"חכו לנו בסוף אוגוסט"

חפא הוא שגרם את כל זה. זאת הייתה האמת.

אם הוא לא היה בא בשם השליט הכחול ומחבר בעזרתנו את כדור הארץ לאינטרנט הטלפתי וכל זה, לא הייתה ההסטוריה האלטרנטיבית פורצת, ואז גם האופל הגלקטי לא היה תוקף את כדור הארץ, לא היינו צריכים לעזוב אותו ולחזור ולמצוא אותו כפי שמצאנו, מוצף, חרב.

האם יכול לבוא יום שבו נישפט על כך?

כשעמדנו להיפרד משאר האנשים, באי היווני, אחרי שיצאנו מהמעגל, צבי, עלווה, סטולי ואני, וחפא יצא אחרינו, אז התחילה בפעם הראשונה התמרדות כנגד חפא. האנשים צעקו עליו ואמרו שהוא הביא אותנו עד לכאן, ועכשיו נוטש את כולם. גם אנחנו "זכינו" לחרפות. היה קשה לי לכתוב על כך בפעם הראשונה. אחדים מהאנשים חצצו בינינו ובין האחרים ומנעו מהם לתקוף אותנו. היה רגע שנרגעו כולם, כשחפא התחיל לדבר: "נכון" הוא אמר. "אני אחראי, אני הבאתי אתכם להסטוריה אלטרנטיבית שלא הייתה מתרחשת בלעדי. יכולתם לחיות חיים רגילים. אבל עכשיו תקבלו אותם חזרה. ואתם לא צריכים אותי יותר. אתם תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם, תהיו באותו גיל, כאילו לא קרה כלום. כל החיים יהיו לכם, עולם כמו שידעתם והכרתם, בלי אופל גלקטי ובלי סיוטים, ובלעדי. חיים נורמליים. אף אחד לא יבוא לכדור הארץ לחפש אותי או אתכם.".

"לפחות לא בשנים הקרובות". הוא הוסיף.

"כי כל מה שקרה, יכול לקרות יום אחד בהסטוריה שאתם חוזרים אליה. אולי לא באותה מהירות ודרמטיות, אבל היסודות קיימים. האופל הגלקטי נמצא, ויכול להגיע אל כדור הארץ. ראיתם מה מעורר אותו, למדתם על העוצמות שלו, ראיתם איך הוא פועל, ומי עוזר לו. אולי תוכלו, חלק שלכם יוכל, לקחת את כל מה שראיתם וחוויתם בתור לימוד, שיעור על מה שקיים ביקום. תוכלו להעביר אותו לאנשים, יש לכם את כל הידע שצריך. חלק קיבלתם ממני, את החלק הגדול קיבלתם ממה שעברתם באופן אישי ביקום. אולי זו הייתה המטרה של כל זה. כדי שהאנשים ידעו, יהיה להם הסיכוי לדעת איך לעמוד על חירותם בבוא היום, במובן האמיתי שלה, להיות עם משהו שיתן להם כח עמידה מול הקוסמוס."

"ומה יהיה איתך, חפא?" שאל אחד האנשים.

"אני אמשיך בהיסטוריה שלי. אין לי דרך אחרת, זה הגורל שלי ועלי לעמוד בו". חפא פנה אלי, אל סטולי הגנוב ואל צבי ועלווה "אתם עדיין יכולים להצטרף אליהם. אבל תחליטו מהר כי עוד רגע הזמן נגמר".

הייתי עדיין המום מן הדברים ששמעתי מהחבורה קודם. אפילו לא הסתכלתי לעברם כשחפא דיבר וגם לא לאחר מכן. כעת הוא דיבר אל צבי ועלווה, מבטיח להם שלא ייפרדו אם יעזבו, למרות שהם נפגשו רק בהיסטוריה האלטרנטיבית ולא היו להם חיים ביחד בזמן אחר. הוא אמר שאותו הכוח שהפגיש אותם, אמר, גם ישאיר אותם מחוברים בהיסטוריה ה"רגילה". הם לא נשמעו מעוניינים לקחת צ'אנס. סטולי הגנוב לא דיבר, אך דעתו הובעה כבר קודם. זו הייתה גם דעתי, וחוץ מזה לא האמנתי שאפשר באמת למחוק ככה 17 שנים בהיסטוריה האלטרנטיבית.

חפא פנה אל החבורה והודה לכולם על הזמן הנעים שנתנו לו וקיוה שגם להם היה נעים איתו, למרות הכל. "חכו לנו בסוף אוגוסט" סיים ולא ידעתי אם הוא מתכוון לכך או זו סוג של הלצה אירונית. כי בסוף אוגוסט הוא בא בפעם הראשונה, אבל אותו אוגוסט נמצא עדיין במרחק חמישה חודשים בזמן עתיד ביחס לזמן שאליו עמדו כולם להיות משוגרים חזרה בעוד דקה. חוץ מאיתנו.

עכשיו היה זה צבי שעמד קרוב ושאל את חפא אם כל האחרים ישוגרו חזרה אל המקומות שבהם היו כשפרצה ההסטוריה האלטרנטיבית, או ימצאו את עצמם כאן באי, אבל בזמן ההוא, וחפא אמר ששתי התשובות אפשריות, שבעיקרון נטיית הגוף היא לחזור בדיוק אל המקום שבו היה, אבל גם לזמן הנוכחי יש השפעה על תנועתו, ויתכן שחלק יהיו שם וחלק יהיו כאן.
שמעתי צליל זמזום כשאלטון לחץ על הירוק שבממסר. ופתאום היינו רק אנחנו, חמישה לבד, בעולם הרוס.

אלטון, כך קראנו לו

החבר'ה אמרו שכל העולם פארש