סְטוֹלפֵּן

גנבתי עט ממשרד
של חברת כח אדם
כח הדם.
עט שלא תחסר להם הרבה
לבוסית (שרמוטה כי תמלוך), לשפחותיה המפוחדות
ברחוב מחיה העברית
בבואן להמשיך במיונים
במעבדה לשיבוט המונים.

אחר כך נכנסתי לקפה
ושאל אותי שומר אתיופי אם נשק יש לי
הראיתי לו את הבוק בו אני כותב (עוד אין לי לפטופ)
ואת העט אשר גנבתי
לפחות אולי בעט הזאת
תועיל חברת כוח האדם לציבור
בטיוטות אשר אכתוב.
אין לי נשק מלבד אלה.

מה כוח העט, מה כוח המחברת
מול כל אלה
הבונים עלינו את החומה
מדי יום ביומו
עושים עלינו את ההשכמה
נראית חסרת טעם מדי בוקר בבוקרו.

מלחמת העולמות (או: אחד כנגד מיליון)

אני לא יכול שלא להתרגש מזה ש"מלחמת העולמות" יוצא עכשיו בתור סרט.
בפעם הקודמת זה היה על תקליט (היה דבר כזה, לפני הדיסקים) עם קולו של ריצ'רד ברטון המנוח ועם מוסיקה של ג'ף ויין שצבעו חלק מנעורי בצבע מיוחד. המוסיקה, שגם המצאתי לה ריקודים, צבעה חזק גם את מצעד המחץ כפי שאפשר לראות במצעד השנתי של 1979 ששלושה משירי התקליט הגיעו בו למקומות הראשונים ובסטטיסטיקות. הטבלה איננה משקרת.

"No-one would have believed, in the last years of the nineteenth century, that human affairs were being watched from the timeless worlds of space. No-one could have dreamed that we were being scrutinized, as someone with a microscope studies creatures that swarm and multiply in a of water. Few men even considered the possibility of life on other planets. And yet, across the gulf of space, minds immeasurably superior to ours regarded this earth with envious eyes; and slowly, and surely, they drew their plans against us."

ואז, תרועת הפתיחה, והמנגינה, ומשפט המחץ:
"The Chances of Anything Coming From Mars
Are a 1000000 to One" He said
The Chances of Anything Coming From Mars
Are a 1000000 to One
But Still They Come"
עוד לא ראיתי את הסרט, אומרים שהוא לא משהו, וספק אם שפילברג יעשה לי את אותם ריגושים שהתקליט עשה לי.
אני, אגב, כמו אחרים ב"חבורת המחץ", הזדהיתי באיזה מקום עם המאדימים (הבנתי שששפילברג ויתר לגמרי על ציון מוצאם של החייזרים). הרגשנו אז, שהעולם זקוק לאיזה הלם מבריא, לאיזה שינוי, ואני לפחות מצאתי לנכון צורך להגן על החייזרים ולהציג את הדברים מנקודת מבטם, שהרי התיאורים שלהם כמפלצות נכתבו מנקודת מבט תעמולתית ולא אובייקטיבית של בני כדור הארץ… כתבתי אפילו סיפור שמציג את הצד שלהם שנקרא "לו היתה ב1904 (שנת המלחמה בספר המקורי של ה.ג'. וולס) מלחמת עולמות".
אולי גם היום מישהו צריך לכתוב את הדברים מנקודת מבטם של החייזרים, וקצת חבל לי ששפילברג שעשה בזמנו את הסרטים המציגים חייזרים בצורה כה ידידותית: "מפגשים מהסוג השלישי" ו"אי.טי" הצטרף לגלי הפוביה הרפובליקנית השוטפים לאחרונה את העולם מפני הזר והשונה, שאפילו לא חשוב מאיפה הוא בא, אותה פוביה שבשמה דקרו בשבוע שעבר במצעד הגאווה, שבשמה רצחו השבוע מאבטחים "תמהוני" אחד בתחנת ארלוזורוב, ועוד היד נטויה.

והרגשנו, כמו בשיר הפתיחה, שאנחנו גם כן האחד כנגד המיליון. שהסטטיסטיקה היא נגדינו, אנחנו יצורים נכחדים בעולם הזה.
ובכל זאת, כנגד כל הסטטיסטיקה, אנחנו כאן ואנחנו קיימים.
וכך, אני לפחות, מרגיש גם כיום.

*

חוֹלֵף בַּדְּרָכִים
בְּדִמְדּוּמֵי זִכָּרוֹן שֶׁל אֲחֵרִים
מַפְצִיעַ.
מִתְבַּצֵּר בְּחַיִּים מִשֶּׁלִּי
שֶׁאַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ.
חַי בָּעוֹלָם וְנִמְצָא בּוֹ זְמַנִּית
בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת רְחוֹקִים.
צוֹעֵד לְמֶרְחַקִּים אֲרֻכִּים
צְעָדַי לֹא נִרְאִים לֹא נוֹגְעִים
מַשְׁאִירִים עִקְּבָהּ קַלָּה
עַל פְּנֵי חֹל הָעוֹלָם.

בַּמֶּרְחָב, מִסָּבִיב, מַקְהֵלַת הִדְהוּדִים
אַחֲרַי הֵם חוֹזְרִים תְּרוּעַת מַחַץ
אַךְ הַשִּׁיר לֹא נִשְׁמַע.
כְּמוֹ אָקוֹרְד שֶׁל הַבְטָחָה
לְעוֹלָם לֹא נִגְמַר
כִּי לֹא הִתְחִיל עֲדַיִן .

הstation הלונדוני

הפיגועים בלונדון הזכירו לי שכבר כתבתי על לונדון פעם, בהסטוריה האלטרנטיבית. גם שם זה נגמר לא נעים, ודי אקטואלי.

"לאט לאט נעלמו ה"דודים הטובים", כך קראנו לאלה ששיתפו איתנו פעולה, מן השטח, והאווירה הלא נעימה שהתחילה כבר בערך מאז דצמבר 1978, וחשתי בה בכל פעם שיצאתי אל מחוץ למתחם, הלכה וקיבלה משמעות מאיימת. כבר לא היה מה לדבר על לצאת לרחובות אפילו עם שכפ"ץ כפול. מזל שהיו לנו מעבר המסכים והחטאפה איתם יכולנו בכל רגע לעבור בין בית לבית בלי לצאת החוצה, ורוב הזמן היינו אצל החבר'ה שבstation הלונדוני. כשהחמיר המצב חפא המליץ שנהיה כולנו בסיני, שם זה המקום הכי בטוח. ואכן, בספטמבר כשבאנו כולנו לשם לחגוג שנתיים להיותו של חפא בפלנטה, הותקף הstation הלונדוני ע"י להביורים ונשרף כולו.

חפא היה צריך להחליט בקרוב מאד על נקיטת פעולה."

כוכב השביט

סיפורו של חפא היה יכול מן הסתם לקרות גם למישהו אחר.
למרות שאני לא מאמין שזה היה יכול לקרות לכל אחד.
ביום מן הימים, אי אלו ישויות אי שם בחלל, שהן קצת יותר מפותחות מבני האדם, מצאו צורך לחקור, לאיזשהו עניין מדעי, מה שקורה אצל בני האדם בכדור הארץ.
ביום שבו נתלש חפא הוא היה בבית הספר שבו למד, עם חבר וחברה. זה היה אחרי שעות הסגירה של בית הספר, והם נשארו שם לבדם, היה להם איזה עניין לפתור.
כוכב שביט התקרב באותה תקופה לכדור הארץ.
הלילה ירד מוקדם לפתע, וגשמים עזים ניתכו. אבל אף אחד לא קישר את העניין לכוכב השביט, שהיה די קטן ונראה די בקושי בשמים. גם הידיעות על כך בעיתונות באותה תקופה היו די קטנות.
אלא שבליבת השביט היה מגנט חזק, והוא כוון, למעשה, על ידי אותן ישויות מפותחות, המסוגלות להניע שביטים ואסטרואידים בבקרה מונחית. באמצעות ליבת השביט המגנטית, הם ביקשו לשאוב מכדור הארץ כמה "גורי אדם" אקראיים, דהיינו ילדים.
מישהו צילם את חפא וחבריו ואולי גם גרם להם להימצא לבדם בבית הספר הריק.
חפא חשב שהוא זה שיזם את ההישארות שלהם בבית הספר בשעות שאחרי הסגירה, ושנים רבות לקח את העניין על אחריותו.
חפא היה ילד שאהב לרכב על אופניים, וחלם שכשהוא יהיה גדול הוא יציל אנשים.
המגנט של השביט תלש אותו ואת שני חבריו: הנערה שהוא היה מאוהב בה אז, וחברו הטוב מילדות, על הבניין שבו הם נמצאו ושימש להם ככיס אויר בשעה שהם נחתו על ליבת השביט, ושם הם חיו זמן רב עד שהשביט חלף דרך מנהרות של ביטול היקום והביא אותם לכוכב לכת אחר.
חפא התחבר בסופו של דבר אל הישויות שתלשו אותו וזכה ללמוד בבתי הספר הגבוהים שלהם, שם גם קיבל את השם שבו אנחנו מכנים אותו. הוא הרי לא נולד חפא.
את ידידיו, שהרגיש אחריות לגורלם, שלח בחזרה לכדור הארץ.
תמיד שאלתי את עצמי אם ניסה אי פעם לפגוש אותם שוב.

עוד על ביטול היקום והחזרתו

בחלליות הנוסעות כיום, כבר מותקנת מערכת אוטומטית המבטלת את היקום ומחזירה אותו, כשנדרש לעבור את מחסום מהירות האור והמהירויות האחרות.
ולמרות זאת, חייב כל תלמיד בבתי הספר של התבונה הגלקטית להוכיח, כחלק מהמסע המסכם שבו הוא נבחן בכל מה שהוא למד, שהוא יודע לבטל את היקום וגם להחזיר אותו, לבד, ובלי כל מכשיר, ולהשתגר בדרך זו אל מרחקים ואל יעדים.
והוא צריך לעשות זאת מספר רב של פעמים, בהן אסור לו להימצא על יד חללית או ליד אחד מהאביזרים האוטומטיים שעוזרים לחללית לבטל את היקום ולהחזירו. אסור לו גם להתחבר טלפתית אל תחנות הקפיצה השונות הנמצאות בחלל.

"תנאי הקבלה ללבתי הספר של התבונה הגלקטית הם מאד קשים. למעשה, ההתקבלות לא תלויה ברצונו של המבקש להתקבל, ולרוב, עדיף שלא יביע את רצונו. כוחות שאף אחד לא מבין אותם מלבד איזו מועצה עליונה נסתרת, הם המשפיעים על ההחלטה מי יתקבל ומי לא, ואמירה ידועה היא שהכוחות לעולם אינם מקבלים את מי שלהוט להתקבל.
וקשים יותר מאלה, אם כי נראים הוגנים יותר, תנאי הקבלה למסדר לוחמי הקרן הבהירה.

חפא התקבל לשניהם, והיה לצעיר ביותר בסולם ההתפתחות ההסטורי האבולוציוני, שהתקבל לשם אי פעם."
(כאן זה נכתב לראשונה).

וכמו שכתבתי כאן, לעמידה בכל המבחנים יש מחיר ששמו הִשתַנוּת (לינדיגרא). חפא, בתור מי שעמד בהם, לא יוכל אף פעם להיות ב100% במימד האנושי שבו הוא חי פעם, לפני שנתלש.

More on the elimination and return of the universe

In today's spacecraft, an automatic system is already installed which Eliminate the universe and returns it, when required to cross the light speed barrier and other speeds.
And yet, every student in the schools of galactic wisdim must prove, as part of the concluding journey in which he is examined in all that he has learned, that he knows how to hide the universe and also return it, alone, and without any instrument, and to be lunched this way to distances and destinations.
And he has to do this numerous times, during which he must not be near a spaceship or near one of the automatic accessories that help the spacecraft eliminate the universe and return it. He is also not allowed to telepathically connect to the various jumping stations in space.

"Admission requirements for Galactic Wisdom Schools are very difficult. In fact, admission does not depend on the applicant's desire to be accepted, and for the most part, it is better that he does not express his will, And a well-known saying is that the forces never accept those who are eager to be accepted.
And more severe than these, though seeming fairer, are the conditions of admission to the Order of Brihght Ray Warriors.

Chapa was accepted to both, and was the youngest on his evolutionary historical development ladder ever to be accepted there."

And as I wrote, passing all the tests has a price called self changing (Lindigra). Chapa, as the one who passed it all, could never be 100% in the human dimension in which he once lived, before being torn from Earth.

 

איך מבטלים את היקום ומחזירים? (פוסט ה–80)

איך נוסעים מהר יותר מן האור?
חפא ענה לי על זה תשובה פשוטה: "מבטלים את היקום".

אבל איך מבטלים את היקום?

זו השאלה המסובכת, שאלת השאלות, שהספריה הקוסמית של ההסטוריה האלטרנטיבית מלאה בתשובות ובסיפורים, המציינים ציוני דרך בתולדות המסע בחלל של תרבויות מפותחות, מיליארד שנה ויותר לפני שהמין האדמי בכדור הארץ התחיל לשאול את השאלות הראשונות שלו בנושא הזה.
ללא ביטול היקום, כלומר, ביטול החלל והזמן, לא יתכן מסע מהיר מן האור, ולא תיתכן התרחשותם של מאורעות מן הסוג שתיארתי בחלקים שונים של ההסטוריה האלטרנטיבית, שזה לה הפוסט ה–80.

אבל לא מספיק לבטל את היקום.
צריך, אחר כך, להחזיר אותו בחזרה.

לא כל הנוסעים שהצליחו לבטל את היקום, הצליחו גם להחזירו חזרה, ואלה שלא הצליחו, נשארו מחוץ ליקום ולא שבו לעולם.
כך סיפר לנו חפא בהרצאות שנתן לנו על תולדות המסע בחלל.

יש שטוענים שראשונה לנסוע מהר יותר מן האור היתה הטלפתיה שעשתה את זה דרך הרשת הקדומה, שנוצרה ע"י הטבע של היקום.

אבל יש גם הטוענים שהראשונים לעשות את זה אי פעם היו העבדים המורדים שהושלכו אל תוך חור שחור וכדי לשרוד היו מוכרחים למצוא את הדרך להעלים את היקום ולהחזיר אותו אחר כך.
בחודש זה חלים הימים שהקדיש חפא לציין אירוע קדום זה. זיכרו – בין ה20 ל23 בחודש.
במיליארדי השנים שחלפו מאז, נעשו טייסי החלל מיומנים מאד ואין להם קושי לבטל את היקום ולהחזירו, בכל רגע שהם צריכים.
לנו, על כדור הארץ, יש עוד הרבה מה ללמוד.

יום טוב, ואל תשכחו לצפות הערב בLive 8, עם האיחוד המובטח של Pink Floyd!