העובדות ידועות.
אפשר למצוא אותן בשפע מאמרים כאן ובמקומות נוספים.
סין עוצרת מתנגדי משטר (ולא רק), מחזיקה אותם בלא משפט, מענה אותם, מבצעת בהם ניסויים, עבודות כפייה, מקצצת איברים.
(ואגב, סין היא גם כובשת, בטיבט).
אחד הדברים הכי קרובים שאנחנו יכולים לדמיין, כיום, במאה ה21, לעריצות הטוטאלית המושלמת.
יש עוד ארצות שמצב דיכוי זכויות האדם בהן גרוע, אולי יותר מסין (צפון קוריאה, למשל).
אבל הן לא עומדות לארח אולימפיאדה בשנה הקרובה.
ומי שמשתתף באולימפיאדה הזאת, לא רק שיתן לגיטימציה למעשים האלה.
לא רק שהוא ישתתף עם השטן בחגיגה על דמם של הטבוחים, העצורים, עקורי האיברים (ולא עומדת לזכותו גם הטענה של משתתפי אולימפיאדת ברלין 1936, שהנאצים לא התחילו עדיין במעשים הרצחניים שלהם).
לא רק שהוא ירוץ, יבעט בכדור או יקפוץ לגובה על משטחים שמהם עצמם פונו מאות אלפים בלי פיצויים ובלי חמלה (תוך חיסול מי שמחה יותר מדי).
הוא גם יוכיח שערכי זכויות האדם אינם במקום הראשון אצלו. שאין לו בעיה עם מה שסין עושה.
ומאנשים כאלה, גם אם הם טובים בספורט, אני מסרב להתלהב.
ארורה המדליה שתינתן, והיא ספוגה בדמם של נפגעי זכויות האדם בסין.
ארור גם המקבל אותה, בין אם הוא ישראלי, או יפאני, או צרפתי.
בעיני הוא מצורע.
ומי שטוען שהעובדה שעל סין מוטלת האחריות לארגן אולימפיאדה, ועל כן היא תשתדל לשפר, שאולי כניסת המערב אליה תשנה אותה, חובת ההוכחה היא עליו. עד כה זה לא קרה (כמו שלא קרה בברלין ב1936). אולי להיפך.
ולא רק זאת: ההשפעה עלולה לעבוד בכיוון ההפוך, והיא תעבוד בו.
מי שיתן לגיטימציה לדברים האלה שסין עושה, יעשה עם עושיהם עסקים, ישדר למערב בחזרה את המסר, שדברים כאלה לגיטימיים.
יש כנראה במערב אנשים שרוצים את ייבוא המסר הזה. גם בישראל ישנם, בטוח.
השתתפות באולימפיאדה תעזור להם לשכנע שזה בסדר, לדכא, לרמוס, לעצור ללא משפט, לענות ולרצוח. סין הגדולה עושה את זה, וסין היא בסדר, הרי התארחנו באולימפיאדה שלה, והאנשים כל כך חייכנים, כל כך מסבירי פנים, וגם יעילים, כמובן.
אז אולי גם מה שהם עושים לא כ"כ נורא, אולי אפילו הנכון, כי עובדה, הם מצליחים, הם מעצמה.
גם לפאשיסטים הקטנים האלה (והנאציונל-קפיטליסטים גם, שכבר מריירים מ"הצלחתו של הענק הכלכלי", העבדוּת היא נתון בלתי חשוב) אסור לתת חיזוק. גם בשבילינו, אלה שעוד חולמים על ישראל אחרת, זה חשוב.
לפני יומיים התחלתי כאן, ובכל תגובותי האחרות כאן ברשת, בקמפיין חדש.
ברוח קאטו הזקן, כל פוסט, כל תגובה שלי, יסתיימו במשפט שבכותרת, יהיה הנושא אשר יהיה.
ותודה לטליק, שכמו קרא אותי בטלפתיה, והעלה את הנושא הערב לדף החם.
ואת אולימפיאדת בייג'ין חייבים להחרים!
, האח הגדול בטח יודע הכל ואנחנו במדינת שב"כלנד חיים), לקחתי את הבלוג הרבה יותר רחוק ממה שחשבתי בהתחלה שהוא יגיע, אבל יש קטע שמעבר לו קשה להתקדם, במסגרת האלמוניות (עאלק) וחוקי הטשטוש והערפול הספציפיים שנטלתי על עצמי במשחק של הבלוג הזה, של הפרסונה שבה הייתי גם טוקבקיסט צמרת לעת מצוא. (לא יודע אם זו מחמאה עצמית או להיפך. כרגע אני קצת מחוץ לעניין ותוהה איך הייתי כל כך בתוכו לפני חודשים כל כך מעטים), לפחות אם אני רוצה להיות רציני או כן ולו כלפי עצמי.
בלוג הצועד The VValker's blog 