כשהיית קטנה

היו פוגשים אותך הרבה

עכשיו כבר אין רואים

כיום כבר לא מוצאים.

אנחנו שיכורים

בפרבר אחד שעל הזנב

והטלויזיה משדרת אלינו יום יום

פרסומות.

לאן לאן הלכה

הדמות שהיתה עוברת

כשעוד היו כאן שדות

כשהדרך עוד נסעה לארץ ההיא

הקרובה הרחוקה.

בפרבר אחד שעל הזנב

הטלויזיה מתחככת בנו

ידיים זוחלות אלינו לתוך המסך

ואדון ואשתו ילכו למיטה

ואדון ואשתו ישנו שינה

ואדון ואשתו יקומו בבוקר

וישתו קפה.

וילד מוציא משחק מוכן

ילד שגדל בתוך ארון

ומתחתיו רצפה עשויה יפה חלק

אל תנסה לשאול אותו

לאן הלכה הדמות שהיתה עוברת

כשעוד היו כאן שדות.




בתוך נתיבי הסכמות

מבוסס רינגו חואן טובע.

העיר סגרה עליו כמלכודת

האפשרויות נלעסות בידי המוני חרקים

מאולפים

מתוסכלים

כמוהו נלכדו בתוך העיר

והשכונות מתרבות ורינגו חואן גדל

ומעל ראשו מאיימת

עננת התבונה.

להקות החרקים שמחוץ לחומה

מרבות עדיין להזכיר שמו

שירי גבורתו ישירו

עת יתכנסו סביב מדורותיהן

אבל גם הן דוחקות להיכנס

אל העיר שלעגו לה

ובונות להן ערים מחוץ לה

בצלמה כדמותה.

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

26 תגובות בנושא “

      1. הזכרת לי משהו: לפעמים אני והילד שלי בן השלוש משחקים משחק אסוציאציות. אנחנו קוראים לזה "מה הקשר". יום אחד הוא בא אלי ואומר לי: "אמא, אני והגור משחקים "מה הקשר". אני אומר לו מיאו ואז הוא אומר לי מיאו". אכן, משחק אסוציאציות עם חתול.

        אהבתי

      2. ראיתי את זה איפושהו. כתבתי אפילו תגובה בבלוג של היריב. http://israblog.nana.co.il/comments.asp?blog=4978490&user=349#04

        לא בטוחה שאני מבינה את כל המשמעויות של זה. נשמע כמו העברת מרכז הכובד לכבדים ממילא. משהו כזה. מרגישה קצת כמו היהודים שמחליפים להם את הנציב בארץ.

        מה אתה אומר על זה?

        אהבתי

      3. בדיוק שלחתי לו דמי מינוי לחידוש הפרו.
        ימים יגידו אם זה טוב, רע, או שלא נרגיש בזה בכלל. אני חושש שמכונת הכסף של הכבדים עלולה להקשות כאן את החיים על אלה שעוד מחפשים את ההנאה שבכתיבה הבלוגית. הם אומרים שבעתיד יתוגמלו בלוגרים. מצד אחד למה לא, ומצד שני הקריטריונים לפיהם יתוגמלו, ביחד עם שאר שינויים, עלולים להרוס את המקום הזה.

        אהבתי

      4. סתם שטות.

        אקס-אקסטרימיסטית (האתר שלי) , 19:27 3/10/2006:
        יש רחש בחש "הוא מכר אותנו, הוא מכר אותנו!"
        אפשר לחשוב שאנחנו חבורה של בחורות שנחטפו מאוקראינה. נו באמת.

        בשעה טובה.

        אהבתי

      5. איפה כתבת את זה? כי את בלוג החדשות שלו הוא לא עידכן החודש.
        מי שעקב, היה מן הסתם יכול למצוא בזה אותות מקדימים (טוב, כולה 3 ימים החודש הזה, אבל את הבלוג הוא הפסיק לעדכן כמה ימים לפני סוף החודש…)

        אהבתי

  1. לא הבנתי את הסוף – "קול קורא לנדודים השיבה הביתה אבל אני חוזר אל הבית שלי".
     
    אבל עד "קשבים אחרים" מאוד התחברתי.

    אהבתי

    1. זה משהו שמאד קשור ספציפית בסיפור.
      אבל יש בית שהוא הנדודים, על פי הקול הקורא, ויש בית שהוא הבית של האני הדובר, קרוב לרחוב שאליו נכנסת בלילה רוח קרירה.

      אהבתי

  2. כמו ליה גם אני הבחנתי בכפל המשמעות של הבית והנדודים, אבל דווקא בולטת בשיר הקבלה של הכאן על פני ה-שם.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: