יש המאמינים, וחפא ביניהם, שאבותיהם של בני האדם, ושל כל המינים האדמיים ביקום, הם אדמֵי הדבורה, שחיו לפני למעלה משלוש מיליארד וחצי שנים על כוכב לכת אחד במרכז הגלקסיה.
אדמי הדבורה היו קטנים יותר מהאדמים שאנחנו מכירים, היו להם כנפיים קטנות ומחושים, וכמו הדבורים, גם הם חיו במבנים דמויי כוורות, שם, כמו הדבורים העמלות על הדבש, עמלו אדמי הדבורה בהפקת אנרגיה מוחית עבור אדונים אותם לא ראו מעולם אלא רק את אלה שהיו סוכני המשנה שלהם.
חפא משער שאותם אדונים, שנראו, כנראה, כמו תניני ענק שזנבותיהם נמשכו לפעמים לאורך מיליארדים של קילומטרים, באו מן המוטציות שנוצרו במרכז הגלקסיה כתוצאה מתהליך ספיחת החומרים הבלתי פוסק שמבצעים החורים השחורים עליו פירטתי כאן ביתר הרחבה. לחפא לא ברור אם הם היו יצורים של ממש, או התגבשויות זמניות טעונות אנרגיית מחשבה ובלתי מוגדרות בצורתן שצמחו בתוך מרק התוהו ובוהו של מרכז הגלקסיה. סוכני המשנה, שבאו במגע ישיר עם אדמי הדבורה ושימשו כמשגיחים עליהם, היו בעלי צורה מוגדרת יותר, ולפי תיאורים אחדים, הם דמו לרובוטים, ולפי אחרים, הם פשוט היו אדמי דבורה גדולים יותר בגופם.
באותה ארץ שעל כוכב הלכת לא נראו מעולם כוכבים בשמים. כוכב הלכת היה סמוך מרחק כמה שנות אור לחור שחור, שהסתיר את היקום מן האדמיים שהכירו רק את הארץ הזו, וכיפת שמי הלילה שם היתה חשוכה לגמרי. אדמי הדבורה לא יכלו לדעת ולשער, שישנו יקום שלם מלבד עולמם.
חפא זכה לבקר בכוכב לכת זה, ואמר שמראה הלילה שם הוא מן המראות המרשימים והמפחידים ביותר שראה ביקום. למרות שכיפת השמים אפלה לגמרי, קצוות האופק תמיד זוהרים.
סוכניהם של האדונים נהגו לחבל בכנפיים של אדמי הדבורה, כדי שלא יוכלו לעוף רחוק מן הכוורות.
המרד שפרץ באחת הכוורות, בראשות הלוחם הקדום (תמקט) הנחשב על ידי רבים למייסד מסדר לוחמי הקרן הבהירה, היה אולי אחד מרבים שפרצו, אבל יש המאמינים שהוא היה המרד הראשון, וללא ספק היחיד באותה תקופה. הלוחם הקדום לא הצליח להשפיע על אדמי דבורה רבים להצטרף למרד שלו, וזאת כנראה משום שרוב אדמי הדבורה של תקופתו כבר היו משובטים שגודלו במיוחד במעבדות הסוכנים, והאדמים הטבעיים הלכו ומעטו. בכל זאת הצליחו המורדים המעטים להשתלט על חללית של סוכני האדונים (ויש האומרים שהמורדים בנו אותה בעצמם), שנעה במהירות כמעט שווה למהירות האור, וגם על מעבדה אחת שבה השתמשו ההאדונים להארכת חיים ושיבוט.
המורדים שבראשותו של הלוחם הקדום, נלכדו בחלל בידי האדונים או סוכניהם, והושלכו עם חלליתם, שכבר היתה פגומה בעיני האדונים, אל החור השחור שהאפיל את כיפת השמים בלילה. חפא חישב על פי מפה עתיקה שקיבל את מצב כוכב הלכת ביחס לשמש שלו (זוית, מרחק, נקודה במסלול האליפטי) בתאריך הגלקטי המיוחס לתאריך שנרשם בלוח האדונים כתאריך שבו התבצעה השלכת החללית, ומצא שכדור הארץ נמצא במצב זהה ביחס לשמש שלו בערך ב20 ביולי, ולכל המאוחר ב23. לכן קבע את ארבעת הימים שבין ה20 ל23 ביולי בתור ימים, ופירוט על כך נמצא גם בפוסט המשולש הסגול.
השלכה אל חור שחור היתה טיפול מקובל למדי של האדונים וסוכניהם כלפי אדמי דבורה לא יצרנים או סתם "פגומים" ובכלל כל מי שהם לא חפצו ביקרו.
אף אחד לא חזר משם מעולם, עד אז.
אך הלוחם הקדום ואנשיו חזרו. גם לחזרה זו חפא קבע יום. ה31 באוגוסט.
לא עלה בידם להסביר איך הם חזרו, ואף אחד עד היום לא יודע להסביר זאת במדוייק.
אבל הם חזרו עם תגליות חשובות, ששינו את גורלם של כל המינים האדמיים בהסטוריה מאז ועד עתה.
בתוך החור השחור הם פגשו תבונות אור בראשיתיות שנלכדו שם בזמן שנוצרו החורים השחורים (יש מי שמתעקש לטעון שהן נוצרו בתוך החור בתהליך אבולוציה, אך לפחות על פי אמונת הלוחמים, כך הוא הסיפור). תבונות אור אלה לימדו אותם הרבה על מה שהיה ביקום קודם לכן.
בעזרתן של תבונות אלה גילו זו הלוחם הקדום ואנשיו שמעבר לחור השחור ישנו יקום שלם (והם כלל לא ידעו קודם מהו יקום).
הם למדו איך אפשר לנסוע בו מהר ממהירות האור.
הם למדו גם איך להישרד בתנאים העוינים ביותר של החלל, וגם פיתחו טכניקות לוחמה שעזרו להם, לראשונה בתולדות המינים הקטנים, לגבור על שלטון האדונים וסוכניהם, לצאת אל החלל ולהתחיל את התפשטות המין האדמי בגלקסיה.
כל זה קרה כאשר כדור הארץ היה עודו מכוסה במים, וחיו עליו רק רכיכות ואצות.

