וַיְהִי בִּימֵי הַקֵּיסָרִים הָרִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר רוֹמִי יָשְׁבָה עַל שֶׁבַע הַגְּבָעוֹת וְחָשְׁבָה בְּלִבָּהּ כִּי אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, וַיֵּרְדוּ שְׁלִיחֵי הָרְקִיעִים אֶל גְּבוּלוֹת יְהוּדָה. וְלֹא יָרְדוּ בְּגִלּוּי שְׁכִינָה וּבְאֵשׁ אוֹכֶלֶת, כִּי אִם בִּלְחִישָׁה וּבְסוֹד, דֶּרֶךְ חֲלוֹמוֹת, דֶּרֶךְ חֶזְיוֹנוֹת, דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם שֶׁנָּגְעָה בָּהֶם רוּחַ.
וַיַּחְלְקוּ אֶת הַיֶּדַע בֵּין כִּתּוֹת רַבּוֹת: לַפְּרוּשִׁים נָתְנוּ סוֹד הָאוֹת וְהַזִּכָּרוֹן, לַצְּדוּקִים נָתְנוּ סוֹד הַמִּקְדָּשׁ וְהַסֵּדֶר, וּלְאַנְשֵׁי הַדֶּרֶךְ נָתְנוּ סוֹד הָאַהֲבָה וְהַהִתְבַּטְּלוּת. וְכָל קְבוּצָה חָשְׁבָה כִּי לָהּ לְבַדָּהּ נִמְסַר הָאוֹר.
