Sheriot A 30

למרות שכבר יכול היה לקלוט, לא יכול היה לעשות עם זה כלום, והוא שב לחפש את טור הילדים שגויסו בגיוס המוקדם, ועדיין ראה אותם הולכים אחרי מי שפניו נשארו מוסתרות, ואולי זה רק מפני שאין הוא יודע בדיוק מה לעשות בעצם עם הילדים האמורים לפרוץ אל הדבר המיוחד שאליו יועדו מרגע בחירתם.
ודומה שהיו מוכנים הפעם יותר משבימים הראשונים, להקשיב למה שיודע הוא ולהצטרף אליו. אבל הוא התחיל להבין עד כמה מסוכן עבורו לשתף אותם בזה.


כמה מהילדים חסרים בטור ההולך, והוא יודע שזה לא במקרה. חסר איציקו התאום של זורו, חסר עֵלי חנניה, וחסרים עוד כמה. דווקא אלה שתמיד הולכים על ידו כדי להשגיח עליו. כנראה נשארו לארוב לו בנקודת היציאה, הבינו כבר שלשם הוא תמיד חוזר, בכל הפעמים שהצליח להיעלם להם, תמיד כאשר פנה לכיוון שאליו אסר האיש שבראש הטור להסתכל, איפה שתמיד דימה הוא לראות שם איזה קו בוהק. מן האזהרות שהזהיר אותם האיש אם יסתכלו, מפחדים אפילו איציקו וחנניה עלי, ואפילו זורו, כאשר הוא בא. אבל לא הוא, אולי משום שבעצמו, חשב, כבר נמצא מעֵבֵר, ומה כבר יכול לקרות לו עכשיו? אבל מה שזה אומר, שהלילה הוא לא יגיע אל המקום שלו, מקום ההתחברות הסודי שכדי להגיע אליו צריך לעבור שוב ליד נקודת היציאה. אבל ממילא לא חשב לחזור לשם הלילה, כי בלילה הקודם גילה את המשכו הדרומי של הנהר. כבר מזמן ידע שיש שם נהר, וגם הנהר מוליך לאן שהוא צריך להגיע.



במורד, מתחת לשורת הבניינים שנבנו לא מזמן, בהמשך הכביש ראשי הרחב שבשעה הזאת האירו האורות הכתומים החדשים על ריקותו, זרם פעם הנהר, לפני שהיתה העיר. וכשזיהה את המקום, חזר והיה הנהר, ומשהו אדיר זרם בו, אולי מים, אולי משהו אחר, כסוף, נוצץ כמו מפתח חדש לגמרי.
וגם להקות הפרפרים של הלילה, אלה שבאות בסוף נובמבר כדי לאסוף את שאריות הקיץ, נעו שם כגל.
להגיע אל המישור הרחב, עוד לפני סוף הלילה.
השאיר את האחרים מאחוריו, שקועים בנסיון לצוד קרפדה בחשכה.

Sheriot A 2

בפתח כל עולם
ממתין לך צוות קבלה.
הוא יקל עליך את נחיתתך
את קליטתך, הוא ידאג
שיהיו לך שלבים ראשונים
נוחים ונעימים.

שלא תוטרד מקרינת השמש העזה של העולם.
שלא תסתבך
במריבות שבין הירחים.

את מי, למשל, צריך להחרים

קהילת צרכני הקפה כמרקחה.
דבריו האומללים והמטופשים של סהר שפע, ממנהלי 'ארומה', כלפי אחת העובדות, הביאו לשורה של הפגנות והכרזות "אני מחרים".
סהר שפע כבר נפרד, עפ"י פסק הדין, מ100 אלף ש"ח (קצת יותר מה800 דולר שהוא טוען שהוא מרוויח בדקה), ולא שאני שולל חרמות כאלה, על אף שהנפגעים בסופו של דבר עשויים להיות העובדים הקטנים, שיאבדו את מקום העבודה שלהם אם יותר מדי אנשים יחרימו את הרשת. הם לא אשמים בדבריו המטומטמים של הבוס.
אבל אם כבר להשתמש באנרגיית ההחרמה הזאת, כדאי להשתמש בה למקרים אקוטיים יותר ושפוגעים, לדעתי, במספר רב יותר של אזרחים.

בעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח, מסופר הסיפור הבא:
"המעסיק פירסם בתחילת 2006 מודעת דרושים לתפקיד מנהל מכירות. התובע, בעל ניסיון רב בתחום, הגיש את מועמדותו לתפקיד, ועבר בהצלחה את כל מבחני המיון והראיונות. מנכ"ל החברה כבר הודיע לו כי הוא נמצא ראוי להתקבל לחברה, בכפוף לכך שיעבור "בדיקת מהימנות" שנקבעה לו במכון הפוליגרף.

במסגרת התשאול שקדם לבדיקת הפוליגרף ובבדיקה עצמה תוחקר המועמד ביחס לתחומים שונים בחייו. לפי התביעה, רבות מהשאלות היו פולשניות, ולפחות בחלקן בלתי רלוונטיות לבחינת התאמתו לעבודה. אך מכיוון שנאמר לו כי מטרת הבדיקה היא אך ורק לבחון את מהימנותו, ניאות התובע לחשוף פרטים מוצנעים רבים.

החוקר עבר על כל צעד ושעל שהתובע עבר בחייו, לרבות תחנות זניחות מעברו הרחוק. אגב כך התבקש התובע לפרט את מהלך שירותו הצבאי. "התובע סיפר על שירותו בסדיר ובקבע ועל שירות המילואים ממנו השתחרר לפני מספר שנים", נכתב בתביעה. "מהות השאלות ואופן הצגתן פגעו בכבודו ובפרטיותו של המועמד. תחושת הפגיעה גברה ביתר שאת כאשר חובר למכשיר הפוליגרף לצורך אימות תשובותיו".

עוד נטען בתביעה, כי המועמד נדרש לחתום על הצהרה כי הוא מסכים לעבור את הבדיקה "מרצונו החופשי". התובע ציין כי לא התייצב לבדיקה מרצונו החופשי, אלא נדרש להגיע אליה על ידי המעביד. בתגובה ענה החוקר: "אני מציע לך שכאדם בוגר אל תתחכם; יש מצבים שלא מתחכמים בהם". בלית ברירה חתם התובע על הצהרה.

לאחר הבדיקה הגיע התובע למשרדי החברה, החל בחפיפה עם קודמו בתפקיד, ואף הוצג בפני עובדי החברה כמנהל המכירות החדש. אלא שבערב התקשר המנכ"ל אל התובע ובישר לו כי לא יוכל להעסיקו בחברה, מכיוון ששוחח עם מכון הפוליגרף וגילה כי "ישנם עניינים, כמו השחרור ממילואים, שאינם עולים בקנה אחד עם ערכי החברה ועם תפישת עולמי האישית כמנהל."

שני דברים פסולים יש כאן
1. כפיית בדיקה שפוגעת בפרטיות על אדם "מרצונו החופשי".
2. ההסתמכות על נושא השירות הצבאי באזרחות.

כמה אנשים הושפלו וכבוד האדם שלהם נרמס, כשנאלצו לעבור בדיקות מן הסוג הזה, של פוליגרף, גרפולוג, ועוד, שאיפשרו לבוס למחוק בגחמת רגע כל נסיון או כישורים שהיו להם, בגלל איזה עיקום בע', או בגלל שלא השתחררו מהצבא בדיוק עם נתונים של אלעזר שטרן?
זה קורה כל יום, זה מונע מאנשים פרנסה, זה משפיל אותם וממית אותם. זה קורה בצורה אפורה, עם מעט ביטויים "סקסיים" ומפלילים כמו ההתבטאות של שפע, די קשה להוכיח את כל המקרים, אבל הם רבים ואקוטיים יותר מאותו מקרה של העלבה שהתפרסם.
אני כבר הצעתי פעם, ואני מציע שוב: להכתים להכתים להכתים.

לאסוף רשימה שחורה של מקומות כאלה, שהוכח שמנעו פרנסה מבני אדם על בסיס שיקולים מהסוג שהועלה בסיפור המדובר.
באינטרנט זה קל לעשות זאת – לפתוח אתר ולהביא אליו ראיות (צריך להתאמץ קצת)
ולהתחיל להחרים!

יש כאן רשת רחבה של מעבידים, שנעולים על סוג של פסיכופתיזם שאותו למדו (בד"כ) בצבא. הם מרגישים שהם אלוהים, שהם יכולים לחתוך גורלות אדם באטימות, רוע לב ונבזות, כי שום דבר רע לא יקרה להם.
ולעסק שלהם
ולכסף שלהם!

אם הם ידעו שהם נמצאים ברשימה שחורה, ועלולים להיות מוחרמים (ולהפסיד כסף), אולי הם יפחדו. עצם הידיעה שמישהו שם אותם ברשימה שחורה (מה שהם אוהבים לעשות לעובדים ולמועמדים לעבודה אצלם) עשויה להפחיד אותם, ולגרום להם לנהוג אחרת.
בוודאי לא כולם. חלקם.
הרבה מזה תלוי בכם.
זה רעיון שאני רק מתחיל לפתח. צריך לגלגל אותו עוד.
אתם מוזמנים להעלות הצעות.

Sheriot B 3

To the rest and to inheritance who comes
When they, outside, are arranged to knock you to bleeding
Who, do you think, is gonna leave you
Where do you think you have landed.
You're gonna have no choise but the artist's insanity.

I would want to love you
beyond everything.
Let run away from courts of kings,
feasts where they take the poor man's lamb
Run away from everything they want to know
To a land of our own.

To go to you in spite of decisions
In spite of what they'd already fixed, at councils
Protocols never to be writen on paper.
We have a place right here, right now
Of their anger and of their fury.

You're searching for me
You're not lost in space.
I can see you
I'm your god, your guide
Don't let go
I'll reach to you
Whether they like it or not.
They're looking with faces not understand,
Sealed faces without utterance.
But their eyes are breathing out
Arrows of jeering.

Let the pink smoke cover up your eyes.
They want you in their bed.
Hunt you, with this jeering
The evil's, the coward's wreapon.
My arrows are sharper than that,
For my arrows are created from the universe.

שירה ותרגום Sheriot B 2

Anything.
After, a consciousness.
After, a flow
And seas became days
and moons turn for mounts.
And years had been already counted.
And myths yet had preserved the knowledge.

An Idol.
After, milions of forgotfulnesses
Myths already did not say anything.
Wearinesses
Awakenings
Creations
And frameworks had preserved what was left to preserve.

Rules.
For Heaven above.
For Earth below.
A consciousness fought against denails.
Kills.
Destrutions.
Wars.
Conquests.
Victories.
Defeats.
Cultures had preserved universal treasures.

Memories
National experiences.
The Individual's consciousness.
He heirs values, principles heavy for carry
Rules for his mind
His body still absorbs the flows.

And he's fighting against the denails.
Building the state of his.
Fighting against the other.
But it is himself.

Sheriot B 2

משהו.
אחר כך מוּדעוּת.
אחר כך זרימה.
והימים נהיו ימים
הירֵחים לחודשים
וכבר ספרו את השנים
ומיתוסים שימרו עדיין את הידע

צלם
אחר כך מיליוני שִכחות
המיתוסים כבר לא אמרו דבר
עייפויות
התערוררויות
יצירות
ומסגרות שימרו את שנותר לשמר.

חוקים
לשמים ממעל
לארץ מתחת
תודעה נלחמת בכפירות
הריגות
השמדות
מלחמות
כיבושים
נצחונות
תבוסות
תרבויות שימרו אוצרות כוללים

זכרונות
חוויות לאומיות
תודעת יחיד
יורש ערכים עקרונות עד בלי שאת
חוקים למודעותו
גופו ממשיך לקלוט את הזרימות

והוא נלחם בכפירות
בונה את מדינת עצמו
נלחם באחר
אבל זה הוא עצמו

חוק ההסדרים (1)

"באחת אחר חצות, לאחר דיון של כמה שעות, יצאו אמש מזכ"ל ההסתדרות ישראל קיסר ושר האוצר יצחק מודעי מפגישה, שהתקיימה בביתו של ראש הממשלה שמעון פרס בירושלים. בצאתם אמרו לכתבים, כי ראש הממשלה ושר האוצר רק דיווחו לקיסר על כוונות הממשלה. קיסר נראה שפוף בצאתו מביתו של ראש הממשלה, וסירב לשוחח עם עיתונאים. מתברר, כי לא התקיים דיון עם קיסר, אלא רק נמסר לו חד צדדית על צעדיה הכלכליים של הממשלה. קיסר הוזעק לירושלים במוצאי שבת לקבל ממקור ראשון דיווח על כוונות הממשלה להפחית בשיעור ניכר את שכר העובדים". [הארץ, 20.6.85]

לפגישה בבית ראש הממשלה בא קיסר כנציגם של מיליון וחצי חברי הסתדרות – רוב המועסקים במשק באותם ימים. בחודשים שקדמו לפגישה, ההסתדרות של קיסר היתה שותפה מלאה בעיצוב המדיניות הכלכלית יחד עם הממשלה והמעסיקים, ואף הסכימה לשחיקת שכר העובדים כדי להביא לשיפור במצב הכלכלי. משמעות ההודעה שקיבל קיסר באותו לילה היתה פשוטה: מעכשיו – העובדים מחוץ למשחק. אנחנו, ראש הממשלה ושר האוצר, נקבע איך ייראה המשק בישראל"
מתוך הבלוג 'לחץ חברתי'

כך, לפני קצת יותר מ21 שנה, נולד חוק ההסדרים, חוק שראשיתו בתקנות לשעות חירום שהותקנו באיצטלה של מאבק במצב כלכלי קשה שהמדינה היתה נתונה בו, ולא בוטלו גם כשהמדינה יצאה מאותו מצב (כשבפעם הלא-אחרונה, הקורבן שעל גבו התאפשרה היציאה היה האזרח הקטן), אלא הפכו לחוק, המחדש את עצמו משנה לשנה.
באותם ימים אני התעניינתי מעט מאד בכלכלה, ושמעון פרס נראה בעיני כמו בעיני רבים כדמותו הטראגית של 'האיש הטוב', יונת שלום וסוציאליסט. מנהיג 'המערך' שלא מצליח לנצח בבחירות רק כי 'העם הברברי' מעדיף עליו את הימין, ראיתי בו סמל להזדהות איתו.
מאז ראיתי איך בעלי ההון מתעשרים, פקידי האוצר נעשים מלכים ומקמצים ידם בעיקר על החלשים וכנגד תקציבים חברתיים, ואיך נותנים להם את הכח לעשות את זה המשכיה של אותה 'תקנה קטנה לשעת חירום' שראש הממשלה דאז, אותו בעל פני דמות היגון נתן לה את ידו, ולא פעם ראשונה ולא אחרונה שהוא נתן את ידו לדברים הכי אומללים שצמחו כאן במדינה. הפעם האחרונה היתה ממש, לפני יומיים, בתמונה זו (סטולה מה"ארץ") המראה אותו נותן יד לשינויי הממשל החדשים למען המלכת ולדימיר עלינו, ומסכמת כמו אנדרטה שמיותר להוסיף לה מלים, את דרכו האמיתית של יונת השלום והסוציאליסט הזה, שתמיד מפסיד, אבל תמיד מצליח למקם את עצמו בצמתים הכי קריטיות של ההסטוריה, ולא חשוב בשבילו אם לטובה או לרעה, העיקר שהוא נמצא שם.




שמעון באנדרטה יצוגית –
יד לחוק הפיהרר (זכויות הצילום: "הארץ")