בונים את הבית

החבורה שלנו כבר התיישבה בדעתה באותם ימים. גם לא היתה לנו הרבה ברירה.
חפא הבהיר לנו כבר בימים הראשונים להשתלטות, שעידן האורגיות וה"עיתונאיות" מן הסיבוב הקודם חלף, ומה שהוא הרשה לנו אז הוא לא ירשה לנו עכשיו, כשיש לנו אחריות עולמית כבדה.
וכולם היו עסוקים באמת מעבר לראש במטלות של רישות העולם כולו והכנתו הפיסית והנפשית לחיבור אל משפחת היקום. צבי המשיך לנסוע (כלומר, להשתגר דרך מסכים) ולעקוב אחרי פתיחת בתי הספר בעולם, סטולי הגנוב היה עסוק עם המערכות המסובכות שהלכו וצמחו, ואני הייתי רוב הזמן צמוד לחפא, בתור מזכירו האישי ומנהל יומניו, ולפעמים גם מחליף של הדוברת היפהפיה, שהיתה פעם זמרת. ליויתי אותו בפגישותיו עם משלחות מרחבי הפלנטה, ובנסיעותיו לעקוב אחר הקמת בתי החולים החדשים בעולם, בתים שלא דמו כלל לבתי חולים כמו כפי שהיו ידועים לי, הם נראו כמין קונכיות גדולות צבועות בצבע צהוב מיוחד ומרגיע.

בשאר הזמן שהיתי בבניין המטה בדרום המושבה הגרמנית בירושלים, שם נמצאו בדרך כלל הדוברת ועוד כמה מזכירים ועוזרים, הכל בפשטות רבה, עם רהיטים שהזמין חפא בעבודת יד, על פי הוראות עיצוב שהוא עצמו נתן לנגר שבא אלינו לבניין.
הנגר היה עיראקי אחד שאת שמו אני לא זוכר, את שם העוזר שלו שעבד איתו כמה ימים אני זוכר טוב, שם של ילדה מתוך ספר דנמרקי שאמא שלי הקריאה לי ממנו סיפורים בילדותי. העוזר הזה סיפר לנו שהוא עבד קודם כאיש מכירות של רהיטים. ענף המכירות, כמו כל ענפי הפירסום ויח"צ, היה על הפנים מאז התגברו יכולת הטלפתיה והראיה בעולם. לעבוד הוא לא ידע כל כך, אבל לדבר ולספר סיפורים הוא ידע, והסיפורים שהוא סיפר לי ולדוברת שהיינו איתו רוב הזמן בבניין, היו מרתקים וקצת קינאתי מאיך שהם ריתקו את הדוברת, למרות שרובם נשמעו לי סיפורי בדים, טוב, חוץ אולי מהסיפור על האח שלו שנהרג באנטבה.
חפא ראה אותו פעם אחת, ומשהו בהילה שלו לא מצא חן בעיניו. הוא אמר שהוא רואה שם אטומים שחורים, אמנם ספורים, אבל האטומים האלה הם מסוג שנמצא בדרך כלל ביקום רק בכוכבים שהם בתחום שלטון כהני הצד האפל של התבונה הגלקטית, וזה סימן או שהבחור הזה היה בחלל והגיע לכוכבים האלה, או שסוכנים שלהם נמצאים בכדור הארץ או בקרבת מערכת השמש בלי ידיעתנו, והם באו איתו במגע פיסי או טלפתי. למחרת לא בא הבחור והנגר אמר שזרק אותו כי הוא רק הרס לו את העבודה. יותר לא הבחין חפא באטומים כאלה וקיווה שיתברר שהימצאותם היתה מקרית.
חפא בכלל אהב רהיטים בעבודות יד שהוא קבע את צורתן. לצריף שלנו בחוף הטלפתיה בכנרת הזמין חפא קופסאות עץ מרובעות כדי לשמור על כלי המערכת המוזערים (באתרי ההתבודדות של המשולש הסגול נדרש שכלי המערכת יהיו בגודל מינימאלי הכרחי). הנגר, מאחד המושבים באותו אזור של הארץ, נראה מוכר ובמהרה זיהיתי אותו כסגן הרמטכ"ל לשעבר, שעשה לנו צרות ב'סיבוב' הקודם. דווקא היה איש נחמד.

את חבורת המחץ פגשנו רק ב'התוועדויות הממשלה' בסופי השבוע שנעשו דרך מסכים ללא צורך שיגור ובמפגשי המשולש הסגול, או בחתונות של שלושה מהחבר'ה הבוגרים. אל הבית הם כמעט שלא באו. רק צבי היה בא כשהיה לו זמן לבקר אותי.
במעט הזמן הפנוי שלי, נרשמתי ל"לימודים לצורך השלמת השכלתי הכדורארצית" באוניברסיטה בגבעת רם. לראשי האוניברסיטה היתה אז תכנית להעביר את האוניברסיטה להר הצופים, לקמפוס שהלך ונבנה בשנים הקודמות. כמה מהם באו להתייעץ עם חפא אם כדאי להם, ושנינו הלכנו לראות את המנהרות בהר הצופים, שהייתי בטוח שהן מזכירות לו את מנהרות התולעת שהיה שבוי בהן. גם אני חרדתי מהאפשרות שאצטרך ללמוד שם, ולבסוף אמר להם חפא שעל המקום שורה הילה רעה שצריך להמתין לפחות 51 שנה עד שתתפוגג. הם שמעו לו, ואני המשכתי לבלות, מוקף בבחורות, על הדשא הירוק ורחב הידיים של גבעת רם.

המשולש הסגול

המשולש הסגול סימן את הטלפתיה של התבונה הגלקטית.
חפא אמר לנו שיש גלי טלפתיה ביקום, בתדרים שונים. צבע הטלפתיה של התבונה הגלקטית הוא סגול.
זה היה בסוף השבוע הראשון, לאחר שחפא קבע שכל סופי השבוע שלנו יוקדשו למדיטציה, אימונים ועיון, כל פעם באתר אחר מאתרים שבחר לכך במיוחד בכל רחבי העולם. סוף השבוע הראשון היה בארץ, במקום שכבר התאמנו בו קודם. צריף סמוך לאחד מחופי הכנרת, חוף שקראנו לו חוף הטלפתיה.

תרגיל המדיטציה הראשון שעשינו היה לעצום את העיניים, ולדמיין איך מנקודת האמצע של הגלקסיה, נשלחת אלינו קרן סגולה.
אחת המצטרפות החדשות לחבורה, "מקומית" עד לא מזמן, אמרה שהיא מרגישה כאילו הקרן מציירת לה על המצח משולש סגול. בהתחלה צחקנו, אבל אחר כך נתקבל השם הזה כשמם של כל המפגשים, למרות שאחר כך לימד אותנו חפא על טלפתיות שהיו חשובות יותר בעיניו מן הטלפתיה הסגולה. חברים גם התחילו לצייר לעצמם על המצח משולש סגול, אבל חפא אמר להפסיק עם זה. אבל הוא הרשה לנו לדמיין את המשולש הסגול כשהוא מצוייר לנו על המצח, וכשדימינו את המשולש מצוייר לנו, באמת הרגשנו שאנחנו עוברים למימד אחר ומובהרים לנו דברים שהיו סתומים אפילו לנו. זה מאד עזר לנו לעמוד בדרישותיו של חפא שמשמעותן היתה התחברות לטלפתיות הרחוקות מאיתנו, שלא היו זמינות גם בטלפתינט.

מלבד סופי השבוע היו לחפא ימים מרוכזים שהוקדשו לפעילויות מדיטציה, לימוד לוחמת הקרן הבריאה, אימון רכיבה (כלומר: שליטה בכח שנשלח לעזרתנו מהפדרציה ובעזרתו כבשנו את העולם) ועיונים בספר התבונה הגלקטית ששקדתי על תרגומו.
הימים המרוכזים היו קשורים באירועים בעלי משמעות סמלית בהסטוריה הגלקטית.

קבוצה אחת של ימים נקראה ימי בור החלל והיתה קשורה בלוחם קדום, אשר אדונים השתלטו על פלנטת מולדתו והעבידו את בני מינו בפרך עד שהתמרד נגדם, וכעונש על התמרדותו בעבדות האדונים הושלך עם חלליתו לבור החלל (חור שחור) הסמוך ביותר לשם. זה היה עונש מקובל באותם ימים ואותם אזורים, ואף אחד מאלה שהושלכו לא חזר משם, עד ללוחם זה, שהצליח בדרך מסתורית לצאת משם ולחזור ליקום.
וממה שלמד תוך כדי הימצאותו בבור החלל התחילו למעשה להיבנות לימודי התבונה הגלקטית. לאותו לוחם מיוחס גם ייסודו של מסדר לוחמי הקרן הבהירה. לחפא היו מפות מן הכוכב של אותו לוחם קדום, בו ביקר במהלך מסעו, ולפיהן קבע שמצב הכוכב ביחס לשמש שלו באותם ימים שבהם האירוע של ההשלכה לבור החלל התרחש, מתאים בקירוב למצב כדור הארץ ביחס לשמש בין הימים 20-23 ביולי.
את היום בו הצליח הלוחם לשוב ליקום חישב חפא לפי אותן מפות כמתאים ל31 באוגוסט (שהוא גם יום חזרתו שלו לכדור הארץ). את היום הזה הקדשנו בעיקר להתנקות שפירושה אכילה מועטה והליכה ארוכה ככל שאפשר ברגל.

קבוצה אחרת של ימים נקראה ימי השבועה, ואת היום המרכזי בה קבע חפא ל21.10 בכל שנה. עליה אפרט בפעם אחרת.

ממשלה עולמית

הממשלות לא בדיוק פוזרו, אפשר לומר שסמכותן הפכה להיות מעין סמכות של ראש עיר. ואפילו פחות מזה. לצבאות נשארו תפקידים של שיטור מקומי מאחר ורוב הנשק נאסף. ג'ון ששב עם יוקו לכדור הארץ בחודש מרץ זכה לראות בהתגשמות לפחות שורה מתוך חזונו בשיר imagion ואנחנו הבטחנו לו שנגשים גם את שאר השורות.

בסוף מאי נדמה היה שלא נשאר אדם אחד בביתו, כשהמונים נהרו דרך גבולות פתוחים אל כמה איצטדיונים מרכזיים ברחבי הכדור, בהם הוקרן על מסך בגודל 5×5 מ' האירוע המרכזי בוומבלי. את הכל ארגן סטולי הגנוב במסגרת תפקידו כשר התקשורת העולמי, שבו הצליח תוך חודשים אחדים לרשת את הכדור כולו, הוא גם דאג למה שהוא קרא לו "גיבוש עולמי". "אנחנו צריכים לתת לאנשים הרגשה שהם חלק מזה, שזו לא 'תכנית מגבוה' אלא שהם שותפים" אמר, ולא נרשמו כל מהומות או תגרות ידיים בקהל הרב לאינספור בשעה שמיטב זמרי העולם התכנסו בוומבלי והצטרפו בסיום כולם אל שירה של להקת ג'ודס פריסט Take on the World שכמה ממילותיו שונו. סטולי הגנוב בעצמו הנחה את האירוע והצטרף לתיפוף וגם הלהקה שלו היתה שם, וגם חבורת המחץ עלתה בסיום לרקוד על הבמה.
לצבי היתה הסתייגות קלה, הוא אמר שהיינו צריכים לקיים את האירוע המרכזי במדינה כמו ברזיל או לפחות להזמין יותר אמנים מהעולם השלישי, לא רק בוב מארלי או שחורים מפורסמים שחיים בבריטניה/ארה"ב לשעבר (להיטו של סטיבי וונדר A seed's a star, מלא האנרגיה השמחה, היה הלהיט האמיתי של האירוע). סטולי הגנוב אמר לו שהוא צודק ובפעם הבאה, שהרי עוד יהיו לנו הרבה פעמים באות.

מלבד תפקידו של סטולי הגנוב תפקידו של צבי היה החשוב ביותר. בתור שר החינוך בממשלה העולמית, היה עליו להקים בתי ספר בכל רחבי העולם, ולהכין את תכנית הלימודים שתתבסס על הכרת המדע של התבונה הגלקטית ועל לימוד האוריינטציה שלנו ביקום. ברור שהלימודים היו חינם, וצבי דאג שבתי הספר יהיו בכל מקום, גם אל הכפרים הנידחים ביותר של אפריקה נסע כדי לבדוק שיש שם גישה אל בתי הספר (גם על תשתיות הגישה היבשתית היה אחראי סטולי הגנוב, והוא וצבי הרבו באותה שנה בטיולים מעניינים אל פינותיו המרוחקות של הכדור), ועד שתתחיל שנת הלימודים הבאה היה עליו למצוא את המורים המתאימים ולהכשיר אותם.

ס. מונה אחראי לשמור על כוחות השיטור, ונדיק הארגולי היה לאחראי על התקציב, ואני קיבלתי את תפקיד מזכירו האישי ומנהל יומניו של מושל כדור הארץ, הוא חפא הידוע בעולם כקפטן זלופהאד, שלא אהב את כינויי הממשלה והשלטון האלה, והעדיף לראות את עצמו כמנהל התכנית להכנתו והכשרתו של כדור הארץ להצטרף למשפחת היקום, כפי שחזרה והבהירה הדוברת ששכרנו לתפקיד זה מן "המקומיים" כפי שכינינו בינינו לבין עצמינו את בני האדם שלא היו מחבורת המחץ ונשכרו לעבוד איתנו. היא גם שבה והבהירה שתפקידינו כאן זמני מאד, אך כולם ראו בקפטן את מושל העולם.

היו שהציעו שאת המטה המרכזי ("עיר הבירה") אנחנו נקבע בברלין, שאת חומותיה התכנו כבר ביום הראשון בקרני זומזז ורק את המרכז החרב של ברלין השארנו למזכרת כאנדרטת עולם, הרבה מהחברים רצו שנקבע את המטה בלונדון, אך חפא החליט שבירת העולם צריכה להיות ירושלים ובה אנחנו קבענו את המטה במקום שמצא חפא, בית ערבי עם גג רעפים, גדול וחריג ביופיו בן 4 קומות, מלא קימורים ועיטורים דרומית למושבה הגרמנית. את שכר הדירה (ב'שקל עולמי', מטבע חדש שהונפק בכל הארצות) שילמנו ישירות למשפחה הנוצרית מבית ג'אלה שהוא היה בבעלותה המקורית.
מכיוון שהצבאות נסוגו, ואנחנו שמרנו שלא יהיו עודפי נשק ואלימות, היחסים בין היהודים והערבים השתפרו מאד.
חפא נטל עליו להיות הבורר בסכסוכי קרקעות בין יהודים וערבים, וקבע פיצויים לאלה שלא יוכלו לשוב לאדמתם.

לכל האנשים היתה פרנסה, וכל אחד יכול היה למצוא עבודה במפעלי רִישוּת הכדור שלנו. בנוסף לתפקידו כבורר בסכסוכים שונים, נטל על עצמו חפא באופן ישיר את תיק הרווחה, ושם לעצמו מטרה עליונה להלחם ברעב ולתת רפואה שווה לכל. בתי החולים החדשים והמרווחים שהתחילו להיות מוקמים ברחבי הפלנטה, עתידים היו לעבוד בשיטות רפואה גלקטית שתרפא ותעלים הרבה מן המחלות הקיימות בעולם.

בסופי שבוע היינו ממשיכים להיפגש, כל החבורה, באתרים מיוחדים שקבע חפא, ומקדישים את המפגש, לפי הסדר שקבע, למדיטציה, אימונים בלוחמת הקרן הבהירה, אימוני רכיבה כפי שקראנו לאימוני השליטה והשימוש הנכון בכח, ולעיונים בפרקי התבונה הגלקטית, שבדרך כלל אני הרציתי עליהם תוך שימוש בספר התבונה הגלקטית שעסקתי גם בכתיבתו והכנתו להוצאה לאור בשפות כדור הארץ. קראנו למפגשים האלה מפגשי המשולש הסגול.

אז מה היה לנו: עוד תזכורת קצרה

כשהיה חפא בן 12 ויומיים הוא נתלש מהארץ. הוא נפל בשבי בכוכב המדברי, ונלקח אל מנהרות התולעת. משם הוא ברח ואחר כך נפרד מחבריו והפך לנוסע סמוי והיו לו חברים חדשים, ואחר כך לינדיגרא.
מכאן, אפשר לחזור לרצף האירועים של ההסטוריה האלטרנטיבית.

לינדיגרא

לא כל המסעות המסכמים הגיעו בשלום אל שלב הלינדיגרא.
למעשה, רבים יותר המסעות שלא שרדו, ונוסעיהם אבדו לעד בתהומות החלל, או בשלב שבו המסע נמצא מחוץ ליקום. ומבין אלה שהגיעו לשלב הזה, רבים לא שרדו את הלינדיגרא עצמה, כשאטומים מסוג חדש מוקרנים על הגוף הכולל ומחליפים את האטומים הישנים.
כאשר הצליחו אנשי המסע שבו השתתף חפא לחזור חיים מן המסע אשר כה רבים לא חזרו ממנו, הם חשו מיד שיש בפדרציה וביקום כולו, מי שמאויים מן החזרה שלהם, והיה מעדיף שהם יישארו מחוץ ליקום.
והוא נמצא קרוב למרכזי השלטון של הפדרציה.
הם הרגישו שיש להם דברים חשובים לטפל בהם שם, אם אין ברצונם למצוא את עצמם נוחתים בחזרה ביקום עויין.

עוד לפני שהגיעו לימודיו של חפא לשלב המסכם שלהם, כבר היה בכיסו המינוי לנהל את התכנית של חיבורם של החיים האדמיים בכפתור הכחול, הוא כדור הארץ, לרשת הגלקטית.
מינוי שהוא נאבק עליו בדי עמל. העניינים שיש לפתור בלב הפדרציה, עשויים לעכב את המימוש שלו עוד זמן רב, ובינתיים הוא עלול לאבד את התיקשור שיצר עם חבורת הגורים הבוגרים בכפתור הכחול, המתחילה כבר לבנות, לפי הוראותיו, את המכשירים הדרושים לחיבור לרשת.

גם חבריו למסע הסכימו שמטרתו חשובה לא פחות מן המטרות שלהם, ולא רק זאת, אלא שגם חשוב שישאר אחד שלא יבוא איתם, וישמש אם יקרה הרע מכל בתור עד של המסע.
כי כל מסע שמצליח, מביא איתו תגלית.
הם איחלו לו כל טוב והצלחה בתפקידו, והוא איחל להם הצלחה במשימתם האחרונה במסע.
אחר כך נותר לבדו, לעשות את הדרך חזרה לכדור הארץ.

ב31/8/04, יום השנה לשובו, כתבתי את הפוסט הראשון על חפא, המתאר את שובו לכדור הארץ, ואת פגישתו עם הגורים הבוגרים, שאלה היינו אנחנו, או כפי שכינינו את עצמינו: "חבורת המחץ".

Not all of the concluding journeys reached the Lindigra stage safely.
In fact, many more journeys have not survived, and their passengers have been lost forever in the abysses of space, or at a stage when the journey is outside the universe. And of those who have reached this stage, many have not survived the Lindigra itself, with new-type atoms being projected onto the overall body and replacing the old atoms.
When the people of the journey in which C participated managed to return alive from the journey that so many did not return from, they immediately felt that there were those in the Federation and the entire universe, who were threatened by their return, and would have preferred them to remain out of the universe.
And it felt close to the federation's centers of power.
They felt they had important things to deal with there, if they did not want to find themselves landing back in a hostile universe.

Even before C's studies reached their concluding stage, he already had in his pocket the appointment to manage the plan of connecting human life in the blue button, he is the Earth, to the galactic network. An appointment he struggled to accept. The issues to be resolved at the heart of the federation may delay its realization for a long time to come, and in the meantime it may lose the channeling it has created with the bunch of adult puppies in the blue button, which is already beginning to build, according to its instructions, the devices needed to connect.

His friends on the journey also agreed that his goal is no less important than their goals, and not only that, but it is also important that there remains one who will not come with them, and will be used if the worst happens as a witness of the journey.
Because every successful journey brings with it a discovery.
They wished him all the best and success in his role, and he wished them success in their final mission in the journey.
Then he was left alone, making his way back to Earth.

On 31/8/04, the anniversary of his return, I wrote the first post about C, describing C's return to Earth, and his meeting with the adult puppies, a question we were, or as we called ourselves: "the punch gang".

חבריו של חפא (הסיפור השביעי)

מבין אלה שהיו חבריו הטובים של חפא באירועים שבאו לאחר מכן, כבר הכרתי את המתורגמן, יצור טלפתי שאותו ראינו באסיפת הפדרציה שבה ביקש חפא תוספת כח מן השליט הכחול. הוא היה טיפוס רכלני למדי, שלא הפסיק לשדר לי תמונות מתקופת חברותם המשותפת, התקופה שבה היו יחד במסדר לוחמי הקרן הבהירה והשתתפו במלחמה הקוסמית. אמרתי כבר שהוא הזכיר לי קצת את סטולי הגנוב, חברי מחבורת המחץ שעל כדור הארץ. הוא סיפר לי שהם היו שלושה חברים שעשו הכל יחד, ונהיו חברים טובים לאחר שחפא הציל את חייו של השלישי, שהיה מפקד החוליה. אותו, לא יצא לי עדיין לפגוש מקרוב.
פגשתי את המורה הבכיר אך רק מרחוק, לא יצא לנו לדבר. המורה הבכיר היה גם אותו אחד, המוביל, שחילץ את חפא וחבריו הכדור ארציים ממנהרות התולעת ועזר לו להתקבל לבית הספר של התבונה הגלקטית. לאחר ששבו מאותו מסע מחקרי בכוכב המדברי (ועמם נוסע סמוי), הועלה המוביל לדרגת מורה בכיר.
היתה גם השבויה הכחולה שחפא ואנשי חולייתו שחררו. (שחרור שבויים היתה פעולתם העיקרית של לוחמי הקרן הבהירה במלחמה, אך מלבד זאת השתתפו בשחרורו של כוכב הנוואמיס המדברי, וחפא לא ישכח לעולם את החורבן הרב שמצא בו). לגבי אותה שבויה כחולה שידר לי המתורגמן קריצה רבת משמעות, ממנה הבנתי שלחפא היה איתה סיפור-סיפור.
אותה לא פגשתי, אך כמוה ראיתי בטיול שעשיתי עם חפא לפני שחזרנו לכדור הארץ. הן באמת יצורות מושכות באופן לא רגיל, בעלות גוף נשי מושלם ועיניים חתוליות וצבען כחול בוהק. הן אינן לובשות דבר, מלבד מחרוזת אבנים עגולות מסביב לצואר, ולמרות שהן קירחות, אני חושב שהן הדבר הכי סקסי שקיים ביקום.
והיו לחפא עוד מכרים, את חלקם ראיתי ואת חלקם לא. את חלקם, לא אוכל אף פעם לראות, אלא אם אעבור לינדיגרא, כמו שעבר חפא.

לינדיגרא משמעותה הִשתַנוּת. כשהתלמיד מסיים את לימודי התבונה הגלקטית הוא יוצא למסע מסכם, שבו הוא מיישם את הדברים שלמד. המסע עובר באתרים בעלי משמעות בהסטוריה התבונית של היקום, וגם במרכז הגלקסיה המסע עובר, ושם על התלמיד להוכיח יכולת הישרדות בבורות האופל, שאנחנו קוראים להם חורים שחורים. על התלמיד ללמוד גם את דרכי הלחימה של מסדר לוחמי הקרן הבהירה, אך רק מעטים מתקבלים אל המסדר הזה. במהלך העמידה בכל המשימות שדורש המסע המסכם, הופך הגוף להיות מתאים לקבל את ההִשתַנוּת.
חפא עמד בכל המשימות שלו, קיבל את הלינדיגרא ומאז הוא חפא ולא נקרא עוד בשמו הקודם.
ללינדיגרא יש גם מחיר.
חפא לעולם לא יוכל לחיות ב100% במימד האנושי. תמיד הוא יהיה קצת במה שבמבחינתינו הוא העולם האחר.
על כל ההשלכות המשתמעות מכך.

הרהורים בסימן שבע

התחלתי את "פרוייקט ההסטוריה האלטרנטיבית" בתחילת החודש, כדי לציין 28 שנים לאירוע שממנו יכלה להתחיל כפי שתיארתי אותה, אם כמה דברים היו קורים כפי שתכננו או נחלמו.
ואולי הם באמת קורים, בזמן אפשר הזה.
אני לא יודע אם שם יותר טוב או יותר רע, אבל לבטח, לא משעמם (טוב, גם כאן לא).
הבטחתי לעצמי 28 פוסטים, לפחות.
28 זה מספר חזק.
חוץ מזה שהוא כּח, יש לו עוד משמעויות מעניינות.
האם שמתם לב, שכל 28 שנים, היום בשבוע והיום בתאריך זהים? (למשל, אם היום יום ראשון ה27/3, גם בשנת 1977, אותה שנה שבה התחילו הדברים, היה ה27/3 ביום ראשון).
תחשבו על זה.
בינתיים זה הפוסט ה22 שלי, במסגרת הפרוייקט הזה (אני לא מחשיב את הפוסט של התזכורת, שכולו לינקים). הוא פותח את השביעיה האחרונה, ואני חייב עוד את הסיפור השביעי של חפא. וזה גם יום ה27, והכל קשור לשנת 1977…
אני לא יודע עוד מה יהיה אחרי שאגיע לפוסט ה28, אבל בהחלט יש לי חשק להמשיך ולהתקדם עם ההסטוריה האלטרנטיבית, גם מעבר לכך.
מחר נגמרים השבועיים שבהם קיבלתי לנסיון תכנת פרו חינם (שוב, עוד כפולות של 7, ונגמרים ב28). תכנה נחמדה, שמאפשרת לי דברים כמו לשמור טיוטה, לכתוב הודעות אישיות למנויים, ולראות סטטיסטיקות מעניינות כמו כמה נכנסו אלי השבוע, החודש לעומת החודשים האחרונים, ומאיפה באופן כללי באו הכניסות. אני עדיין חושב אם לקנות אותה, אם היא צורך בסיסי או משחק נחמד, שעלול גם למכר…
מה דעתכם, כדאי?