"אנחנו אבק כוכבים, אנחנו זהב"
שורה של ג'וני מיטשל מתוך שיר על וודסטוק, מסכמת מאד את רוח שנות ה60, שנים שתמיד אני מצטער שהייתי קטן מדי להיות בהן, שורה שמביעה את ההרגשה של נערי שנות ה60 לגבי עצמם.
"ואנחנו צריכים להביא את עצמנו חזרה אל הגן". כלומר, גן עדן האבוד.
כמוהם גם אני, וכמוני אולי גם כל מה שנקרא "השמאל הישראלי" – הציוני הנעלב, בדיוק כמו היהודי הבורגני ההמום, בנה הטוב של המולדת שהמולדת יורקת עליו, זה שלאט לאט, מישהו מדיר אותו מן המדינה, והוא עוד מחכה להפיאנד, זה שיחזיר אותו אל אותו הגן שאבד, תהיה משמעותו אשר תהיה.
שהרי אנחנו יפים, אנחנו צודקים. לא עשינו כל רע.
מתי קיבלתי את צו הגירוש שלי מן המדינה, מן החברה הישראלית, מן הציונות שהקימו אבותי ובני דורם?
ב1980 היכתה בי ההכרה, כאשר קיבלתי פרופיל 21.
צריך להבהיר:
פרופיל 21, למרות שהוא ניתן לא רק, ואולי בעיקר לא, על סיבות של אי בריאות נפשית, משמעותו החברתית היא סימון האדם תחת סטיגמה של אדם לא יציב ולא אמין, וגם מסוכן, שהרי אדם כזה נחשב חולה נפש, ומכאלה פוחדים כמו שפעם פחדו ממכשפות.
ויש לי את הסיבות להאמין שהממסד, בזרועותיו השונות כ"משמר הרוע הישראלי", השתמש, וזה קרה לא פעם ולא פעמיים ביכולת שלו לסמן פרופילים ובכלי ששמו פרופיל 21 למטרה פוליטית, להרחיק מן החברה סוג מסויים של אנשים, לגרום שלא יקשיבו להם ולא תהיה להם השפעה על החברה.
למרות שהם עשויים להיות יציבים, יותר מהרבה אחרים, ואולי דווקא בגלל זה.
והממסד גם העניש בצורה כזאת והתנקם באנשים "לא מרובעים", בעלי מנת משכל גבוהה וחשיבה אחרת, שבגלל חריגותם זו, שהיא חריגוּת חיובית, לא הסתדרו עם המערכת, או היה חשש שלא יסתדרו עם המערכת.
ובאמצעות הענשתם ביקש "משמר הרוע" לחנך את כל האחרים למען יראו וייראו, ויהיו קונפורמיסטים כמו שמבקשים מהם, לא מבריקים, לא חריגים, לא יוצאי דופן.
ויש שיגידו שלכך, ורק לשם כך, ה'פרופיל 21' בכלל נוצר, השיטה המקבילה ב'דמוקרטיה הציונית היחידה במזרח התיכון' (שעבודה-מרצ לדורותיה היא שותפה מלאה בבניינה) לאישפוזים הפוליטיים במדינות טוטליטריות ידועות.
צו הגירוש שלי מן החברה הישראלית כבר היה כתוב על הקיר שנים אחדות קודם לכן.
בקיץ 1980 זה היה בפעם הראשונה על מסמך כתוב (שאגב העלימו לי אותו במשך השנים).
אבל שנים רבות עדיין, סירבתי להבין, לעכל, ראיתי את עצמי כחלק חיובי מן החברה, כאילו הכל זו תאונה, אי הבנה קטנה, החברה רק צריכה לתקן את הטעות, לטהר את שמי, ואז אני אסלח ואמחל, והכל יהיה בסדר.
הכל היה משחק בגרבייג' טיים.
זאת לא היתה תאונה, זה משהו מהותי, במבנה של המערכת.
את התעודה הכחולה שאני קיבלתי לפני לא מעט שנים, אפשר לראות בתור סמל.
כי בשנים האחרונות, זה מה שקורה לכל "השמאל הציוני" שמצביע עדיין יח"ד-מרצ, אולי כמה מהם עוד מצביעים עבודה.
כל אלה, גם אם שירתו בצבא, קיבלו בהדרגה פרופיל 21 מן המדינה הציונית, מן ה'דמוקרטיה היהודית' (למרות שכמו שכתבתי, יש להם מניות מלאות בבניינה). וזה תהליך שהתחיל מאז, בערך עם עליית הליכוד לשלטון.
אני, לפחות, נפטרתי מן הצורך לשרת אותם, את אלה שהמדינה מעדיפה במקומינו. לא רדפתי אחרי ילדים פלשתיניים כדי לשמור על התנחלויות, לא בניתי לבנים בחומה בשביל 'ממשלות האחדות' השונות. גם ב'שלום הגליל' האומלל לא השתתפתי.
יכול להיות שגם אני לא הייתי אמיץ מספיק, יכול להיות שברוחי המשכתי באיזה מקום להיות מוכן לשרת את המערכת, להאמין כמו איזה נער וודסטוק באיזה הפיאנד שלא קיים.
כי מעוות לא יוכל לתקון, ואי אפשר ליפות את המכוער. ואלה כנראה דברים שיכולתי, הייתי צריך להכיר בהם מזמן.
או שנמשיך לשרת אותם ולהגיד שמה שיורד לנו על הפנים זה גשם, או שהגיע הזמן להחליף את המנטרות המיופיפות של שנות ה60 למשהו אחר, מעודכן יותר ונושכני.
האם אנחנו, 'הטובים והצודקים' מסוגלים לעשות זאת?
בלוג הצועד The VValker's blog 
נשמע שאתה בעצם נעלב מזה שנתנו לך פרופיל 21.
פרופיל 21 זה אומר: אתה חולה במשהו. מה יש להיעלב מכך? אולי דווקא אתה הוא זה שיש לו סטיגמה (מצ’ואיסטית?) ולא מוכן להודות באיזה חולשה/מחלה?
אהבתיאהבתי
א. לא הייתי נעלב אם באמת הייתי חולה, לדעתי, לא הייתי.
ב. לו הייתי חולה, הייתי מקבל פירוט של המחלה. כל העניין שלא קיבלתי שום פירוט כזה, והעמימות הזאת, כפי שאני מבין אותה, מטרתה ליצור רמיזות של "מחלה נפשית" וזה בעולם שבו מחלת נפש אין דינה בחברה כדין עיוורון או סכרת או כל מחלה אחרת לא נפשית שבגללה משחררים על פרופיל 21. להגיד למישהו "חולה נפש" (במיוחד כשאינו כזה) זו סוג של קללה, השפלה, והזמנה לנידוי, כיוון שאת חולי הנפש היו כולאים, שלא כמו את שאר החולים.
אחרי שקצת פגשתי את הנושא הזה, אני מודה שביחס לחולים הפסיכיאטרים אנחנו נמצאים בעידן ימי הביניים, ואם עכשיו היחס כלפי חלק מהם בכל זאת השתפר, מכירים בהם, (למרות שמתמחה כמו טלי וישנה שמטפלת בהם עדיין כותבת עליהם מאותה נקודת השקפה פרימיטיבית ואתה מוזמן למצוא ירידות שירדתי עליה בפוסטים שכתבה ב"רשימות" אם לא הורידה אותם מאז) הרי שאז בתחילת שנות ה80 להוציא למישהו תעודה של חולה נפש היה גזר דין מוות חברתי, ולפי הבנתי את הדברים אז, לכך כיוון המשורר שנתן לי פרופיל 21.
אהבתיאהבתי
אתה כל הזמן כותב "איך שהבנתי את זה אז", "לפי הבנתי אז". האם היום יש מצב שהיית מבין את זה אחרת, ולא מייחס לאנשים כמות כזאת של זדון אלא לכל היותר קוצר הבנה וביורוקרטיה?
אהבתיאהבתי
זאת שאלה שאני שואל אותה לא פעם, וגם כל מיני שאלות בסגנון של "מה היה קורה היום". לא כל כך שהם השתנו כמו אני בשכל שיש לי היום. אבל אני די בטוח שהיה אז זדון. ובטח יש אותו גם כעת.
אהבתיאהבתי
אתה בעצם אומר, שבנוסף ל"פרופיל 21 פיסי (רפואי)" ו"פרופיל 21 נפשי" קיים גם "פרופיל 21 פוליטי".
אהבתיאהבתי
וגם שמעתי אתמול סיפור על זאב אדום.
אהבתיאהבתי
תגובה ל"יורה ובוכה" בהארץ:
עייפנו מה"יורים ובוכים". גם אני כמוך האמנתי שנים ב"שמאל ציוני".
למרות שבבגידה שהמדינה בגדה בי ובאזרחים ישראלים אחרים (ולא דיברתי עוד על הפלשתינים), היה שותף תמיד גם השמאל הציוני יותר ממה שמוכנים להודות.
השנים האחרונות גרמו לי להבין שהעיוות הוא בבסיס, ואולי מעוות לא יוכל לתקון.
ישנה בבסיס של הציונות גזענות ומאמץ להדרה של מי ש"לא משלנו" שדווקא הקפיטליזם הרצחני מרחיב הפערים של ביבי-אולמרט וחבריהם, הולם אותו יותר מאשר יפיופי הנפש (שגם אני, כאמור, רציתי להאמין בהם) כמו גם צווי הפיוס למיניהם. לכן הימין הזה גם מצליח בבחירות, כי הוא מוכר סחורה מוגדרת. לא חצי-חצי.
"שמאל" ו"ציוני" כמו "יהדות" ו"דמוקרטיה" זה לא הולך ביחד.
הנסיונות להיות "שמאל אבל ציוני" נראים לי כיום כמו הנסיונות של היהודי להראות לפריץ (הימין) כמה שהוא בסדר ואוהב את הפריץ/המדינה. לא יעזור – תמיד הוא יואשם ברצח ישו/פשעי אוסלו וכד’. קורבן-מותוה נצחי.
אני כבר לא במשחק הזה יותר ולא אכפת לי איך יכנו אותי.
אהבתיאהבתי
(המשך): אלה שלא התבגרו, ימשיכו לשיר we are stardust we are golden, כמו נוער הזהב של וודסטוק, ולחפש את גן העדן האבוד.
הוא אף פעם לא היה כאן.
אהבתיאהבתי
בשביל לקבל פרופיל 21 צריך לומר את הדברים הנכונים.
אני מכיר מספיק אנשי שמאל מתון ואנשי שמאל קיצוני שבחרו ללכת לצבא, שעשו שרות קרבי של ארבע שנים ויותר. לא קונה את הגישה שרצית והמדינה לא רצתה אותך, נראה לי שאתה בוחר לתלות את העצלנות והפחדים שלך על "חוסר המוסר" של האחרים. מה הסיבה האמיתית לקבלת הפרופיל, מה אמרת לפסיכיאטר ששיחרר אותך?
אהבתיאהבתי
כנראה שאני באמת גאון, אם אמרתי את "הדברים הנכונים" בלי לדעת אותם. עד היום אני לא יודע, מה בדיוק מכל מה שאמרתי ולא אמרתי לאנשים (פסיכיאטר אני בכלל לא זוכר שהיה שם), היו "הדברים הנכונים" ולו ידעתי, הייתי יכול כיום להיות איש עשיר מאד.
אני רק משער מה היו הדברים שהביאו אותם לשחרר אותי, אבל הם בכלל לא העניין כאן.
ולא כל מי שלא הולך לצבא הוא עצלן או פחדן.
אדרבא, חלק מאלה שהולכים (כמובן שלא כולם) פחדנים ללכת נגד הזרם, ועצלנים לחשוב על עצמם.
אהבתיאהבתי
אני אשמח אם תרשום לי בכל זאת על איזה בסיס שיחררו אותך. אני מכיר קצת את הנושא, וכל המקרים מבוססים על כך שאנשים עמדו על כך שמצפונית הם לא מסוגלים לשרת, או דיברו על הפחדים שלהם’. אף אחד לא משתחרר על 21 בצורה מפתיעה. הוא צריך לומר דברים שיגרמו למאבחני צה"ל להתחיל את התהליך, מה היו הדברים שאתה אמרת?
אהבתיאהבתי
בצו שני, כמענה לשאלה אם דיברתי אי פעם עם פסיכולוג, עניתי שכן. אחרי שבועיים קיבלתי מכתב ובו בקשה לספק פרטים וגם הזמנה לקב"נית. מכאן זה אולי מתחיל, למרות שיש לי הרגשה שהייתי מסומן כבר מקודם, ולמה שעתיד הייתי לומר או לא בזימונים הבאים לא היתה הרבה משמעות. לכן אני גם לא כל כך זוכר איזה דברים אמרתי, ובטוח שאלה היו דברים די משעממים. ממרחק השנים אני בטח לא אזכור הכל, ויתכן גם שמה שאתה מכיר היום היה שונה אז.
אהבתיאהבתי
בקיצור, גם בזה שלא שיקרתי אני מואשם. האשם תמיד.
אהבתיאהבתי
ללא שם , 08:42 6/5/2008:
*
דור ההיפיז שר – we are stardust, we are golden
אנחנו טובים, אנחנו נשנה באהבה את העולם.
דור הפאנק ואחריו הראפ אומר בערך:
היי מאן! i’m bad and it’s cool! ?יש לך בעיה עם זה
הדור של ההיפיז יכול למשל לנמק אי שירות בצבא בערכים ומצפון.
דור שנות ה80 וה90 יכול להגיד פשוט "למה מה קרה שהמערכת תיהנה מהשירות הזה שלי?". אני (והמסע בחלל באמצע) נמצא באמצע בין שני הדורות האלה. זאת גם הבעיה עם השם "פרופיל עשר".
אם נכון מה שאלופים אומרים עכשיו – 50% לא ישרתו בצבא ולא בגלל בעיות מוטיבציה יעני "השתמטות" גם לא בגלל פסיכיוּת – זאת אומרת שהערך החברתי של "הכי טוב – לחיל הכי" כלומר: מה הוא "טוב" יועמד כך או כך בסימן שאלה.
בשם "פרופיל עשר" יש את האמירה הזאת של ההיפיז "אנחנו הקזוארינות", "אנחנו לא בצבא אבל דחילק, אנחנו טובים!" ואז בא הקול הקוּל ואומר: "בוהנה! בשביל מי אתה צריך להוכח שאתה טוב? תהיה קזוארינה, תהיה שיח קטן, ממילא אף כלב לא ישתין עליך".
אהבתיאהבתי
עתידות: בקרוב נשמע על הרבה שמאלנים ציונים שמודרים מהצבא.
אהבתיאהבתי
עדיין חייב פוסט על מלאני והנרות בגשם.
אהבתיאהבתי