מִישֶׁהוּ עָתִיד לֹא לַחְזֹר
עַד סוֹף הַחֹרֶף
סַכִּין הַקּוֹרֵא לְעַצְמוֹ אָח בָּאַחֵר תִּשְׁחַט.
מִישֶׁהוּ עָתִיד לְהִלָּקַח
גְּרוּרוֹתֵיהֶם שֶׁל סַרְטָנִים אֶת כָּל אַרְצֵנוּ כְּבָר לָקְחוּ
וַאֲנִי הֶחָשׁ, לֹא רַק אֲנִי יוֹדֵעַ
אֲנִי הַשּׁוֹמֵעַ
אֶת נְהִימוֹת הַטֶּרֶף מֵעֵבֶר לַקִּיר הַמּוּגָן עַל יְדֵי שׁוֹמְרֵינוּ
אֵין מִי לֹא בָּטַח בָּהֶם פַּעַם
שׁוֹמְרֵי מִכְלְאָתֵנוּ.
הֵם אֲשֶׁר יָנִיחוּ לַשּׁוֹחֵט, בִּקְרִיצָה, לְהִכָּנֵס
הֵם אֲשֶׁר הִנִּיחוּ לַשּׁוֹחֵט
לֹא אַחֵינוּ הֵם
רוֹצְחֵינוּ
וְצָעַקְתִּי צַעֲקַת הַקָּרְבָּן הַמְּצַעֵק.

שיר מפחיד מאוד. בהחלט מתאים לכמה וכמה סיטואציות בנות-הזמן.
אהבתיאהבתי
איך שאנחנו מצליחים להתנסח במלים אקדמאיות וספרותיות כאלה.
אהבתיאהבתי
שליטה בכאוס ובחרדה באמצעות מלים, כך זה אצלי לפחות.
אהבתיאהבתי
מלים הן הנסיון האנושי לכשף את המציאות.
אהבתיאהבתי