שני אנשים עומדים על אדן חלון של קומה גבוהה בבניין רב קומות, במעין דו-קרב כזה. אני הסופר שכותב על זה. אחד מהם צריך לקפוץ, לפי קו העלילה של הסיפור, אבל למרות שאני לא מעורב בזה אני מפחד לכתוב או 'לאפשר לזה להתבצע' כאילו אני הוא זה שאמור לקפוץ. אפילו שלגיבור העלילה יכול להיות שלא יקרההמשך לקרוא "קטע מחלום"
ארכיון חודשי:אוקטובר 2006
הרשומה הבאה
כֵּן, עֲדַין בּוֹעֵר עַל הַדֶלֶק הַיָשָן מֵאוֹתוֹ הַקַיִץ. אֲבָל אֵיפֹה כֹּל אוֹתָן שֶהָיוּ וְקִרְבַת נְשָמוֹת שֶאִי אֶפְשָר לָעוֹלָם בִּלְעָדֶיהָ. הֵן חַלְפוּ, אֲנִי נִשְאַרְתִי לֹא מַרְגִּיש כְּלָל חֱסְרוֹנָם שֶל חֲלָקָי שֶהָיוּ כֹּל כָךְ מְחוּבָּרִים לְאֵיזוֹ אֲהוּבָה, אוֹ אֲחוֹת קוֹסְמִית. וְטוֹב לִי בַּאֲשֶר אֲנִי כָּעֵת כְּשרוּחַ קְרִירָה נִכְנֶסֶת בַּלַּיְלָה לִרְחוֹבִי. רַק לִפְעָמִים גַל שָרָב הוֹדֵף אוֹתִי אֶלהמשך לקרוא "הרשומה הבאה"
שניים מנפלאסט
כְּשֶׁהָיִית קְטַנָּההָיוּ פּוֹגְשִׁים אוֹתְךָ הַרְבֵּהעַכְשָׁו כְּבָר אֵין רוֹאִיםכַּיּוֹם כְּבָר לֹא מוֹצְאִים. אֲנַחְנוּ שִׁכּוֹרִיםבְּפַרְבָּר אֶחָד שֶׁעַל הַזָּנָבוְהַטֵּלֵוִיזְיָה מְשַׁדֶּרֶת אֵלֵינוּ יוֹם יוֹםפִּרְסוֹמוֹת. לְאָן לְאָן הָלְכָההַדְּמוּת שֶׁהָיְתָה עוֹבֶרֶתכְּשֶׁעוֹד הָיוּ כָּאן שָׂדוֹתכְּשֶׁהַדֶּרֶךְ עוֹד נָסְעָה לָאָרֶץ הַהִיאהַקְּרוֹבָה הָרְחוֹקָה. בְּפַרְבָּר אֶחָד שֶׁעַל הַזָּנָבהַטֵּלֵוִיזְיָה מִתְחַכֶּכֶת בָּנוּיָדַיִם זוֹחֲלוֹת אֵלֵינוּ לְתוֹךְ הַמָּסָךְוַאֲדוֹן וְאִשְׁתּוֹ יֵלְכוּ לַמִּטָּהוַאֲדוֹן וְאִשְׁתּוֹ יִשָּׁנוּ שֵׁנָהוַאֲדוֹן וְאִשְׁתּוֹ יָקוּמוּ בַּבֹּקֶרוְיִשְׁתּוּ קָפֶה.וְיֶלֶד מוֹצִיא מִשְׂחָקהמשך לקרוא "שניים מנפלאסט"
שירים מתנבאים מן העבר
2000 בין האנשים מדברים אתה יש לך שתיקה. אלא אם אולי גברת מבאר שבע תשאל אותך שאלה תסביר משהו שאתה יודע אחרי כן שוב תיעלם בין הכוסות והבקבוקים ואותות אביזרי העישון. הנושאים גם כן יהיו כלכלה ערבים ועוד איזה עניין מן האופנה האפשרות בין שהשתיקה תהיה עלובה או לבושה היטב חשובה. בּוֹאִי נקבע פְּגִישָׁה בְּאֶפֶסהמשך לקרוא "שירים מתנבאים מן העבר"
הֵם נִיסוּ רַק לְהַחְזִיר אוֹתִי לַמְצִיאוּת שֶלָהֶם וְלֹא הִכִּירוּ דֶּרֶך שֶאֵינָה פּוֹצַעַת וְאֵינָה מִרְשַעַת וַאֲנִי הֵגַנְתִּי בְּחוֹמָה עָל הָאֱמֶת שֶלִי כִּי לֹא הָיָה מִי שֶיִשְמוֹר עָלֶיהָ כָּיוֹם כֹּל שֶאֲנִי עָצוּב עָל הַזְמַן שֶחָלַף כֹּל כָּך הַרְבֵּה זְמַן.
