וַיֵלֶך הַמֶּלֶך וַאֲנָשָיו יְרוּשָלַיִם אֶל-הַיְבֻסִי יוֹשֵב הָאָרֶץ, וַיֹאמֶר לְדָוִד לֵאמֹר: לֹא תָבוֹא הֵנָּה, כִּי אִם הֱסִירְךָ הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים לֵאמֹר: לֹא יָבוֹא דָוִד הֵנָּה: וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מצֻדַת צִיּוֹן, הִיא עִיר דָּוִד: וַיֹאמֶר דָּוִד בַּיוֹם הַהוּא: כָּל מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר וְאֶת הַפִּסְחִים וְאֶת הַעִוְרִים שנאו נֶפֶש דָּוִד, עַל-כֵּן יֹאמְרוּ: עִוֵּר וּפִסֵּחַ לֹא יָבוֹא אֶל הַבָּית (שמואל ב', ה 6-8)
פסוקים אלה, המתארים את כיבוש ירושלים בידי דוד, הם חידתיים. יש בהם כמה דברים לא ברורים, כמו למשל: מי הם הפסחים והעוורים, ומדוע היו דווקא הם אלה שעשו את הכנעת המצודה היבוסית קשה יותר מהכנעת בית"ר בטדי, ועצם הסרתם היתה תנאי להבקעת השער היבוסי?
יש מפרשים, שהפסחים והעוורים עשו סוג של מעשה מאגיה: הם עמדו על החומה העתיקה, וקיללו את הלוחמים: "דיר באלקום, אם תתקרבו עוד צעד אחד, תהיו כמונו". אין ספק שאת הלוחמים הקדומים, גברים אמיצים אך קדומים ועמוסי אמונות תפלות, לא כמו בני זמנינו הנאורים כ"כ, דבר כזה (בתוספת למראה של בעלי המום) היה מרתיע יותר מאיום בטיל נ"ט ישיר.
אך אני מציע פירוש אחר: לוחם מול בעל מום, ואפילו הוא מצד האויב, מה היחס המתבקש? חמלה. החמלה ריככה את ליבות הלוחמים שאמרו: רבאק, במי אנחנו צריכים להלחם? פלשתים, גולייתצ'יקים עטורי שריון – זה תן לנו בכיף, אבל אלה? ובשביל מה? בשביל לכבוש איזה חור מדברי שבקושי יש בו מים, רק בגלל שלמלך מתחשק בירה חדשה?
לא ברור מה בדיוק עשה דוד לפסחים והעוורים ואיך הוא הסיר אותם. אנחנו גם לא רוצים לדעת. באמת שלא. מה שחשוב כאן לדעת, שכנגד המאגיה והכישוף של החמלה, עשה דוד פעולת פולחן נגדית של סילוק החמלה, כדי לתת לצה"ל לנצח. כדי לעשות את לוחמיו ספרטנים מושלמים, חסרי רחמים, שיוכלו להתעלות על כל "עכבה" אנושית, יכבשו בשבילו כל מה שהוא רוצה ויוכיחו שאין מגבלות לכוח.אברהם טל היום למשל, ב"הארץ" (תגובה 13 בשמי שם היא כמובן מזוייפת) כותב במפורש שיש עכשיו להעדיף סדר יום בטחוני על חינוך ורווחה. הוא כמובן מנמק זאת במלחמה הבאה הצפויה עם החיזבאללה, איראן או סוריה.
אבל אברהם טל (וכמוהו כתבים נוספים כמו שחר אילן וארי שביט) השתייך תמיד לאותה קבוצת אנשים שחמלה – ואיתה העדפת נושאים של חינוך ורווחה (ולא ממניעים של חמלה דווקא) היתה תמיד לצנינים בעיניהם. אלה שתמיד אמרו שמה שלא יורה או עשיר ותורם לתדמית הצבאית או המצליחנית של ישראל – מיותר. לקבוצה זו שייכים גם הרבה אנשי צבא, וכל אלה שביבי (הו הא מי זה בא) אוהב: המתנחלים, הקפיטליסטים הכבדים, אלה שאומרים תמיד: עיזבו אותנו מרעבים, מקשישים, ממקבלי שכר מינימום, מסתם בני אדם שלא יורים ולא צוברים ולא תורמים לשלמותה של ארץ התנ"ך. חמלה – כמו תחושת צדק, או כל תחושה 'שמאלנית' אחרת – היתה תמיד מטרד בעבורם, בדיוק כמו קינג דייויד הראשון, שלו אנחנו נסלח רק משום שהוא קדום.
אנשים כמוהם, עשו את המלחמה הזאת כמו שעשו מתוך אותה מטרה בדיוק, שלשמה עשה דוד את מעשה הפולחן הקדום של העלאת הפיסחים והעוורים לעולה (ויתכן בכלל שלא הפיסחים והעוורים היבוסים 'הוסרו' בפולחן המחשל שפרטיו לא נמסרו במלואם, אלא בעלי פרופיל 21 הגופני בצד הישראלי, ואולי גם אלה וגם אלה): כדי לחנך אותנו מחדש ולעקר מאיתנו תחושות כמו צדק, אנושיות, חמלה, וכל כמיהה לסדר יום חברתי, כמו גם כל תקווה לחיות בשלום אי פעם עם מישהו משכנינו. כך יקל עליהם להשליט בחברה את הערכים הספרטנים, אליהם היו האנשים האלה כמהים מאז ומתמיד.
בשביל זה הפציצו את לבנון, חירבו מאות ואלפי בתים, השמידו כפרים ושכונות.
בשביל זה השאירו מאות אלפים חסרי קורת גג ובית, גם בצד שלנו וגם בצד שלהם
בשביל שנשכח משלום, וכדי שנלמד לוותר על הרחמים והרצון לצדק: הן כלפי עניי עירנו (נגדם כבר אימן אותנו ביבי להלחם), והן כלפי עניי הצד השני, שישנאו אותנו מעכשיו עד עולם, ותהיה להם סיבה מוצדקת. ולנו, כל מה שיישאר יהיה להעריץ את הכח, להישען על התנ"ך בחלקיו האכזרייים ביותר, ולעבוד לאדונים, כי לא תישאר לנו כל ברירה אחרת.
וכבר כתבתי על הצד השווה שבין המלחמה בעניי עירנו, לבין המלחמה בעניי עירם.
זה לא נכון שהמלחמה הזאת לא השיגה כלום. אולי לאולמרט ופרץ היא באמת לא השיגה כלום (מלבד הסיכוי להליכתם הביתה מאד בקרוב) אבל אלה לא באמת הם שניהלו אותה, אפילו אם הם חשבו כך, ואלה שבאמת ניהלו אותה לא חשבו שהם באמת יפרקו את החיזבאללה או ישחררו את השבויים (אלה ממילא, דינם כדין בעלי פרופיל 21 מרגע שנשבו).
לא זאת היתה המטרה שלהם.
המטרה שלהם היתה להכין אותנו לחיות בספרטה לנֵצַח.
להכין אותנו לוותר על כל חלום (מלבד חלום ארץ ישראל השלמה עד נהר פרת), ולעקר מליבינו את החמלה ו'השמאלנות' ולדאוג לכך שלקראת המלחמות הבאות, לא ישאר כאן מי שאיננו רובוט מלחמה יעיל או עבד יעיל מסוג אחר של האדונים.
ואת המטרה הזאת, הימים הבאים יקבעו אם השיגו.
וכל כך כואב לי במיוחד על אלה שנהרגו בלי להבין שעל כך הם נהרגים.
ימים שחורים באים.
בלוג הצועד The VValker's blog 