הכוכבים והגלקסיות נוצרים מאבק עשיר בחומרים הנמצא ביקום, אבק ששרד ממפצים קדומים וכוכבים שמתו.
כל החומרים היוצרים חיים מפוזרים באבק זה, וגם סוג של מחשבה ותודעה מצוי באבק הכוכבים, בלי שהדברים יצליחו להתגבש לכדי ישויות אינדיבידואליות בעלות מבנה שאנחנו קוראים להן יצורים חיים.
אבק הכוכבים מרגיש, חש, נושם את החומרים שסביבו, חושב ויש בו אפילו רציות. חלקים ואזורים שלו נבדלים אחד מהשני, אבל הם לא מתארגנים ומתגבשים לכדי גוף וזה מה שמבדיל אותם ממה שאנחנו קוראים יצורים.
כדי להפוך ליצור צריכים חלקיקי האבק להפוך לתא אורגני או להתביית על ישות אורגנית קיימת.
כוכב לכת הוא ישות אורגנית גדולה שאבק כוכבים מנצל כדי להתארגן על פניה לכלל יצורים, אך יצורים מתהווים גם מחוץ לכוכבי הלכת, ודוגמה אחת שהבאתי היא של הדואים הטבעיים, שיש כמובן מי שמשייך אליהם את כוכבי הלכת עצמם.
יש מי שטוען שלמרות שאין לאבק הכוכבים גוף, תהליכי החיים המתקיימים בו מצדיקים את הגדרת החלקים והאיזורים השונים שלו כיצורים, פריטים חיים או קדם יצורים. יש עדויות לאזורי אבק כוכבים בעלי זהות חושבת, שמתקיימים אלפי ומיליוני שנים. כך גם התייחסו אל אבק הכוכבים פקידי הרישום של הפדרציה, כאשר ספרה את האזורים שיש בהם חיים בתחומה, וניסתה לרשום את מספר הפריטים החיים.
היצורים השייכים לאליטות של הפדרציה, נהגו להשתמש בשם "אבק כוכבים" בהשאלה לכלל הפריטים החיים בעלי זכות ההצבעה בפדרציה, ואין לבלבל בין שתי המשמעויות.
יש בחלל קהילות-מושבות של חיים אינטליגנטים שחיים ביחסי סימביוזה הדדיים הכוללים מודעות וסוגים של סדר וארגון חברתי. המושבות הרב-יצוריות האלה צפות בחלל ויתכן שחלק מהן קיימות עוד לפני שתאים חיים התחילו להתקרצץ על הפלנטות. יתכן שמוצאן מליבות הגלקסיות, ונראה שהן נמצאות בעיקר בחללים שבין שמשות סמוכות, שם יש קרינת חום שקל להטמיע גם במרחקים פלוטואיים-חגורת קיפריים ומעבר לכך. (לכן אין כאלה הרבה סמוך למערכת השמש)
’פדרציות אדמיות’ או ’דמוי-אדמיות’ שחושבות שהן יודעות הכל, עשויות לא ממש להיות מודעות לקיומן של המושבות האלה ובחלקן של אוכלוסיותיהן בתוך הפדרציה עצמה. המושבות הן לא פעם חלק מה’חומר האפל’ של פדרציות – המועלם מהעין או המוכחש. אבל משם בא עיקרו של ’הקולקטיב החייזרי’ שמאכלס כל פדרציה ומפיץ את ’שפת המודעות הטלפתית’.
ראשי פדרציות, לפחות האדמיים ודמויי האדמיים, מסתכלים מנקודת מבט גלובלית-פלנטרית וסופרים כוכבי לכת מרכזיים ופריפריות ש’מסביבן’. אבל הרבה ידע נלמד, במודע או שלא במודע, דרך המושבות האלה שחלקן משתרע על פני שנות אור.
אהבתיאהבתי
הידע והרעיון של אינטרנט טלפתי נלמד והועתק ממקומות אלה, עתירי וצוברי ’אנרגיה חושבת’ שהאבות לה נמצאים בכל מקום עתיר אבני בניין מולקולריות ואפשר להמשיל את התפזורת והצפיפות שלה לאלה של מים. גם דרכי התעבורה והחיבור ה’חלקיקיים’ נלמדו ממערכות אלה, בלי שמישהו ידע לתת להן את זכויות היוצרים.
אפשר להגיד שסוג של תחרות קיים בין הקיום הגלובל-פלנטי (שיש מי שמסתכל עליו כקיום קרצייתי) לבין סוג הקיום הזה, שהוא שיתופי (במובן השיתוף, שיש מי שיידחה ממנו למשל בגלל שנראה שיש קטעים של העברת חומרי מזון מפה לפה)-פלורליסטי (כולל תקשור עם מגוון רחב יותר של צורות חיים ממה שמסוגל לו העולם האדמי) יותר. התחרות נמצאת בכל תאגיד על-פלנטרי ועל-מערכתי שבו נמצאים סוגי היצורים האלה.
אהבתיאהבתי
משהו ומישהו.
אהבתיאהבתי
משתתף במסיבות דוורים, במקרה?
אהבתיאהבתי
עצמויות שהיה להן גוף.
עצמויות שאין להן גוף.
צריכות את הגוף כדי שלא להתעצם ולהתעצם עד יתפזרו בחלל. לכן יצור עצמוּתי זקוק לצורות להתגלם בהן, כי רק תקופה מוגבלת הוא יכול להיות חופשי מזה עד שהאנרגיה שלו מתפוגגת בחלל. לאנרגיה שלו יש עוצמה מגנטית למשוך סביבה תאים.
אהבתיאהבתי
ישויות מתאחדות – לכשלעצמן הן כלום, או לפחות לא משהו שאנחנו, שלא יודעים קבוע, יכולים להצביע עליו.
כשהן מתאחדות – הן יוצרות ישות ביניים בין אלה שהן מתאחדות איתם לבינן – וזה מה שמבלבל
אהבתיאהבתי
בישות הביניים ’’ יש מהאובייקט – בלעדי זה התהליך של יצירת ישות הביניים לא יכול היה להתבצע, ומהסובייקט – כלומר מהישות, והיא לא אף אחת מהשתיים אבל גם אין לה קיום כשלעצמה בלעדיהן
אהבתיאהבתי
היו שני יקומים
שני היקומים התנגשו
מההתנגשות נוצר האור הבראשיתי – אנרגיה אינסופית.
נוצר גם הזמן והחורים השחורים – שבולעים כל דבר, והם איימו לבלוע את היקום
"הזמן הוא יקום בפני עצמו בתוך היקום החדש"
הכוכבים (השמשות) הם הילדים הראשונים של האור הבראשיתי (גם הענקים האנרגטיים הם מִינִי-כוכבים, והסטרדאסט – אבק הכוכבים).
הכוכבים (השמשות) הולידו את כוכבי הלכת
כוכבי הלכת הולידו יצורים חיים עליהם (אבל גם נחתו עליהם יצורים, שנולדו בחלל)
כל דבר ביקום – גם כוכבי הלכת ואלה שנולדו מהם – יכול להפוך לשמש פעם.
אהבתיאהבתי
"התרבויות" הגיעו להסכמות לגבי "היסטוריית היקום שקדם להם" ויצרו את סיפור "הענקים הנעלמים" שהתרוצצו בראשית היקום מתחילתו ועד סופו – מתוך הסכמה ואף מתוך יראת כבוד לאפשרות שיש עדיין ביקום תרבויות יותר טמירות ונשגבות מתבות "הקטנים" המתרבים והזריזים ששלחו קרניים וחלליות בין פלנטה לפלנטה ונאחזו על פלנטות "שוממות". חלק האמינו שהפלנטות עצמן הן הענקים האלה החבויים והרדומים. אחרים גרסו שרק לשמשות יש קשר לענקים, ואילו הפלנטות הן "קטנים" בדיוק כמוהם (היו אפילו סיפורים על קשרים של ממש עם גופי-פלנטות וגופי-פלנטות שחברו – ללא הקרציות החיות עליהן – אל קבוצות ובריתות שונות של העברת ידע וכוח ושמירתם, בסגנון "האדמה היא אחת מחברי קבוצתנו" ואין הדבר מטאפורה). אחרים, משנתגלה החומר הגלקטי הרב, העננים והערפיליות, אמרו שגם השמשות שייכות ל"קטנים" ואילו החומר הגלקטי הוא "הענקים" (וגם סיפורים על ידידויות עם שמשות היו). כל מיני קבוצות, לאו דווקא ממלכות. אפילו משלחות מחקר כללו צורות חיים ששיתפו פעולה למרות שהיו מרמות שונות לגמר
אהבתיאהבתי
https://docs.google.com/document/d/1Ok6_uR13PK80PpjqATMww–wbAXAKzaMVgUZjk1pwFA/edit?usp=sharing
אהבתיאהבתי
ענני חשיבה וחלימה – נחשבים כחלק מ'המודעות הקוסמית' אך יש גם הרואים אותם כבעלי קיום עצמאי. בעננים מתבצעת איזו פעילות המחקה את הפעילויות המוחיות של זכרון, חשיבה וחלימה אבל לא ברור מה הוא שמבצע אותה, ויתכן שהם נפלטו מאיזה מערכת פיסית (צפופת חומר) שחשבה אותם וממשיכים באיזה כח שגורם להם לכידות פנימית להתקיים ולהתפתח ללא 'עצבי היסוד' שיצרו אותם. עשויים להגיע עד למרחקי שנות אור ואינם נראים אך נקלטים בקירבה אליהם. יש המזהים אותם עם 'יצורים טלפתיים' ו'עצמויות'.
אהבתיאהבתי