בָּאָבִיב שלִפנֵי הַפְּרָחִים פָּרְחוּ בְּטֵרוּף. אֲנָשִׁים יָצְאוּ אֶל הַגַּנִּים הַבּוֹטָנִיִּים שֶׁנִּפְתְּחוּ לְיוֹם אֶחָד בְּחִנָּם, וּמַצְלֵמוֹת בִּידֵיהֶם. בְּאוּנִיבֶרְסִיטַת תֵּל אָבִיב הִפְגִּינוּ נֶגֶד הַקִּצּוּצִים. וְהַשּׁוֹטְרִים בָּאוּ מֻדְלָקִים, מֵרֹב הַבְלָגָה יוֹם קֹדֶם, בְּהַפְגָּנַת הַמִּתְנַחֲלִים. הַוַּעֲדָה הֶחְלִיטָה עַל הַתְּרוּפוֹת בְּסַל הַבְּרִיאוּת, מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת. בָּאָבִיב שֶׁלִּפְנֵי, שַׂר הָאוֹצָר בִּשֵּׂר עַל יְרִידָה בָּאַבְטָלָה וּמַכַּבִּי, כָּרָגִיל, נִצְּחָה וְנִצְּחָה. גַּם הַקְּבוּצָההמשך לקרוא "פסק זמן: באביב שלפני"
