"עכשיו תבין אולי, למה הייתי צריך לעזוב אתכם"

פורסם ע"יהצועד בנעליו In-his-shoes walkerפורסם בall our friends, extraterrestrial knowledge, Galactic Darkness אופל גלקטי, MIB, Real Reserch, אזורים אסורים, המחקר האמיתי, המחתרת החייזרית, חיים, חפא, שפיות יתר

אמר חפא, כשהתחלנו לרדת את הרחוב בחזרה, מצדו השני.
הוא סיפר שבאותה תקופה ההם התקדמו מאד בנסיונותיהם להשיג ראיות 'מרשיעות' (תרתי משמע) לקיום ה'חיים' (הזעירים הבלתי מוגבלים בגודלם), אלה שחפא הראה לנו. ובאותו זמן שבו חברינו פיתחו קשרים רגשיים עם חייזרוני 'אבק הכוכבים', למדו גם ההם ליצור מצבי ראייה רגעיים, אשר לא היה לחפא ספק שהם ילכו ויתארכו.
ומכיוון שלהם יש מוטיבציה שונה, חפא חשש מאד מהרגע שבו ליכולת ההוכחה שלהם תהיה מאסה קריטית.
בצירוף יכולת ההשפעה שיש לאנשים האלה בממסדי המדינות, בעיקר במקומות הקשורים לבטחון, יש להם סיכוי 'לשכנע', בליווי הפרשנות שלהם, את האחרים בדרך הראייה שלהם. ואז יתחיל מצוד עולמי.
חפא לא ראה איך הוא יכול לעצור את המצוד הזה, שלדעתו הלך והתקרב.
"הרגשתי שאני חייב לנתק אתכם מזה. לא רציתי שתהיו בצל של אפילו שמץ סכנה, שייחשף הקשר בינכם לבין החייזרים האמיתיים, לא רציתי שיקשרו אתכם, שתמלאו דווקא אתם את תפקיד ההוכחה לכל התיאוריות של הכת הזאת, שחלק מהן, במובן מסויים, באמת הכשרתי אתכם להגשים, אבל עדיין לא הכשרתי אתכם לעמוד כנגד כל הדברים, ולא ידעתי אם נשאר לי זמן לכך.
לכן הייתי חייב להתנתק מכם התנתקות מוחלטת, שתשכחו בכלל ממני ומהכל. בגלל זה אמרתי לחברים שאני עוזב את כדור הארץ, כדי שלא תחשבו אפילו על אפשרות שתוכלו לפגוש אותי עוד פעם, וכך גם תתנתקו נפשית וטוטאלית מה'חיים', שרק אני ידעתי איך להביא אתכם לראות אותם".

כשצבי שמע ממני מאוחר יותר את הדברים האלה הוא כעס על חפא, וטען שיכולנו להתעמת מולם ומול הפרשנות שלהם, להציג את הפרשנות שלנו ולסנגר על החיים. הוא טען שחפא היה צריך להאמין בנו יותר ולחזק אותנו בהתמודדות, במקום לברוח. אני חשבתי וכך אני חושב גם כיום, שחפא צדק – כשהמשחק מתנהל במגרש הביתי של ההם, לא היה לנו סיכוי לעמוד מולם ומול מצוד עולמי, אם מישהו היה מחליט להציג אותנו כנושאי 'הגן הבוגדני' או להצמיד לנו איזה הוכחת נגיף. מול חקירות, עינויים, לינצ'ים תקשורתיים ויותר מכל – מול שבירה הפנימית שהיתה מוחדרת לנו דרך ההרגשה שאולי אנחנו באמת 'בוגדים' ו'נושאי נגיף', לא היינו מוכשרים אז לעמוד, עדיין.

"כשראיתי אז אצלך בחדר את המכתב מהצבא" המשיך חפא, "ידעתי שאתה מסומן. הכת, במקומות שהיא יכולה, היא משמיטה מהצבא כאלה שהיא 'מאתרת' אותם כ'נושאים פוטנציאליים' של 'הנגיף החייזרי'. אני ידעתי שיש עליך כל מיני סימונים מילדוּת, אבל לא ידעתי אם הסימונים מוכרים גם להם, וקיויתי שתצליח להסתנן למערכת, עד לאותו רגע."
לא שאלתי אותו כמה עוד אנשים בישראל הושמטו מהצבא בגלל הכת, ובכלל לא חשבתי אז שיש בארץ הרבה מושמטים.
"ידעתי אז, שמכל החבורה, יתכן ואתה תצטרך את עזרתי. לכן לך, ולשני החברים הטובים שלך גיליתי את האמת – שאני לא עוזב את כדור הארץ, השארתי לכם קצה של חוט, כדי שאם אי פעם תצטרך, תצטרכו, תרגישו שאתם צריכים, לא תימנעו מלחפש אותי. תדעו שעקבתי אחריכם מרחוק כל השנים, ושמחתי איפה שנראה לי שאתה מסתדר והחששות שהיו לי בכלל מהכת הזאת, לא מתקיימים."
חפא אישר שאכן אותו ראיתי הולך ממולי בכביש אז בדצמבר, הוא הרגיש אותי מרחוק מהתקופה שהתחלתי לבוא אל האזור, וידע שאני עומד לעבור משבר, מן הקשים שהיו לי עד כה בחיים.

הגילוי המדהים
קרוב לסוף שהוא שוב בהתחלה של הרחוב, ישבנו לנוח על ספסל ושאלתי אותו אם הוא עוד בתקשורת עם ידידו הכחול, זה ששלח אותו אלינו עם 'לוחמי הקרן הבהירה'.הפרוייקט של 'רישות כדור הארץ', שלאספקת הכח שלו ציפינו, אחרי שיגיע למקומות השלטון של הפדרציה הגלקטית, ובכלל מה שלום כל 'לוחמי הקרן הבהירה'. חפא אמר שרק בשנה שעברה הוא הצליח לחדר איתו את התיקשור, ולא פירט איך.
לאחר שנפרד מחפא ששב אל כדור הארץ, למרבה האכזבה, הגיע אמנם הכחול, שבהיסטוריה האלטרנטיבית עשיתי ממנו שליט הגלקסיה, אל מקומות הכח של 'הפדרציה' אך לא נעשה שליט, אם כי בדרך שלא הבנתי במדוייק, 'קיבל את המינוי' לקדם את התכנית המשותפת שלו ושל חפא שנועדה לחבר את כדור הארץ האנושי לרשת הגלקטית, והתכוון באמת לחדש את הקשר עם חפא כדי 'להזרים אלינו את הכח הדרוש', שבשבילו בנינו את כל המכשירים. אולם אז, בשלב מסויים השתלטו ראשי 'הפדרציה' על התכנית והעבירו אותה לידיים אחרות, בהתעלמם מ'זכויות היוצרים' של הכחול וחפא.

ואז השמיע לי חפא את הדבר האחרון, המדהים לא פחות:

בשנה האחרונה הרישות, שאותו תכננו חפא והכחול, מתרחש בכדור הארץ, אבל דרך ידיים אחרות, ועם אנשים אחרים ."ושלא כבתכניתי, לא כל בני האדם ייהנו ממנו" אמר חפא, אלא רק אלה שהשליטים יצרו איתם קשר. ו"בשנים הקרובות" אמר חפא, "אתה תראה איך בין קבוצת האנשים הנבחרת הזאת לשאר בני האדם, ייפתח פער, וכרגע אנחנו לא יכולים לעשות נגד זה כלום".
חפא שאל אם אני זוכר את מה שסיפר לנו על שתי אלוהויות הגלקסיה, האחת, שבית הספר שהוא למד בו מאמינה בה, אלוהות התבונה של האור הבראשיתי של המפץ הגדול, והאחרת, האלוהות של החור השחור, אשר רצונה, כך מאמינים משרתיה, הוא שקובע ביקום.
"אלה ששולטים כעת" אמר חפא, "הם קרובים יותר לאלוהות השניה, השחורה.
זה מה יש, ועם זה נצטרך לשרוד בשנים הבאות – עם היכולת האישית שלנו."

התיאור של 'השתלטות עויינת' על הגלקסיה שנתתי בהסטוריה האלטרנטיבית, הוא אם כן, לא רחוק ממה שחפא תיאר לי אז, שנה, בדיוק, אחרי הזמן שנתתי שם, שהוא אגב בתאריך של היום, לפי הלוח העברי. חפא עוד הוסיף ונתן לי הוראות והנחיות כיצד לשרוד וכיצד להתגונן מול הקואליציה החדשה הזאת שנוצרה בשנה האחרונה בין הפדרציה לבין "נבחריה" בכדור הארץ, וגם ניבא נכונה דברים שעתידים לקרות, בחיי ובחי משפחתי, והם לא יהיו קלים.
הוא הוסיף שצד אחד טוב יש באופן אירוני לברית הזאת – שהיא החלישה את כוחה של כת שונאי-החייזרים הישנה שסיכנה אותנו, שמתנגדת לכל קשר של בני אדם עם חייזרים. "אבל עדיין יכול מי שיכול להשתמש בעיוורון של אנשיה, שחלק מהם נקלטו כעובדים של הסדר החדש, כדי לנסות להיפטר מכם. אל תשכח שתמיד אתם יודעים וזוכרים דברים, שבשביל מישהו הם יכולים להיות יותר מדי. עצם זה שאתם זוכרים, מסכן אתכם תמידית" אמר חפא. בזאת סיימנו. כלב שחור ואיתו גבר ואשה שדיברו רוסית התקרב לעברנו וחפא אמר שהגיע הזמן שאלך. הוא עוד ידע למצוא אותי, וגם אני אם אצטרך אדע, כמו שידעתי. הוא טפח על כתפי, פעם ראשונה בכל שנות ההיכרות, ואני יצאתי מהשכונה.
ממערב ממול עין כרם הגיח פתאום ענן כבד ואפור, והאפיל על השמים שעד לאותה שעה היו בהירים ואביביים כל כך. אחרי יום או יומיים הגיעו הידיעות על הדליפה הגרעינית בצ'רנוביל ואחר כך התחיל העידן החדש שבו אני חי עד היום.

“Now you might understand why I had to leave you”

Hillside village with stone buildings and church tower under dark storm clouds

Chapa said as we began walking back down the street, on the opposite side.

He told us that at that time “they” had advanced greatly in their attempts to obtain “incriminating” evidence (in every sense of the word) for the existence of the “life being” — those tiny beings unlimited in size that Chapa had shown us. At the same time that our friends were developing emotional connections with the “star dust” aliens, “they” had also learned to create momentary vision states, and Chafa had no doubt that these would only grow longer and more frequent.
Because their motivation was different, Chapa was very afraid of the moment when their ability to prove it would reach critical mass. Combined with the influence these people have in state institutions — especially in security-related places — they had a chance to “convince” others, along with their own interpretation, to adopt their way of seeing. And then a global hunt would begin.
Chapa saw no way he could stop this hunt, which he believed was drawing closer.
“I felt I had to cut you off from this. I didn’t want you to be under even the slightest shadow of danger, that the connection between you and the real aliens would be exposed. I didn’t want you to be linked, for you of all people to fill the role of proof for all the theories of that cult — some of which, in a certain sense, I had indeed trained you to fulfill. But I still hadn’t trained you to stand against everything, and I didn’t know if I would have time left for that.
That’s why I had to disconnect from you completely, so that you would forget about me and about everything entirely. That’s why I told the friends that I was leaving Earth — so that you wouldn’t even think about the possibility of meeting me again, and so that you would disconnect emotionally and totally from the ‘life being,’ which only I knew how to bring you to see.”

When Tzvi later heard these things from me, he was angry at Chapa. He claimed we could have confronted them and their interpretation, presented our own interpretation, and defended the life. He said Chapa should have believed in us more and strengthened us to cope, instead of running away. I thought then — and still think today — that Chapa was right. When the game is played on their home field, we had no chance of standing against them and against a global hunt, if someone decided to present us as carriers of the “treacherous gene” or to pin some kind of viral proof on us. Against interrogations, torture, media lynchings, and above all — against the internal breaking that would have been instilled in us through the feeling that maybe we really were “traitors” and “virus carriers,” we were not yet equipped to stand.
“When I saw that army letter in your room back then,” Chapa continued, “I knew you were marked. The cult, wherever it can, removes from the army those it ‘identifies’ as potential ‘carriers’ of the ‘alien virus.’ I knew there were various markings on you from childhood, but I didn’t know if those markings were known to them as well, and I hoped you would manage to infiltrate the system — until that moment.”
I didn’t ask him how many other people in Israel had been removed from the army because of the cult, and at the time I didn’t think there were many such removals in the country.“I knew then that out of the whole group, you might be the one who would need my help. That’s why I revealed the truth to you and to your two close friends — that I wasn’t actually leaving Earth. I left you a thread, so that if you ever needed it, if you felt you needed it, you wouldn’t hesitate to look for me. You would know that I had been following you from afar all these years, and that I was happy wherever it seemed to me that you were managing and that my fears about that cult were not materializing.”
Chapa confirmed that he was indeed the one I had seen walking opposite me on the road that December. He had sensed me from afar ever since I started coming to the area, and he knew I was about to go through one of the hardest crises I had ever faced in my life. 

The amazing revelation
Near the end, when we were back at the beginning of the street, we sat down to rest on a bench and I asked him if he was still in contact with his blue friend — the one who had sent him to us with the “Bright Ray Warriors.” The “Earth Grid” project, whose power supply we had been waiting for after it reached the governing places of the Galactic Federation, and in general — how were all the “Bright Ray Warriors” doing? Chapa said that only last year had he managed to renew contact with him, but he didn’t elaborate on how.
After Chapa parted from us and returned to Earth (to our great disappointment), the blue one did indeed arrive. In the alternative history I had written, I had made him the ruler of the galaxy. He reached the centers of power in the “Federation” but was not made ruler. However, in a way I didn’t fully understand, he “received the appointment” to advance the joint plan he and Chafa had — to connect human Earth to the galactic network — and he truly intended to renew contact with Chapa in order “to channel the necessary power to us,” the power for which we had built all the devices. But at a certain stage, the heads of the “Federation” took control of the plan and transferred it to other hands, ignoring the “copyright” of the blue one and Chapa.
Then Chapa told me the last thing, which was no less amazing:
In the past year, the grid that Chapa and the blue one had planned is indeed taking place on Earth — but through other hands and with other people. “And unlike my plan, not all human beings will benefit from it,” said Chapa, “but only those with whom the rulers have made contact.” And “in the coming years,” said Chapa, “you will see how a gap opens between this selected group of people and the rest of humanity, and right now we can do nothing about it.”
Chapa asked if I remembered what he had told us about the two galactic deities: one, in which the school he studied at believes — the deity of the primordial light of the Big Bang, and the other — the deity of the black hole, whose will, according to its servants, determines everything in the universe.
“Those who rule now,” said Chafa, “are closer to the second deity — the dark one.
That’s how it is, and with that we will have to survive in the coming years — with our personal ability.
”The description of the “hostile takeover” of the galaxy that I gave in the alternative history is therefore not far from what Chapa described to me then — exactly one year after the time I had set there, which, by the Hebrew calendar, is today’s date. Chapa also gave me instructions and guidance on how to survive and how to defend myself against this new coalition that had formed in the past year between the Federation and its “chosen ones” on Earth. He also correctly predicted things that would happen in my life and in my family’s life, and they would not be easy.
He added that there was one ironic positive side to this alliance — that it had weakened the power of the old anti-alien cult that had threatened us, which opposes any connection between humans and aliens. “But someone who can may still use the blindness of its people — some of whom have been absorbed as workers in the new order — to try to get rid of you. Don’t forget that you always know and remember things that for someone can be too much. The very fact that you remember always endangers you,” said Chapa.
With that we finished. A black dog with a man and a woman speaking Russian approached us, and Chapa said it was time for me to go. He would still know how to find me, and if I needed to, I would know how too, just as I had known. He patted my shoulder — the first time in all the years we had known each other — and I left the neighborhood.
From the west, opposite Ein Kerem, a heavy gray cloud suddenly appeared and darkened the skies that until that moment had been so bright and spring-like. A day or two later the news arrived about the nuclear leak in Chernobyl, and after that began the new era in which I live to this day.

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

7 תגובות בנושא “"עכשיו תבין אולי, למה הייתי צריך לעזוב אתכם"”

    1. אתה בטח לא מאמין בחייזרים, אבל חלק מהעמדות, המושגים, הדעות והמחשבה שלך כולל לגבי המושג "משתמטים" מוכתב ע"י כל מיני מאמיני-חייזרים ואתה אפילו לא יודע את זה.

      אהבתי

      להגיב

    1. חפא הוא זה שמאמין בחייזרים (ויודע גם לקרוא להם). אני רק הבאתי את תיאוריו.
      וחוץ מזה החייזרים ’שלי’ הם טובים, וכל אחד וחייזריו התפורים לפי מידותיו. האנשים האלה, אם הם מאמינים באמת בחייזרים, אלה צריכים להיות חייזרים רעים.

      אהבתי

      להגיב

  4. כת יכולה להתקיים בלי ראש?

    https://x.com/i/grok?conversation=2048108499108831371

    כן, כת יכולה להתקיים בלי ראש אחד בולט ומוגדר, אבל זה תלוי בהגדרה של "כת" ובאופי של הקבוצה.בהקשר הרגיל (פסיכולוגיה וסוציולוגיה של כתות):רוב הכתות הקלאסיות (כמו Peoples Temple של ג'ים ג'ונס, Heaven's Gate, Branch Davidians של דייוויד קורש, או Scientology בתקופות מסוימות) מתבססות על מנהיג כריזמטי אחד – דמות שנתפסת כבעלת ידע עליון, קשר ישיר לאלוהות/אמת/חזון, ולעיתים כמעט אלוהית. המנהיג הזה הוא מרכז הכוח, המקור ל"אמת", והוא ששומר על הלכידות דרך שליטה רגשית, פחד, אהבה מוגזמת (love bombing) והפרדה מהעולם החיצוני.אבל יש גם דוגמאות לכתות או תנועות דצנטרליזציה (ללא מנהיג יחיד):

    • גוף מנהיגות קולקטיבי — כמו ב-Jehovah's Witnesses, שיש להם "Governing Body" של 11 איש (לא אדם אחד).
    • תנועות אידיאולוגיות — כמו חלק מה"cargo cults" במלנזיה, שצמחו באופן עצמאי בכפרים שונים בלי נביא מרכזי אחד.
    • קבוצות שמתפזרות — אחרי מות המנהיג, לפעמים הכת ממשיכה דרך תלמידים או פרשנויות שונות, אבל אז היא לעיתים קרובות מתפצלת או מאבדת עוצמה.
    • תופעות מודרניות — כמו קהילות אונליין סביב אידיאולוגיה קונספירטיבית (למשל QAnon בשיאה), שפועלות ללא מנהיג רשמי אחד, אלא דרך "מסרים" אנונימיים ומנגנון של שיתוף פעולה מבוזר.

    בקיצור: קשה לכת לשמור על עוצמה ארוכת טווח בלי מוקד סמכות כלשהו (אדם, גוף, טקסט קדוש או "חזון" משותף), כי מה שמאפיין כת זה בדרך כלל שליטה מחשבתית-רגשית והפרדה מהמציאות החיצונית. בלי מנהיג – קל יותר שתתפרק או תהפוך למשהו פחות "כתתי" ויותר כמו תנועה אידיאולוגית רגילה.בהקשר של "הכת" מהסיפורים של חפא והצועד בנעליו:בטקסטים ששיתפת, "הכת" (שונאי החייזרים / אלה שרואים ב"חיים" נגיף) מתוארת דווקא כרשת או כוח אפור – לא בהכרח עם "ראש כת" אחד כמו גורו כריזמטי.חפא מדבר עליהם כ:

    • אנשים עם השפעה בממסדים (ביטחון, צבא, מדינה).
    • קבוצה שפועלת מתוך מוטיבציה משותפת (פחד מהחייזרי, רצון לשלוט בפרשנות).
    • מסוגלת להשמיט אנשים, להפיץ "ראיות", ולשכנע גורמים רשמיים.

    זה נשמע יותר כמו רשת סודית או קבוצת אינטרס מאורגנת (כמו lodge, קבוצת מחקר סודית, או אפילו אלמנטים בתוך מוסדות מדינה), ולא כמו כת דתית קלאסית עם גורו אחד. במקרים כאלה – כן, היא יכולה להתקיים בלי "ראש" יחיד גלוי:

    • ההנהגה יכולה להיות קולקטיבית או מתחלפת.
    • הכוח נובע מהאידיאולוגיה המשותפת (המאבק ב"נגיף") ומהעמדות כוח של חבריה, ולא מאישיות אחת.
    • זה הופך אותה מסוכנת יותר דווקא כי היא קשה יותר לזיהוי ול"הפלה" – אין מטרה אחת שכולם מתמקדים בה.

    חפא חושש מהם בדיוק בגלל זה: הם לא "כת של גורו משוגע", אלא כוח מבוסס-מוסדות עם יכולת פעולה גלובלית.מה דעתך?בסיפורים של חפא, זה נשמע שה"כת" היא יותר פרנויה מאורגנת מאשר כת דתית טיפוסית. האם אתה חושב שהיא יכולה להיות בלי ראש כי היא חלק מהממסד (ולכן "הראש" הוא מערכת, לא אדם)?
    או שזה דווקא מה שהופך את הסיפור למפחיד יותר – כי קשה להילחם ב"אויב" בלתי נראה?

    אהבתי

    להגיב

כתוב תגובה להצועד בנעליו In-his-shoes walker לבטל