כשהיית קטנה
היו פוגשים אותך הרבה
עכשיו כבר אין רואים
כיום כבר לא מוצאים.
אנחנו שיכורים
בפרבר אחד שעל הזנב
והטלויזיה משדרת אלינו יום יום
פרסומות.
לאן לאן הלכה
הדמות שהיתה עוברת
כשעוד היו כאן שדות
כשהדרך עוד נסעה לארץ ההיא
הקרובה הרחוקה.
בפרבר אחד שעל הזנב
הטלויזיה מתחככת בנו
ידיים זוחלות אלינו לתוך המסך
ואדון ואשתו ילכו למיטה
ואדון ואשתו ישנו שינה
ואדון ואשתו יקומו בבוקר
וישתו קפה.
וילד מוציא משחק מוכן
ילד שגדל בתוך ארון
ומתחתיו רצפה עשויה יפה חלק
אל תנסה לשאול אותו
לאן הלכה הדמות שהיתה עוברת
כשעוד היו כאן שדות.
בתוך נתיבי הסכמות
מבוסס רינגו חואן טובע.
העיר סגרה עליו כמלכודת
האפשרויות נלעסות בידי המוני חרקים
מאולפים
מתוסכלים
כמוהו נלכדו בתוך העיר
והשכונות מתרבות ורינגו חואן גדל
ומעל ראשו מאיימת
עננת התבונה.
להקות החרקים שמחוץ לחומה
מרבות עדיין להזכיר שמו
שירי גבורתו ישירו
עת יתכנסו סביב מדורותיהן
אבל גם הן דוחקות להיכנס
אל העיר שלעגו לה
ובונות להן ערים מחוץ לה
בצלמה כדמותה.
בלוג הצועד The VValker's blog 
נוגע בול.
אהבתיאהבתי
רד בול?
אהבתיאהבתי
רד עלה עלה ורד בול
אהבתיאהבתי
רק אל תקנה לי ורד
אהבתיאהבתי
הזכרת לי משהו: לפעמים אני והילד שלי בן השלוש משחקים משחק אסוציאציות. אנחנו קוראים לזה "מה הקשר". יום אחד הוא בא אלי ואומר לי: "אמא, אני והגור משחקים "מה הקשר". אני אומר לו מיאו ואז הוא אומר לי מיאו". אכן, משחק אסוציאציות עם חתול.
אהבתיאהבתי
עכבר!
אהבתיאהבתי
אח, בר….
אהבתיאהבתי
אח, ברררר…
אהבתיאהבתי
ברח, ברח…
אהבתיאהבתי
חוזה לך..
ומה דעתך על החדשות האחרונות? נמכרנו לנענע (עפ"י הבלוג של וולווט).
אהבתיאהבתי
ראיתי את זה איפושהו. כתבתי אפילו תגובה בבלוג של היריב. http://israblog.nana.co.il/comments.asp?blog=4978490&user=349#04
לא בטוחה שאני מבינה את כל המשמעויות של זה. נשמע כמו העברת מרכז הכובד לכבדים ממילא. משהו כזה. מרגישה קצת כמו היהודים שמחליפים להם את הנציב בארץ.
מה אתה אומר על זה?
אהבתיאהבתי
בדיוק שלחתי לו דמי מינוי לחידוש הפרו.
ימים יגידו אם זה טוב, רע, או שלא נרגיש בזה בכלל. אני חושש שמכונת הכסף של הכבדים עלולה להקשות כאן את החיים על אלה שעוד מחפשים את ההנאה שבכתיבה הבלוגית. הם אומרים שבעתיד יתוגמלו בלוגרים. מצד אחד למה לא, ומצד שני הקריטריונים לפיהם יתוגמלו, ביחד עם שאר שינויים, עלולים להרוס את המקום הזה.
אהבתיאהבתי
שוב נאלץ לחיות ולראות
אהבתיאהבתי
אגב הקישור שלך לא עובד, ולא הצלחתי למצוא את החודש האחרון בבלוג של היריב.
אהבתיאהבתי
סתם שטות.
אקס-אקסטרימיסטית (האתר שלי) , 19:27 3/10/2006:
יש רחש בחש "הוא מכר אותנו, הוא מכר אותנו!"
אפשר לחשוב שאנחנו חבורה של בחורות שנחטפו מאוקראינה. נו באמת.
בשעה טובה.
אהבתיאהבתי
איפה כתבת את זה? כי את בלוג החדשות שלו הוא לא עידכן החודש.
מי שעקב, היה מן הסתם יכול למצוא בזה אותות מקדימים (טוב, כולה 3 ימים החודש הזה, אבל את הבלוג הוא הפסיק לעדכן כמה ימים לפני סוף החודש…)
אהבתיאהבתי
http://israblog.nana.co.il/tblogread.asp?blog=349
הוא לא כתב על זה אבל אני הגבתי על זה בפוסט האחרון שלו.
יש לו כמה בלוגים. פה הוא עדכן החודש. יש שם, למשל, גרף על שחרור פוסטים ביום כיפור.
אהבתיאהבתי
תודה, עכשיו מצאתי.
מעניין, חשבתי שביום כיפור יהיה הבדל משמעותי, אבל לא כל כך (חוץ משעות אחה"צ).
לילה טוב.
אהבתיאהבתי
לא הבנתי את הסוף – "קול קורא לנדודים השיבה הביתה אבל אני חוזר אל הבית שלי".
אבל עד "קשבים אחרים" מאוד התחברתי.
אהבתיאהבתי
זה משהו שמאד קשור ספציפית בסיפור.
אבל יש בית שהוא הנדודים, על פי הקול הקורא, ויש בית שהוא הבית של האני הדובר, קרוב לרחוב שאליו נכנסת בלילה רוח קרירה.
אהבתיאהבתי
אה. עכשיו קראתי שוב. מצויין.
אהבתיאהבתי
השירים – הרבה יותר טובים מסיפורי המד"ב !
יפה.
אהבתיאהבתי
אז אתה אומר, לעזוב את המד"ב?
אהבתיאהבתי
שיר יפה.
אהבתיאהבתי
כמו ליה גם אני הבחנתי בכפל המשמעות של הבית והנדודים, אבל דווקא בולטת בשיר הקבלה של הכאן על פני ה-שם.
אהבתיאהבתי
Neplast
אהבתיאהבתי