האם נלך כצאן (לתת טביעת אצבעות או לכלא)

עמישראל חלש במהפכות. מעולם הוא לא יצא לרחובות כדי להגן על זכויותיו הבסיסיות.

בפעם האחרונה שכיכר רבין התמלאה בהמונים מפגינים (חוץ ממפגני ההיטהרות המזוייפים, ללא ערבים ולאחרונה עם שנאת-"משתמטים" בכל יום שנה לרצח רבין) זה היה כשהעם נאסף "לצלוב" את אולמרט, כי תמיד כשיש הזדמנות לשנוא מישהו – זה מה שמאחד את העם, זה מוציא את האנשים מהכורסאות שלהם, וכך זה היה עם קצב (ואין לי שום כוונה להתווכח עם ארגוני הנשים, שאגב, זה שהן עוד לא הצליחו להוציא הפגנת המונים נגד אנסים פחות מפורסמים, או בכלל דיכוי האשה זה גם חלק מהסימפטום).

אף פעם לא מילאו כאן את הכיכרות כשעלו מחירי הלחם והחשמל – טוב, מזה סובלים רק "העניים" ואלה שמחוץ לבועה. וגם לא כשהלכו כאן הצעות שפוגעות לא רק ב'חלשים' – כמו חוק נתוני מידע, או "חוק האח הגדול" (רוב הציבור חושב שזאת תכנית טלויזיה…) שמאפשר למשטרה להאזין לכולנו דרך הסלולרים ותכתובת האינטרנט שלנו, גם זה עבר בשקט, עם שתיקה גדולה ותמוהה גם מצד בלוגרים לוחמים ידועים למען סוגים שונים של חופש הפרט.

חלק מזה נובע מהעובדה שרוב העם שירת בצבא, ולשירות בצבא יש כמה אפקטים מזהמים שמכניסים תובנות של דיקטטורה לנפש. זאת עובדה: האזרח הישראלי הממוצע הוא צרוב בנשמתו ונאמן לאח הגדול, כי כך לימדו אותו בצבא, ולא נתנו לו טיפול מרפא באזרחות. כך, מי שבצבא צרבו אותו, הפכו אותו למספר, לחיה ממלאת פקודות, משהו מזה מצולק אצלו תמיד גם בנימים הפרטיים ביותר של הנשמה, אפילו בעולם החלומות. ישראלי אמיתי זה אחד שלא באמת מבין ולא מפנים את הקטע הזה של זכויות, שאפשר להתנגד לגזירות דרקוניות שיורדות על הפרט, לא באמת מבין למה צריך להתנגד לזה.

חוץ מזה הישראלי האמיתי, אחרי שלוש שנים בצבא, הוא עייף ממהפכות, הוא 'הומו-רבולוטיקוס' פגום שייטיב לקטר, או 'לזיין את האויבים' – כלומר, אלה שיש מי שמחליט בשבילו שהם האויבים ולא צריך לתת לו פקודות – כי הן כבר כתובות אצלו בנשמה. נראה שהצייתנות, אצל הישראלי ה"צבר", ה"חצוף", ה"לא-שם" כביכול, כתכונה מובנית ומהפכנות היא תכונה "לא גברית", "דון קישוטית" או סמולנית ר"ל, אנארכיסטית, והישראלי אוהב להיות ממושמע כי כך חינכו אותו, כבר אמרנו איפה, וגם קודם.

חוק הזיהוי (המאגר) הביומטרי, שעליו כתב חסר מעש (פוסט חובה!) הוא שלב חדש, עליית מדרגה בפגיעה שמרשה לעצמו השלטון לפגוע בזכויותנו, בעיקר בשנים האחרונות שבהן חברו כל מיני פורשי-מתוסכלי שב"כ שאף פעם לא היתה בתכנות שלהם הבנה ממשית מה זו "אזרחות" אל פוליטיקאים תאבי שלטון ושליטה. עד היום, חוקים כמו 'חוק האח הגדול' הם חוקים שלא יכולנו לעשות נגדם הרבה מאז שנחקקו, אבל הם לא ממש איימו ברמה המיידית. ויש גם דרכים להתחמק, להתגונן, להיזהר. היה סוג של איזון בין הרצון של השלטון לשלוט, ובין הזהירות שלו מלהרגיז את האזרחים, למרות שבישראל, כאמור, האזרחים הם מהקהילות הכי ממושמעות שיש, הכי אוכלות הכל (כי ככה לימדו אותנו …). השלטון, מתוך סוג של פראנויה, לא מאמין שהציבור יקבל כל גזרה, הוא באופן תמידי מפחד מהציבור יותר ממה שהציבור באמת מסוכן לו. ככה זה עם פראנויה. לכן, יש נימים קטנים של פרטיות בהם הוא לא נגע, מרחבים של אוטונומיה שהשאיר לאזרח הקטן. בשנים האחרונות, עם האכילה בא התיאבון. עם הצלחת הפיילוטים כמו "חוק האח הגדול" וחוק הטוקבקים, השלטון מתחיל להרגיש שגם עם החוק הזה, שיחייב את כולנו ללכת למסור טביעות אצבעות, או ללכת לכלא, זה ילך לו. בשקט ובהגנבה, בשיתו"פה הצפוי מאד של התקשורת, עבר החוק בקריאה ראשונה. נותרו אולי כמה שבועות ליצור לובי, לנסות להתנגד לחוק. אחרי זה יצטרך כל אחד מאיתנו להחליט, אם הוא הולך כמו אזרח צייתן להגיש את אצבעו להטבעה (דבר שאין לו קשר להגנה שלנו מפני עבריינים שלהם, כל אחד יודע, לא יקרה כלום, אלא רק לרעב של השלטון לשלוט, לדעת עלינו הכל), או שהוא ילך לשבת שנה בכלא. אולי זה הרגע להתנגד. אולי זה יהיה הרגע המכונן. אולי עכשיו יוולד לנו ציבור ישראלי חדש, שיראה שהוא יודע גם ל ה ת ק ו מ ם. אולי עכשיו – או לעולם לא.

לחתימה על העצומה – בטרם יהיה מאוחר

 

 

 

 

תוספת: עלובי הנפש שהצביעו בעד החוק הם: אברהם דיכטר, אמנון כהן, יצחק בן ישראל, ניסים זאב, שכיב שנאן, אברהם מיכאלי, אריה אלדד, מאיר שטרית, קולט אביטל, שלמה נגוסה מולה, איתן כבל, יוחנן פלסנר, מגלי ואהבה, ראובן ריבלין, אלחנן גלזר, יצחק אהורונוביץ', משה שרוני ושי חרמש. (תזכרו בעיקר את הח"כים מהאבודה, אבל גם ממפלגת "השמאלנית" ליבני) חבר הכנסת דוב חנין הצביע נגד החוק. (כמה חבל שהוא עוזב לטובת מדינת תל-אביב) לא היו נמנעים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ובעניין אחר – בנין מרתף האינטרנט – האתר של אוהבי מז"א – חוזר!

האם איבדתי את זה? (הרהורי ביניים 2)

עברה חצי שנה כמעט מאז שכתבתי את הפוסט "האם יש חייזר שמאלני", ובינתיים הגעתי לתובנה מעניינת, שהמיסטיקה מתחילה במקום שבו נגמרו הנסיונות לתקן את העולם.
אני לא מגדיר את עצמי כמיסטיקן, רחוק מזה, אבל לחייזרולוגיה (לא "מדע בדיוני") לסוגיה ולמיסטיקה יש צד אחד משותף – העיסוק במה שמעבר למה שיודע האדם-השכלי (הומו-שכליטיקוס) על העולם, מה שמתחיל במקום בו נגמרת יכולת ה"יודע קבוע" שלו כפי שקרא לזה חפי. ואולי מה שרואה המיסטיקן ומה שרואה החייזרולוג הזהיר (זה שלא רץ לפרש את הישויות הבלתי מוגדרות בסיפורים פופולאריים של צלחות מעופפות מעולמות אחרים) זה אותו דבר, רק דרכי הפירוש הן שונות.
מכל מקום, הגדרה שכל אחד יכול להסכים איתה היא שרק את העולם שאדם יודע אותו קבוע (או חושב שהוא יודע) הוא יכול לשנות (או לחשוב שהוא יכול לשנות) ועולם שיודעים בו רק קצת, אי אפשר לשנות, אפשר להתעמק בו, אפשר לטייל בו, לחרוד בו.
אני שם לב שגם הגויות על רקע מרכסיסטי כמו אלתוסר או ז'יז'ק, ובמידה מסויימת גם פוקו, התחילו לתאר את העולם בתיאור שהוא סוג של מיסטיקה בדיונית-חייזרית באותה נקודה שבה הפסיק המרכסיזם המערבי להאמין ביכולתו לשנות את העולם, ושקע בסוג של יאוש ניהיליסטי. המיסטיקה או החיפוש אחר דברים מעניינים שמעבר לעולם, אולי הם צדדים אחרים של אותו איבוד עניין או אמונה ביכולת, כל אחד יקרא לזה איך שהוא רוצה, לשנות, להשפיע בעולם של הדברים הידועים.
הייתי פעם מאד פוליטי, נחשבתי בלוג זועם והגדרתי אפילו את הבלוג כבלוג שפועל לשנות את אופיה של מדינת ישראל. זה גם הזמן שבו היתה לי פופולאריות יחסית, קישרו אותי, עשו לי מנויים, נכנסו להגיב (בד"כ לפוסטים הפוליטיים אבל גם לסיפוריים התחילו לשים לב). השנה לא הולך לי עם זה. אין לי את הזעם, גם בנושא של מושמטים, נשמת אפי ורוחי, ובנושאים הפוליטיים האחרים, הרבה דברים שכתבתי פעם נראים לי שטחיים היום, אבל לכתוב דברים מעמיקים לא הולך עם זעם. וככל שאני מעמיק, הפוליטי הזה נראה לי כמו אשליה, כמו מעטפת דקיקה מאד, איזה של סרט שלא אנחנו אלה שכותבים אותו אבל הוא מוקרן לנו על המסך כאילו אנחנו כותבים. הדברים שעסקתי בהם, שהרשיתי לעצמי השנה וגם קודם לעסוק בהם, מעניינים אותי יותר אבל את הבלוגוספרה שבה שחיתי והראשונים שקיבלתי מהם את הפידבק של ניתוק, התנתקות ומחיקה הם בלוגרים פוליטיים. זו השנה שבה ניתקתי, נותקתי והתנתקתי.
ואולי פשוט איבדתי את זה, או שהזדקנתי.
האווטאר הבא שלי יהיה תמונה של סנטה קלאוס.

משאל קטן בין 2.5000 קוראי

האם נראה לכם נכון, שאפצל את הבלוג לשני בלוגים – אחד לעניינים פוליטיים, דעות וכד', ואחד לנושאים 'סיפוריים'?

אל תפשוט את צוארך

אל תפשוט את צוארך, אחי
למכים. למבזים.
לשופטים ללא דין. אל תיקח אחריות
אל תתנצל
ישראלים אמיתיים לא מתנצלים.

לשוא תנסה להפיס את דעתם
ולא מעניין מה עשית. לא משנה אם רצית
ומה דעתך.
התסריט כבר נכתב
ואתה רק שחקן
קורבן סוכות התורן. אז אל תקלקל
ישראלי אמיתי לא מתנצל.

לך זקוף בחולצתך הפתוחה
ברחוב הראשי. עד תשיגך
האבן הראשונה.
תסתכל להם בפנים
בגאוה
בשמחה
באהבה
או אולי רק בתהיה, של אחד לא מבין.

רק לא בחרטה
רק לא באשמה.
איש אינו נותן כאן את הלחי השניה
וריח האשמה הוא כריח הדם, קורא לסעודה.
אל תיתן להם אותה.

אל תפשוט את צוארך אחי.

מוקדש לתאופיק ג'מאל, נהג מעכו, שהיה מוכן לתת את צוארו לדו-קיום, וקיבל מעצר על "פגיעה ברגשות דתיים"

חוזר אל עצמו

מזמן שהתארך
מהתנגשות בזמן אחר. כמו אסטרונאוט ותיק
לומד שוב להסתדר רחוק מהשמש
של זמן שמת עכשיו. במרחב תמיד
אותם אורות רחוקים. כבר לא יגש לדפוק בדלת
(זוכרים, אחים למפץ היינו, הגדול)

מגלגל לו את החלומות
בצבעי קשת של הזודיאק
על צלחות שאסף באיזו תחנת גבול גלקטית
ציורים להכוונת מסלולם של התיירים.

Walking shoes (מנפלאות שירות התרגום של הגוגל)

 

כך תירגם שירות התרגום המוצע כרגע לצד רשימות גוגל את הפוסט של אתמול:

שם הבלוג מתורגם אגב כHistorion Gay המחץ…

ומי מנהל את המדינה?

Final Good Sign
from
Haceven

==============================================
Not just to study, more than it did not just buy it for keeps, that המניאקים small Snsatlo us from age 0 Evatoodoha take any moment to slip back laxity

הבלוג חבר בטבעות: Blog member of the Rings:
<< << בלוגים לוחמים Blog warriors >> >> ± ±
<< << גלולות זכרון Zichron pills >> >> ± ±
<< << המחתרת החייזרית Resistance Haahiizrit >> >> ± ±

=========================================
על המושמטים:

) Remission (encyclopedia entry)

Omission is a process or processes that compound released young IDF does not want them from the military. Hahashmta to equipment for years, providing "a sign Keane" (stigma) למושמטים causing לקיפוחם ולהדרתם of the society, and this was used as a political Hahashmta of "will Weirau" Gaiebosh The tribe around the goals of the group Hasltat Shastamsha army Cmitus consolidate and sacrifice המושמטים sin offering – scapegoat, and that she died MB unwanted "threat to the existence Haneratib Zionist Moshlt.

The מושמטים, those who process the Hahashmta, divided into two general categories:

מושמטים רצוניים or allegedly רצוניים: who collaborated with Hahashmta process and their wish that, when times are מתומרנים given to him by feeling that they get choice. Possible in this category include those משתמטים is customary to read them or avoid or סרבנים.

מושמטים an רצוניים: מושמטים who do not cooperate with their Hahashmta process, some can not recruit because of inadequate health condition, some מושמטים Biorookrteota for reasons such as surplus power of a person, group affiliation or undesirable (such as groups of "low Akev"e") or non-minorities Unwanted, non-political positions accepted as a given, or the nature of complex or unusual personal afraid that the army take charge of him. Shashmta is also possible as punishment or revenge, the sense of "will Weirau" against persons not revealed sufficient motivation in the process of recruitment.

In the State of Israel is Hahashmta, usually through profile 21 Mathlk E"e Pshi "Ou"eg before" (although recipients may be found between these הבריאים bodies ונפשם, but access Habiorookrtita Hacha"e Ita requires מקריהם classify the types of illness), or delivery orders for the island recruitment (Arabs).

Israeli society whip Umoshltat perception, Haroah military service in the country Trust of expression only criterion quality mental health and human, despite perception that the growing criticism, continues to be Mocatevat the Israeli public through senior politicians, officers and the media, education system and other groups serving the power to the authorities Used as a tool in their hands Hahashmta political social Ledreha has to "unwanted" groups (such as leftists), minorities (mostly Arab) ויחידים not Hataimo Elmaitaus "new Jewish" Zionist establishment, and now do not want to take responsibility for them and help them participate in social discourse (such as poor , Patients and Harigweiota).
המושמטים against stigma and injected, which caused a Shisau with them everywhere, "Qin letter" of people considered or made mental maturity, the ability to take care of others or trust the state, or not mentally stable (if they מושמטים on mental health provisions) or other persons of bad ( If the charges are מושמטים physical health). . Has the tendency to call any המושמטים or a high percentage of them as "משתמטים", which serves the purpose of the creators Hahashmta that it hides the ומצפין some progress.

אט"יפדיה – האנציקלופדיה הגלקטית החופשית At"e ransom – The Free Encyclopedia Haeglkteat

נכתב על ידי Written by , 19/3/2007 12:36 בקטגוריות א"טיפדיה – האנציקלופדיה הגלקטית החופשית , מלח הארץ , 19/3/2007 12:36 categories E"e Ifdyha – The Free Encyclopedia Haeglkteat, salt and ground
תגיות ב טכנורטי : Tags in Ecnorte: א"טיפדיה – האנציקלופדיה הגלקטית החופשית , E"e Ifdyha – The Free Encyclopedia Haeglkteat, מלח הארץ Salt and ground
הקטע משוייך לנושא החם: תופעת ההשתמטות מהצבא The period associated with hot topic: The phenomenon of neglect from the army

============
גם זה גדול:
(חפא) Hfa
Internet ùãøéí Hatlpti (האינטרנט הטלפתי)
Stolei steal, that was a long time editor Umgys parade. (נו, נחשו מי זה?)