בלוג הצועד The VValker's blog

כמו הפרשה של משהו צמיגי, שמנוני, דומה לג'ל בצבע כהה שרק תנועתו המתפרשת על פני השטח ומתאספת גרמה לנו לזהות אותו בכלל כייצור. אבל עלוה התעקשה לרחם עליו מהרגע שהמתורגמן, אנציקלופדיה מהלכת לחיים אורגניים ואנאורגניים בחלל, שהגדיר את היצור כיצור לא מסוכן מן המינים ה'מפגרים' (חסרי התודעה), אמר לנו שהיצור חולה או פצוע שאחרת לא היה מסתובב לנו בין הרגליים, כי יצורים כאלה בדרך כלל נחבאים סמוך למאגרי צמחיה או מיים מקומיים, ואמרה שצריך להביא אותו אל מקור המיים המקומיים אליו בדיוק היינו בדרך.
זה היה מקור, מעין מעיין או אגם קטן של מים גופריתיים שהרחצה בהם עשויה להיות טובה לגופים כמו שלנו. חפא שמע על המעיין הזה, והוא הכיר מים כאלה מפלנטה דומה שהיה בה, והמליץ לנו ללכת. הוא בעצמו נשאר לחכות לכחול שעומד לחזור סוף סוף בשעות הקרובות, ואנחנו הלכנו עם המתורגמן ולפי מה שהרגשתי, נלוו אלינו עוד אבל המימדים שלי לא היו ערוכים הבוקר לקלוט אותם. בכלל כל הדרך הורגשה צפופה מאד למרות שהעיניים ראו רק אותנו, ויצורים מן המינים 'המפגרים' שחלפו בדרך, רובם דמו קצת לארנבים, אבל כחולים כהים.
תהיתי אם יש בכלל חיים 'לא מפגרים' שגרים בכוכב הלבן הזה או שזה רק אנחנו, עם צבאותיו הרבים של הכחול שמאיישים את הכוכב כרגע. צבי אמר לי שהייתי צריך כבר לדעת מזמן שלתהייה שלי אין כל ערך, ובינתיים עלוה מצאה איזה פיסה של משהו שטוח, דק מכדי להיות אבן, קשה מכדי להיות שייך לאיזה שיח, אבל שכמוהו נראו פזורים על האדמה הלבנה הקשה, מלאת החדויות שלא רצוי ללכת עליה יחף. עזרנו לה לשים עליו את הייצור, מתאמצים שלא להקיא. בחורה מוזרה העלוה הזאת, שמתעקשת לשאול את חפא כל מיני שאלות מן העבר שלו, למשל אם הוא פגש את ההורים שלו אחרי שחזר לכדוה"א, ואיפה האהובה שלו והחבר שאיתם הוא נחטף בילדות נמצאים כעת, האם הוא לא מנסה לפגוש אותם, שאלות די מעניינות בעצם, אבל אנחנו, חברי חבורת הלוחמים הוותיקה, הפנמנו משלב מוקדם כאילו ברור שלא שואלים אותן.
היא גם התעקשה שהמתורגמן ילמד אותה לדבר לפחות את "השפות הראשיות", למרות שיש לנו את המתורגמן, ואת כולנו כבר ציידו בתרגומונים שצבי אמר לי שהוא בטוח שכמו עם החללית האורגנית* שלנו, גם הם נראים לו אורגניים והוא לא יתפלא אם כמוהם בוקעים מתרמיל כמו זה שיוצא מגבו של המתורגמן שלנו.

* על החללית האורגנית

 

הפוסט הקודם בקטגוריה

אֶל עוֹלָם אֲשֶר מִמֵנוּ הַמוֹצָא
אֶלֵי שְחָרִים אֵפְשָרִיים

וכאן מתחלקת ההסטוריה של חבורת המחץ לשתי גירסאות:

לפי גירסה אחת, גירסת הזמן הרגיל, חפא אכן הגיע אלינו, אבל הכח שהבטיח בושש לבוא. אולי לא הצליח ידידו הכחול במשימתו להשתלט על הגלקסיה, ואולי הצליח, אבל כמו שקורה לשליטים רבים כשהם מגיעים לשלטון, שכח את הבטחותיו לחברו. לא יצא מכל הסיפור הזה הרבה, חוץ מזכרון מצעד המחץ שדרך להיטיו המשודרים, עברו רבים מהשדרים הטלפתיים המוצפנים שחפא וחברי חבורתנו שלחו זה לזה, מתי שלא התראינו.

לפי גירסת ההסטוריה האלטרנטיבית, בה ניסיתי לנבא בזמן אפשר את מה שהיה קורה לו היו תכניותיו של חפא מתקיימות.
לאחר שנים אחדות שבהן הנהיג חפא בהצלחה תכנית עולמית של שלום, השכלה ורווחה בכל כדור הארץ, הודח השליט הכחול בהפיכה שנעשתה במרכז הגלקסיה. כל המכשירים שעמדו לרשותינו הפסיקו לפעול וקואליציה של אופל גלקטי, בסיוע משתפי פעולה ארציים תאבי מלחמות והון, השתלטה, בערך בשנת 1985, על כדור הארץ ויצרה משטר של התנכלות והתעמרות כנגד רוב בני האדם. אולי מה שהיה תמיד, חוץ מהשנים של שלטון חפא, אבל קשה הרבה יותר, אכזרי ובלי ריכוכים, חוץ מבמובלעות דוגמת "מדינת תל אביב החופשית"***** ודומותיה, שם המשיכו "החיים הטובים" כאילו לא קרה כלום, והם היו טובים אף יותר. מקומות אלה היו קרובים לנציבויות השלטון הגלקטי בכדוה"א, ונהנו, זמנית, מטובו.

כל חבורת המחץ התפזרה והסתתרה, על פי הוראתו הנוקשה של חפא, לפני שנפרדנו בחוף הטלפתיה בכנרת, "להיעלם בפינות העולם" עד שיבוא הרגע שבו נוכל לשוב ולהיפגש. כל אחד מצא את עצמו לבד אי שם בעולם קשה ורודף. לא את הסיפורים של כולם סיפרתי, רק את סיפוריהם של צבי, של סטולי הגנוב ושלי.
עברו שלוש שנים, עד שחללית חילוץ ובה סטולי הגנוב, המתורגמן ועוד אנשי צוות מצאה אותי, כשמספר מותווה על מצחי, ולקחה אותי אל כוכב מדברי מחוץ לגלקסיה, שבו נפגשנו כולנו לבסוף עם חפא ועם כוחותיו של הכחול שמרדו נגד המשטר הגלקטי.
הצטרפנו אל הכוחות להסתערות כללית על הגלקסיה. הגענו לכדור הארץ ומצאנו אותו במצב של חורבן. איזורים שלמים שהכרתי שקעו בשטפונות ענק שנגרמה עקב המסת קרחונים שנגרמה במזיד ע"י כוחות קואליציית האופל, לפני שעזבו את כדור הארץ. גם שאר העולם לא נראה טוב יותר. רעידות אדמה הרסו את מרבית הבתים ובשטח שנותר מישראל קם משטר משיחי שכלא את המתנגדים לו במחנה מעצר ענקי על חוף לטרון.

כאן קיבלו אנשי חבורת המחץ אפשרות ורשות לפרוש מעלילת הזמן האלטרנטיבי ולשוב לזמן הרגיל, בו כל הדברים האלה עוד לא קרו. רק סטולי הגנוב, צבי, עלווה, וחפא נשארו איתי מכל החבורה בבתיו של כפר יווני נטוש, משם אספה אותנו שוב חללית החילוץ כדי להביא אותנו אל הכחול שמצפה לנו במיוחד, כפי שאמר המתורגמן, באותו כוכב לכת לבן, במרחק 10 שנות אור מכדור הארץ.

****מדינת תל אביב החופשית (1) ,(2), (3), (4)

הפוסטים הקודמים:
הפדרציה הבין-פלנטרית (1)
הפדרציה הבין-פלנטרית (2)

לימודיו של חפא בבית הספר של התבונה הגלקטית הופסקו בטרם-מועד.
מלחמות שאף פעם לא די להן גם בעומק היקום טומן הסוד, הגיעו עד סמוך למערכות שבהן ממוקם בית הספר, ומישהו במנגנון ניהול הפדרציה החליט שגם תלמידים ומורים של בית הספר, שהיו עד כה פטורים מגיוס למלחמות, יגוייסו.
חפא דווקא שמח להתגייס, וביחד עם מורהו הבכיר, שהיה גם ראש צוות המחקר בחללית שחטפה אותו מכדור הארץ, הצטרף אל מסדר לוחמי הקרן הבהירה***, מסדר שתפקידו העיקרי, גם בימי מלחמה וגם בימים של שקט, לשחרר שבויים. גם זו מלאכה שאף פעם לא די לה.

באחת היממות, הציל חפא ממלכודת מוות יצור אחד שבוי, שדמה לעכביש כחול ורוטט והתגלה כמפקד זרוע של אחת מגיזרות הגלקסיה – תפקיד שמשמעותו אחריות לבטחונן של קרוב ל100,000 מערכות שמש. היצור, שהיה בוגר מסדר לוחמי הקרן הבהירה בעצמו, ציוות את חפא וחבריו אליו לזרוע, והם היו לידידים קרובים מאד, ידידות שבני אדם מעטים בכדור הארץ מכירים כמוה. לחפא התברר שגם היצור, כמוהו, למד בזמנו בבית הספר של התבונה הגלקטית ולא השלים את לימודיו בגלל המלחמות. לשניהם נותרה למעשה אותה עבודת סיכום להשלמת הלימודים.

ליצור הכחול ולחבריו היתה דעה משלהם על התנהלות השלטון המרכזי בפדרציה, שלא סיפק תמיכה מספקת לגיזרה בזמן שהמלחמה הגיעה אליה, ובכלל לא נתן לתושבי הגיזרה את הייצוג המגיע להם במוסדותיו.
כשסיימו חפא והכחול את המסע שהיה למעשה עבודת הסיכום הלימודית שלהם, נפרדו דרכיהם. הכחול נסע עם חבריו ישר אל המערכות של מרכז השלטון. גייסות רבים הצטרפו אליהם בדרך, וחפא שראה את הגייסות המצטרפים, הבין שהם נוסעים לבצע שם הפיכה. לחפא, לעומת זאת, היו תכניות משלו להשתמש בידע הרב שרכש לשינויים בכוכב מולדתו, כדור הארץ. הוא החליט שהגיע הזמן לממש את תכניותיו, וסיפר על כך לכחול, בבקשו ממנו אישור לחזור הביתה. הכחול בירך אותו לדרכו, והבטיח לו שכאשר יהיה בעמדה השליטה, ישלח אליו כוח לעזור לו. גם המתורגמן היה שם, והיה עד לשיחה הזאת.
כך הגיע חפא אלינו, אל חבורת המחץ.
חפא, בונה על הבטחת הכוח של הכחול, שלחפא לא היה ספק שהוא ייעשה אכן לשליט הגלקסיה, תיקשר איתנו עוד חודשים רבים לפני שהגיע, דרך האינטרנט הטלפתי**** (מושג שלא יכולנו להעלות על דעתנו באותם ימים), והורה לנו מה לעשות כדי שהעולם כבר יהיה מוכן לשינויים עד כמה שאפשר לפני הגעתו והגעת הכח. בין השאר לימד אותנו מה לעשות כדי שהאינטרנט הטלפתי יעבוד באופן קבוע.

***לוחמי הקרן הבהירה ומשנתם
****האינטרנט הטלפתי

היא תוצר של חיבור של ממלכות ותרבויות עתיקות בכמה מיליוני שנים מהתרבות האדמית על כדור הארץ.
הישויות שמרכיבות אותה הן בעלות נפח מוח ויכולת קליטה שונים ומפותחים משל הקוף הסמי-אדמי, ישות "לא מעניינת" בכפתור כחול אחד, די נידח ביחס למרכזי התרבות של הפדרציה, הסמוכים למרכז הגלקסיה, איפה שהתחילו החיים ביקום.
(ותודה לצבי, שבלעדיו לא הייתי מגיע לניסוחים המדוייקים האלה).

הפדרציה עצמה היא יחסית צעירה, ונוצרה אחרי מאות אלפי דורות של נסיונות השמדה הדדית של היצורים אלה את אלה, ואת עצמם. שום דבר שחווה המין האנושי ועוד יחווה, הוא לא חדש. רק הווריאציות שונות ומצויות בקובצי ההיסטוריה הכבדים למאוד הטמונים באתרי הספריות של בתי הספר הגלקטיים הגבוהים לתבונה. כל כוכב לכת בשפתו, כל תרבות בשפת נסיונה.

ביני לבין צבי יש ויכוח, אם התרבויות-הישויות הגבוהות בכלל לא התעניינו אף פעם במין האדמי על כדוה"א, או שהיו זמנים שכן. אני טוען שדברים המסופרים בתנ"ך הם עדויות להשקעה כבדה שהיתה פעם בקוף הסמי-אדמי (כך בדיוק הוא מוגדר באתרי הזאולוגיה של בתי הספר הגבוהים), ושהדת המונותאיסטית היא סוג של השקעה כזאת, באמצעותה נועד "היהודי הנודד" לשדרג את הקוף הסמי-אדמי ולהפיץ בפלנטה ערכים "שמאלניים". רק בארץ-מדינת ישראל הזדבל הכל. צבי מטיל ספק בכל זה, ואומר שגם אם היו בעבר הקדום ביקורים של ישויות, הם היו קצרים מדי מכדי להשקיע השקעה כזאת.
מכל מקום, הפדרציה, הצעירה יחסית, נתקלה בסמי-אדמיים מהכפתור הכחול די במקרה, כשחללית מחקר שנוסעיה בכלל חיפשו מטמוני שביטים* שטבעי היה לחפשם במערכות רחוקות כאלה, החליטה לבדוק הודעות על גלים רדיואקטיביים שנקלטו ממקור לא מסומן בסביבה, שיתכן שהם מבשרים שלב מעניין בהתפתחות המינים הפרימיטיביים שקיומם משוער באזור יותר מאשר ידוע. זה לא באמת היה מעניין או דחוף למישהו בגלקסיה לבדוק את זה, אבל אם החללית כבר נמצאת בסביבה…

תגליותיהם של נוסעי החללית זכו לכותרות מרשימות באתרי התקשורת המדעיים של הגלקסיה, שבדרך אגב ציינו באותיות הקטנות, שהחוקרים, "על הדרך" לקחו איתם מהכפתור הכחול שלושה גורים "סמי-אדמיים" שהתגלו באופן מפתיע כמפותחים למדי. זאת אומרת, לא לקחו אותם איתם לחללית, אלא מיגנטו אותם, עם מבנה שאל תוכו הם נכנסו, אל זנב השביט שחקרו ובו גילו את המטמונים המעניינים, והיה באותם ימים בקירבה מספקת אל הכפתור הכחול. סוג של "טכניקת מקל ארוך" שהיה הדרך המומלצת להתעסק עם מיני חיים חדשים שנלקחים למחקר, ואף אחד לא ערער על דרך זו. מקרים בריאותיים לא נעימים כבר אירעו בגלל התעסקות עם יצורים לא מספיק מוכרים…
אחד משלושת הגורים היה חפא, שעל דרכו המיוחדת להיכרות קרובה יותר עם היצורים שלקחו-חטפו אותו, ואל בתי הספר של התבונה הגלקטית, כבר כתבתי.**

*מטמוני השביטים
**דרכו של חפא אל התבונה הגלקטית

כמו שהוא היה נראה לנו בהתחלה.
קואליציית האופל הגלקטי אכן הובסה, וכוחותיה היו עסוקים בהסתלקות מן המערכות שהשתלטה עליהן, מן הסתם חזרה אל בורות האופל שבמרכז הגלקסיה. אל בתי הספר העתיקים של התבונה האפלה, משם צמחה.
אבל לא כל הישויות שהשתתפו במרד נגדה, הסכימו לקבל מחדש את מנהיגותו של השליט הכחול, זה שבהבטחתו היה תלוי שיקומו של כדור הארץ שידענו והכרנו. חברו ורעו של חפא, מי שנתן לנו את הכח.
והאחרים, לא היה בטוח שאכפת להם בכלל.
חפא ידע את זה כנראה, אם אני יכול לדבר בשמו. בכל הטיסה הוא כמו לא היה חפא שהכרנו. שקט, מהורהר, בקושי עונה לשאלות, וזה מתי שהוא יצא מן החדרון שלו בחללית.

דווקא המתורגמן ואנשי הצוות היו עולצים, הבטיחו לנו דברים שלא יאומנו.
לנו, הארבעה שבאו מכדור הארץ, אחרי שראינו את חציו שקוע במים ואת חציו האחר הרוס ברעידות אדמה. סטולי הגנוב, צבי, עלוה ואני שנותרנו מכל חבורת המחץ, שהעדיפה לחזור לזמן האחר ברגע שהיתה אפשרות, ולסיים את הטיול בזמן אפשר. מן הרגע ההוא נפרד גורלינו מגורל החבורה, ואפילו שחפא הצטרף אלינו, לרגע לא היינו בטוחים שלא אנחנו טעינו והם צדקו.
אבל המתורגמן וחבריו עודדו אותנו ואמרו שיש טכניקות להרים יבשות שקועות, ואפילו לשחזר אנשים. לא סתם הם ותיקים מאיתנו במאות אלפי שנים. וכבר עשו דברים כאלה. רק נגיע לכחול.

אחרי ארבע קפיצות למקום שבו היינו אמורים למצוא את הכחול, במרחק של 10 ש"א מכדור הארץ, (נדמה לי שהרשמיים קוראים למערכת "אפסילון ארידאני"). זכרתי את הפעם הראשונה שנסעתי עם חפא לפגוש אותו, כשיצאנו מסיני וגם ג'ון ויוקו היו איתנו, והיה נדמה לי שאז זה לקח לנו יותר מהר, למרות שמן הסתם נסענו רחוק יותר.
הכחול לא היה. "קפץ להתייעצות" תרגם לנו המתורגמן את מה שאמרו לו ישויים ארוכים, ישרים כמו סרגל, דקים ולבנים שהזכירו לי וגם לצבי ולעלוה נורות ניאון עומדות, אותם פגשנו במקום שאליו הוליך אותנו המתורגמן לפגוש את הכחול. הם הציעו לנו שנחכה, הוא ישוב תוך כמה יממות.
לא ידענו כמה זה יממות בכוכב הזה, שהיה מלא סלעים קטנים ומשוננים שנראו כאילו סויידו טבעית באותו צבע לבן שהיה לישויים שפגשנו, וגם אור הצהריים דמה בו לאור ניאון חזק מאד, צבי הגדיר זאת כ"אור ניאון בראשיתי".

היה שם הרבה צפוף, לא מוסדר בתודעה. ידעתי שנמצאות שם הרבה מאד ישויות, חייליו של הכחול, אבל המבנה וקיבולת המוח שלנו לא מסוגלים לקלוט את כולם, ומה שהרגשתי כשניסיתי להסתכל היה בעיקר אי נוחות וסחרחורת שכמעט גרמה לי להקיא. לפעמים היתה עלטת מרחב מתפרצת וכמו גונבת את אור היום הלבן, שנמשך ונמשך שעות על שעות.