בג"ץ דחה היום עתירה שהוגשה נגד ההטבות שניתנות לחיילים משוחררים ולמי ששירותו שירות לאומי, בקבלת הלוואות לצורכי דיור ממשרד הבינוי והשיכון, התירה שהגישו שני זוגות ערביים ושל ארגון עדאלה, לביטול ההטבות הללו מטעמי אפליה ופגיעה בשוויון על רקע לאום.
בג"ץ ידע, בתקופת שלטון ברק, פסיקות טובות שהוכיחו כמה הוא חשוב מול כנסת פופוליסטית, מתבהמת ויותר ויותר פאשיסטית.
הוא ידע גם פסיקות אחרות, פחות מוצלחות, בייחוד כאלה שבהן היה עליו לאזור כוח מול המולך הבטחוני והשב"כי.
הפסיקה הזאת היא אחת מהלא מוצלחות, שלא לומר האומללות, שמלוות את פרישת הברק באקורד צורם.
החלטת הנשיא הפורש ברק ושני שופטים נוספים קבעה "המשרתים בצבא או בשירות לאומי מקדישים מזמנם וממרצם לטובת הכלל. הם אינם יכולים לעבוד ולהשתכר למחייתם בתקופת שירותם".
ניסוח זה מציג את המשרתים כמתנדבים, אשר מוותרים על משהו ל'טובת הכלל'.
הניסוח של גם מציג במרומז את הלא-משרתים כמי ש"בחרו" לא לשרת – ואין זה כך. למעשה, בישראל, השירות הצבאי הוא פריבילגיה באמצעותה מנציחות ומקבעות קבוצות אזרחים מסויימות את מעמד זכויות היתר שלהן במדינה, באמצעות הדרתם והשמטתם של אלה אשר מסומנים החוצה. בגדול – ערביי ישראל הם הקבוצה המודרת-מושמטת הגדולה ביותר, בקטן – כל מיני פרטים שאינם רצויים לקבוצה השולטת או שהיא מבקשת לסגור איתם חשבון. באמצעות הפריבילגיה הזאת, קיבלו "יוצאי הצבא" לאורך השנים כל מיני זכויות, בעוד מי שהוא ערבי, או פרופיל 21, או מצפוניסט (מה על התרומה של כאלה למען הכלל?), הרגיש את עצמו בן חורג למדינה, בכל התחומים. מי שהתקבל לצבא אמנם ויתר על משהו, אך יחד עם זאת ידע שהוא מתקבל לקבוצת כח עם פריבילגיות, כמו תעודה כזאת של השתייכות למאפיה – לכל החיים. מי שלא – ידע שהוא "שרוף" אצל המאפיה הזאת, שבמקרה יש לה מדינה. במשך השנים היו נסיונות לתקן את המצב הזה, ובג"ץ, יש להגיד, לא ממש יצא מגידרו בקידום הנסיונות האלה, אבל גם לא עמד נגדם.
ההזדמנות שהיתה לאהרון ברק לפרוש, כשהוא זכור כמי שהיטה את ליבו אל הקבוצות האחרות במדינה, הקבוצות המושמטות, הוחמצה, וגם הפסיקה הזאת, הדוחה עתירה נגד הגדר כאשר כליאה של אוכלוסיה באמצעות חומה בגובה תשעה מטרים, כמעט מכל העברים, שנראית לו "פגיעה מידתית בזכויות האדם", מטילה כתם על פרישתו ומציגה את בג"ץ במלוא אומללותו ורפיונו, המתבטאים כפי שאמרתי בעיקר מול המולך הבטחוניסטי-שב"כיסטי.
ומה מקבל בג"ץ במתנה מאלה שלמענם הוא מתקרנף כל כך, שלמענם הוא שוכח את המטרה האמיתית שלו – הגנת זכויות האדם גם מפני הרוב המתבהם-מתלהם? מה הוא מקבל בתמורה להושטת הלחי השניה לפאשיסטים הרעבים? מה הוקרת התודה שלהם, דווקא ביום הזה?
ניחשתם נכון, עוד הצעת חוק לסתום לו את הפה, מטעם אסתרינה טרטמן ממפלגת T-zrael beitienu מובילת הנאציונל-פאשיזם הישראלי.
באמת, אסתרינה, לא יפה, ככה לעשות למי שנותן לכם אצבע? לרצות את כל היד? קצת כבוד לקרנפים, שכל כך עושים בשביל לרַצות אותכם, לא תעשו? באמת חזירים.
בלוג הצועד The VValker's blog 