ארובה (2)

השם האחר של ארובה הוא ביטול היקום. זהו מצב שנמצא בבסיס של כל טיסת מטען צפוף כיום, בעיקר הטיסות שמקצרות את הדרך על ידי קפיצה. ביטול היקום במצבים האלה הוא כהרף עין, ויש לכך ערובות הגנה שהן תקן בכל תחנה. כל מצב של הארכת ביטול היקום, כמוהו כצלילה ארוכה אל מתחת למים, או יותר מכך, הפסקת הנשימה לפרק זמן ארוך. לבצע את זה, נמצא רק על אחריותו של המבצע. אבל חפא מנוסה בצלילת ארובות, וכמוהו גם הכחול הרוטט, בכך לא היה לחפא ספק. פעם אגב, כולם חצו את היקום רק כך. הקדומים לא הכירו את הקומבינציות המקצרות, המפונקות. חפא רק חשש שלא יבין את הטלפתיה של הכחול, כי האינטרנט הטלפתי חלש באזורים האלה.

חפא תיאר לנו את המצב של להיות בארובה גם כמו הימצאות במעלית חשוכה, רק שאין קירות ואין דלת, אין כלום. באותו הרף עין שבו כלי טס כלשהו נמצא בביטול יקום, אם מישהו בתוכו מבצע צלילת ארובות, כמו שחפא והכחול עשו ברגע המדוייק בו החללית הגיעה לפסגת המהירות האפשרית שלה, שזה השלב שמאפשר את ההתמגנטות למצב ביטול היקום, הוא גורם לזמן החללית להשתכפל למימדים. היא נמצאת בנקודה בחלל שבה היא טסה באותו רגע, ובו בזמן היא נמצאת בארובה, בלי שהנוסעים מרגישים בכך, אלא אם הם בצלילה, כמו שחפא והכחול עמדו לעשות. חפא לא ממש הצליח להסביר לי, וגם הוא בעצמו כנראה לא הבין איך זה קורה, אבל יהיה אורך ההימצאות של הצוללים בארובה ארוך ככל שיהיה, מבחינת הזמן הכולל של החללית זו יחידת זמן אפס, זאת אומרת שהזמן שהשתכפל, שהתפצל, חוזר אל החללית (בעיקר אם זאת חללית חזקה, והחללית הזאת הייתה אחת חזקה), כאילו לא התפצל ממנה, וכאילו מה שקרה בו, לא קרה. מנקודת מבטנו המוגבלת, זה כמו לחזור לעבר. זה לא, אבל לא אכנס כאן לפירוט. לפעמים יכול לקרות, שזמן מפוצל יחזור לחללית בלי צוללי הארובה שיצרו אותו. וברגע מסויים אחרי ששהתחיל לצלול, יכול היה חפא לראות את החללית בסיום הקפיצה, ממשיכה לנסוע כשהוא לא עליה.

לכחול דווקא לא הייתה בעיה לשדר אל חפא טלפתיה ישירה, מוח אל מוח, בשעה שהיו צוללים צונחים בתוך המרחב המלא באין. במילותיו שלו, בלשון אנושית כדור ארצית, סיפר לי חפא את מה שהכחול אמר לו. הוא אמר לו שבקפיצה הזאת הם יוצאים מנתיב צדדי, 'שכונה' קוסמית כזאת (שכדור הארץ הוא בקושי שוליים שלה) אל צומת ראשית והמשמעות היא שכל מה שיעשו משלב זה ועד להגעת הכחול אל מרכז השלטון של הפדרציה, יהיה חשוף וגלוי 'ליקום כולו' כמעט ליטרלית. התקשורת הגלקטית שתלווה אותם, התקשורת אצלנו על כדור הארץ, גם בעידן האינטרנט (כשחפא סיפר לי את זה לא היו עדיין הרשתות החברתיות) היא בדיחה על ידה. גם העובדה שהכחול נפרד מאחד שהוא שוכן פלנטה 'בלתי מדורגת' ונותן לו לחזור, עם ידע שרכש בבית הספר הגבוה של התבונה הגלקטית, אל עולמו, תיחשף לכל וגם את הפרוטוקול של המתורגמן שמאשר את הסכמת הכחול שחפא יחזור לכדור הארץ, אי אפשר יהיה להסתיר, כאשר יתבקש והוא יתבקש. ומה הבעיה בכך? הבעיה היא שזה לא מקובל בפדרציה, שידע של הפדרציה, ועוד של בית הספר הגבוה ביותר שבה, יהיה נמצא אצל מי שאין לו מעמד של 'שייך', או בקרב פלנטה 'לא מדורגת' וציביליזציה 'לא מדורגת' (לכן, בין השאר, אין מחזירים בדרך כלל 'חטופים' כמו חפא לפלנטות הילידות שלהם). ולדברים יהיו ויברציות רעות במיוחד עכשיו אחרי המלחמה, כשכבר ידוע שהרבה מהמכות הקשות ביותר שנגרמו לפדרציה, גבו מחיר של הרוגים במספרים של 90 או אף 100 ספרות של ישויות הרשומות כאזרחי הפדרציה וגרמו הרס מוחלט של כוכבי לכת, נגרמו בגלל ידע שהיה בידי אוכלוסיות 'בלתי מדורגות' ולא היה צריך להיות בידיהן, בו השתמשו לתקיפה אכזרית של מאחזי הפדרציה, והתנועה התומכת במרד של הכחול מאשימה את הממשלה במכירת הידע לאוכלוסיות כאלה תמורת בצע של אנרגיה, חומרים ומחצבים ותמורת 'נאמנות' ארעית. אסור שהכחול ייתפס כבר מההתחלה כמי שאינו שונה מן השליטים הקודמים, בדיוק בנקודה זו בה הוא מאפשר גם כן העברת ידע לעולמות בלתי מוכרים. לא משנה כמה אמיץ הוא חפא וכמה תרם לקרבותיה של הפדרציה, לא משנה שהוא הציל את חייו של הכחול ותכניותיו לשימוש בידע הן לטובת האינטרסים של הפדרציה. כל זה יהיה חסר ערך בעבור המסות שהכחול זקוק לשותפותן הקואליציונית כדי להצליח במהפכה, לפחות בשלב זה. ודבר נוסף הוא, מה שחפא כינה אותו בתיאורו "השכנים". הם נמצאים במערכות הסמוכות יחסית לכדור הארץ, חפא מאמין שאפילו באלפא או בפרוקסימה קנטאורי הסמוכות למערכת השמש. חפא ראה נציגים שלהם, יצורים כתומים, בעולם שהיו בו לפני הקפיצה האחרונה, הם באו לדבר עם הכחול בעלטת המרחב שלו. הם 'אזרחי גבול' של הפדרציה ומבחינתם, העברת ידע ל'כפתור הכחול' שהוא כדור הארץ שלנו, היא העברת ידע שיעמוד לרשות ציביליזציה שכנה שכרגע אינה חזקה לסכן אותם אך יכולה להיות כזאת בעתיד, וזאת תהיה, מבחינת הכתומים, הפרת איזון איזורית. האיום שלהם, לחבור אל אויבי הפדרציה ולהצית את המלחמה מחדש, היה מאוד מוחשי. לאור או לחושך כל אלה, הסביר הכחול לחפא, שלמרות שמנוי וגמור איתו שחפא יחזור אל כדור הארץ, אין הוא יכול לתת שמצב שבו הוא איפשר את זה, יהיה גלוי, אי אפשר אפילו שיראו אותם ביחד, בתחנת היציאה מן הקפיצה הזאת, כשהם נפרדים ותחת "עינו הפקוחה" של הכחול, חוזר חפא לכוכבו. ולכן יאלצו שניהם להיפרד כעת, בארובה הזאת. רק אחד מהם יחזור לחללית שתשלים את הקפיצה שלה.

חפא ידע שאפשר לשנות תחנות יציאה תוך כדי צלילת ארובה אבל זה דבר תיאורטי למדי. הוא לא ניסה זאת מעולם ואף אחד ממסדר הקרן הבהירה לא ניסה זאת אף פעם. הסיכון היה גדול מדי, במיוחד כשזה נעשה מהקפיצות החדשות. הסיכון העיקרי, הוא שלא תצא היכן שתרצה. מאז ימיהם של אנשי תמקט שהיו נאלצים לבצע את ביטול היקום הראשון כשהושלכו לחור שחור, ולא הייתה להם אפשרות לבחור כלום, נלמדו אמנם כמה דברים. היה ידוע שלרצון/ הכוונה של "התודעה הנפשית", בצירוף נכון של מסה ואנרגיה, יש השפעה מכרעת על המקום שאליו יוצא צולל ארובה מן הצלילה שלו. ועדיין, אנשי הזמן הזה, לא נמצאים במצב טוב בהרבה ממצבם של אנשי תמקט הקדומים, אם הם נאלצים לשנות תחנה תוך כדי צלילת ארובה. בין השאר משום שאף אחד היום כבר לא עושה באמת צלילות ארובה עמוקות כמו פעם, ובוודאי שאף אחד לא משנה תחנות תוך כדי. את הכל מבצעת בשבילם הקפיצה על מערכותיה. לאף אחד אין את הנסיון וההרגלים והאופי שהיה לצוללים של הדורות הקודמים, שידעו היכן לצאת, גם לא את האנרגיה להחליף תחנת יעד, באמצע הצלילה. האנרגיה הממוצעת האישית כיום, בדרך כלל מספיקה בקושי להתכוון לתחנה אחת, וממילא היום, לרוב, כל זה תיאורטי. אבל לחפא לא הייתה ברירה כעת.

הכחול מסר לחפא את השם, ואת סימני הציון של התחנה אליה עליו לכוון את עצמו. מן המקום ההוא יקח לו להגיע לכדור הארץ קצת יותר זמן משהיה לוקח לו המשיך איתם, אבל לא הרבה כל כך, והנתיב שלו נמצא מתחת לרדאר של "השכנים". בדרך, ביקש הכחול מחפא לעשות עוד שליחות קטנה בשבילו, שליחות אשר תספק לו גם את הכלי איתו יטוס חזרה לכדור הארץ. לאחר מכן הבטיח הכחול לחפא שכעבור זמן, כשיהיה כבר בשלטון, ישלח אליו כח אל כדור הארץ, כח רב. השאלה היחידה ששאל חפא, אחרי ששמע כל זאת, היא איך תתקבל היעלמותו בחללית, הכחול אמר שכרגע, אף אחד לא ישים לב. מאוחר יותר, כשיגלו אלה שמכירים אותו שחפא איננו, יניחו שאבד בקפיצה, דברים מעין אלה קורים לפעמים, גם אם לא באופן תדיר. החברים הקרובים יניחו כמובן את האמת, אבל לא ידברו. חפא והכחול הרוטט, שליט הפדרציה שבדרך, התקרבו, חפא חש גל שמשמעותו חיבוק אופף אותו, הוא לא האמין שכחול יכול לחבק חיבוק חם כזה. אחר כך היה צולל לגמרי לבדו, בארובה של האין.

ארובה (1)

השיחות בין חפא לבין הכחול הרוטט שאת חייו הציל והוא הפך לחברו הטוב, נערכו לרוב באמצעות מתורגמן, שהיה בעל יכולת קליטה מהירה והבנה של שפות שמקורן בפלנטות שונות. את המתורגמן הזה כבר תיארתי, בסיפורי ההיסטוריה האלטרנטיבית, על פי מה שמסר לי חפא אודותיו. חפא סבר תמיד שבמוחו של המתורגמן, שבמקורו היה יצור טבעי, הותקן מחשב רב עוצמה. המתורגמן עצמו טען בפני חפא, שכל ה'שפות' ביקום, שפות האדם, שפות החיה ושפות כל השאר, בנויות על מספר הגיות בסיסיות, המקפלות בתוכן את מגווני המשמעות האפשריים. צריך רק להיות מנוסה ומיומן בקריאה. למרות שאפשר היה להשתמש באינטרנט הטלפתי, היו כאלה, וביניהם הכחול שהתגלה כמפקד הגיזרה וציוות את חפא וציוותו אליו מיד לאחר הצלתו מהשבי, שהעדיפו להשתמש במכשיר תיווך, נייח או מתנועע טבעית, כדי לדבר עם אלה שנמצאו לידם. חפא שיער שזה בגלל משהו המקביל לרשמיות שהתחייבה מהמעמד בו היה הכחול הרוטט, שכבר היה ידוע שהוא נושא את עיניו, כלומר את מה שאחראי שם אצלו על חושי המיקוד בהסתכלות, אל משהו הרבה יותר גבוה וחשוב ממפקד גיזרה. ואולי היה זה סוג של נימוס וכיבוד האחר בתור פרט בעל פרטיות, מושג שאולי לא בכל הפלנטות הוא מוכר, בטח לא בקרב מסדר הלוחמים שחפא היה חבר בו, ובו עם הזמן כמעט שכח את זהותו ועצמיותו. לשיחות רבות יצר המתורגמן, על פי הוראת הכחול, פרוטוקול ש'הודפס' מיד מתוך מקום כלשהוא בגופו של המתורגמן על גבי פלט שקצת הזכיר לחפא נייר טואלט לבן…

הכל המה מסביב משהו שדמה בעיני חפא לרוחות מהפכה, משהו שזכר מהפגנת סטודנטים ברחובות קיטו חודש בערך לפני היחטפו. אבל במסות רבות יותר, זה היה משהו שנשב על פני טריליארדים של קילומטרים, וכמו טען את האטמוספרה בכל תחנה שאליה עברו הוא, הכחול ושאר הנלווים להם. היו ויברציות נושאות זעם, רצון עז של מסות לפרק משהו. המשהו הזה, ידע חפא, נמצא בקבוצת כוכבים קטנה, שממנה התנהל כל העניין הזה של הפדרציה. חפא ידע שהכחול בדרך לשם, נישא על אהדה בין כוכבית רחבה, כדי לנער את הממסד הרקוב והמנותק מכוכבי הלכת, שהפקיר את אזרחי הפדרציה ומנע אספקת כח בזמן אל הגזרות, והיה אחראי לאינספור אסונות פרטיים שהביאה המלחמה שפרצה פתאום. הבטיחו לחפא שיהיה מעניין, אבל הוא בשלב זה רצה הביתה.

ברור היה לחפא שההסכמה לחזרתו הביתה מותנית בעשייה למען הפדרציה. חפא למד במשך הזמן שזה לא רק הוא שנחטף, אלא כל בן פלנטות שהגיע אל המקומות ואל הידע אליהם הגיע, נחשב 'ביקום' בבחינת מי שהגיע אל קודשי הקודשים, מי שבכל מקרה יחזור אל הפלנטה שלו כבעל כח המבדיל אותו מן השאר שבקירבם נולד. תחושת הצדק שעמדה בבסיס הקמתה של כל פדרציה בינכוכבית, לא יכלה לשאת את זה, שפרט כוכבי כלשהו יקבל יתרון על הפרטים האחרים בני מינו, בלי שישקיע אותו לטובת כלל הציביליזציה, המקומית, המערכתית או הקוסמית. אפילו כשמדובר בחפא, שבא מאזור לא חשוב ושאר בני מינו היו בעלי 'סיווג נחות'. לחפא, שהיה יכול להסכים בקלות עם הלוגיקה של הרעיון הקוסמי הזה וגם להזדהות איתו, היה ברור מה הוא מתכוון לעשות עם הידע שנחל, עם הכח שקיבל, למען בני מינו והסובבים אותם, בכפתור הכחול המרוחק והנחשל. הוא גם היה בטוח שמה שהוא עומד לעשות ישתלב במהפכה שיחולל הכחול בפדרציה, וישמש דוגמה למורדים. גם הכחול נראה נוטה להסכים עם זאת.

הייתה לפניהם עוד קפיצה אחת, שאחריה ייפרדו. הכחול עם כוחותיו יטוסו מאותה תחנה שבסוף הקפיצה, נקודה צפה שבחלל, ישר אל אותה קבוצה קטנה של מערכות שמש סמוכות לזו שהן מקום המושב של מרכזה השלטוני של הפדרציה, ואילו חפא יוטס משם בחללית אחרת שכבר ממתינה לו, ותיקח אותו אל קפיצה נוספת, אשר תסתיים בנקודה שממנה יוכל להגיע בתוך שעות ספורות, פחות מיממה, אל כדור הבית שלו, ארץ. חפא זכר את הסביבה שבה המתינו להמראה אל עמדת הקפיצה, מרחב זרוע משהו כמו חול לבן או צהוב, מלוטף על ידי שמש לבנה, שמים בצבע אפור פלדה סגלגל וממול אגם גדול, צבי שיער, לפי אומדני המרחק שתיאר חפא, שזה נמצא במערכת אפסילון ארידנוס או בסיריוס A. עולם מעין זה תיארתי בשלב הלפני אחרון של ההסטוריה האלטרנטיבית.

הכחול הרוטט התנתק פתאום מחבורת המלווים בה היה מוקף, יצא מעלטת המרחב שהקיפה אותם והתקרב אל חפא שעמד בצד והביט בנוף. המתורגמן לא היה באותו רגע בסביבה, אבל חפא הבין היטב את איתותיו, וידע שהכחול רוצה שבזמן הקפיצה ייכנסו שניהם לארובה, וידברו רק טלפתית, ללא מתורגמן.

מילון ההסטוריה האלטרנטיבית: ביטול היקום

מעובד ומורחב על פי פוסטים שנכתבו ב5/7 ו18/7/2005

איך נוסעים מהר יותר מן האור?
חפא ענה לי על זה תשובה פשוטה: "מבטלים את היקום".

אבל איך מבטלים את היקום?

זו השאלה המסובכת, שאלת השאלות, שהספריה הקוסמית של ההסטוריה האלטרנטיבית מלאה בתשובות ובסיפורים, המציינים ציוני דרך בתולדות המסע בחלל של תרבויות מפותחות, מיליארד שנה ויותר לפני שהמין האדמי בכדור הארץ התחיל לשאול את השאלות הראשונות שלו בנושא הזה.

ביטול היקום הוא כינוי לטכניקה בסיסית שנדרשת כדי לעבור את מחסום מהירות האור, וכל טיסות החלל הקיימות מבוססות עליה, במידה זו או אחרת.

אבל לא מספיק לבטל את היקום.
צריך, אחר כך, להחזיר אותו בחזרה.

לא כל הנוסעים שהצליחו לבטל את היקום, הצליחו גם להחזירו חזרה, ואלה שלא הצליחו, נשארו מחוץ ליקום ולא שבו לעולם.

d797d796d7a8d7aa-d7a9d79cd795d7a9d7aa-d794d790d799d79cd799d79d-d79ed7aad795d79a-d79ed79cd797d79ed7aa.jpg (71×62)

הנהרה לגבי ה"היסטוריוֹת" בפוסטים הקשורים בחפּא Clarification regarding the "histories" in posts related to Chapa

מכיוון שמאז שחזרתי לכתוב בבלוג, אני מקדיש כמעט את כל הפוסטים לנושא של חפּא והידע האקס-פלנטרי שלו, ונראה לי שכך זה הולך להיות גם בהמשך, אני חש צורך להנהיר דברים שאולי לא ברורים, בוודאי לקוראים חדשים, לגבי ההיסטוריות, או ה'נאראטיבים' המיוצגים בפוסטים.

בעיקרון, יש שלוש "היסטוריוֹת" שפוסטים הקשורים בחפּא יכולים להיות שייכים לאחת מהן.

ההיסטוריה הרשמית של חפא

ההיסטוריה האלטרנטיבית של חפא והחבורה הראשונה

ההיסטוריה ה'אקטואלית' של חפא וכל הקשורים בו על כדור הארץ

ההיסטוריה הרשמית של חפא מתייחסת לדברים שקרו לחפא בשנים 1962-1977, בהן שהה מחוץ לכדור הארץ, מחטיפתו דרך לימודיו בבית הספר הגבוה של התבונה הגלקטית, השתתפותו במלחמות הקוסמיות ועד לחזרתו, הנדירה, לכדור הארץ. חפא הוא המקור וכל הדברים המסופרים קרו באמת, לפחות על פי טענתו, שאני, מאמין בה. לא הכל סיפרתי ויש דברים שלא קיבלתי את רשותו לספר. פוסטים מהסוג הזה כתבתי בעיקר בשנת 2005, היום הופיע פוסט חדש מהסוגה הזאת, ובימים הבאים יופיעו שניים נוספים.

ההיסטוריה האלטרנטיבית – כל מה שהיה (אולי) וקרה (כמעט) לחפא, לחבורה הראשונה ("חבורת המחץ") ולי, בשנים 1977-1995, בזמן מקביל, זמן "אפשר" של הזמן ה"אמיתי". שום דבר מזה לא קרה "באמת". לא עזבתי בעקבות חפא את כדור הארץ, אף אחד מהחבורה לא עשה זאת ב"מציאות" (חוץ מסטולי הגנוב). גם לא פגשתי את חבריו החיצוניים של חפא, ה"כחול", ה"מתורגמן" ואחרים, בכל מה שכתבתי עליהם הסתמכתי על תיאוריו של חפא ועל הדמיון שלי. גם לא הייתי עד לשלטון ישיר של אופל גלקטי על כדור הארץ, כן ראיתי דברים שיכולים להתחבר אליו ולהיות כמוהו, גם בלי המימד הגלקטי. כמובן ששילבתי בסיפורים מידע שקיבלתי מחפא והשתמשתי בו באישורו, למשל דברים הקשורים בצורות קהילתיות בחלל, כללים הקשורים בלוחמה קוסמית, טיסה מהירה בחלל, "סיפורים מעומק היקום" ועוד. את רוב הפוסטים של ההסטוריה האלטרנטיבית כתבתי בשתי סדרות בין 2005-2008. בשנה האחרונה הוספתי עוד שני פוסטים כדי לסיים את ה"סאגה" הזאת לבינתיים.

ההסטוריה האקטואלית מספרת על שנות היכרותי עם חפא מאז הגיע ב1977 ועד עזיבתו, האחרונה לבינתיים, ב2008, ומתארת את הידע שניסה להעביר לאנשים בכדור הארץ. את הפוסטים האלה התחלתי לכתוב ב2008, כמה חודשים לפני שחפא עזב. הדברים שבפוסטים האלה חלקם סוגננו, או עברו טשטוש הכרחי של מקומות ודמויות, אבל בעיקרם, הם דברים שקרו. עדיין לא את הכל סיפרתי, לא את הכל קיבלתי רשות לספר. נגעתי גם ואני מתכוון לגעת עוד, בדברים שהתרחשו אחרי עזיבתו של חפא בקרב האנשים שפגשו אותו, שמעו את הרצאותיו והיו תלמידיו. אני שואף למצוא דרך לאמת את הידע של חפא, בצורה שתאפשר לי ולאחרים ללמד וליישם אותו, ואז זו תהיה פתיחתה של קטגוריה רביעית, שונה לגמרי. אני מודה שיש לי ספקות, שכמותם עלו גם אצל חפא במהלך השנים, אם המין האנושי ראוי לידע הזה ואם מותר להעביר אותו לכל אחד, אך אני מאמין שגורלו של ידע הוא להילמד וגורלנו כאדמיים הוא ללמוד והחיים הם ללמידה.

Since I'm back to blogging here, I'm devoting almost all of my posts to C (Chapa) and his extraterrestrial knowledge, and it seems to me that this will continue to be the case, I feel the need to clarify things that may not be clear, certainly to new readers, about the histories, or the ' narratives' represented in the posts.

Basically, there are three "histories" that Chapa-related posts can belong to.
The official history of Chapa
The alternative history of Chapa and the first gang
The 'current' history of Chapa and all related to him on earth

Chapa's official history refers to things that happened to Chapa in 1962-1977, in which he was out of Earth, from his abduction through his studies at the High School of Galactic Wisdom, his participation in cosmic wars until his rare return to Earth. Chapa is the source for the stories and all the things told really happened, at least according to his claim, that I, believe in her. Not everything I told and there are things I did not get permission to tell. I wrote posts of this kind mainly in 2005, today a new post of this kind appeared, and in the coming days two more will appear.

Alternative history – everything that was (maybe) and happened (almost) to Chapa, to the first gang ("smash gang") and to me, in the years 1977-1995, in parallel time, "possible" time of "real" time. None of this happened "really." I did not leave Earth following Chapa, none of the gang did so in "Reality" (except for "the stolen" Stoli). Nor did I meet Chapa's external friends, the "blue", the "interpreter" and others, in everything I wrote about them I relied on Chapa's descriptions and my imagination. Nor have I witnessed the direct rule of galactic darkness on Earth, yes I have seen things that can connect to it and be like it, even without the galactic dimension. Of course I incorporated in the stories information I received from Chapa and used it with his permission, for example things related to communal forms in space, rules related to cosmic warfare, fast flight in space, "stories from the depths of the universe" and more. I wrote most of the posts on alternative history in two series between 2005-2008. In the last year I have added two more posts to end this "saga" for now.

'Current' history tells of my years of acquaintance with Chapa from his arrival in 1977 until his last departure, in 2008, and describes the knowledge he tried to pass on to people on Earth. I started writing these posts in 2008, a few months before Chapa left. The things in these posts some have been styled, or have undergone a necessary blurring of places and characters, but mostly, are things that have happened. I have not told everything yet, I have not been given permission to tell everything. I also touched and I intend to touch further, on the things that happened after Chapa's departure among the people who met him, heard his lectures and were his students. I strive to find a way to validate Chapa's knowledge, in a way that will allow me and others to teach and apply it, and then this will be the opening of a fourth, completely different category. I admit that I have doubts, which have also arisen to Chapa over the years, whether the human race is worthy of this knowledge and whether it is permissible to pass it on to anyone, but I believe that the fate of knowledge is to be learned and our destiny as human beings is to learn and life, it is for learning.

Captives

Releasing captives in war is not a simple thing

This was the role of the members of the Order of the Bright Ray, of which Chapa was one, in the war: rescuing captives, and it was not easy, Chapa said, because in external wars, interstellar, captives of wars have long been not taken except when someone is very hungry. And when that happens, usually pretty quickly the rescuers no longer have much left to do.

For such a case of a captive Chapa had expected when he was called to rescue a captive, "a very important captive" in that yellow asteroid, which he had already passed near earlier on the way to their resting place, at the end of a spaceship day of activity. The clouds of battle seen on it signaled to them that they would have to return there in not long, and Chapa had already prepared himself. But what he saw was a completely different kind of captive. Not that he had not heard of this type of captivity, but it was the first time he had encountered it on the ground. It signaled to him how senior this captive is, so much so that the capturers are willing to risk themselves in returning to the field, to take him "full", inside the webs they put on him, so that he can not move any part of himself, so that it will be very difficult to physically extricate him while remaining until they come back, and also to mark that they are still around, and you better not make trouble for them when they come to pick up this senior, who was vibrating nervously and shaking all the thick webs around him, and to Chapa it looks, with the webs around, like a big diamond-spider, dark blue, almost like the female warrior who accompanied him to the rescue mission, but shining in the center.

Chapa immediately realized that this was not an accidental captivity, if at all it was included in the definition of "captivity." This someone was too important for "chance" to fall on him. For a moment he wondered if it was within the permits of his order, to mess with such ranks. In such things he usually consulted with his guide, who had gone through all the stages with him since the abduction from Earth, but precisely on this day he was in a different sector. And those who called for him, and stood on the cliff above, signaled to him that they would not tolerate a concession from him, and he realized that he was not here to make such considerations. And they know it too, so they called for him. But how can he really cut off the evil, heavy web of webs that closes in on the blue diamond that continues to vibrate nervously, as if not realizing where it is? He knew there was special equipment for this, but it had to be brought from where it was, it's not really close here and at any moment there is a better chance that they, the capturers, will come back, and take him and the blue female warrior next to him as well. This is a dangerous area. He looked at the webs again, and again, and then realized that there was something simpler, that was right in the bag on his back, he had not used it since Earth, how many years had passed? For the first time since, he did not feel foolish for his insistence, at all the stops he has gone through since he was abducted, to stay with the schoolbag with which he was torn from Earth, and continue to take it on his back even to the war grounds. He also thought how idiotic it was that these outsiders, for all their billions of years of seniority, had not yet invented something as simple as scissors. Meanwhile a light cloud began to appear on the asteroid horizon, as if from a greater distance, and Chapa knew it was not a cloud, and he was in a race against time.

The color of it, as it got closer, was black-gray and most disgusting from moment to moment, Chapa knew that not many more moments would pass until it started raining on him and on the female warrior what would make them captives too, he just did not know if they would be captives like the blue creature he tried to rescue, or captives of one of the other types, and he did not want to bet which one. He kept cutting and slicing the webs around the blue like crazy, with the blue female fwarrior running around them making movements which the blast beams sent from it against the cloud could be seen sharp and clear, but it was a sign that the cloud was taking over the little air in the field, and the heat increased and penetrated through the tight safety skin.
He did not know how long her forces would last, but he was happy even in those moments for they both had hands (upper limbs) which none of the others in the field had. The webs had already been cut almost all of them and the vibrating diamond-like blue had already begun to extricate itself from what was left when Chapa felt the cloud touching him, a stinging and sharp touch. He was about to faint.

Then they arrived, the other rescuers, accompanied by a huge line of battle spacecraft that repelled the cloud far, far away. Chapa was tested and found un-captive, as were found the female Blue Warrior and the vibrating Blue, the important one, he extracted, and that was the beginning of two wonderful friendships.

שבויים

שחרור שבויים אינו דבר פשוט.

זה היה תפקידם של חברי מסדר הקרן הבהירה, שחפא היה אחד מהם, במלחמה: חילוץ שבויים, וזה לא היה פשוט, אמר חפא, בגלל שבמלחמות החיצוניות, הבין כוכביות, כבר מזמן לא לוקחים שבויים, אלא כשרעבים מאוד. וכשזה קורה, בדרך כלל די מהר כבר לא נשאר למחלצי השבויים הרבה מה לעשות.

אבל זה לא הדבר היחיד שאיננו פשוט. הדבר השני הוא, שאת השבויים משאירים בשטח, ולפעמים לוקח לך זמן לדעת שזה שבוי, והזמן הזה הוא קריטי. לכן, העבודה העיקרית של חפא וחבריו, הייתה לזהות, כאשר נמצא מישהו בודד בשטח, שהוא אינו שבוי. כי אם הוא שבוי, הוא יציית רק לשובים שלו, אין לו ברירה, ולא משנה כמה רחוק הם נמצאים, כדי לקבל את עצמו בחזרה, מהמקום הרחוק הזה שבו הוא שבוי ואת ההוראות משם הוא ממלא, גם כשגופו נמצא כאן. חבלות רבות ואסונות כבדים נגרמו בגלל שנאספו מהשטח שבויים, בלי לבדוק אם הם שבויים. משתתפים של מלחמות קוסמיות היו בטוחים שאת חבריהם הטובים הם מחלצים, לא יכול להיות שהם שבויים, הם הרי מתנהגים אותו דבר כמו קודם, ולא ממש הייתה כאן מתקפה. ברגע שמזהים שזה שבוי, יש דרכים ידועות איך לשחרר אותו, להחזיר לו את עצמו או ללמד אותו לשרוד באופן עצמאי מעצמו. חפא הוא המומחה בכך.

למקרה כזה של שבוי ציפה חפא כשקראו לו לחלץ שבוי, "שבוי חשוב מאוד" באסטרואיד הצהוב ההוא, שכבר חלפו על פניו קודם בדרך למקום המנוחה שלהם, בתום יממת חללית של פעילות. ענני הקרב שנראו עליו סימנו להם שיצטרכו לחזור לשם בעוד לא הרבה זמן, וחפא כבר הכין את עצמו. אבל מה שהוא ראה היה סוג אחר לגמרי של שבי. לא שהוא לא שמע על הסוג הזה של שבי, אבל זאת הייתה הפעם הראשונה שהוא נתקל בו בשטח. זה סימן לו כמה השבוי הזה הוא בכיר, עד כדי כך שהשובים מוכנים להסתכן בשיבה לשטח, כדי לקחת אותו ב"מלא", בתוך הקורים ששמו עליו, כדי שלא יוכל להזיז שום חלק של עצמו, כדי שיהיה קשה מאד לחלץ אותו פיסית בזמן שנותר עד שיחזרו, וגם כדי לסמן שהם עדיין בסביבה, וכדאי לא לעשות להם בעיות כשיבואו לקחת את הבכיר הזה, שהיה רוטט בעצבנות ומרטיט את כל הקורים העבים שסביבו, ולחפא נראה עם הקורים כמו עכביש-יהלום גדול, בצבע כחול כהה, כמעט כמו של הלוחמת שנלוותה אליו לחילוץ, אבל בוהק במרכז.

חפא הבין מיד שזה לא שבי מקרי, אם זה בכלל בהגדרת "שבי". המישהו הזה היה חשוב מדי מכדי שיד המקרה תיפול עליו. לרגע התלבט אם זה במסגרת ההיתרים של המסדר שלו, להתעסק עם דרגות כאלה. בדברים כאלה בדרך כלל התייעץ עם המדריך שלו, שעבר איתו את כל השלבים מאז החטיפה מכדור הארץ, אבל דווקא ביממה זו היה בגיזרה אחרת. ואלה שקראו לחפא, ועמדו על הצוק שמעל, סימנו לו שהם לא יסבלו ממנו ויתור, והבין שהוא לא כאן כדי לעשות שיקולים כאלה. וגם הם יודעים זאת, לכן קראו לו. אבל איך באמת יבתק את רשת הקורים המרושעת, הכבדה שסוגרת על היהלום הכחול שממשיך לרטוט בעצבנות, כמו לא מבין היכן הוא נמצא? הוא ידע שיש ציוד מיוחד לכך, אך צריך להביא אותו מאיפה שהוא ישנו, זה לא ממש קרוב לכאן ובכל רגע יש יותר סיכוי שהם, השובים, יחזרו, ויקחו גם אותו ואת הלוחמת הכחולה שלצידו. זה איזור מסוכן. הוא הסתכל שוב על הקורים, ושוב, ואז הבין שיש משהו פשוט יותר, שנמצא ממש בתיק שעל הגב שלו, הוא לא השתמש בו מאז כדור הארץ, כמה שנים כבר עברו? בפעם הראשונה מאז, לא הרגיש את עצמו חפא מטופש על ההתעקשות שלו, בכל התחנות שעבר מאז נחטף, להישאר עם ילקוט בית הספר שממנו נתלש, ולהמשיך לקחת אותו על הגב אפילו לשטח. הוא גם חשב כמה שזה אידיוטי שהחיצוניים האלה, על כל מיליארדי שנות הוותק שלהם, לא המציאו עדיין דבר פשוט כמו מספריים. בינתיים התחילה עננה קלילה להופיע באופק האסטרואיד, כמו ממרחק גדול יותר, וחפא ידע שזאת לא עננה, והוא נמצא במירוץ נגד הזמן.

הצבע של זה, ככל שזה התקרב, היה שחור-אפור ומגעיל ביותר מרגע לרגע, חפא ידע שלא עוד הרבה רגעים יעברו עד שזה יתחיל להמטיר עליו ועל הלוחמת את מה שיעשה גם אותם שבויים, רק לא ידע אם יהיו שבויי קורים כמו היצור הכחול שאותו ניסה לחלץ, או שבויים מאחד הסוגים האחרים, לא רצה להמר איזה. הוא המשיך לגזור ולגזור את הקורים מסביב לכחול כמו מטורף, כשמסביבם רצה הלוחמת הכחולה תוך שהיא עושה תנועות שאת אלומות ההדף ששיגרו כנגד העננה ניתן היה לראות חד וברור, אבל זה היה סימן שהעננה הולכת ומשתלטת על האויר המועט שבשטח, וגם החום גבר וחדר דרך העור הצמוד הבטיחותי. הוא לא ידע כמה זמן יספיקו כוחותיה, אבל שמח גם באותם רגעים שלשניהם יש ידיים (גפיים עליונות) מה שלא היה לאף אחד מהאחרים שנמצאו בשטח. הקורים כבר היו חתוכים כמעט כולם והכחול הרוטט דמוי היהלום כבר התחיל לחלץ את עצמו ממה שנשאר כשחפא הרגיש שהם נוגעים בו, נגיעה צורבת וחדה. הוא עמד להתעלף.

ואז הם הגיעו, המחלצים האחרים, מלווים בשורה כבירה של חלליות קרב שהדפו את העננה הרחק הרחק. חפא נבדק ונמצא בלתי שבוי, וכמוהו גם הלוחמת הכחולה והכחול הרוטט, החשוב, שהוא חילץ, וזו הייתה ראשיתן של שתי ידידויות מופלאות.

מילון ההסטוריה האלטרנטיבית: לוחמי הקרן הבהירה

המסדר הגבוה ביותר בבית הספר של התבונה הגלקטית, אשר חפא הוא הראשון מכדור הארץ שהגיע ללמוד בו.
תנאי הקבלה לבית הספר של התבונה הגלקטית הם מאד קשים. למעשה, ההתקבלות לא תלויה ברצונו של המבקש להתקבל, ולרוב, עדיף שלא יביע את רצונו. כוחות שאף אחד לא מבין אותם, הם המשפיעים על ההחלטה מי יתקבל ומי לא, ואמירה ידועה היא שהכוחות לעולם אינם מקבלים את מי שלהוט להתקבל.
וקשים יותר מאלה, אם כי נראים הוגנים יותר, תנאי הקבלה למסדר לוחמי הקרן הבהירה.
חפא התקבל לשניהם, ומלבד היותו הראשון מכדור הארץ שזכה לכך, היה גם הצעיר ביותר ביחס לסולם ההתפתחות ההסטורי האבולוציוני בפלנטה שלו, שהתקבל לשם אי פעם.

לוחמי הקרן הבהירה מאמינים שיש ביקום תבונה שהיתה קיימת ביקום מרגע שנוצר במה שאנו מכנים "המפץ הגדול", עוד בטרם היו בו כוכבים, גלקסיות וחורים שחורים. הם קוראים לתבונה זו התבונה של קרן הבריאה, ולפעמים גם התבונה הראשונה. את התבונה הזאת פגשו תמקט הלוחם הקדום ואנשיו בתוך החור השחור, אליו הושלכו כאשר מרדו באדונים, והמפגש איתה שינה את קורות חייו של המין האדמי ביקום.
תמקט נחשב למייסדו הישיר של מסדר לוחמי הקרן הבהירה.

לוחמי הקרן הבהירה אומרים שהאור שבמרכז הגלקסיה שבוי תמידית בידי החור השחור היוצר אותו בעצם בתהליך בלתי פוסק של ריסוק עולמות, וכך גם התבונה הטובה שמזוהה עם אותו האור, שבויה בדרך כלל על ידי האופל ומקיימת ובונה אותו. לוחמי הקרן הבהירה צריכים תמיד לפעול נקודתית, ובמקום שהם מזהים תבונה גלקטית טובה, לשחרר אותה מתפיסתה של תבונת האופל, וזוהי פעולה שאיננה נגמרת אף פעם.

פורסם במקור ב12/4/06

Dictionary of Alternative History: The Bright Ray Warriors
The highest order in the school of galactic wisdom, of which Chapa is the first from Earth to come to study.
Admission requirements to the school of galactic wisdom are very difficult. In fact, acceptance does not depend on the desire of the applicant to be accepted, and for the most part, it is better for him not to express his desire. Forces that no one understands are what influence the decision of who will be accepted and who will not, and a well-known saying is that the forces never accept those who are eager to be accepted.
And more difficult than these, though seeming fairer, are the conditions of admission to the Order of Bright Ray Warriors.
Chapa was accepted for both, and besides being the first of the Earth that won it, he was also the youngest, relative to the evolutionary historical evolutionary ladder on his planet, ever accepted there.

The warriors of the Bright Ray believe that there is wisdom in the universe that existed in the universe from the moment it was created in what we call the "Big Bang", even before it had stars, galaxies and black holes. They call this wisdom the wisdom of the ray of creation, and sometimes also the first reason. This wisdom was met by the ancient warrior and his people inside the black hole, to which they were thrown when they rebelled against the masters, and the encounter with it changed the resume of the human race in the universe.
Tamkat is considered the direct founder of the Order of the Bright Ray Warriors.

The Warriors of the Bright Ray say that the light at the center of the galaxy is constantly captured by the black hole that actually creates it in a relentless process of crushing worlds, and so is the good intellect identified with that light, usually captured by darkness and sustaining and building it. The warriors of the bright ray should always act spot-on, and where recognizing good galactic intelligence, free it from the perception of the intelligence of darkness, and this is an action that never ends.