כולם היו שם ולא חשוב אם הם יודעים זאת או לא.
מי שקבע לנו את זה, כבר מסוף הגן, הכיר לפני ולפנים עולמות שחשבתי שרק אני מכירם, והתכוון בודאי לעשות מהם מאחז צבאי, אולי במלחמה הפראפסיכולוגית שהתנהלה בין בריה"מ לבין המערב, ואולי במלחמה אחרת. מלחמות תמיד יש.
"אתה חושב שיש רצון חופשי. לנו אין רצון חופשי ולאף אחד בעצם אין רצון חופשי ואתה אל תנסה להסית פה אנשים לחשוב שיש רצון חופשי."
נראה שהפחד שאסית אנשים לגלות את אותו "רצון חופשי" הוא שמנע מאלה ששיגרו לי את המסר להגביל באמת את מעשי באותם ימים ולא רק באותם ימים. עדיף היה להם שאהיה היכן שאני רוצה מאשר שאהיה איתם ואשפיע על המגוייסים האחרים.
"העולם כפי שאנחנו רואים אותו, המוקד שלו אינו בכדור הארץ כי אם בחור השחור הקרוב ביותר לכאן. משם הוא בא ולשם מחוברים עדיין חוטי העולם" (מוח ה.)
החידה הגדולה היא לא איך נעשו כל הדברים אלא איך, למרות שאני אמור לא לדעת ולא לזכור, אני כן זוכר.