אלי ישי, הנתלה בדרך כלל במאורות רבניים חשוכים, מצא מאור חדש וחילוני להיתלות בו – קצין רפואה ראשי בצה"ל, אשר הוא, לדבריו, זה שקבע את הגאים כנושאי חולי נפשי – בכך שקבע להם פרופיל 21.
אני אינני בטוח שהדברים אקטואליים, נדמה לי שהומואים לא מקבלים היום פרופיל 21. אבל נדמה לי שאלי ישי ביטא בדבריו את תמצית החיבור בין חושך לחושך השורר כיום בחברה הישראלית, חיבור החושָכים:
החושך ההומופובי, שהחברה הדתית אך לא רק הדתית חיה בו, ומוחזקת בו על ידי 'מורי הדור' שלה
והחושך הסטיגמטי שבו מחזיקה התעמולה הצה"לית את כלל עם ישראל.
שהרי בדבריו של השר נמצאות כל ההנחות החשוכות כולן:
א. שהומוסקסואליזם הוא מחלת נפש – הנחה המקובלת בעיקר על ש"ס אך גם על חילונים רבים.
ב. שבעל פרופיל 21 הוא חולה נפש – הנחה המקובלת בעיקר על מי שלא קיבל פרופיל 21.
ג. שמחלת נפש היא טומאה – הנחה המקובלת על כלל החברה הישראלית בחשכתה האפלה, במקום העיקרי שבו עוד לא יצאה מימי הביניים שלה.
את ההנחה הראשונה מתאמצת לקבע האורתודוכסיה הדתית, את ההנחה השניה האורתודוכסיה הצבאית, שבמקום לקחת אחריות על אלה שאינם מתאימים למלא את התפקיד שבשלו חוק גיוס חובה שלח אותם למקום העבודה ששמו צה"ל, היא משמיטה אותם תוך שהיא מפיצה עליהם סטיגמות למען יראו וייראו, פן יחסרו למערכת חיילים למבצעי כיסוח-ילדי-עזה הבאים (שבהערה מוסגרת, הסכמתם העיוורת הנלהבת של חיילים ומילואימניקים להשתתף בהם מעוררת את השאלה אם יש בכלל נורמליים בצה"ל). ההנחה השלישית נוחה לכולם, כלומר לכל ה'בריאים' יענו, כי היא פוטרת אותם מאחריות לאחיהם החולים, או מהקשבה למה שחלק מהם רואים נכון יותר מאחרים. (ובהערה מוסגרת: פוטרת את חסרי הנפש שבחברה מלהיתבע ע"י בעלי הנפש על הרמיסות שהם רומסים אותם כה הרבה).
העובדות:
הומוסקסואליזם זאת לא מחלת נפש, ואת זה איגוד הפסיכיאטרים הבינלאומי קבע.
בעל פרופיל 21 הוא אחד שלא התאים לשרת בצבא, ממגוון סיבות. העובדה שהמערכת סימנה/מסמנת את כולם במספר המזוהה בחברה עם בריאות נפשית (למרות שרק אחוז קטן מהפטורים בצה"ל ניתן על בריאות נפשית) – זאת בעיה של המערכת (וגם של האנשים שהיא גורמת/גרמה להם בעיה בגלל הסטיגמה), אין לזה בהכרח קשר עם המציאות.
וחולה נפש זה כמו חולה סוכרת, רק שיש עליו סטיגמה.
אבל אין ספק שאלי ישי מדבר מתוך הבטן האפלה של הישראליות הרעה. רוב שומעיו, אם הם לא מניחים את הנחה א', הם מניחים את ב' ואת ג', ובתור פוליטיקאי נאלח שלחמו הוא הסתתו, מצא אלי ישי את המסלול הנכון, העובר דרך האורתודוכסיה הדתית החשוכה, האורתודוכסיה המיליטריסטית החשוכה לא פחות, וליבה החשוך של החברה הישראלית – מסלול החושך.
לי יש חלום, שיום אחד יצעדו גם הגאים והגאות, גם המושמטים, וגם פגועי הנפש הנאלצים להתמודד ולהשתקם ולמצוא את עצמם בחברה עויינת – מצעד גאוה גדול, בחוצות כל הערים הגדולות, ורבבות חוגגים יעטירו עליהם פרחים. ומצדי שהם יהיו רק המצעד המוביל למצעד השלום הגדול, של ישראלים יהודים וערבים, אשר בלעדיו לא תיכון חברה צודקת בישראל.
כי הם אלה שראויים ללכת ברחוב הראשי, בשעה שאלי ישי ושכמותו, יתכבדו ויצעדו מצעד בושה – עמוק בביתם פנימה. הם והכהנאצים הקטנים ומצעד הבושה של בית המשפט העליון שיצעיד אותם באום אלפאחם.
מרטין לותר קינג חלם חלום יותר אבסורדי מזה, ולו חי עוד 40 שנה, היה זוכה לראות אתמול בהתגשמותו.
ואנחנו?
קודם נעבור את ביבי (עוד תוצר מלכד של ליבת האופל הישראלי).
