to establish it. And there are many cultures, there is no single 'human' or 'Yahweian' culture, just take us as an example in the micro: if in our small world we still manage somehow and are able, thanks to the Internet, to create an almost worldwide 'network discourse', even with North Korea, imagine a situation to come coming years when there will be a settlement of the Earthlings on Mars. Within a generation or two, the cultures of Earth and Mars, which will grow under different conditions, body sizes will change due to gravity gaps (Martians will be higher, and will not be able to visit Earth) they may have a hard time understanding each other, they may be so foreign that the slang 'Speaking Martian' would describe something very tangible literal. And the internet will not help, maybe even worsen the situation. Now multiply the same thing by the number of human-Yahweian cultures already scattered in the universe. In places like the 'High School of Galactic Reason'. Attempts are made to unify knowledge, these attempts have to deal with all sorts of laws and prohibitions of federations on knowledge coordination (under one of these prohibitions our world is imprisoned), are not completely successful and knowledge that already exists, it is sometimes difficult to separate within between myths, beliefs, and various studies, which came from different angles and were made at different levels, in different planets.

Thus, the question of how the fast spacecrafts (i.e. the transport of dense cargo through the cosmic web) came to the universe has no clear solution, other than the consensus that they existed before the human-bee being.

There is knowledge in the 'unifying' galactic schools about 'space animals' – asteroid (and perhaps larger) objects with biological and not just physiological properties, which provide themselves with breathable gas and heat to survive in space temperatures from an internal source inside, or from gas reserves in space (Nebulae and more) near or within it these animals are found. What further characterizes these animals, unlike what we usually say about the space bodies we know, is that they move in a 'free orbit', meaning that they can determine their orbit and not be fixed in orbit like planets and asteroids, it can be said they are able to 'swim' against gravity of the systems. In fact, these 'space animals' are natural spacecraft and there are theories that attribute to them or to some of them a built-in ability to 'connect to the cosmic super-space network' / 'cancel the universe' / and thus bypass or reduce the speed-of-light problem. Those theories see them as the source from which were copied, by those who copied, the first flying vessels found in the hands of the terrestrial (earthly) cultures. There are stories that even go beyond that and claim that the first spacecrafts were space animals that were enslaved. I have already written about that too In the chapters of alternative history.

One well-known school in the Higher School of Galactic Intelligence claims that the earliest animals that had this ability were space animals that C called, while still studying at the School of Galactic Intelligence, 'spiders' – these are the earliest space animals that their existence attributed to the fifth billionth of the universe (according to the Earthy counting method that C synchronizes to the accepted board of his school). C called them spiders because they were weaving around them long and extensive networks of sensors that reached distances of light years, and according to the people of the same school, these spiders (whose shape was round) were able to connect to the super-space cosmic network and motivate themselves, while significantly-not-explained reducing their weight, for vast distances. Some even go so far as to say that they themselves weaved this super-space network. Many believe that modern 'leap' sites that exist in space (through which "the stolen" Stoli and C traveled in the last voyage, and a post about it written before 12 years were edited and soon to be republished) are built on paths that were weaved in the space by the ancient spiders.

Anyway (although there are versions that say that enslaved humans were the ones who built the first crafts for the alligators), what most schools agree on is that bee humans that appeared in space 3-4 billion years ago found flying tools in the universe in various forms, capable of traveling very far, And at least according to the common myth, they were not in their hands but in the hands of masters – alligators in whom it was necessary to rebel, and on the way to take out of their hands the all-powerful tools, or learn how to restore and build such tools and through those tools to equalize in their ability to the alligator masters who, like the space animals, are also attributed to birth not on earth, but in the cosmic soup generated by the black holes in the centers of galaxies, while swallowing stars on their systems.

Either way, at one point bee humans had the ability to fly in space, bypassing the speed of light, what humans on Earth seemingly are just beginning to think about how to get to. And this is where begins the bee-human's path to be Yahwes. Thanks for reading.

( 2008) Meetings

My new meeting with C in 1986, after 7 years, was the beginning of a new series of learning and engaging in the worlds surrounding the human world, which because of the inability to explain them, because of the 'visual impairment' – the same state of limited human brain capacity, as C explains, people tend to call them worlds of 'aliens', even when they are on Earth, or in worlds that do not belong to our normal life dimension in physical space-time.

In this series almost none of the first 'gang' survived. Only "the stolen" Stoly who was usually lazy to emerge from his rooms, and would hardly come, and Zvi who was then in America, and I shared with him in letters what was happening. He had an opinion on things, later I realized he was right. Some of the new people were people C knew, I do not know where, and some came through lectures we organized for him, and at his request we invited people we know who might be interested. Even my dad accompanied me to two or three of the lectures (With lectures of this kind, C continued, with varying frequency, until April 2008). Most of the people did not come for more lectures, the ones that remained were added to the 'C's study second group'.

The nature of the studies was a little different.

In the first series of studies, C shared with us many stories about his time at the High School of Galactic Intelligence and his wars in the Order of the Bright Ray Warriors, and about the external friends he had there. He believed that the day was not far off when they would connect with us and with the knowledge they had we could as John said ‘make the world be as one’ by connecting to the telepathic network and by other extraneous means we would receive from his outsider friends. Gradually, and especially after his arrest, he became less optimistic, and more suspicious especially towards what he called ‘Earth Forces’.
In the second series of studies, he was even more pessimistic, claiming that extraterrestrial affairs were taken over by entities that were hostile to his peers, and that they connected with authorities and 'ranked' capitalists on Earth, and for purposes that were not for the benefit of most human beings. To defend against what is threatening us now, he said, it is even more important than before that we shell learn to connect to the telepathic internet and overcome the fundamental 'visual impairment' we have as human beings on Earth.

Mostly had to be careful those who knew C before, and had some knowledge from him.

C used to say:

"There are those who see, there are those who do not see, there are those who are able to show, in their presence, others see, without their presence, others do not see. It does not mean that they themselves see."

C saw, and was also able to show, is the only one I knew who had both things.

I have already said that during the first series, we could see only in his presence, so we saw the Lifing beings for example.

The new series is designed to teach us, how to see alone, and show.

Therefore, some of the meetings were held without C himself attending.

There were meetings where we did not know in advance about the nature of the task.

And even meetings we did not know in the first place that these were meetings. It took me a while to identify who all the people who belong to the new C's group are, and to realize that my meeting with them is not accidental. I also learned to differentiate between them and others who came ‘accidentally’ so to speak, and did not come on behalf of C. Learning to differentiate between the two was very necessary.

Some of the people in the new group were of the third type, the ones who are able to show, even though they do not see. In fact, any of the meetings that were not notified in advance (C as I have already said refrained from holding a telephone, and only in a few meetings did he announce subsequent meetings), began only when one of these was present. Before that one has arrived, it was not a meeting.

The essence of it all was to learn on our own, to understand a thing from a thing, while maintaining the ability to be in eye-thought-feeling contact with others, to help and be helped by them if necessary.

During these sessions I realized how much the Lifing beings are everywhere, even though C no longer talked about them after he returned.

"The earth is bombarded by them 24 hours a day because they come from stardust" I remembered his words from his first period.

"They have no power as individuals, but in their accumulations that happen every moment, they affect the world, and affect everything that happens. Because humans cannot see them, they are unable to plan anything, in fact."

The events of the following years showed me how true this is.

The studies of the new series were steeped in strenuous walks, exercises to strengthen vision and memory, which made me realize how right Zvi was in the things he wrote to me.

I came to things that C did not tell us, and perhaps he did not know either. And maybe he preferred me to discover them on my own.

Zvi said that "C presents the world before it came as a virgin world in terms of human relationships with the aliens of the higher instances" C changed his mind over time, but "not only was the world not a virgin, we were not virgins either".

At some point I realized, or rather I remembered.

Things have been around since we were little.

Since early childhood I, and others, who knows how many, have been working for some system that is outside the human world, or, human consciousness is too small to be able to describe it, to truly understand it.

I gave my best years and energies, I suddenly realized, for a job I do not know what it is. Even though at different times I thought I did.
Over the years signals connect to signals, signs to signs, connections to connections and still do not have the full map. There may not be such a map either.

I just understand how huge the investment I have made in things is, and how much power there is in them.

But I do not know if there is in my control even one per mille of control of this power, and what was or will be my reward.

No one, and there are others like me who have worked on these things, in their awareness and more so not in their awareness, know when he will get his pay, and if at all.

Based on

Meetings of this kind lasted intensively from 1986-1989, surviving obstacles of intifada and cosmic intifada. Later also there were such meetings, fewer, but they lasted until 2007. Not all the people who started them continued them or were the people who were seen in the other sorts of meetings and you could say that their character was much less social. Besides, there were C lecture sessions designed for a one-time audience, from the 90s (in 1990 I bought the typewriter where I soon started transcribing these lectures of C) until about a month and a half before he disappeared. Since 2006 people started coming after reading my blog, which is one of the reasons he agreed me at all writing about things on the blog. The last meeting was the meeting at Shefa's house, with Meital and the cat Gamliel, to whom one post was dedicated, C did not come to this meeting. Shefa is also linked to another type of meetings in which C was looking for investors and buyers for his 'Rainbow' venture, about which I also wrote a post. Because of the venture he flew many times abroad in the years 1993-2001. Of the original group, only Zvi, "the stolen" Stoli and I survived, but over the years some 'loyal nucleus' has accumulated, centered on a high-tech man who made part of the financial contribution to C. Shefa was his nephew, also a high-tech man. One of the things C believed in was that Earthy high-tech can be merged with the more advanced 'space high-tech', even though its language is one million years ahead of the Earthy high-tech high-tech language. He said this is what those people he warned about and are mentioned in this post, who work together With the 'people of the federation' (who had stole from The Blue and C the ideas associated with connecting to the telepathic internet) are trying to achieve too. According to C we were at this stage in competition with them and he said we are seriously behind them.
C was always careful about 'Earthy globe technology'. Even before cell phones, he never had a phone and about the meetings he always informed us in all sorts of ways, only during the 'Rainbow' period there was a secretary who used to inform us on his behalf about the meetings.
The number of people who knew C and I mean by his real name, greater than I always thought, he was never a lone man. And yet his real name is known to few.

החלליות הראשונות – מבוא

כפתיחה לכל שיח על החלליות הראשונות, יש לדעת שאדמי הדבורה, אבות היהווים שהם אבותינו, נולדו לתוך יקום שחלליות מהירות, או בלשון עדכנית יותר – אפשרויות מהירות לשינוע מטען צפוף ברשת הקוסמית, כבר היו קיימות בו. אין לדעת מי גילה או יצר אותן.

לא שאין על כך שלל של הסברים, תיאוריות וסיפורים. אבל צריך להבין שכשמדברים על ידע ביקום, גם אם הוא ידע של בינה A, מדברים על ידע שהוא מקוטע. לא קיים דבר כזה 'ספריית על', או 'גוגל על' שנגיש לכל 'התרבויות', אפילו התרבויות האדמיות. נכון, יש אינטרנט טלפתי, אבל כמו האינטרנט הקטן שלנו, ויותר מכך, הוא מלא בהדהודים שחלקם בשפות שהמוחות שנולדים כיום כבר לא מצויידים בכלים כדי להבין, וגם הוא מלא פייק, ואין סדרן, ואין 'שפת על' אחת למרות הנסיונות לכונן אותה. ויש הרבה תרבויות, אין 'תרבות אדמית' או 'יהווית' אחת, תקחו רק אותנו כדוגמה במיקרו: אם בעולם הקטן שלנו אנחנו עוד מסתדרים איכשהו ומסוגלים בזכות האינטרנט ליצור 'שיח רשת' כמעט כלל עולמי, אפילו עם צפון קוריאה, תארו לכם מצב שבעוד כך וכך שנים תהיה התיישבות של בני כדור הארץ על מאדים. תוך דור אחד או שניים, התרבויות של ארץ ומאדים, שיגדלו בתנאים שונים, כשמידות הגוף של המאדימים ישתנו בגלל פערי כח המשיכה (המאדימים יהיו גבוהים יותר, ולא יוכלו לבקר בכדור הארץ) יתקשו להבין אחת השנייה, הן עשויות להיות כה זרות שהמושג 'לדבר במאדימית' יתאר משהו ליטרלי מוחשי מאד. האינטרנט לא יעזור, אולי הוא רק ירע את המצב. עכשיו תכפילו את אותו הדבר במספר התרבויות האדמיות-היהוויות שכבר התפזרו ביקום. במקומות כמו 'בית הספר הגבוה של התבונה הגלקטית'. נעשים נסיונות לאחד את הידע, הנסיונות האלה, המתמודדים עם כל מיני חוקים ואיסורים של פדרציות על תיאום ידע (תחת אחד האיסורים האלה כלוא העולם שלנו), אינם מצליחים לגמרי ובידע שקיים ונאסף כבר, קשה לפעמים להפריד מיתוסים ואמונות ממה שנצבר במחקרים שונים, שבאו מזוויות שונות ונעשו ברמות שונות.

כך, לשאלה איך הגיעו החלליות המהירות (כלומר שינוע מהיר של המטען הצפוף דרך הרשת הקוסמית) ליקום אין פתרון ברור, חוץ מההסכמה שהן היו קיימות לפני האדם-דבורה היהווי.

קיימת בבתי הספר הגלקטיים ה'מאחדים' ידיעה על 'חיות חלל' – עצמים אסטרואידיים (ואולי גדולים יותר) בעלי תכונות ביולוגיות (מטבוליזם) ולא רק פיזיולוגיות, המספקים לעצמם גז לנשימה וחום כדי לשרוד בטמפרטורות החלל ממקור פנימי שבתוכן, או ממצבורי גז בחלל (ערפיליות ועוד) בקרבתם או בתוכם החיות האלה מצויות. מה שעוד מאפיין את החיות האלה בשונה ממה שאנחנו נוהגים לומר על גרמי החלל הידועים לנו, הוא שהן נעות ב'מסלול חופשי', כלומר יש באפשרותן לקבוע את מסלולן ולא להיות קבועות במסלול כמו כוכבי הלכת והאסטרואידים, אפשר לומר שהן מסוגלות 'לשחות' כנגד הכבידה של המערכות. למעשה 'חיות החלל' האלה הן חלליות טבעיות ויש תיאוריות המייחסות להן או לחלקן יכולת בילט-אין 'להתחבר לרשת הקוסמית'/'לבטל את היקום'/'לעבור לעל חלל' וכך לעקוף או לצמצם את בעיית מהירות האור, ורואות בהן את המקור ממנו הועתקו, על ידי מי שהועתקו. הכלים המעופפים הראשונים שנמצאים בידי התרבויות הטראיות (אדמתיות). יש סיפורים המפליגים אף למעבר לכך וטוענים שהחלליות הראשונות היו חיות חלל ששועבדו. גם על כך כתבתי כבר בפרקי ההסטוריה האלטרנטיבית.

אסכולה אחת ידועה בבית הספר הגבוה של התבונה הגלקטית טוענת שהחיות הקדומות ביותר שהיתה להן היכולת הזו היו חיות חלל שחפּא מיודענו קרא להן, עוד בזמן לימודיו עליהם בבית הספר של התבונה הגלקטית, 'עכבישים' – אלה חיות החלל הקדומות ביותר שמייחסים את זמן קיומם כבר למיליארדיום החמישי ליקום (על פי שיטת המניין הכדור ארצית שחפא סינכרן ללוח המקובל של בית ספרו). חפּא כינה אותן עכבישים כי הם היו טווים סביבם רשתות ארוכות וענפות של חיישנים שהגיעו למרחקים של שנות אור, ולדעת אנשי אותה אסכולה, עכבישים אלה (שצורתם הייתה עגולה) הצליחו להתחבר לרשת העל-חלל (ביטול היקום) הקוסמית ולהניע את עצמם, תוך הורדה משמעותית שעוד לא הוסברה של משקלם, למרחקים עצומים. יש אפילו המפליגים ואומרים שהם עצמם טוו את רשת העל-חלל הזו. רבים מאמינים שאתרי 'זינוק' מודרניים הקיימים בחלל (דרכם נסעו סטולי הגנוב וחפּא במסע האחרון, ופוסט על כך שנכתב לפני 12 שנים נערך ויפורסם בקרוב מחדש) בנויים על נתיבים שטוו בחלל העכבישים הקדמונים.

בכל אופן (הגם שיש גרסאות שאומרות שהאדמיים כמשועבדים, היו אלה שבנו עבור האדונים האליגטורים את כלי הטיס הראשונים), דבר מוסכם על מרבית האסכולות הוא, שאדמי הדבורה שהופיעו בחלל לפני 3-4 מיליארדיומים מצאו ביקום כלים בצורות שונות, המסוגלים לנסוע רחוק מאד, ולפחות על פי המיתוס המקובל, הם לא היו בידיהם אלא בידי אדונים – אליגטורים בהם היה צורך למרוד, ובדרך להוציא מידיהם את הכלים הכל יכולים, או ללמוד איך לשחזר ולבנות כלים כאלה ובאמצעותם להשתוות ביכולת לאדונים האליגטורים שגם להם, כמו לחיות החלל, מייחסים לידה שלא על אדמה, אלא במרק הקוסמי שמחוללים החורים השחורים במרכזי הגלקסיות, בזמן שהם בולעים כוכבים על מערכותיהם.

כך או כך, בשלב מסויים היתה בידי אדמי דבורה יכולת טיסה בחלל, שעוקפת את מהירות האור, שהאדמיים בכדור הארץ לכאורה רק מתחילים לחשוב איך להגיע אליה. וכאן מתחילה דרכם של אדמי הדבורה להיות יהווים. תודה שקראתם.

לנגינת ההמנון נעבור לעמידת ריחוף

The grand plan and his private life

One of the things that intrigued me was why, first thing when he came back here, he was not looking for his parents and sister. Instead, while still on his way to the planet, C was busy telepathically searching for boys to help him in his grand plan to change the world he had not lived in since childhood. Where was his family included in all this, and did he not try or could he not find out even from a distance what happened to them, as he knew how to find us?
One possible answer I answered to myself, is that the condition that the outsiders, who do not tend to return those taken from here for a long time and a long distance, allowed him to return, was that he would first deal with finding allies and assistants to the plan that was actually their plan, through it they sought to net the planet and thus turn it into a recruite reservoir for their war in the "Federation".
Only when he returned to Israel for the second time, after we met again, in 1986, did C begin to tell at length about his family, whose fate he tried to find in 1979 in Ecuador, after receiving information from the state government, which he did not believe. In these conversations he himself gave an answer to a question also asked by other people, and said that since he was sworn in for the purposes of the Order of the "Bright Ray Warriors" and his comrades, and underwent a process called "Lindigra" (change) he lived in a mode (To which his life in the "Order" also accustomed him) in which there is no room for privacy, and your personal desires do not play a role. You live for some rule, a cosmic rule, and only a bunch with whom you swear an oath of allegiance has value for you. This is how he worked with us, as a group designed to help the external goal of his comrades, the great plan they had to take over the "Federation" and run it more justly. And when he returned to the planet he was all still in it. But even before 1986 he already realized that his outside friends would not complete the big plan because they failed in their attempt to take over the "Federation" (but someone else stole their plan and he is not by our side), then began to think differently about things, and to see his private life. But the longing and admiration for something else, greater than us and greater than private life, which is far from here, has not yet left him.

התכנית הגדולה וחייו הפרטיים

אחד הדברים שסיקרנו אותי, היה מדוע, דבר ראשון כשחזר לכאן, לא חיפש את הוריו ואחותו. במקום זאת, עוד בהיותו בדרך לפלנטה, היה חפּא עסוק בחיפוש טלפתי אחר נערים שיעזרו לו בתכניתו הגדולה לשנות את העולם שכבר מילדות לא חי בו. איפה הייתה משפחתו כלולה בכל זה, והאם לא ניסה או לא יכול היה לברר גם מרחוק מה עלה בגורלם, כמו שידע למצוא אותנו?

תשובה אפשרית אחת שעניתי לעצמי, היא שהתנאי שבגללו החיצוניים, שאינם נוטים להחזיר את מי שנלקח מכאן לתקופה ארוכה ולמרחק רב, איפשרו לו לחזור, היה שיעסוק קודם כל במציאת בעלי ברית ועוזרים לתוכנית שהייתה התוכנית שלהם למעשה, באמצעותה ביקשו לרשת את כדור הארץ וכך להפוך אותו למאגר מגוייסים למלחמה שלהם ב"פדרציה".

רק עם שובו לישראל בפעם השנייה, אחרי שנפגשנו מחדש, ב1986, התחיל חפא לספר בהרחבה על משפחתו, שמידע על גורלה ניסה למצוא ב1979 באקוודור, אחרי ידיעה שקיבל מממשלת המדינה, לה לא האמין. בשיחות אלה נתן הוא עצמו תשובה לשאלה שנשאלה גם על ידי אנשים נוספים, ואמר שמכיוון שהיה מחוייב בשבועה למטרות מסדר "לוחמי הקרן הבהירה" ולחבריו, ועבר תהליך שנקרא "לינדיגרא" (השתנות) הוא חי במוד (אליו גם הרגילו אותו חייו ב"מסדר") בו אין מקום לפרטיות, והרצונות האישיים שלך לא משחקים תפקיד. אתה חי למען איזשהו כלל, כלל קוסמי, ורק לחבורה איתה נשבעת בשבועת ברית יש ערך בשבילך. כך פעל איתנו, כחבורה שנועדה לעזור למטרה החיצונית של חבריו, לתוכנית הגדולה שהייתה להם להשתלט על "הפדרציה" ולנהל אותה בצורה צודקת יותר. וכשחזר לפלנטה היה עוד כולו בתוך זה. אבל עוד לפני 1986 הוא כבר הבין שחבריו החיצוניים לא ישלימו את התכנית הגדולה כיוון שנכשלו בנסיון להשתלט על "הפדרציה" (אבל מישהו אחר גנב את תכניתם והוא לא לצידנו), ואז התחיל לחשוב בצורה אחרת על הדברים, ולראות את חייו הפרטיים. אך עדיין לא עזבו אותו הגעגועים וההתפעמות ממשהו אחר, גדול מאיתנו וגדול מהחיים הפרטיים, שנמצא רחוק מכאן.