מלחמת הניצוצות-המהויות

מציאות היא סך הדברים הקורים.

הגיון הוא זוית מסויימת של תפיסתה.

אם אני מכריז מלחמה על מציאות בגלל היותה נשלטת על ידי הגיון מסויים שעויין לי, אין זה אומר שאני בורח ממנה. אני שואף לבטל את ההגיון השולט בה, וזו ההתמודדות שלי.

ההגיון הזה לא נלחם ב'אידיאולוגיה שלי' או משהו כזה, הוא נלחם בהוויה שלי.

הוא רוצה אותי מת או קטן. הוא סותר לא איזה רעיון שלי, או איזה 'חזיון'. הוא סותר אותי.

כי ההוויה שלי מייצגת מציאות קוסמית נרחבת יותר, שאותה ההגיון הזה לא יכול לתפוס. והוא אינו יכול לסבול קיום של דבר מה מחוץ למה שהוא יכול לתפוס.

ומאותה מציאות שאני מייצג, פוחדים כל אלה הנסמכים על הקיר שבונה עבורם אותו הגיון שנלחם בי, שרוצה לאיין אותי. אני לא מאיים, מה שאני מייצג מאיים עליהם. כי אם הקיר שמגן עליהם הוא לא הכל, לא כל המציאות, אז גם הם כלום.

אני וההגיון הזה מבינים היטב זה את זה. שנינו שואפי קיום, אך עיר זו אינה גדולה מספיק בשביל שנינו.

וכל ניצוץ של הקיום – כמוהו כמוחלט. המכיר בניצוץ, ברסיס – מכיר בכל.

ומלחמה זו תסתיים בהיעלמו של אחד משנינו, או שלא תסתיים לעולם.

האנשים אשר אהבתי

אֲנִי בְּתוֹךְ בֵּיתִי, בָּאָרֶץ הַקְטָנָה
עֲצֵי זֵיתִים הִבִּיטוּ בַּחַלּוֹן כָּל הַשָּׁנָה
וְכָל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אָהַבְתִּי
עַד שֶׁאַרְצִי הָיְתָה פִּתְאוֹם מְדִינָה
הָלַכְתִּי לְמָקוֹם אַחֵר
חָשַׁבְתִּי שֶׁאוּלַי
אֶמְצָא מָקוֹם שֶׁהַמַּשָּׂא שׁוּב לֹא יַכְבִּיד עָלַי
שֶׁאִם אֶרְצֶה אֶמְצָא לִי דֶּרֶך
אַךְ כָּל הַמְּקוֹמוֹת דּוֹמִים הֵם אֱלֹהַי
רָצִיתִי קְצָת שֶׁקֶט
לֹא לְהָרַע לְאִישׁ
וּכְפִי שֶׁכָּל אֶחָד יוּכַל לָגֶשֶׁת
רַק רֵיחַ אֲדָמָה אַחֲרֵי הַגֶּשֶׁם
רֵיחַ אֲדָמָה אַחֲרֵי הַגֶּשֶׁם

מָצָאתִי אִי קָטַן
מַמָּשׁ בְּלֵב הַיָּם
שֶׁלֹּא דָּרְכָה בּוֹ רֶגֶל
וְגַם לֹא נִשְׁפַּךְ בּוֹ דָּם
וְהַכָּחוֹל נִתָּךְ מִן הַשָּׁמַיִם
בִּמְעָרָה עַל צוּק הָיִיתִי אָז נִרְדָּם

רָצִיתִי קְצָת שֶׁקֶט…

כָּךְ הַיָּמִים עָבְרוּ
הַשֶּׁמֶשׁ לִי כְּגָג
וְיוֹם אֶחָד מֵעַל לְאִי
הֵלִיקוֹפְּטֵר חַג
נוֹפַפְתִּי בְּיָדִי לְמַטָּה מִן הַחוֹף
אַךְ אִישׁ כִּוֵּן רוֹבֵהוּ וְשָׁאַאַאַאַאַאַג!!!

וּבְעֵת שֶׁשַּׁטְתִּי בְּנַחֲלֵי דַּמִּי
אֵל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר מִמְּנוּ לֹא שָׁבִים
שָׁאַלְתִּי, שָׁאַלְתִּי רַק: מַדּוּעַ, מַדּוּעַ

אֲנַחְנוּ שׂוֹנְאִים אוֹתְךָ
אֲנַחְנוּ שׂוֹנְאִים אוֹתְךָ
אֲנַחְנוּ שׂוֹנְאִים אוֹתְךָ
אֲנַחְנוּ, אֲנַחְנוּ שׂוֹנְאִים אוֹתְךָ

אָח, אֲנַחְנוּ, אֲנַחְנוּ שׂוֹנְאִים אוֹתְךָ
אֲנַחְנוּ, אֲנַחְנוּ שׂוֹנְאִים אוֹתְךָ, שׂוֹנְאִיייייייייים
אֲנַחְנוּ שׂוֹנְאִים אוֹתְךָ אֲנַחְנוּ שׂוֹנְאִים אוֹתְךָ אֲנַחְנוּ שׂוֹנְאִים אוֹתְךָ

אנַחְנוּ שׂוֹנְאִים, שׂוֹנְאִים שׂוֹנְאִים אוֹתְךָ

מלים: שמרית אור לחן: מישה סגל.

%d בלוגרים אהבו את זה: