ממשלה עולמית

הממשלות לא בדיוק פוזרו, אפשר לומר שסמכותן הפכה להיות מעין סמכות של ראש עיר. ואפילו פחות מזה. לצבאות נשארו תפקידים של שיטור מקומי מאחר ורוב הנשק נאסף. ג'ון ששב עם יוקו לכדור הארץ בחודש מרץ זכה לראות בהתגשמות לפחות שורה מתוך חזונו בשיר imagion ואנחנו הבטחנו לו שנגשים גם את שאר השורות.

בסוף מאי נדמה היה שלא נשאר אדם אחד בביתו, כשהמונים נהרו דרך גבולות פתוחים אל כמה איצטדיונים מרכזיים ברחבי הכדור, בהם הוקרן על מסך בגודל 5×5 מ' האירוע המרכזי בוומבלי. את הכל ארגן סטולי הגנוב במסגרת תפקידו כשר התקשורת העולמי, שבו הצליח תוך חודשים אחדים לרשת את הכדור כולו, הוא גם דאג למה שהוא קרא לו "גיבוש עולמי". "אנחנו צריכים לתת לאנשים הרגשה שהם חלק מזה, שזו לא 'תכנית מגבוה' אלא שהם שותפים" אמר, ולא נרשמו כל מהומות או תגרות ידיים בקהל הרב לאינספור בשעה שמיטב זמרי העולם התכנסו בוומבלי והצטרפו בסיום כולם אל שירה של להקת ג'ודס פריסט Take on the World שכמה ממילותיו שונו. סטולי הגנוב בעצמו הנחה את האירוע והצטרף לתיפוף וגם הלהקה שלו היתה שם, וגם חבורת המחץ עלתה בסיום לרקוד על הבמה.
לצבי היתה הסתייגות קלה, הוא אמר שהיינו צריכים לקיים את האירוע המרכזי במדינה כמו ברזיל או לפחות להזמין יותר אמנים מהעולם השלישי, לא רק בוב מארלי או שחורים מפורסמים שחיים בבריטניה/ארה"ב לשעבר (להיטו של סטיבי וונדר A seed's a star, מלא האנרגיה השמחה, היה הלהיט האמיתי של האירוע). סטולי הגנוב אמר לו שהוא צודק ובפעם הבאה, שהרי עוד יהיו לנו הרבה פעמים באות.

מלבד תפקידו של סטולי הגנוב תפקידו של צבי היה החשוב ביותר. בתור שר החינוך בממשלה העולמית, היה עליו להקים בתי ספר בכל רחבי העולם, ולהכין את תכנית הלימודים שתתבסס על הכרת המדע של התבונה הגלקטית ועל לימוד האוריינטציה שלנו ביקום. ברור שהלימודים היו חינם, וצבי דאג שבתי הספר יהיו בכל מקום, גם אל הכפרים הנידחים ביותר של אפריקה נסע כדי לבדוק שיש שם גישה אל בתי הספר (גם על תשתיות הגישה היבשתית היה אחראי סטולי הגנוב, והוא וצבי הרבו באותה שנה בטיולים מעניינים אל פינותיו המרוחקות של הכדור), ועד שתתחיל שנת הלימודים הבאה היה עליו למצוא את המורים המתאימים ולהכשיר אותם.

ס. מונה אחראי לשמור על כוחות השיטור, ונדיק הארגולי היה לאחראי על התקציב, ואני קיבלתי את תפקיד מזכירו האישי ומנהל יומניו של מושל כדור הארץ, הוא חפא הידוע בעולם כקפטן זלופהאד, שלא אהב את כינויי הממשלה והשלטון האלה, והעדיף לראות את עצמו כמנהל התכנית להכנתו והכשרתו של כדור הארץ להצטרף למשפחת היקום, כפי שחזרה והבהירה הדוברת ששכרנו לתפקיד זה מן "המקומיים" כפי שכינינו בינינו לבין עצמינו את בני האדם שלא היו מחבורת המחץ ונשכרו לעבוד איתנו. היא גם שבה והבהירה שתפקידינו כאן זמני מאד, אך כולם ראו בקפטן את מושל העולם.

היו שהציעו שאת המטה המרכזי ("עיר הבירה") אנחנו נקבע בברלין, שאת חומותיה התכנו כבר ביום הראשון בקרני זומזז ורק את המרכז החרב של ברלין השארנו למזכרת כאנדרטת עולם, הרבה מהחברים רצו שנקבע את המטה בלונדון, אך חפא החליט שבירת העולם צריכה להיות ירושלים ובה אנחנו קבענו את המטה במקום שמצא חפא, בית ערבי עם גג רעפים, גדול וחריג ביופיו בן 4 קומות, מלא קימורים ועיטורים דרומית למושבה הגרמנית. את שכר הדירה (ב'שקל עולמי', מטבע חדש שהונפק בכל הארצות) שילמנו ישירות למשפחה הנוצרית מבית ג'אלה שהוא היה בבעלותה המקורית.
מכיוון שהצבאות נסוגו, ואנחנו שמרנו שלא יהיו עודפי נשק ואלימות, היחסים בין היהודים והערבים השתפרו מאד.
חפא נטל עליו להיות הבורר בסכסוכי קרקעות בין יהודים וערבים, וקבע פיצויים לאלה שלא יוכלו לשוב לאדמתם.

לכל האנשים היתה פרנסה, וכל אחד יכול היה למצוא עבודה במפעלי רִישוּת הכדור שלנו. בנוסף לתפקידו כבורר בסכסוכים שונים, נטל על עצמו חפא באופן ישיר את תיק הרווחה, ושם לעצמו מטרה עליונה להלחם ברעב ולתת רפואה שווה לכל. בתי החולים החדשים והמרווחים שהתחילו להיות מוקמים ברחבי הפלנטה, עתידים היו לעבוד בשיטות רפואה גלקטית שתרפא ותעלים הרבה מן המחלות הקיימות בעולם.

בסופי שבוע היינו ממשיכים להיפגש, כל החבורה, באתרים מיוחדים שקבע חפא, ומקדישים את המפגש, לפי הסדר שקבע, למדיטציה, אימונים בלוחמת הקרן הבהירה, אימוני רכיבה כפי שקראנו לאימוני השליטה והשימוש הנכון בכח, ולעיונים בפרקי התבונה הגלקטית, שבדרך כלל אני הרציתי עליהם תוך שימוש בספר התבונה הגלקטית שעסקתי גם בכתיבתו והכנתו להוצאה לאור בשפות כדור הארץ. קראנו למפגשים האלה מפגשי המשולש הסגול.

אז מה היה לנו: עוד תזכורת קצרה

כשהיה חפא בן 12 ויומיים הוא נתלש מהארץ. הוא נפל בשבי בכוכב המדברי, ונלקח אל מנהרות התולעת. משם הוא ברח ואחר כך נפרד מחבריו והפך לנוסע סמוי והיו לו חברים חדשים, ואחר כך לינדיגרא.
מכאן, אפשר לחזור לרצף האירועים של ההסטוריה האלטרנטיבית.

לינדיגרא

לא כל המסעות המסכמים הגיעו בשלום אל שלב הלינדיגרא.
למעשה, רבים יותר המסעות שלא שרדו, ונוסעיהם אבדו לעד בתהומות החלל, או בשלב שבו המסע נמצא מחוץ ליקום. ומבין אלה שהגיעו לשלב הזה, רבים לא שרדו את הלינדיגרא עצמה, כשאטומים מסוג חדש מוקרנים על הגוף הכולל ומחליפים את האטומים הישנים.
כאשר הצליחו אנשי המסע שבו השתתף חפא לחזור חיים מן המסע אשר כה רבים לא חזרו ממנו, הם חשו מיד שיש בפדרציה וביקום כולו, מי שמאויים מן החזרה שלהם, והיה מעדיף שהם יישארו מחוץ ליקום.
והוא נמצא קרוב למרכזי השלטון של הפדרציה.
הם הרגישו שיש להם דברים חשובים לטפל בהם שם, אם אין ברצונם למצוא את עצמם נוחתים בחזרה ביקום עויין.

עוד לפני שהגיעו לימודיו של חפא לשלב המסכם שלהם, כבר היה בכיסו המינוי לנהל את התכנית של חיבורם של החיים האדמיים בכפתור הכחול, הוא כדור הארץ, לרשת הגלקטית.
מינוי שהוא נאבק עליו בדי עמל. העניינים שיש לפתור בלב הפדרציה, עשויים לעכב את המימוש שלו עוד זמן רב, ובינתיים הוא עלול לאבד את התיקשור שיצר עם חבורת הגורים הבוגרים בכפתור הכחול, המתחילה כבר לבנות, לפי הוראותיו, את המכשירים הדרושים לחיבור לרשת.

גם חבריו למסע הסכימו שמטרתו חשובה לא פחות מן המטרות שלהם, ולא רק זאת, אלא שגם חשוב שישאר אחד שלא יבוא איתם, וישמש אם יקרה הרע מכל בתור עד של המסע.
כי כל מסע שמצליח, מביא איתו תגלית.
הם איחלו לו כל טוב והצלחה בתפקידו, והוא איחל להם הצלחה במשימתם האחרונה במסע.
אחר כך נותר לבדו, לעשות את הדרך חזרה לכדור הארץ.

ב31/8/04, יום השנה לשובו, כתבתי את הפוסט הראשון על חפא, המתאר את שובו לכדור הארץ, ואת פגישתו עם הגורים הבוגרים, שאלה היינו אנחנו, או כפי שכינינו את עצמינו: "חבורת המחץ".

Not all of the concluding journeys reached the Lindigra stage safely.
In fact, many more journeys have not survived, and their passengers have been lost forever in the abysses of space, or at a stage when the journey is outside the universe. And of those who have reached this stage, many have not survived the Lindigra itself, with new-type atoms being projected onto the overall body and replacing the old atoms.
When the people of the journey in which C participated managed to return alive from the journey that so many did not return from, they immediately felt that there were those in the Federation and the entire universe, who were threatened by their return, and would have preferred them to remain out of the universe.
And it felt close to the federation's centers of power.
They felt they had important things to deal with there, if they did not want to find themselves landing back in a hostile universe.

Even before C's studies reached their concluding stage, he already had in his pocket the appointment to manage the plan of connecting human life in the blue button, he is the Earth, to the galactic network. An appointment he struggled to accept. The issues to be resolved at the heart of the federation may delay its realization for a long time to come, and in the meantime it may lose the channeling it has created with the bunch of adult puppies in the blue button, which is already beginning to build, according to its instructions, the devices needed to connect.

His friends on the journey also agreed that his goal is no less important than their goals, and not only that, but it is also important that there remains one who will not come with them, and will be used if the worst happens as a witness of the journey.
Because every successful journey brings with it a discovery.
They wished him all the best and success in his role, and he wished them success in their final mission in the journey.
Then he was left alone, making his way back to Earth.

On 31/8/04, the anniversary of his return, I wrote the first post about C, describing C's return to Earth, and his meeting with the adult puppies, a question we were, or as we called ourselves: "the punch gang".

חבריו של חפא (הסיפור השביעי)

מבין אלה שהיו חבריו הטובים של חפא באירועים שבאו לאחר מכן, כבר הכרתי את המתורגמן, יצור טלפתי שאותו ראינו באסיפת הפדרציה שבה ביקש חפא תוספת כח מן השליט הכחול. הוא היה טיפוס רכלני למדי, שלא הפסיק לשדר לי תמונות מתקופת חברותם המשותפת, התקופה שבה היו יחד במסדר לוחמי הקרן הבהירה והשתתפו במלחמה הקוסמית. אמרתי כבר שהוא הזכיר לי קצת את סטולי הגנוב, חברי מחבורת המחץ שעל כדור הארץ. הוא סיפר לי שהם היו שלושה חברים שעשו הכל יחד, ונהיו חברים טובים לאחר שחפא הציל את חייו של השלישי, שהיה מפקד החוליה. אותו, לא יצא לי עדיין לפגוש מקרוב.
פגשתי את המורה הבכיר אך רק מרחוק, לא יצא לנו לדבר. המורה הבכיר היה גם אותו אחד, המוביל, שחילץ את חפא וחבריו הכדור ארציים ממנהרות התולעת ועזר לו להתקבל לבית הספר של התבונה הגלקטית. לאחר ששבו מאותו מסע מחקרי בכוכב המדברי (ועמם נוסע סמוי), הועלה המוביל לדרגת מורה בכיר.
היתה גם השבויה הכחולה שחפא ואנשי חולייתו שחררו. (שחרור שבויים היתה פעולתם העיקרית של לוחמי הקרן הבהירה במלחמה, אך מלבד זאת השתתפו בשחרורו של כוכב הנוואמיס המדברי, וחפא לא ישכח לעולם את החורבן הרב שמצא בו). לגבי אותה שבויה כחולה שידר לי המתורגמן קריצה רבת משמעות, ממנה הבנתי שלחפא היה איתה סיפור-סיפור.
אותה לא פגשתי, אך כמוה ראיתי בטיול שעשיתי עם חפא לפני שחזרנו לכדור הארץ. הן באמת יצורות מושכות באופן לא רגיל, בעלות גוף נשי מושלם ועיניים חתוליות וצבען כחול בוהק. הן אינן לובשות דבר, מלבד מחרוזת אבנים עגולות מסביב לצואר, ולמרות שהן קירחות, אני חושב שהן הדבר הכי סקסי שקיים ביקום.
והיו לחפא עוד מכרים, את חלקם ראיתי ואת חלקם לא. את חלקם, לא אוכל אף פעם לראות, אלא אם אעבור לינדיגרא, כמו שעבר חפא.

לינדיגרא משמעותה הִשתַנוּת. כשהתלמיד מסיים את לימודי התבונה הגלקטית הוא יוצא למסע מסכם, שבו הוא מיישם את הדברים שלמד. המסע עובר באתרים בעלי משמעות בהסטוריה התבונית של היקום, וגם במרכז הגלקסיה המסע עובר, ושם על התלמיד להוכיח יכולת הישרדות בבורות האופל, שאנחנו קוראים להם חורים שחורים. על התלמיד ללמוד גם את דרכי הלחימה של מסדר לוחמי הקרן הבהירה, אך רק מעטים מתקבלים אל המסדר הזה. במהלך העמידה בכל המשימות שדורש המסע המסכם, הופך הגוף להיות מתאים לקבל את ההִשתַנוּת.
חפא עמד בכל המשימות שלו, קיבל את הלינדיגרא ומאז הוא חפא ולא נקרא עוד בשמו הקודם.
ללינדיגרא יש גם מחיר.
חפא לעולם לא יוכל לחיות ב100% במימד האנושי. תמיד הוא יהיה קצת במה שבמבחינתינו הוא העולם האחר.
על כל ההשלכות המשתמעות מכך.

הרהורים בסימן שבע

התחלתי את "פרוייקט ההסטוריה האלטרנטיבית" בתחילת החודש, כדי לציין 28 שנים לאירוע שממנו יכלה להתחיל כפי שתיארתי אותה, אם כמה דברים היו קורים כפי שתכננו או נחלמו.
ואולי הם באמת קורים, בזמן אפשר הזה.
אני לא יודע אם שם יותר טוב או יותר רע, אבל לבטח, לא משעמם (טוב, גם כאן לא).
הבטחתי לעצמי 28 פוסטים, לפחות.
28 זה מספר חזק.
חוץ מזה שהוא כּח, יש לו עוד משמעויות מעניינות.
האם שמתם לב, שכל 28 שנים, היום בשבוע והיום בתאריך זהים? (למשל, אם היום יום ראשון ה27/3, גם בשנת 1977, אותה שנה שבה התחילו הדברים, היה ה27/3 ביום ראשון).
תחשבו על זה.
בינתיים זה הפוסט ה22 שלי, במסגרת הפרוייקט הזה (אני לא מחשיב את הפוסט של התזכורת, שכולו לינקים). הוא פותח את השביעיה האחרונה, ואני חייב עוד את הסיפור השביעי של חפא. וזה גם יום ה27, והכל קשור לשנת 1977…
אני לא יודע עוד מה יהיה אחרי שאגיע לפוסט ה28, אבל בהחלט יש לי חשק להמשיך ולהתקדם עם ההסטוריה האלטרנטיבית, גם מעבר לכך.
מחר נגמרים השבועיים שבהם קיבלתי לנסיון תכנת פרו חינם (שוב, עוד כפולות של 7, ונגמרים ב28). תכנה נחמדה, שמאפשרת לי דברים כמו לשמור טיוטה, לכתוב הודעות אישיות למנויים, ולראות סטטיסטיקות מעניינות כמו כמה נכנסו אלי השבוע, החודש לעומת החודשים האחרונים, ומאיפה באופן כללי באו הכניסות. אני עדיין חושב אם לקנות אותה, אם היא צורך בסיסי או משחק נחמד, שעלול גם למכר…
מה דעתכם, כדאי?

נוסע סמוי (סיפורו של חפא, ו')

הרבה פעמים שאלתי את עצמי כל מיני שאלות על מערכת היחסים שהיתה בין חפא ובין שני חבריו. הוא סיפר לי שהוא אהב את הנערה ועמד להציע לה חברות, כשעוד היו על כדור הארץ. מדבריו למדתי גם שהוא חי כל הזמן בהרגשה כאילו בגללו הם הגיעו איתו לחלל, כי באיזשהו אופן לא מובן, הוא שגרם לכך שדווקא הם ורק הם יימצאו איתו בבנין בית הספר בשעה שהבניין נתלש בכוחות המגנט שבזנב השביט-החללית ששימש את חוקרי הגורים, ולכן ראה את עצמו אחראי להחזרתם לכדור הארץ.
יותר מזה, הוא לא סיפר לי עליהם כמעט דבר, מלבד השמות שלהם. תהיתי אם דברים שקרו במערכת היחסים שלהם, הם שגרמו לאמיתו של דבר לכך שיוותר על חברתם בחזרה הביתה, ויוותר לבדו עם החייזרים. אבל לא שאלתי אותו מעולם ישירות על הדברים האלה, רק שאלתי אותו, כאשר כבשנו את העולם, אם עכשיו יש סיכוי שהוא יפגוש אותם. הוא אמר שיתכן שאם פעל אכן המתקן הנוסע אחורה בזמן שבחללית, התשובה היא לא, כי הם לא חזרו אל זמן ההווה שממשיך את הזמן המקורי, אלא הם חזרו ישירות אל הזמן המקורי, אבל כאשר הם חזרו אליו הוא הפך להיות זמן אפשר בתוך זמן עבר, שבו, לא קיים עבורם שום חפא, ואנחנו לא מסוגלים ממש להגיע אל זמן זה, אולי אל זמנים מקבילים לו, שבהם אולי נפגוש את חבריו של חפא כמעין צל, או רוחות רפאים, יצורים שאינם במימד הגשמי שלנו. וכך נהיה גם לגביהם. לא כל כך הבנתי אז את הדברים, ובאופן כללי האמנתי שהוא פשוט לא רוצה לפגוש אותם, ולא ידעתי למה.

חוקרי הגורים הופתעו מאד למצוא את הנוסע הסמוי בחלליתם, חלק מהם התרגזו מאד ורצו לשנות את המסלול כדי לחבור אל החללית הגדולה ולהחזיר אליה את חפא, או לחילופין למסור אותו לידיים של איזו משטרה כוכבית שתטפל בו. אבל המוביל שבליבו מאד היה מרוצה ממעשהו ועוד שניים שהיו בעדו, דיברו אל ליבם של האחרים והצליחו לשכנע אותם שלא רק שאין לראות רע במעשהו של הנוסע הסמוי, אלא שאולי בסופו של דבר, יתברר שזה הדבר הכי חשוב שקרה במחקרם, ועשוי להכניס אותם להסטוריה.

תנאי הקבלה לבתי הספר של התבונה הגלקטית הם מאד קשים. למעשה, ההתקבלות לא תלויה ברצונו של המבקש להתקבל, ולרוב, עדיף שלא יביע את רצונו. כוחות שאף אחד לא מבין אותם מלבד איזו מועצה עליונה נסתרת, הם המשפיעים על ההחלטה מי יתקבל ומי לא, ואמירה ידועה היא שהכוחות לעולם אינם מקבלים את מי שלהוט להתקבל.
וקשים יותר מאלה, אם כי נראים הוגנים יותר, תנאי הקבלה למסדר לוחמי הקרן הבהירה.
חפא התקבל לשניהם, והיה לצעיר ביותר בסולם ההתפתחות ההסטורי האבולוציוני, שהתקבל לשם אי פעם.

שתי חלליות (סיפורו של חפא, ה')

שתי חלליות עמדו להמריא מן האסטרואיד הגדול והשטוח, אשר שימש רובו כבית חולים קוסמי השייך לאחד מבתי הספר של התבונה הגלקטית.
חללית אחת הייתה מאוד קטנה, מדגם ישן, והשניה גדולה וחדישה, ובה מתקן חדש שפותח זה עתה, ואותו עמדו לנסות בפעם הראשונה: מתקן הנסיעה האחורה בזמן.
ובינתיים, על המשטח המואר בתאורה סגולה נפלאה, נפרדו זה מזה הנוסעים של שתי החלליות, באווירה מלאה אושר.
נוסעי החללית הקטנה היו אנשי צוות מחקר של אותו בית ספר של התבונה הגלקטית. הם אלה אשר לפני שנים אחדות (לפי זמנם) חטפו שלושה גורים אדמיים מן הכוכב הכחול לצורכי מחקר, הביאו אותם לבתי הנוואמיס שבכוכב המדברי, ועקבו אחריהם מרחוק לצפות אחר התנהגותם.
כשפלשו אל הכוכב היתושים מן הממלכה הסנולימית, אחת הממלכות שתומכות בכוהני הצד האפל של התבונה הגלקטית, היה ביכולתם של חוקרי הגורים להימלט מיד בחללית הקטנה והנאמנה שלהם. אחד מהם בחר להישאר. הוא היה לוחם של הקרן הבהירה שהרגיש אחריות לגורלם של הגורים שהובאו לשם בגללו ובגלל חבריו, ונשבו בבטנן של מנהרות התולעים.
גם הוא היה שבוי בעבר במנהרות אלה, במלחמה קודמת, לפני שהפך ללוחם של הקרן הבהירה.

לוחמי הקרן הבהירה אומרים שהתבונה הגלקטית הטובה שבויה בדרך כלל בידי הצד האפל של התבונה הגלקטית, וצריך בכל פעם ופעם לשחררה מחדש מן המלכודות שטומן לה האופל הגלקטי, ולא להסתנוור מן האור שבמרכז הגלקסיה.

השבוי לשעבר שב אל המנהרות שהיה שבוי בהן, כדי לעזור לחפא ולחבריו מכדור הארץ ולשבויים האחרים שאיתם התחברו, להימלט מן המנהרות. הוא היה המוביל שהביא אותם אל הצוק שמעל לתהום ואל המערה שמתחתיו.
שם חיכו עד ששבה חלליתם של חוקרי הגורים במועד שקבע המוביל, חילצה אותם והביאה אותם לאסטרואיד של בית החולים הקוסמי. שם טיפלו בהם, ניקו את עורם מכל הפצעים שיצר בהם אויר המנהרות, החיו את שריריהם המנוונים מעמידה ממושכת והצטופפות, ניקו מהם את הגאזים הרעילים והבקטריות שדבקו בהם במנהרות, והשיבו את גופם לאיתנותו.
המוביל וחבריו היו איתם עד שיבריאו, ותוך כדי כך למדו להכיר אותם מקרוב ולא רק דרך תצפית מרוחקת, והתפעלו עד כמה הם דומים להם.

החללית הראשונה, הקטנה והישנה, היתה, אם כן, חלליתם של חוקרי הגורים שעמדה לחזור אל מקום בית הספר הגלקטי שלהם.
בחללית השניה, עם המתקן החדיש לנסיעה אחורה בזמן, עמדו חפא וחבריו להיות מוחזרים לכדור הארץ, אך ללא בניין בית הספר שנתלש איתם, וקבור כרגע בחולות הכוכב המדברי הכבוש עדיין, נכון לשלב זה, בידי יתושי הרוע מן הממלכה הסנולימית. יחד איתם עמדו לטוס האחרים שברחו איתם מהשבי, שיפוזרו בדרך בכוכביהם ברחבי הפדרציה.

בעודם נפרדים זה מזה בחיבוקים אמיצים, הסתכלו חפא, חברתו וחברו זה על זה, ותהו לעצמם בכמה שנים הם בגרו מאז נתלש בית הספר, ובני כמה הם יהיו כאשר יחזרו לכדור הארץ.

אבל רק כאשר היתה החללית שלהם בתוך העומק החללי, שמו החבר והחברה לב שחפא אינו נמצא. בשדר מוקלט שהשאיר בתיבת האימייל הטלפתי של החללית, בישר להם חפא שהחליט לנסוע בחללית של חוקרי הגורים. הוא סקרן ללמוד את מסתרי התבונה הגלקטית ורוצה להצטרף ללוחמי הקרן הבהירה.
הוא אמר להם למסור ד"ש בבית, ונפרד מהם בתקוה שאולי עוד ייפגשו.

Two spaceships (C's story, V)

Two spacecraft were about to take off from the large, flat asteroid, which was mostly used as a cosmic hospital belonging to one of the schools of galactic reason.
One spacecraft was very small, an old model, and the other was large and modern, with a new facility that had just been developed, and which they were about to try for the first time: the time-travel facility.
Meanwhile, on the surface illuminated by wonderful purple lighting, the passengers of the two spacecraft parted, in an atmosphere full of happiness.
The passengers of the small spacecraft were members of a research team from the same school of galactic intelligence. They are the ones who a few years ago (according to their time) kidnapped three human puppies from the blue planet for research purposes, brought them to the Nawamis houses in the desert planet, and followed them from a distance to observe their behavior.
When mosquitoes invaded the planet from the Snolimic kingdom, one of the kingdoms that supported the priests of the dark side of galactic reason, the puppy researchers were able to escape immediately in their small, loyal spaceship. One of them chose to stay. He was a warrior of the Bright Foundation who felt responsible for the fate of the 'puppies' who were brought there because of him and his friends, and were captured in the belly of the worm tunnels.
He, too, had previously been a prisoner in these tunnels, in a previous war, before becoming a fighter of the Bright Ray Order.

The Bright Ray warriors say that good galactic intelligence is usually captured by the dark side of galactic intelligence, and the Bright Ray warriors need to release this intelligence over and over again from the traps of the galactic darkness, being careful not to be blinded by the light at the center of the galaxy.

The former prisoner returned to the tunnels in which he was imprisoned, to help C and his friends from Earth and the other prisoners with whom they had connected, escape from the tunnels. He was the leader who brought them to the cliff above the abyss and to the cave below it.

There they waited until the spacecraft of the puppy researchers returned at the time set by the carrier, rescued them and brought them to the asteroid of the Cosmic Hospital. There they were treated, cleansed of all wounds created by the air in the tunnels, revived their degenerated muscles from prolonged standing and crowding, cleansed of the toxic gases and bacteria that clung to them in the tunnels, and restored their bodies to strength.
The carrier and his friends were with them until they recovered, and in the process learned to get to know them closely and not just through a distant observation, and marveled at how similar they were to them.
The first spacecraft, small and old, was, therefore, the spacecraft of the puppy researchers about to return to the place of their galactic school.
In the second spacecraft, with the state-of-the-art facility to travel back in time, C and his friends were about to be returned to Earth, but without the school building which had ripped off with them, and was currently buried in the desert planet sands that were still occupied by the Snolimic kingdom evil mosquitoes. Along with them were about to fly the others who had escaped with them from captivity, who would be scattered along the way along the way in their planets throughout the Federation.

As they parted with brave hugs, C, his girlfriend and friend looked at each other, wondering how many years they had grown up since school was torn apart, and how old they would be when they returned to Earth.

But only when their spacecraft was in the depths of space did the friend and girlfriend notice that C was not there. In a recorded message he left in the spacecraft's telepathic email box, C informed them that he had decided to board the puppy researchers' spacecraft. He is curious to learn the mysteries of galactic reason and wants to join the warriors of the Bright Ray.
He told them to say hello at home, and said goodbye to them in the hope that they might meet again.