על בית הספר שנתלש

בגלגול אחר כתבתי סיפור. הייתי אז בסוף אחת הכיתות ביסודי, והושפעתי מאיזה ספר שקראתי "הארץ שנתלשה" מאת ז'ול ורן. הספר (שיצא מאז בתרגום אחר עם שם אחר) פינטז מצב שבו כוכב שביט המתקרב לכדור הארץ תולש ממנו חבל של ארץ על האנשים שבו הממריאים שלא ברצונם למסע בחלל. בסיפור שלי שנקרא "בית הספר שנתלש" תיארתי מצב שבו אני ועוד שני ילדים בכיתה – הילד שהיה החבר הכי טוב שלי והילדה שהכי רציתי שתהיה חברה שלי, נשארים לבדינו בכיתה אחרי הלימודים ואחרי שכולם הלכו הביתה, ופתאום מסתבר לנו שאיננו על כדור הארץ יותר, משום ששביט (שאכן אמור היה להתקרב לכדור הארץ באותם ימים, אני אף זוכר את שמו: "קוהוטק") תלש את בניין בית הספר, וכמובן שהנוף, הטמפרטורות, ומראה השמים מתחלפים. לא חשבתי בדיוק איך נשרוד את הקור, רעידות האדמה, ההתנתקות מהחשמל ועוד כמה דברים שמן הסתם לא היו משאירים אותנו בחיים יותר מדקות ספורות לו דבר כזה באמת קרה, אבל העיקר היה לראות את הנוף – איך השמים נראים מחוץ לכדור הארץ, ועוד כמה דברים שהיו חשובים לי אז יותר מהמחשבה איך לשרוד את המציאות. (אם כי בדרכי שלי, שרדתי את המציאות האמיתית לא מעט בעזרת סיפורים כאלה). אני ושני שותפי אילתרנו כמו רובינזונים והחלפנו מערכות שמש במהירות שעולה על מהירות האור (איך? גם על זה לא חשבתי אז) ובסוף הגענו לכוכב לכת שבזכות יכולתי לתקשר עם תושביו באמצעות שפה מסתורית קיבלנו מהם טרמפ ב"חללית בזק" שכנראה נסעה אחורה בזמן, והחזירה אותנו מיד לכדור הארץ ועוד הספקנו להגיע לסמי וסוסו/ מצעד הפזמונים הלועזי/ ובעדכון הכי מאוחר לתכנית בערוץ 2 שהפיק אחד אחר מאותה כיתה.
"בינתיים גם הם הבינו את השפה, ושאלו אותי מאיפה אני הבנתי את זה. עניתי שניחשתי, ותרגמתי להם את השיחה… זו שפה ישנה, שלמעשה שידרו אותה לעולם אנשים מכוכב לכת שהתפוצץ כבר מזמן…" כמה שנים אחרי זה, בנה דאגלס אדאמס סידרה שלמה על אותו רעיון, שבטח היה לעוד אנשים במוח, אבל הוא ידע לעשות מזה כסף הממזר..
אבל מבחינתי, אני חשבתי על זה קודם, ובכלל, כשאני נוטל לעצמי כינויים פה ושם ברשת, הם כינויים שבאים מהעולם שלי, מהיקום שלי ולא מראשו או מספריו של מישהו אחר.

ובמשך השנים שבאו אחר כך חשבתי שהסיפור לא דמיוני כל כך. הארץ שהיתה, שהיינו בה אז בילדותינו התמימה (הכל יחסי כמובן), עתידה היתה להיתלש, לעבור זעזועים ושינויים. זו לא אותה ארץ שהיתה וחלק מהשינויים הקיצוניים והקשים ביותר באו בדיוק בשנה שאחרי החופש הגדול שבו כתבתי את הסיפור. חברי שהיו אז, כבר לא קיימים ביקום שלי היום, אולי כזכרון מעורפל של משהו שספק היה ספק לא היה.
"הסיום ההוא היה אופטימי מדי" כתבתי כעבור שנים, "כי מבית הספר שנתלש אין חזרה"
ואולי, בהערה יותר מאוחרת, זה מפני שאותו כוכב לכת שהתפוצץ כבר מזמן, הוא הכוכב שלנו.

הבהרה

לא שלחתי מעולם מכתבי שטנה ונאצה בשום אימייל.
זו אינה דרכי.
כשיש לי מה להגיד על משהו, אני אומר זאת בגלוי, ואם אלה דברים שראויים יותר להיאמר באימייל, אני אומר אותם בצורה הראוייה.
אם מישהו קיבל דברי נאצה כלשהם בשמי, הוא מוזמן לפנות אלי באימייל הזה: naalaim2004@yahoo.com כדי שאוכל להבהיר לו באופן פרטי מה שהבהרתי כאן באופן ציבורי.

יש מי שטוען שקיבל אימיילים בשמי, אני חושב שאני יודע מי כתב אותם. מי שעשה את זה, גם זייף תגובות תחת שמי בפוסטים של כותבים ב"רשימות" (לאחרונה גיליתי זאת רק במקרה וביקשתי מהכותבים שימחקו). מי זה? לא חשוב. לא נעשה לו פרסומת יתר שהוא לא ראוי לה, ומי שרוצה לדבר על זה – גם כן, באימייל בבקשה.

שיהיה יום טוב לכולם.

שני שירים, מעין וריאציות על אותו נושא

א
(נכתב בדקות אלה, כתגובה על השיר הזההזה ועוד ייתכנו מקצי שיפורים)

אני משורר חייזרי גולה
לא יודע אפילו מאיפה
כוכב הבית חרב
נופץ
והפיץ את שפתו בטלפתיה
על פני כל היקום.
ואני חייב להסביר את עצמי כל פעם מחדש
לאנשים שלא מבינים
בטלפתיה
על פני כל היקום.

ואין חזרה
מבית הספר שנתלש
אל הבית שנתלש
ואין יציאה מהבית שנתלש
נע כאטום בודד
על פני כל היקום.

ב
(ישן יותר, הרבה יותר)

איך אני אסביר לך
על החלליות הרוקדות
שעגולות וצבועות בזוהר מסוכן
ועל הערים שעל יד עיר הולדתי
(אסור למקם אותן שם)
והחבר'ה האמיתיים שלפעמים יוצאים לפשיטות
פעם פשוט הייתי שם
ויש מקום שקוראים לו קצה היקום
הוא מעין קרקעית של חול
(לא, זה לא דומה לים המלח)
ובדרך הביתה אפשר לשמוע תחנות משדרות מן הכוכבים
מוסיקה אחרת, קולות מאד גבוהים מאד חרישיים
שם לכל זמן יש תחום והגדרה
פעם פשוט היתי שם.
ואת תחשדי בי
או תשאלי את השאלות המקלקלות
(האם אתה מתעגעגע לשם?)
ואם אני אהיה יותר מדי לא קומוניקטיבי
פשוט תמסרי אותי לידיהם של בעלי המזרק.

אבל בשפה אחרת
אינני מדבר
אלא לשון עלגים.










































































ולפני שאנחנו ממשיכים, מודעת חסות

כל מצעדי המחץ דורגו ונרשמו בחסות אלבי"ת – אגודה לטיפול בילדים תפורים.

התפירות (מרובעות, בלשון העם) הינה מחלה חשוכת מרפא, ואחת המחלות היותר הרסניות שיש מבחינה אישית, חברתית, סביבתית ולטווח ארוך אף פיסית-בריאותית.
עד היום לא נמצאה דרך לרפא אותה, אם כי נמצאו דרכים להקל את סבלם של הסובבים את האדם התפור. הוא, לכשעצמו, אינו סובל בכלל וזה רק אחד הדברים המקשים מכל את הטיפול במחלה.
חקירת המחלה היא עניין קשה בפני עצמו, משום היות הממונים על מחקרים לוקים בעצמם בדרך כלל בתסמונות חריפות של המחלה, אך מחקר אמפירי לא תלוי וללא תשלום שנעשה מטעם אלבי"ת קבע כי רוב הסיכויים הם שהמחלה אינה גנטית.
מחקרי אלבי"ת הזימו הנחות ודעות קדומות לפיהן התפור אינו אדם אנושי כלל, אדרבא, יש בין התפורים רבים שהם אנושיים, או לפחות, כפי שקבע זואולוג מומחה, "התפורים הם בעלי החיים הדומים ביותר בטבע ליצור האנושי" (קביעה שהעלתה את חמתם של חובבי חתולים, דולפינים, חייזרי מחמד ויצורים אנושיים) ונמצא גם כי בחלקם הגדול הם שוחרי כוונות טוב, או משהו שדומה לכך. אך למרבה הצער הם אינם מסוגלים לטפל בעצמם, והטוב ביותר שאנו יכולים לצפות הוא שהם יהיו מודעים למחלתם.
אגודת אלבי"ת מאמינה שניתן לחיות עם התפורים ואף ללמד אותם לחיות איתנו ולהפיק מהם תועלת. אגודת אלבי"ת מאמינה שהטיפול המשקם לתפורים צריך להתחיל כבר מילדות.
אנא תירמו לנו בעין יפה – הטיפול הוא למענכם!

עוד על המייסדים והחלוצים

כאמור, New Kid In Town הוא אחד משני השירים הראשונים שהובילו במשותף את מצעד המחץ (והוא גם החזיק שבוע נוסף, ואחריו השתלט לששה שבועות המלך, הוא קינג דייויד עם Sound and Vision מתוך Low). השיר השני שייך ללהקה שנשכחה למדי, למרות שהיה להם להיט נוסף די מצליח (מצליח אפילו יותר, מחוץ למצעד המחץ). שם הלהקה הוא Liverpool
Express(להקה שעדיין קיימת, ופרטים עליה ניתן למצוא באתר http://www.liverpoolexpress.com/) השיר (ומיד תדעו מאיפה זמר ישראלי מסויים פליגייט את השורה הראשונה) נקראEvery Man Must Have A Dream וגם ממנו בא לי לתרגם.


כל אחד חייב שיהיה לו חלום
כל מחזה חייב שתהיה לו עלילה
כל שבירת לב יש לה לב
כל ילד יש לו התחלה
כל מאהב יש לו אהבה
כל אמונה יש לה אלוה למעלה
או יה
אך כל הדברים האלה שאת עושה
משאירים אותי הרוס באותה דרך ישנה

כל בוקר יש לו את היום
כל אשה יש לה את הדרך שלה
לכל דרך צריך להיות סוף
מעמידי פנים גדולים צריכים להעמיד פנים
כל דבר שאת צריכה הוא חופשי
כשהאחד שאת צריכה הוא אני
או יה,
אך כל הדברים האלה שאת עושה
משאירים אותי הרוס באותה דרך ישנה

הייתי רגיל להיות חולם
אבל עכשיו אני סתם אדם
הייתי רגיל להיות לבד
אבל אני יודע, לעולם לא תביני.

Every man must have a dream
Every play must have a scene
Every heartbreak has a heart
Every child must have a start
Every lover has a love
Every faith has god above
Oh yeah
But all these things that you're doin'
Leave me in a ruin in the same old way

Every morning has its day
Every woman has her way
Every road must have an end
Great pretenders must pretend
Every thing you need is free
When the one you need is me
Oh yeah
But all these things that you're doin'
Leave me in a ruin in the same old way

I used to be a dreamer
But now I'm just a man
I used to be alone
But I know you'd never understand

Every man must have a dream
Every picture paints a scene
Every heartbreak has a heart
Every child must have a start
Every lover has a love
Every faith has god above
Oh yeah
But all these things that you're doin'
Leave me in a ruin in the same old way
I saw her today

אח, איזה שיר.

השירים הנוספים שהיו באותו שבוע, יום לאחר שנכשל בפעם הראשונה הנסיון לכבוש את העולם, במצעד של חבורת המחץ הם:




I'snt She Lovely – David Parton
When i Need You -Leo Sayer
Thorn Between 2 Lovers – Mary McGregor
Sunny – Bony.M
Don't give up on us – David Sol (Huch)
Knowing me, Knowing You – ABBA
Dont Cry 4 me Argentina – July Covington ההיא ממלחמת העולמות
Side Show – Bary Bigs שיר רגאי חמוד שנשכח מאז לגמרי.

טעם מוזר, מעט רשת גימלי, שעתיד היה להשתנות.



כוכב נולד?

בראש מצעד המחץ הראשון שצעד היו שני שירים. אחד מהם הוא New Kid In Town של הEagles, מתוך Hotel California והוא נשמע, מעניין למה, רלוונטי. תרגמתי ממנו שני בתים:

מדברים ברחוב, נשמע כה מוכר
תקוות גדולות, כולם מסתכלים עליך
אנשים שאתה פוגש, נראה שהם כולם מכירים אותך
אפילו החבר'ה הישנים, מסתכלים עליך כמו משהו חדש

באת לאחרונה, בחור חדש בעיר
כולם אוהבים אותך
אז אל תאכזב אותם.

יש דיבור ברחוב, זה כדי להזכיר לך
זה לא באמת משנה מה הצד שלך.
אתה הולך לדרכך, והם מדברים אחריך
הם לעולם לא ישכחו אותך עד שמישהו חדש יבוא

איפה היית לאחרונה, יש בחור חדש בעיר
כולם אוהבים אותו, לא?
ועכשיו הוא מחבק אותה, ואתה עדיין בסביבה.
או, חבל
יש בחור חדש בעיר
אוהו
כולם מדברים שיש בחור חדש בעיר
אוהו
כולם הולכים כמו הבחור החדש בעיר
יש בחור חדש בעיר
יש בחור חדש בעיר
אנ'לא רוצה לשמוע את זה
יש בחור חדש בעיר

There's talk on the street; it sounds so familiar
Great expectations, everybody's watching you
People you meet, they all seem to know you
Even your old friends treat you like you're something new

Johnny come lately, the new kid in town
Everybody loves you, so don't let them down

You look in her eyes; the music begins to play
Hopeless romantics, here we go again
But after awhile, you're lookin' the other way
It's those restless hearts that never mend

Johnny come lately, the new kid in town
Will she still love you when you're not around?
There's so many things you should have told her,
but night after night you're willing to hold her,
Just hold her, tears on your shoulder

There's talk on the street, it's there to
Remind you, that it doesn't really matter
which side you're on.
You're walking away and they're talking behind you
They will never forget you 'til somebody new comes along
Where you been lately? There's a new kid in town
Everybody loves him, don't they?
Now he's holding her, and you're still around
Oh, my, my
There's a new kid in town
Ooh, hoo
Everybody's talking 'bout the new kid in town
Ooh, hoo
Everybody's walking' like the new kid in town
There's a new kid in town
There's a new kid in town
I don't want to hear it
There's a new kid in town
I don't want to hear it
There's a new kid in town
There's a new kid in town
There's a new kid in town

החיים כמצעד

מצעד המחץ נולד ב6.3.77 וצעד במשך ארבע שנים ומשהו.
עד שהחבורה שניסתה לכבוש את העולם גדלה, והתפרדה.
מאז, מפעם לפעם ישנם רגעי שיא שנכנסים ל"מצעד המחץ של החיים". לא שהחיים הם מצעד מחץ גדול כל כך, תמיד.
או שהם כן.
עד כאן, נאום הפתיחה.