למרות השורות האחרונות שכתבתי כאן.
אולי אם לא היתה לי במקרה אפשרות גישה נוחה אתמול, הייתי מוותר, כמו הרבה שויתרו.
והפסידו הפנינג נחמד, בסך הכל, ביום הכי יפה של השנה.
הימים הבהירים האלה בתוך החורף, הם הימים הכי יפים של השנה.
יותר מק"מ ממתחם האירוע (על יד בית המשפט העליון), השוטרים ביקשו ממני תעודת זהות. בכל השטח הזה, ומשם והלאה, לא ראיתי אף עויין. אף דוס, אף כהנאצי. קשה לי לקנות, שמאסת כוחות המשטרה שהיתה שם (יותר שוטרים ממספר הנוכחים בעצרת, לפי "הארץ"), על פני מתחם כל כך גדול, לא היתה מסוגלת להגן על מצעד, לו היה צועד. אבל ברור שתחושת הנצחון של הכלבים (סליחה על העלבון לחיה) הורידה מהם את המוטיבציה להפריע, ולכן השוטרים שאני ראיתי לפחות, נראו בדרך כלל משועממים ועם המון זמן למלא טוטו.
רק מאוחר יותר התברר לי שבמקומות האחרים, הם התעסקו בדברים החשובים באמת.![]()
מלמעלה ראיתי המון מושבים כתומים ריקים. הדג נחש היתה באמצע הופעה. איש אחד עמד עם שלט "שחררו את ירושלים מן הקודש החונק" או משהו כזה. הסדרנים הסימפטיות בכניסה נתנו לנו סרטים ורודים עם מדבקה, כדי שהשוטרים ידעו שעברנו בדיקה בטחונית.
בדיוק כשנכנסתי הדג נחש נתנו את "הנה אני בא!", ובמקום שהגעתי אליו היתה תחושה של מתמלא מרגע לרגע, הרגשה קצת יותר טובה. אבל התקשיתי להחליט אם מספר המשתתפים בהפנינג עולה על מספר המשתתפים באירועי יום הסטודנט שהייתי בהם במקום הזה, לפני שנים. דב חנין, הנציג שלי בכנסת דיבר, דיברו עוד כמה. שתיתי כוס בירה אחת, קניתי בייגלה, והלכתי. העיר מסביב נראה שבה לשפיותה, כמו שאמר מפקד המשטרה, אבל זו לא חכמה בתנאים האלה, ואולי ביום שמש כזה. המלחמה נדחתה לבינתיים, יום הדין וסוף כל הסופים. בשנים הבאות, אם נחיה, אולי נזכה למצעדים אמיתיים, בינתיים אני ממשיך לצעוד את מצעד הגאווה היום יומי שלי בעצם הימצאותי במקום שאני נמצא, וחולם שלפחות כמספר המשתתפים באירוע אתמול, ישתתפו למשל במצעד הגאוה של המושמטים (בין עוד מצעדים שצריכים לצעוד).
רוצו ל"הארץ" לפני שהוא הוא מוריד את התמונה
שבה רואים איך שמעון פרס, ביחד עם כל שרי קדימה, מצביע בעד חוק הפיהרר הישראלי.
אין תמונה מתאימה מזו, לסכם את דרכו הבוגדנית של האיש הזה בפוליטיקה הישראלית. (בקרוב פוסט על חוק ההסדרים, אחד מאבני הדרך ה"מפוארות" באותה דרך שלו).
מישהו עתיד
מישהו עתיד לא לחזור
עד סוף החורף
סכין הקורא לעצמו אח באחר תשחט.
מישהו עתיד להילקח
גרורותיהם של סרטנים את כל ארצינו כבר לקחו
ואני החש, לא רק אני יודע
אני השומע
את נהימות הטרף מעבר לקיר המוגן על ידי שומרינו
אין מי לא בטח בהם פעם
שומרי מכלאתנו.
הם אשר יניחו לשוחט, בקריצה, להיכנס
הם אשר הניחו לשוחט
לא אחֵינו הם
רוצחינו
וצעקתי צעקת הקורבן המצַעֵק.
"ניצחתם 2:0"
אמר לחייליו מפקד היחידה המיוחדת במשמר הרוע לביטול אירועי גאוה, ערבים ושאר מיותרים לגזע היהודי.
"ואת שני הביטולים השגתם. בחבילה אחת. כל הכבוד לכם. ("אבל תגידו גם תודה לבית הפתוח ולעבודה", הוסיף וקרץ. "בלעדיהם שני הדברים לא היו מתאפשרים".)"
"ומחר", סיים המפקד, "אולי תקבלו צ'ופאר, כל הכבשים יתכנסו במכלאה שבתוך האיצטדיון. קל יותר לקצור אותם כשהם מרוכזים, מאשר כאשר הם צועדים."
בעלי ברית
לרגע תעצור
והם יבואו בחטף
יתנפלו עליך
מכל הכיוונים
ולא תדע בשם לקרוא להם
לא תצטרך עוד
לדעת הדַּבֵּר
ואם תוסיף ותחיה
לאחר המראות
יהיו לך הם
לשימוש ומשחק
הם לבדם
כי תהיה מעברו השני של הקו.
אתה או אני
רוח רפאים
ויהיו לנו רק המסכות
לבדות בהן עולם אחד.
גאות באפלה
היה ברור לנו שיש סיכוי שנצטרך להגיע אל הבית בשחייה. אבל בינתים התחלנו לרדת בירידה והמים הגואים כבר הגיעו לנו עד המותניים. הרגשתי שיש זרמים חזקים וככל שהתקרבנו אל העומק הם נעשו חזקים יותר. ניסינו לצעוק, למרות שהבית היה די רחוק, וגם המים רעשו. הם כבר הגיעו לנו עד החזה.
צבי נעלם פתאום. קראתי לו, ואז איבדתי לפתע את האדמה, וזרם אדיר דחף אותי בכח אל מתחת לפני המים, ידי נאבקות לשוא…
פתאום היתה אלומה של אור שסילקה, דחתה את המים. החללית הקטנה היתה מרחפת מעל, משלחת גלי חום, ראיתי את צבי עולה ונשאב אל האויר, וידעתי שגם עלי מופעל כח המנסה לשאוב אותי אל החללית. כנגד, הרגשתי כאילו המים עוד לא נכנעים, ומשהו בעומק השחור שלהם נאבק בכל כוחו כדי לשאוב אותי למטה, לא לתת לי להינצל.
דוגמה לנציג אחד של הנאציזם החברתי הרווח במקומותינו
'שיחה' שהתפתחה ביומיים האחרונים בבלוג של חנן כהן עם נאציונל חברתי אחד מן הדגם המצוי, שהציג את עצמו בתור 'מעסיק' והצהיר בריש גלי כמה הוא מצפצף על החוקים הנאורים שקבעה מדינת ישראל:
מעסיק בתאריך 10/29/2006 6:04:55 PM
אני מצפצף על שוויון ההזמנויות
אני לא צריך עובדים דפוקים במוח ו/או משתמטים!!!
לכן אני תמיד שואל מועמדים בראיונות עבודה איפה הם שרתו בצבא ומה הפרופיל שלהם.
למי שיש פרופיל 21 אני מוצא לו "סיבה" שלא קשורה לפרופיל למה הוא לא מתאים לנו. נראה אותם מוכיחים שזה בגלל הפרופיל.
הנאציונל המשיך להתגאות בצפצוף על החוק ולהצהיר שהוא לא מקבל גם נשים בהריון ('אני תמיד שואל נשים אם הן מתכוונות להכנס להריון ואת כולם מה הם הצביעו'). כאן הגבתי:
הצועד בנעליו בתאריך 10/29/2006 10:49:03 PM
למעסיק שמעלי אני מאחל
התמוטטות כלכלית ופשיטת רגל.
הנוסח המתון ביותר של איחול, שיכולתי למצוא.
(מישהו צריך להתחיל לעשות רשימה שחורה של עסקים כאלה, ולהתנכל להם בדרך שהם מתנכלים לנו).
מעסיק נאציונל בתאריך 10/30/2006 11:24:45 AM
צועד בנעליו
אתה יכול לאחל לי התמוטטות כלכלית ופשיטת רגל כמה שאתה רוצה. בינתיים העסק משגשג. בין היתר גם בגלל שאני לא מכניס אליו אנשים כמוך.
הצועד בנעליו בתאריך 10/30/2006 12:53:38 PM
אל תדאג, יש גלגל חוזר בעולם
וטוב שהדגשת את ה"בינתיים".
(באמצע היו גם תגובות מאד יפות של AP ושל קצינה אחת במיל)
מעסיק בתאריך 10/30/2006 1:54:49 PM
צועד בנעליו
אנשים בתחתית הסולם תמיד אוהבים לדבר על גלגלים חוזרים. זה נותן להם את האשליה שפעם הם יהיו למעלה. שכח מזה. אנשים כמוך תמיד ישארו בתחתית החבית ושום חוק אדיוטי של שויון הזדמנויות למשתמטים ולפסיכים לא יעזור להם לצאת משם.
הצועד בנעליו בתאריך 10/30/2006 2:59:43 PM
אל תהיה בטוח
אתה לא מכיר אותי ואל תהיה בטוח שהמקום שאני נמצא בו הוא תחתית החבית.
הפסיכים הם אנשים כמוך שרומסים אוכלוסיות של בני אדם, של אזרחים, וחושבים שהכח יהיה בידיים שלהם תמיד לעשות את זה.
תחשוב רק על זה: יש קרוב ל200,000 "משתמטים פסיכים" כמוני. לא כולנו עשירים, חלק כן, ובכל אופן כח קנייה יש להם וגם פוטנציאל התאגדות.
וכשהיום הזה יבוא, והוא יבוא אם אנשים כמוך ימשיכו לרמוס בכוחניות, חרם קטן על העסק שלך, ואתה אדם מסכן מאד.
מעסיק בתאריך 10/30/2006 5:41:36 PM
צועד בנעליו
רק אנשים שנמצאים בתחתית החבית מדברים בכזה להט על גלגל חוזר ועל יום שיבוא. זה ממתיק להם קצת את היומיום העגום.
ואל תחבר ביחד את המשתמטים ואת הפסיכים. למרות שגם אלה וגם אלה לא משרתים מדובר בשתי קבוצות נפרדות. לאיזה מהם אתה שיך?
הצועד בנעליו בתאריך 10/30/2006 6:12:24 PM
זו הסטריאוטיפיזציה הדפוקה לפיה אתה שופט אנשים. טיפוסים כמוך הרי נושמים סטריאוטיפים ודעות קדומות כמו שאני נושם אויר. זה מה שנותן לכם את הכח לרמוס, להשפיל ולחרוץ גורלות בקלות בלתי נסבלת.
רק שאלה אחת שתמיד עניינה אותי: האם ההכשרה הצבאית היא שעשתה אנשים כמוך רובוט-פסיכופתים, מכונות חסוכי רגש (חוץ משנאה למי ששונה מכם), מצ'ואים דלי אינטליגנציה שלא מסוגלים לחשוב בלשון שאין בה פקודות, או שמלידה היה לכם את החסך הזה.
והמסקנה אליה אני נוטה היא שלפחות בזה, לא צריך להאשים רק את הצבא, אם כי ללא ספק הוא הוסיף
מעסיק בתאריך 10/30/2006 7:36:04 PM
סטריאוטיפיזציה?
נכון. בגלל סטריאוטיפיזציה אני לא מקבל אותך ואת דומיך לעבודה. לא חס וחלילה בגלל שהשתמטת משרות צבאי בזמן שאחרים קרעו את התחת שלהם ולפעמים גם מתו.
אז תמשיך לדבר על מצ'ואים דלי אינטליגנציה. זה בטח עוזר לך להוציא קצת תסכול מצטבר החוצה. אבל לא הייתי ממליץ לדבר על רובוט-פסיכופתים. מילא רובוט. אבל פסיכופתיות זה בכל זאת משהו שיותר קרוב לפרופיל שלך מאשר לפרופיל של אנשים רגילים.
הצועד בנעליו בתאריך 10/31/2006 12:59:11 AM
סתם לידיעתך:
לא השתמטתי אלא הושמטתי*.
אני בכלל לא חייב למסור לך דו"ח על עצמי, אבל רק כדי להוכיח לך מי כאן משתמש בסטריאוטיפיזציה בלי להכיר את בן שיחו ובלי לדעת בדיוק את הפרטים. זה האסון של החברה הישראלית, שהיא מורכבת מיותר מדי אנשים כמוך שסוגרים משפט על אנשים בלי להכיר ובלי להתעניין באמת בסיפור שלהם. בקיצור, פסיכופתים עם פרופיל 97, נראה שזה הולך טוב ביחד. כל מי שלא מטומטם יודע ש21 הם הכי שפויים, אבל אתה תמשיך להפסיד את הטובים באמת בעבודה שלך, ותישאר עם הדרעק הישראלי המצוי, כך יאה וכך ראוי לך, אתה לא ראוי לפרופילניקים. בושה לעבוד תחת תזבולת-אדם כמוך.
לילה טוב והרבה חלומות רעים.
*למרות שהיות וצה"ל אחראי לאי-השירות של כולם, אין בעצם דבר כזה 'משתמטים' יש רק 'מושמטים' שצה"ל כדי להתנער מאחריותו לשחרורם, מרעיל בהסתות נגדם.
