מרץ, אפריל, מאי – סיכום ביניים

היינו חבר'ה שקראנו לעצמינו חבורת המחץ, אהבנו לשמוע מוסיקה וקיבלנו הוראות מאחד חפא, ששידר לנו באינטרנט הטלפתי (טלפתינט) כל מיני הוראות לפיהן בנינו כל מיני דברים מסובכים שלא ידענו אם הם בכלל יעבדו.
עד שיום אחד זה קרה, בהסטוריה האלטרנטיבית שבה מצאנו את עצמנו, ביחד עם חפא, שולטים על העולם. מכיוון שהכל התחיל בחודש מרץ אחד, הקדשתי לתיאור הדברים האלה את כל הפוסטים של מרץ בקטגוריית ההסטוריה האלטרנטיבית.

מהפך פתאומי בגלכסיה הוריד את בעלי בריתו החיצוניים של של חפא מהשלטון, ונאלצנו להתפזר במהירות, ומאותו רגע נותר כל אחד לבדו להתמודד עם כוחות האופל הגלקטי שכבשו את כדור הארץ.
במשך שלוש שנים הייתי במקום מדכא שנקרא רחוב הרקפת 12, בעיר אחת חסרת שם צפונית לחיפה, ההולכת ומתמלאת מותווים שעל מצחם מוטבע המספר 21 וחומה הולכת ונבנית מסביב על ידי השלטונות, שאינם אלא עושי דברו של שלטון האופל הגלקטי. לתיאור כל אלה הקדשתי את חודש אפריל.

ב1 במאי כתבתי את פוסט ההתקוממות.




במשך כל השנים האלה, היתה המערכת שלנו מושבתת, לא יכולתי לקלוט שדרים באינטרנט הטלפתי, לא ידעתי מה קורה עם חפא ולאן הלכו כל החבר'ה של חבורת המחץ.
לאחרונה אני מרגיש יותר ויותר צורך למצוא את חפא.
יש דברים מאד חשובים שאני צריך לשאול אותו.
כאשר נפרדנו כל אחד לדרכו, אמר חפא שיש מקום שאליו נצטרך להגיע, אך נוכל לנסות להגיע לשם רק כעבור זמן. הוא לא ציין מתי בדיוק.
אולי הגיע הזמן.
אני יודע את המקום, אך עדיין צריך לחשוב על דרך להגיע לשם.

693 (איזה אתר סבבה)

לסיכום הכניסות באפריל:

אחרי הניצול, זמן אופטימלי
בא לי לצעוק אני פרחה.
בנימין נתניהו: אני אוהב אותך הפועל
בנק ישראל.

גיא עטרת, בטירוף שלנו
דפוק בראש, בסיסט שחבל על הזמן.
אוכל כריות: בובה יפה של עובדיה יוסף.
אוהבת לגמור.

ויקרא אל משה: זרוק מספר.
הבלט של יואש, שקר מוחלט.
הצגה מוקדמת, רמת גן
שמעון גרידי: תרגיעי, פרגית מוצצת גדיים.
עובדיה יוסף מת. מיה דגן המלכה של העולם.

מה אני עושה פה לא יודע.
חילוף חומרים מהיר, חוקן עבה ומשונן.
גרינשפן חזר למשחק
כל מי שבטבלה זו הוא ענק.

האחשדרפנים, העבירות
באב קדמון, כל אלה שווים לי

שירים ישראלים מלחמות

עוד שיר בסדרה i'm your gooogie man. (או אולי: blame it on the googie?)
אולי בקרוב נכריז על 'פרוייקט הגוגי'. מה דעתכם?

כלי עבודה חקלאיים, הם למאיה בוסקילה תמונות עירום.
כי שיר site:israblog.nana10.co.il <a class='blog' href=', שיר מקלחת הוא לא רק מלים.
הוא גם שיר סיפור – מערכת השמש הכוכבים.
אז קומי קומי כיפה אדומה ואל היער צאי
בקצה היער לך מחכה יצחק מודעי.

(אני סלוגן פוליטי, יה יה)

הנמשל כמו המשל, ללא מוסר השכל
החיים הם הוטל קליפורניה. קליפורניה הוטל.
מלאים חלומות כל רוחות רפאים.
עולמות 2005, לא פחות, בהם נמצאים.
כמו חומת העיר טבריה, צופנים סודות עתיקים
עם חדשים צועדים בסך, כמו מצעד שירים (מהההסטוריה של הרדיו).

על איך להכין סייר רשת איש המחץ ההסטוריון שולט.
גם אתרים לירח דבש , מומלצים בסיני (באמת).
ואם תרצו פרטים לדעת עוד, תשאלו את אנדריי או את קארן, היא בפורום מפורסמות ישראליות.

התקוממות

האות ניתן דקות אחדות לפני הזריחה.
שערי מותווים.
פבלו אלטו ואלכס חסמו את פיות השומרים הרדומים שליד השער הסמוך לחומה, בסחבות ספוגות חומר שעזר להם להמשיך לישון (הכל עודפי יצור של המפעלים הסגורים).
ריקרדו פָּרָץ מתוך השער, על האופנוע המתוקן של מוריס בן שושן (וכשהוא עטוי באפוד הגוף שעתיד להיות מאד מפורסם, בעיקר בזכות "התמונה ההסטורית", ואותו הצלחנו רק לפני יומיים להעלים ממחסני הסיירת המקומית), ונכנס במלוא העוצמה במתקן הזכוכית השחורה שעמד לפני השער.
מתקן הזכוכית השחורה שהפעיל את חומת המת"ג שמסביב לחומת הבטון ואת אנשי הפח ששמרו מסביבה, התנפץ לאלפי רסיסים שחורים שגם הם מוכרים לכולם מן התמונות שאני צילמתי (שוב תודה, תודה).
המת"ג נפל וכל אנשי הפח הנוצצים, היו עכשיו גרוטאות דוממות.
אפשר היה להתחיל את התקוממות המותווים.

די חששנו, למען האמת, שהאנשים באוהלים של המחנות יהיו חלשים, אדישים ומדוכאים מדי מכדי למלא את התפקיד ההסטורי שייעדנו להם. אבל לא היתה ממש ברירה.
אבל כשהם טלטלו את מכוניות הסיירת המקומית שהבולדוזרים של חברת הבנייה שהזזנו חסמו אותן בכביש המערבי החדש שבין המפקדה לשער החומה, וגם אחר כך, בהשתלטות על המפקדה, חששנו שהם להוטים יותר מדי.
את רוב אנשי הסיירת המקומית הצלחנו להציל מידיהם, אבל כולם יצאו די חבולים. הצעקות "אנחנו לטובתכם, תמיד היינו" לא ממש עזרו להם. גם את הנשק של הסיירת הצליחו חברינו לרכז במקום אחד. אבל את הצתת המפקדה הכבושה, לא מנענו.
כל פריט שנפל בידינו, כולל הנשק והבולדוזרים, שהתחילו בינתיים לנגח את החומה, סומן מיד משולש סגול ובמרכזו 21.

מן הגבעה שליד מתקן הזכוכית המנופץ ראיתי את המכוניות השחורות של המשמרות מתחילות לזרום ממערב. לקח להן קצת זמן, למרות מערכת האזעקה שלא הפסיקה ליבב מרגע שריקרדו ניפץ את הזכוכית. לרוחב הכביש התארגנה מולם שורה של נושאי מיכלים דליקים ולהביורים (הכל הורכב מעודפי הציוד של המפעלים).
ראינו שהם מהססים. מחכים להוראות. מן המחנה עלתה עננת עשן. הבולדוזרים, נהוגים בידי פבליטו וסרגיי, המשיכו להוריד את החומה.
אחרי שעה התחילו להגיע גם הנגמ"שים, עם התותחים מכוונים אלינו. אבל אז גם הגיעו, סוף סוף, צוותי העיתונות ורשתות השידור מכל העולם, כדי לקבל את התמונות שיעשו הסטוריה. הישראלים היחידים שהגיעו, בינתיים, היו אנשי המקומון התל אביבי שאצלם הייתי לפני שנעצרתי. הם קיבלו מריקרדו וממני את הראיונות הראשונים. הגיע להם.

ומי שלא היה שם, הפסיד את תחילתה של התקוממות שערי מותווים הראשונה, שנתנה את האות למרד המותווים שפרץ בכל הארץ.

אז מה היה לנו – סיכום אפריל בהסטוריה האלטרנטיבית

(בחודש מרץ היה לנו את זה)

אפריל מתחיל כאן.
פתאום אני מוצא את עצמי ברחוב הרקפת 12. אחר כך מתחילה עונת ההתוויות: 21 ו24. ההתוויות נמשכות, אני מסתתר ואחרי הפשיטה אני מוצא את עצמי לבד עד לבואם של שכנים חדשים.
אני מתחיל לצאת החוצה ומגלה איך נראה השער.
ריקרדו מגיע מת"א, והמספריים השחורות נוקמות את נקמתה של לונה בארתור "שן".

חומה מתחילה להיבנות סביבנו ואני יוצא לכמה שבועות אל החופש ומגיע, על האופנוע של ריקרדו למדינת תל אביב החופשית, אבל חוזר לרחוב הרקפת 12, הפעם כמותווה, ומצטרף למחתרת.

נתראה במאי!

הגדרה מילונית: הכחול

הכחול היה שליט הפדרציה וידידו של חפא בתקופת לימודיו בבית הספר של התבונה הגלקטית ובמסדר לוחמי הקרן הבהירה. אליו טסנו לבקש כח כאשר ממסדי המדינות וצבאותיהן מרדו נגדינו, ובזכות הכח ששלח אלינו הנהגנו את העולם עד ששלטונו הופל בהפיכה שיזמו נגדו כוחות האופל הגלקטי ובעל בריתם נופלדנס ומאז נשלט גם כדור הארץ על ידם.

"כמו עין קטנה רוטטת, או כמה קוים כחולים רוטטים שבהצטרפותם יצרו צורה של עין, והיו מופיעים ומתעמעמים בעלטה הכהה במיוחד שאפפה את השולחן… ולרגעים היה נדמה לי שה"עין" ממקדת בי באופן מיוחד את הסתכלותה, אבל חפא הסביר לי שזאת לא באמת עין". כך מתואר הכחול בפוסט המתאר את המפגש איתו.

פוסטים נוספים קשורים:
הנסיעה שלי עם חפא לגלקסיה:
עלטת מרחב (1)


עלטת מרחב (2)

משולש סגול מסביב ל21

כבר לא בונים יותר את החומה. הבנייה נעצרה.
אף אחד לא יודע למה.
יש שמועות שכדור אש כחול, ויש אומרים כחול ירוק, פגע במגדל הזכוכית השחורה שבקרייה בתל אביב, יש אומרים שהפיל אותו לגמרי ויש אומרים שלא, אבל אני חייב להגיד שזה נשמע טוב.

אני כבר לא ברחוב הרקפת 12, פבלו אלטו שהתגנב יום אחד מהמפעלים הנטושים כדי להביא אוכל אל השטח המוקף בתיל מצא אותי ולקח אותי אל המחתרת.
דבר ראשון שאמרתי לריקרדו, שהרגל שלו כמעט החלימה בינתיים, שלא ידאג לאופנוע כי אותו השארתי אצלו בבית. גם שאר הדברים שהייתי צריך להביא, נשארו שם ולפחות לא היו אצלי כאשר המשמרות בתל אביב תפסו אותי. "אין דבר העיקר נתת התמונות לעיתון" הוא אמר.
אבל בינתיים, שום תוצאה לא נראית מזה.

אנחנו מתבצרים כעת במקום שבו היה המפעל שעבדנו בו פעם.
אוכל, כאמור יש לנו, דברים שאגרנו עוד לפני היציאה שלי לתל אביב, וגם דברים שהושגו מפשיטות אל תוך האזורים הפנימיים של העיר, איפה שגרים אנשי ה24 שתמיד לא חסרים להם מצרכים.
נראה שהסיירת המקומית מפחדת להתעסק איתנו.
אנחנו אוגרים לא רק אוכל.

ריקרדו לקח אותי אל אחד האולמות "בוא תראה עוד חבר שאתה מכיר".
האופנוע של מוריס בן שושן, שם בפינה. ריקרדו הצליח לתקן אותו, לפני שעזבו!

בימים אנחנו נשארים באולמות, בלילות יוצאים לסיורים בשטח. או לפשיטות. אני עדיין לא השתתפתי.
בסך הכל שבועיים עברו.
מכיוון המחנה שמענו כמה פעמים יריות. אומרים שיש מהומות של אלה שהפסיקו לקבל את המזון היומי, מאז שלא בונים יותר את החומה.

היה גשום בחוץ, ישבנו בתוך אחד האולמות, החבר'ה דיברו אם כדאי או לא לשדוד רכב מהסיירת המקומית. אני עצמתי את העיניים.
אני רק עוצם את העיניים ובאים אלי חלומות, חצי בהקיץ.

אני רואה מישהו ועל מצחו מצוייר משולש סגול.
אני נזכר בקרן הטלפתיה הסגולה שמסמלת את הטלפתיה הגלקטית, ונזכר שדמיינו משולש סגול על המצח, שהקרן מציירת לנו, ומכאן קיבלו מפגשי המשולש הסגול את שמם.
אני רואה שבמרכז המשולש הסגול, מרכז המצח, מצוייר לאיש הזה משהו.
המספר 21.
פתאום אני מבין שהאיש הזה הוא אני.

אני זוכר שחפא לא הרשה לנו לצייר את המשולש הזה על המצח, רק לדמיין שהוא נמצא.
אבל נמצא שם טוש סגול. אחד המפעלים הסמוכים ייצר פעם טושים ועוד נשארו לנו עודפים. אני לוקח את הטוש ומבקש מגרסיאלה שבמקרה נמצאת הכי קרוב אלי, שתצייר לי משולש סגול בדיוק מסביב ל21.
הם לא מכירים את מפגשי המשולש הסגול .חפא לא הרשה לספר עליהם.
אבל הם מתלהבים, ומעבירים את הטוש אחד לשני.
ופתאום היה לכולם על המצח משולש סגול מסביב ל21.
הסמל החדש של מחתרת המותווים.