החודש שאחרי

מה שהורגש לי כמו לילה אחד, היה חודש שלם של כדור הארץ.
השמועה שהמותווים עשו הסכם שלום עם השלטונות הגלקטיים הגיעה תוך שעות מעטות מאד לכל המקומות, ועוד בטרם עלה השחר ירדו כל אנשי המשמרות בארץ למחתרת, וכבר בבוקר צעדו מצעדי מותווים אל תוך הערים הגדולות ותפסו את בנייני הממשל האדמיים ואת בסיסי המשמרות. ארבעת האנשים שהסתבר שהם היו ההוגים והמפעילים הראשיים של ההתוויה שלחו יד בנפשם עוד לפני שהגיע מצעד המותווים לבונקר בו התחבאו. שניים מהם התאבדו ביחד עם בנות זוגם. תורים שהגיעו לאורך של רחובות שלמים ניצפו ליד מקומות שבהם התבצע קיעקוע של 21 על המצח. בדיוק כמו שניבא השליח. בראש התורים עמדו אנשי הסיירות והמשמרות לשעבר, אלה שהיו פעם בראש רדיפת המותווים. גם הרבה סלבריטאים היו שם, ביניהם שדרן טלויזיה ותיק מן הערוץ הראשון.
ממשלת מותווים קמה בירושלים, ואגב, זה היה בדיוק ביום ירושלים של אותה שנה, שנחגג הפעם במצעד מותווים שהראשונים בהם שהגיעו לעיר יצאו מן הכפרים הסמוכים בהם הוחזקו לאחר שהפלשתינים שהיו שם קודם נעלמו, במהלך שנות המלחמה.
מכיוון שרעיון ההתוויה הישראלי הועתק גם במדינות האחרות, בכל העולם צעדו מותווים, רודפיהם ירדו למחתרת, התאבדו או התוו גם הם את עצמם, וממשלות מותווים קמו, והעמידו למשפט כל מי שהיה שותף בתכניות ההתוויה.

אולם לאחר שלושה שבועות, התחיל השלטון הגלקטי לשנות את טעמו ולחזור בו מרוב הבטחותיו למותווים. בדיוק כמו שחשבתי שיקרה. המַתווים הרגישו בכך ראשונים, ושוב החלו לתקוף את המותווים, אלא שהפעם היו למותווים נשק ושליטה על הרבה מקומות אסטרטגיים, ובמלחמת האזרחים שפרצה היו הכוחות שקולים, לפחות עד שהמותווים התחילו להתפלג למותווים שמאל שתמכו באופן כללי בשיתוף שרידי הפלשתינים והעובדים הזרים שבארץ במאבק ובאחוות מותווים עולמית, ולמותווים ימין שרבים מהם הצטרפו ל"רחפות השם" החסידיות ותמכו בהסכם פשרה ושיתוף פעולה עם המַתווים ועם ממשלתם הימנית, שקמה מחדש אחרי שכבשו את בנייני הממשלה בירושלים, בסיוע בוגדים ממותווי הימין בעיר.

כל זה, וכל מה שקרה אחר כך, נודע לי רק אחרי שנים, כאשר כוחותינו נחתו מחדש בעולם כדי לשחרר את הארץ.

אבל כאשר פגשתי בחלל את סטולי הגנוב ואת המתורגמן שבאו לחלץ אותי, עדיין לא היינו חזקים מספיק מול שלטון האופל הגלקטי, למרות שלפי מה שחברי דיווחו, התחזקנו לא מעט.
הם נתנו לי אחיזה של חרב אותה תרגלתי יחד עם תרגולים נוספים שלא תרגלתי מאז ימי המשולש הסגול, כדי לחזור לכושר ולהיזכר, תוך כדי שאנחנו עושים את דרכנו אל מקום המפגש שקבע חפא.

על הגבול, שוב

סירות הדייגים יוצאות אל מי הערב
אל עבר גבול ספרד הן מבריחות עוד נשק
רוח פורעת את הגלים
ירח רפאים שט בין עננים
את הרובים מכסיף בצבע
על הגבול.
על הקיר שלי צבעי מפה רצים
רוחות מאפריקה מדברות על שינויים באים
הלפידים שנישאים בלילות
היד שמדליקה אור בחוות
את המילה הפיצו למחכים בגבול.
בכפר שבו גדלתי כלום לא נראה אותו דבר
אך מיום ליום השינויים עוד לא גלויים.
אף אחד לא שם לב למדים המתגנבים.
על חלוני הקיש הגשם מאוחר בלילה
חדר חשוך חציתי ולאור מנורת הלילה
אולי ברחוב, בירידה
ראיתי את רוחות המאה
אומרות הן לנו שכולנו על הגבול.
באי שבו גדלתי,
כלום לא נראה אותו דבר
זה רק עקבות שנשארו
צדפה ריקה
אך מוזרות באוויר מורגשת חזקה.
סירות הדייגים יוצאות אל מי הערב
אל עבר גבול ספרד הן מבריחות עוד נשק
רוח פורעת את הגלים
ירח מת בין עננים
את צבע הרובים מכסיף הוא
על הגבול
על הגבול

נכון, כבר תרגמתי פעם את השיר הזה, שחובר ע"י המשורר האלמותי וגם האלמוני unknown, ובוצע ע"י אל סטיוארט.
אבל לכבוד זה שבדיוק לפני 28 שנה זה היה בראש מצעד המחץ,
לכבוד הגולש/ת מגרמניה שהגיע אלי בגוגל דרך השיר הזה
ואולי מפני שזה שוב נשמע איכשהו אקטואלי, אבל זה כנראה נכון תמיד, אני מביא את זה שוב עם שינויים שקצת יותר יתאים למשקל (לא הצלחתי לוותר על 'ירח רפאים שט בין עננים'. ירח מת? לא נשמע טוב. פעם תרגמתי כך ופעם כך. תחליטו אתם).
שיהיה לכם אחלה יום.

מילון ההסטוריה האלטרנטיבית: מותווים

לאחר השתלטות האופל הגלקטי ושובם של ממשלות וצבאות העולם הישן, הונהגו בישראל, לקראת הבחירות, כרטיסי זהות מגנטיים, במקום תעודות הזהות הישנות. כרטיסים אלה מקנים גם את הזכות לחשבון בנק ולמעשה הם תנאי לכל זכות אזרח בסיסית.
לא כל אחד קיבל את הכרטיס. לכל אלה שהתייצבו כדי לקבלו, נערכו מבחני התאמה על פי קריטריונים בריאותיים, כלכליים ועל פי נאמנות למדינה וכשירות למלחמה. אלה שנמצאו בלתי מתאימים הותוו – על מצחם נחרטו המספרים 21 או 24, והם הורשו לגור רק בערים מסויימות, שכולן נמצאות מחוץ ל'מדינת תל אביב החופשית', 'מדינת ירושלים' ו'מדינת בית אל' בהן גרים האזרחים בעלי הכרטיס ובעלי הזכויות. סיירות/משמרות התוויה קמו כדי ללכוד את כל מי שלא התייצב למבחני ההתאמה ולהתוות אותו בכוח. השיטה הועתקה גם במקומות אחרים בעולם.
חומות הוקמו סביב ערי המותווים שחוייבו להשתתף בבנייתן ולגור במחנות אוהלים שנבנו במיוחד בסמוך אליהן, עד שבאה ההתקוממות.
השליח שבא מטעם השלטונות הגלקטיים להציע הסכם שלום, טען שרעיון ההתוויה הוא רעיון של ממשלות האדם, לעומתו אחרים מאמינים שהשלטונות הגלקטיים הם שהורו לממשלות האדם הכפופות להם לבודד מן החברה את בני האדם שעלולים להצמיח מרד כנגדם ואת החלשים, על מנת לסכסך את רוח האדם בכדור הארץ עם עצמה.

מילון ההסטוריה האלטרנטיבית: ערפילי העבר

"ערפילֵי העבר" הוא כינויה בשפה הגלקטית הנפוצה של הערפילית שמכונה בכדור הארץ "ערפילית ראש הסוס", הנמצאת במרחק 1600 שנות אור מכאן.



באחד מהכוכבים שבקצה העליון של הערפילית, נמצאת תחנת שידור מחתרתית המשדרת בטלפתיה מהירה הדהודים ומוסיקה בין כוכבית אל העולמות שנמצאים עדיין תחת שלטון קואליציית האופל, ובהם כדור הארץ ומערכת השמש. אנחנו מגיעים אליה בפוסט הזה.

ערפילי העבר

החלל היה אטום וסמיך, בקושי נראו דרכו כוכבים.
התברר לי שאנחנו טסים בתוך ענן אבק קוסמי, והוא הלך ונעשה סמיך, דרך המסך שהראה את כל מה שנמצא בחוץ.

המתורגמן הסביר שעדיין לא יצאנו מהשטח העויין, והדרך הטובה ביותר להסוות אותנו היא להיכנס אל תוך עומק האבק. המתורגמן היה טייס מנוסה, אך ידעתי שבשלב כלשהוא נצטרך למצוא מקפצות חלל, ותהיתי אם יש סיכוי שמישהו החביא מקפצות כאלה בתוך האבק.
כמו כתשובה, התחילו להגיע צלילים מאי שם. לא שמעתי אותם באוזניים. גם אי אפשר להגיד שחשתי אותם בגוף. מין ידע חיצוני היה לי, שהם ישנם. הם היו נעימים מאד, למרות שהם דמו די מעט לאיזה שהם צלילים שפעם שמעתי. היה בהם משהו שהרגשתי שהוא סוחף, לא אותי, אלא את אותו משהו שששמע אותם בפעם הראשונה, אבל הוא קשור אלי. לא בחללית, אבל גם לא מחוץ לה. אי אפשר היה לקבוע איפה הדבר הזה נמצא.
אחר כך הצלילים הגיעו גם אל הגוף המוכר שלי, ועטפו אותו בהרגשה נעימה. השתדלתי לא להירדם. פתאום החללית נדחפה קדימה.
ושוב היינו בתוך חלל מלא כוכבים, ממול ראינו את קצהו של ענן האבק, מוקף אור שהזכיר דמדומי ערב.



הצלילים המשיכו להישמע, הם היו רבים יותר, והבנתי שאנחנו נמצאים קרוב מאד לתחנת ממסר קוסמית של צלילים כאלה.
התברר לי שאכן כך, ושהצלילים הם סוג של מוסיקה, המשודרת על ידי משהו שהוא כמו תחנת שידור מחתרתית, הממוקמת באיזור חופשי משליטת קואליציית האופל, ומשדרת הדהודים של מרד אל העולמות הנמצאים עדיין תחת שליטת האופל.
לתחנה הזאת היה גם שם, משהו שתרגומו הוא בערך "ערפילי העבר". זה השם שבו קוראים כאן לענני האבק דרכם עברנו, במרחק 1600 שנות אור מכדור הארץ, בו הם מוכרים תחת השם "ערפילית ראש הסוס".

הפקודה לשכוח

נסענו בחללית קטנה, עגולה כמו כפתור בצבע אפור. המתורגמן נהג בה דרך שדות הסוואה שאיתר בחלל. עדיין לא יצאנו מתחום שלטונו של הרוע הגלקטי וסיירותיו עדיין חיפשו אותנו. החלל בחוץ היה כהה וקודר מאד, נראו בו ערפיליות אפלות וכמעט שלא ראיתי כוכבים.

סטולי הגנוב סיפר שרבים מהחבר'ה כבר הגיעו למקום המפגש, לא כולם. חלק עדיין נמצאים על כדור הארץ, ביניהם הצבי, שנמצא בכל השנים האלה בירושלים, כלומר מדינת ירושלים . הוא אגב היחיד שנשאר בישראל. הרוב הצליחו לעזוב את ישראל כבר בימים הראשונים. חלק הצליחו, כמו סטולי, לעזוב את כדור הארץ בכוחות עצמם. לכולם זה לקח ימים רבים. אחרי שיביא אותי למקום המפגש, יצטרך סטולי הגנוב לחדור למערכת השמש כדי ליצור איתם קשר. מערכת השמש עדיין מוקפת בטבעת חזקה של אופל, למרות שבעלי בריתינו בפדרציה הפציצו אותה והצליחו לפגוע בה פגיעות מדוייקות, שאחת מהן הפילה את בניין הנציבות בתל אביב. המתורגמן הראה לנו את מפות הקרב, היה קצת קשה לי להבין.
היה לנו הרבה זמן לאימונים באחיזת החרב החדשה שקיבלתי ובריענון הזכרון בתרגילי המשולש הסגול שרבים מהם הצלחתי לעשות במשך השנים האחרונות, אחרים שכחתי.

דיברנו לפעמים על הפרידה של כולנו אז, בחוף הכנרת, והייתי חייב לשאול את סטולי הגנוב את השאלה שלא פעם הטרידה אותי כל השנים האלה, למה היינו צריכים להיפרד זה מזה בצורה טוטאלית כל כך, להיזרק כך לבד בעולם. היו זמנים שהוראתו של חפא נראתה לי פשוט אכזרית, שהרי למדנו לוחמה לפני כן ויכולנו כקבוצה להלחם בפולשים.
סטולי אמר שכולם שאלו את השאלה הזאת, ולדעתו, חפא חשב שלמרות כל מה שלמדנו ולמרות כל האימונים שעשינו במפגשי המשולש הסגול, לא נהיה כשירים להתמודד מול הכוחות הגלקטיים כשהם נפלו בכל כובדם על כדור הארץ. בחירתו להורות לנו להיפרד פרידה טוטאלית היתה כדי שכאשר נשוב וניפגש, יתנו לנו נסיונות החיים שנצבור בשנים האלה חגורה של כוח אשר תעזור לנו לעמוד גם מול רבים ועצומים מאיתנו, ואת זה לא היה לנו קודם. לו נחשפנו בפניהם אז, הם היו גומרים אותנו. היינו אז בסך הכל לוחמים של נייר, שנהנו מכוח שהואצל להם מאחרים, ולא היו צריכים לעמוד בהתנסות של הגנה עליו.
הייתי צריך להודות, לאור מה שראיתי במשך השנים, שהוא די צודק.
האם כעת יש בנו די עוצמה אישית כדי לעמוד מול הכוחות הגלקטיים, האם הפכנו להיות לוחמים אמיתיים?

"הפקודה לשכוח היתה כה חמורה, עד שכולם נפרדו זה מעל זה. הם לא זכרו מי הם. כוונתו של הנשר היה לכך שאם יוכלו אי–פעם לשוב ולזכור את עצמם, הם ימצאו את המכלול של עצמם, ורק אז יעמדו בהם הכוח והסבלנות הנחוצים על–מנת לחפש ולמצוא את מסעם הסופי ולהתייצב למולו." (קרלוס קסטנדה, מתנת הנשר)

אחרי ההיפרדות

בדרך למקום המפגש שקבע חפא סיפר לי סטולי הגנוב על הדברים שקרו לו ולאחרים, לאחר שחפא הודיע לנו שכוחות האופל משתלטים על כדור הארץ, ואנחנו צריכים להתפזר ולהיעלם.
כיוון שכולנו הגענו לצריף בחוף הכנרת באמצעות חטאפות נייחות, כפי שהיינו רגילים כל השנים האלה, לאף אחד לא היתה מכונית או כלי רכב. מחולל החטאפה שבתוך הצריף גם לא פעל יותר. כולם היו צריכים לרוץ, וחפא עמד והקפיד שכל אחד ירוץ לכיוון אחר, לבד. לאף אחד הוא לא הרשה לרוץ עם מישהו אחר. וכולם, כמוני, היו המומים ומבוהלים מכדי להתווכח איתו. סטולי נשאר אחרון עם חפא, ועליו הטיל חפא להיות זה שיישאר באזור, וגם זה שיאסוף את כל האחרים בהגיע היום, אם לא יגיעו לבדם למקום המפגש. חפא הראה לסטולי הגנוב את מקום המחבוא שיימצא בו, בדיוק מאחורי הצריף, בין גדר לבין ערימת מחצלאות. כשסובב סטולי הגנוב לרגע את ראשו, חפא כבר לא היה שם. החושך השתרר פתאום, ומאחורי מחבואו שמע סטולי את קולותיהם של יצורי השלטון החדש שנחתו במיוחד כאן, כדי לחפש אחרינו. הוא שמע אותם משחיתים את כל הציוד שבצריף, אחר כך עשו אותו מפקדה שלהם.
אני הייתי כל אותן שעות בריצה צפונה צפונה, בין מטרי גשם כבדים ורוחות, עד שאיזה מכונית עצרה לי ואחר כך התעלפתי, והתעוררתי קודח מחום בבית שנמצא בכפר ערבי.
סטולי הגנוב לא זז ימים שלמים ממחבואו, משם עקב אחרי התנהלות אנשי השלטון הגלקטי שהפכו את המקום לבסיס הנחיתה המרכזי בצפון. הוא למד לזהות את סוגי היצורים המשרתים בשלטון הישיר (להבדיל מסוכני המשנה האדמיים), את סוגי החלליות והנשק שבו הם משתמשים. הוא למד גם על רשת התקשורת בה הם משתמשים, וכך ידע על מה שקורה ביקום, על המלחמה המתנהלת בפדרציה. אני, וכמוני רוב החבורה, הייתי מנותק אז מכל קשר לעולם וגרתי ברחוב הרקפת 12.
חיפושיהם של הפולשים לא העלו דבר, חפא היטיב ללמד את כולנו להסתתר. בשלב מסויים החליטו לצמצם את הנוכחות הישירה שלהם בכדור הארץ ולהתרכז בתחנות חלל המקיפות את מערכת השמש. הם התחילו לפנות את חלליותיהם מחוף הכנרת, וכשהמריאה החללית האחרונה עלה אליה סטולי הגנוב כנוסע סמוי.
לדעתו של סטולי הגנוב, נתנו הם לסוכני המשנה האדמיים את ההוראה להתוות, ובכך להבטיח לבודד מן החברה האנושית את האנשים שעשויים להיות דומים לנו ולהמריד את החברה האנושית הכבושה.