הצועד/31805

הוֹלֵּך אֲנִי בְּדֶרֶך

שֶמְחַבֶּרֶת בֵּין בתיהן שֶל אהובותי

זכרונן שֶל אהובותי

הוּא הַמָּקוֹם

שֶבּוֹ אֲנִי קַיָּם

הֵן זוֹכְרוֹת אוֹתי

גַּם אִם הֵן

לֹא הוֹלְכוֹת לְיָד ביתי

יֵש הַרְבֵּה דְּבָרִים שהם אינם פְּתוּרים

מִן הַסְּתָם

לא ייפתרו לְעוֹלָם

אבל יש דְּבָרִים שֶמִתְגַּלִים לי באקראי עִם הַשָנִים

גם בִּילְלַת זְאֵבִים אֲדוּמִים.

סיכום שנתי – ה'מצעד' וה'הסטוריה'

"מצעד המחץ נולד ב6.3.77 וצעד במשך ארבע שנים ומשהו.
עד שהחבורה שניסתה לכבוש את העולם גדלה, והתפרדה.
מאז, מפעם לפעם ישנם רגעי שיא שנכנסים ל"מצעד המחץ של החיים". לא שהחיים הם מצעד מחץ גדול כל כך, תמיד.

או שהם כן.

עד כאן, נאום הפתיחה."


כך זה התחיל, ב14 באוגוסט לפני שנה. עם עוד בלוג אחד זניח למדי שכבר היה לי, לא היה לי מושג לאן אני אקח את הבלוג החדש וכמה זמן אני אמשיך להיות פה.
וככה אני ממשיך להרגיש גם עכשיו, אחרי שנה, 15 ימים ו255 פוסטים.

בחודשים הראשונים הרגשתי קשור מאד לכינוי שבחרתי לי, שעל נסיבות הולדתו, באתר האליטיסטי, כתבתי כאן. רוב הפוסטים סיפרו על מצעד המחץ הישן, סוס מת למדי בחיי ההווה שלי, אבל מסתבר שלגמרי לא מת בזכרון שלי, ובכל מקרה שייך לתקופה מעצבת ומכוננת מאד בהסטוריה שלי, שהבלוג הזה נתן לי הזדמנות לבחון אותה מזוית אחרת, גם בכיוון השונה למדי שהבלוג התפתח בו בהמשך.
14 פוסטים נכתבו בקטגוריה המצעד, סטטיסטיקות וכללי, 5 נכתבו בקטגוריה1977 (שם נולד המצעד) ועוד 2 נכתבו בחבורת המחץ וגם מודעות חסות, בה נכתבו 4 פוסטים, שייכת לסיפור של מצעד המחץ. וזו ההזדמנות לפנות ליריב בבקשה, שיתן דרך נוחה לצפות בקטגוריות וללנקק אותן.

במקביל התחלתי לפתח קטגוריות נוספות, "רציניות" יותר, עם נסיון להעביר מסר רחב יותר, ובהן שירות פוליטי (14 פוסטים), גלולות זכרון (8 פוסטים) ומלח הארץ (3 פוסטים) וגם הקטגוריות ה'ספרותיות נטו' כביכול: שירה ותרגום (8 פוסטים) וסיפורים לפני השינה (6 פוסטים).
עד פברואר איכשהו דישדשתי, וגם ממוצע הכניסות, אם זה אומר משהו, היה נמוך.

ממרץ התחלתי לקחת את הבלוג לכיוון חדש לגמרי, כיוון כתיבה שכמעט לא ניסיתי קודם לעולם – הכיוון של ההסטוריה האלטרנטיבית.
התחלתי לכתוב אותה ב6.3, בדיוק אותו יום, בחודש ובשבוע, שבו נולד מצעד המחץ, והסיפור שלה מתחיל בדיוק מאותו יום בשנת 1977, כך שגם ההסטוריה האלטרנטיבית על 95 פוסטיה שנכתבו עד היום היא ביתו החוקית של נאום הפתיחה שלמעלה ואחותו החוקית של מצעד המחץ שכיכב כאן בחצי הראשון של השנה ודי נעלם מאז. מאז אני גם פחות "הסטוריון מצעד המחץ" ויותר "הצועד בנעליו" אבל שומר עדיין גם על הכינוי הישן.
לעזרתה של ההסטוריה האלטרנטיבית בא המילון שעד כה נכתבו בו 18 ערכים ולאחרונה נכתבו גם 5 פוסטים של פריקוול.

הקאונטר התחיל לזנק גם הוא מחודש מרץ, אבל אני לא באמת יודע אם זה בגללי או בגלל הgoogie. בזכות הפרו אני יודע מה באמת מחפשים האנשים שנכנסים לכאן: מצעדי פזמונים, מילים של שירים בלועזית, תמונות של מאיה בוסקילה (עירום) ואת כיפה אדומה. תמיד טוב להיות בפרופורציות.
חודש השיא של הכניסות הוא מרץ, אבל החודש הזה* עומד לעבור אותו – עוד 5 כניסות חסרות לו.
מאי ויולי אחריהם, ודצמבר הוא החלש ביותר – כניסה אחת פחות מיום השיא, שהוא ה5 בחודש זה.

זהו, כמו שאמרתי בהתחלה, אני אף רגע לא יודע לאן אני אקח את זה הלאה ואין לי שום הבטחה או בטחון שאני אמשיך. זאת גם שאלה של זמן והשנה היה לי הרבה. אולי בשנה הבאה יהיה לי פחות.
מכל מקום היה נעים לצעוד כאן בנעלי ולצעוד איתכם בשנה הזאת, ואני בטוח גם שמילאתי פה איזו שליחות, אך על גורלן של שליחויות והמשכן – לא אנחנו המחליטים, בדרך כלל.
ומעבר למלים ה'כבדות' – זאת היתה לי התנסות חשובה ומועילה – ראיתי שאני מסוגל לכתוב במדיום כמו הבלוג, ולצאת מן האוטיזם שבכתיבה עצמית רגילה. שמחתי על כל פידבק, למרות שקיויתי שיהו קצת יותר.
אני לא יודע לאן אקח את זה הלאה – אבל יש סיכוי שיהיה מעניין.

26.8

עוד מעט יוצא
למקומות שרחוקים הם מכאן.
מעבר לקוים המקבילים
אל היכן ששמי נספר במספרים.
עוד מעט נפרד
אין לי הרבה ברירה
עכשיו.
אבל אני אחזור, נשבע
באורות הרבים
נשבע אני
בהרים המקיפים את המישור
שבו אנחנו עומדים.
אולי יהיה זה עוד שנה
אולי שנים רבות
ובינתיים
מותר אותי לשכוח
אך כס מלכותי
איש לא יהין בו לגעת.

קיצור תולדות ההסטוריה האלטרנטיבית

חפא היה מנהיג העולם בהסטוריה האלטרנטיבית שהתחילה ב5 במרץ 1977 כאשר נזרקנו אל יקום מקביל בזמן אפשר.
חפא, בן כדור הארץ שנחטף בילדותו ע"י חוצנים וזכה ללמוד בבית הספר הגבוה של התבונה הגלקטית לפני שחזר לכדוה"א, הנהיג שלום עולמי ורווחה כללית בכל חלקי הפלנטה, בתמיכתה של הפדרציה הגלקטית. הוא גם חיבר את כדור הארץ לרשת הטלפתית של הגלקסיה.
אני הייתי אחד מחבורה של חברים קרובים, עוזרים ותלמידים שלו (ושרים בממשלתו העולמית) שנקראה "חבורת המחץ". במפגשים שנקראו מפגשי המשולש הסגול הוא העביר לנו את הידע שלמד בבבית הספר של התבונה הגלקטית ובמסדר לוחמיהקרן הבהירה.
באמצע אחד המפגשים האלה נודע לנו שקואליציה של אופל גלקטי השתלטה על הפדרציה וכדור הארץ עומד ליפול בידיה. לא היינו מוכשרים עדיין להתמודד מול כוחות בסדרי הגודל האלה, וכולנו היינו צריכים מיד להיפרד ולהתפזר בפינות העולם, איש איש לעצמו ולגורלו עד שנהיה מסוגלים למצוא את הדרך אל מקום המפגש אשר קבע חפא לפני שהתפזרנו.

מצאתי את עצמי לבד בעולם של שעבוד ומלחמה מתמדת, שמי שלא התאים להשתתף בה הותווה ע"י שלטונות האדם במספר 21 שהוטבע על מצחו. המותווים בודדו מן החברה בערים מרוחקות, שהכניסה אליהן נשמרה על ידי רובוטים, עד אשר התקוממנו ואני נעשיתי מבוקש על ידי השלטונות הגלקטיים.

בסיועם של שני חברים של חפא ושלי, נחלצתי מן השבי של האופל הגלקטי, ולאחר שביצענו טכניקה שנקראת ביטול היקום והחזרתו, יצאה החללית הקטנה שאנו נמצאים בה מתחום שלטון האופל, ואנו בדרכנו אל נקודת המפגש שקבע חפא בכוכב שכינויו הכוכב המדברי, שנמצא באחד הקצוות החיצונים של הגלקסיה וענן מסתיר מפריד בינו ובין שלטון האופל הנמצא בה.

החלק הכדור ארצי של ההסטוריה האלטרנטיבית

החלק הבינכוכבי שלה

סיום ואחרית דבר

מסע החיים (אל ארץ מבוא השמש)

"לא להשאיר עקבות
לא לפזר סימנים
אני במקום הזה ממילא אינני נשארת.
לא לכתוב מכתבים
לא לאסוף מזכרות,
תצלומים,
לא לסדר אותם בשלשות באלבומים.
לא לאסוף מסמכים,
לא לאגור בקיץ
לא לסיד, לא לשפץ
לא להתנחל.
בחושך לפרוש מן השירה העוברת
אולי אחרי מחלה קשה
כמו רחל.
הענין הזה לא חשוב ולא נכבד
אבק דרכים
מתמר לרקיע.
אין לי צורך להגיע"
(דליה רביקוביץ, 1983).

פלירט מתמשך עם המוות, הגיע אתמול להגשמתו.
אומרים: מחלה דכאונית. ואולי זה רצונה של דליה רביקוביץ להתאחד עם האב, שנדרס כשהיתה קטנה, ודמותו שזורה בשיריה לכל אורך החיים.

"והוא אינו מדבר לי מלת אהבה אחת
למרות שהיה בשכבר הימים אבא שלי
ולמרות שאני הייתי הבת הבכורה שלו
הוא אינו יכול לדבר לי מילת אהבה אחת".
אחד מהשירים המוקדמים. לפעמים השירים המוקדמים, הראשונים האלה, הם כרטיס הביקור הטוב ביותר של המשורר. אני לא אומר שהמאוחרים אינם טובים. מנקודת מקומם הרעננה, הם מציגים הצהרה שהיא תמונה כללית שיודעת גם את הסוף.
לא את כולו. כי "רק אלוהים מכיר את סוף הנפילה".
היא תמיד רצתה להכיר אותו, גם כן.

"הוגד לי כי יש דרך אל ארץ מבוא השמש
ואל נכון לא הוגד לי
אם שמה אוכל לבוא.

לא נמצא לי חבר לדרך
אז פניתי שמה ללכת
אל ארץ מבוא השמש
עשו לי זהב רכבו.

ועוד הוגד לי: מקדם, בארץ מבוא השמש
היו מלכי ארץ
אשר אין שוה בגאונם.

ואומר בלבי: אם אגיע אל ארץ מבוא השמש
יותן לי כיסא מלך
וגם שלמת ארגמן.

ואל נכון לא הוגד לי, אכן מלבי בדיתי
כי בארץ מבוא השמש
יהיה לי שלום עד עולם."





*****

ושוב חלל. יצאנו מביטול היקום, רואים כוכבים. גם החללית חזרה, אנחנו בתוכה.
Wangoon מעסה אותי, המתורגמן מביא שמנים ומעסה את האחרים, עד שנתאושש. נחזור לגמרי לחיים.

אנחנו נמצאים באחד מקצוותיה המרוחקים, הצפוניים של הגלקסיה. כמעט מחוץ לה. ענן כבד ורב שנות אור של אבק קוסמי מסוכך על חלל זה, ושלטון האופל אינו מגיע כיום לכאן.
ממול רואים כוכב לכת אחד קרוב, בולט, לבן בתכלת סגלגלה, צף בחלל. קצת יותר רחוק ממנו שתי שמשות, אחת קרובה וקטנה, עם אור חלש, אחת רחוקה וענקית.
הכוכב הזה הוא המטרה שלנו.

משם התחיל הכל.
שם, כך אומרים, נחתו אדמי הדבורה שבאו מן החור השחור, והתחילו להפיץ ביקום את האדמיוּת, אליה אנחנו שייכים.
שם היתה גם התחנה הראשונה של חפא כשהתחיל מסע הלימוד שלו בחלל, שאת הידע ממנו הביא לכולנו. חפא ראה את הכוכב נכבש בידי יתושי ענק. הוא גם השתתף בשחרורו.
שם הוא מחכה לנו גם כעת, במקום המפגש שקבע בעת הההתפזרות, עם כל חבורת המחץ המתאספת מחדש, כדי להצטרף למלחמה להפיל את שלטון האופל הגלקטי, לשחרר את כדור הארץ ולחדש בו את הנאורוּת.
עוד מעט תיכנס החללית למסלול ההקפה, במטרה לנחות ליד שער הזהב, שער הכניסה העתיק.



זהו, עכשיו בדיוק אני שנה פה, 252 פוסטים, 94 מהם הסטוריה אלטרנטיבית (סטטיסטיקה מלאה בקרוב), 21 (מספר סמלי) בחודש זה. 5125, יתכן שאני לוקח חופשה קצרה, כך שאם לא אהיה תודה מראש לכל המברכים!

הודעה למתחזה היקר

לא נעים שאני צריך להתעסק עם דברים כאלה ביומהולדת של הבלוג, אבל כנראה זה חשוב:

יש איזה חמוד ששולח לאחרונה הודעות בשמי לטוקבקים של הארץ, ולעוד מקומות.
כבר יותר משנה יש לו חשבון איתי, אולי כי הוא חושב שאני זייפתי פעם תגובות שלו, אולי מסיבות אחרות.
הוא משתמש בכינוי שלי "הצועד בנעליו" כדי למסור הודעות שבעיקר מגינות כביכול על בעלי פרופיל 21, בדרך כלל בסגנון "אני מוחה על ההסתה נגד בעלי פרופיל 21", ובעצם ברור שהן באות להשחיר את דמותם, או את דמותי. סוג אחר של תגובות שהוא כותב בשמי, מתאר את חיי האומללים, כביכול, כבעל פרופיל 21. נראה שמי ששולח את התגובות האלה רוצה שני דברים:
1. להציג את בעלי פרופיל 21 בצורה מגוחכת שתצדיק את יחס החברה אליהם.
2. להציג אותי בצורה מגוחכת, שתגרום לי להתבייש לכתוב, להסתתר או להחליף כינוי.

מכיוון שאני יודע מיהו, כלומר מה כינוי הרשת החביב עליו כשהוא לא מזייף הודעות שלי (אף הוא כינוי לא ממש מקורי), לא נשארתי חייב, ופרסמתי גם אני הודעות בשמו, שהציגו אותו באור שונה מן האור () שבו הוא היה רוצה להציג את עצמו.

עכשיו אני מכריז על התנתקות חד צדדית.

אתה שומע, מנייאק?
תמשיך לפרסם את ההודעות שלך כמה שאתה רוצה.
אני לא אגיב, אבל אני גם לא איעלם, להיפך. אמשיך לכתוב, ובכינוי הזה. הקוראים שעוד לא מכירים אותי, ילמדו להבדיל בין "הצועד" האמיתי לבין "הצועד המזוייף", על פי הרמה.

ואולי דווקא, מתחזה יקר שלי, יש לי אינטרס שתמשיך עם ההודעות המטומטמות שלך. אולי מעז יצא מתוק, ומתוך שלא לשמה, תגרום שאנשים ישימו לב יותר לסטיגמה הלא צודקת שיש על בעלי פרופיל 21, נושא שמושתק. יש מעל 104,000 בעלי פרופיל 21 בארץ. על רובם יש סטיגמה לא מוצדקת, ורק כמה משוגעים כמוני כותבים על זה, לפעמים. מי יודע, אולי בכתיבתך היומיומית תמצא את עצמך, שלא בטובתך, מקבל יום אחד את אות "יקיר הפרופילניקים".