בלוג הצועד The VValker's blog

לא באמת כותב

מעתיק

ממישהו אחר

שהוא אני בזמן אחר

אני רק צל

של זמן אמיתי

נכתב במקור ב4/10/06

השמטה היא תהליך או מכלול תהליכים שבאמצעותם משוחררים צעירים שצה"ל אינו חפץ בהם מן המערכת הצבאית. אל ההשמטה נלווה במשך השנים מתן "אות קין" (סטיגמה) למושמטים שגרם לקיפוחם במישור האזרחי כגון בשוק העבודה ובתחום הלימודים הגבוהים, ובמקביל וכתוצאה להדרה כללית בחברה, מה שהפך לא פעם את ההשמטה מהצבא לשלב ראשון בתהליך השמטה כללית מהחברה, ובדרך זו שימשה ההשמטה ככלי פוליטי של "יראו וייראו" לגיבוש השבט סביב מטרות ההגמוניה הפוליטית-בטחונית במדינה המשתמשת בצבא כמיתוס מגבש תוך הקרבת המושמטים (בין קבוצות אוכלוסיה אחרות) כקורבן חטאת – שעיר לעזאזל, ותוך כדי כך השתדלה המדינה להיפטר מ"בלתי רצויים" שאינם יעילים לה להשגת מטרותיה במזה"ת, או שעצם קיומם מאיים על הנאראטיב הציוני המושלט.

המושמטים, אלה שעוברים את תהליך ההשמטה, מחולקים לשתי קטגוריות כלליות:

מושמטים רצוניים (אקטיביים) או רצוניים לכאורה: המשתפים פעולה עם תהליך ההשמטה שלהם ואף מעוניינים בו, כאשר לא פעם הם למעשה מתומרנים אליו באמצעות ההרגשה הניתנת להם שהדברים נעשים לפי בחירתם. בקטגוריה זו אפשר לכלול חלק לא קטן מאלה שנהוג לקרוא להם משתמטים או נמנעים או סרבנים.

מושמטים בלתי רצוניים: מושמטים שאינם משתפים פעולה עם תהליך ההשמטה שלהם, את חלקם אין אפשרות לגייס בשל מצב בריאותי לקוי, חלקם מושמטים מסיבות ביורוקרטיות כגון עודפי כח אדם, או השתייכות לקבוצות בלתי רצויות (כגון קבוצות "קב"א נמוך") או מיעוטים בלתי רצויים, עמדות פוליטיות בלתי מקובלות בזמן נתון, או אופי אישי מורכב או חריג שהצבא חושש לקחת אחריות עליו. אפשרי גם שהשמטה נעשית כעונש או נקמה, בבחינת "יראו וייראו" כנגד מי שלא גילה מוטיבציה מספקת בתהליך הגיוס. ידוע שאנשים הושמטו, לפחות בעבר, גם על רקע הומוסקסואלי.

ההשמטה בישראל נעשית במספר דרכים. הדרך הנפוצה היא באמצעות פרופיל 21 המתחלק ל"נפשי" ו"גופני" (למרות שבין מקבליו עשויים להמצא כאלה הבריאים בגופם ונפשם, אך הגישה הביורוקרטית הצה"לית לוחצת לסווג את מקריהם כסוגים של מחלה), ויתכן שדבר זה כעצמו משמש בידי הצבא ככלי פוליטי למען 'יראו וייראו', או שהיא נעשית באי משלוח צווי גיוס (לערבים). קיימות גם השמטות באמצעות פטור מטעמי הכרה דתית לנשים (יהודיות בלבד), פטור מטעמי אי-התאמה (לרוב לאנשים שהצבא מביא אותם לכליאה ממושכת באמצעות לחץ כלכלי על משפחותיהם), פטור לקבוצה מצומצמת מאוד מטעמי מצפון ו"הסדר" דחיית שירות בתמורה להתחייבות לחיי עוני מחפיר לבחורי ישיבה חרדים, תלמידי דת דרוזים ובמידה מצומצמת יותר – עדי יהווה.

בחברה הישראלית שלטת ומושלטת תפיסה, הרואה בשירות הצבאי את הביטוי היחיד לנאמנות למדינה וקריטריון לאיכות אנושית ובריאות נפשית, תפיסה שלמרות הביקורת ההולכת וגדלה עליה, ממשיכה להיות מוכתבת בציבור הישראלי דרך פוליטיקאים בכירים, קצינים ואנשי תקשורת, מערכת החינוך וגורמים נוספים המשרתים את קבוצות הכח השלטוניות בידיהם משמשת ההשמטה ככלי פוליטי להדרה חברתית כוללת כלפי "בלתי רצויים": קבוצות (כגון שמאלנים), מיעוטים (בעיקר ערבים) ויחידים שלא התאימו למיתוס "היהודי החדש" הציוני וגם כיום אין הממסד מעוניין לקחת אחריות עליהם ולעזור להם להשתתף בשיח החברתי (כגון עניים, חולים ובעלי חריגויות).
כלפי המושמטים מוחדרות סטיגמות שונות, אשר גרמו לכך שישאו איתם לכל מקום "אות קין" של אנשים הנחשבים או חסרי בגרות נפשית, יכולת לקחת אחריות כלפי או לא נאמנים למדינה, או בלתי יציבים נפשית (אם הם מושמטים על סעיפי בריאות נפשית) או בני אדם פגומים (אם הם מושמטים על סעיפי בריאות פיסית). יש נטיה לכנות את כל המושמטים או אחוז גבוה מהם בכינוי "משתמטים", דבר אשר משרת את מטרתם של יוצרי ההשמטה בכך שהוא מסתיר ומצפין את חלקם בתהליך.

אט"יפדיה – האנציקלופדיה הגלקטית החופשית

Dropouting (encyclopedic entry)

Dropouting is a process or set of processes through which young people who the IDF does not want are released from the military system.
The dropouting has been accompanied over the years by the giving of a stigma to the dropouts that caused them to be deprived at the civil level, such as in the labor market and in the field of higher studies, and at the same time and as a result of general exclusion in society, which often made the dropout from the army a first step in the process of general dropout from society. In this way, Dropouting served as a "see and fear" political tool for forming the tribe around the goals of political-security hegemony in a country that uses the military as a crystallizing myth while sacrificing the dropouts (among other population groups) as a scapegoat, while trying to get rid of "unwanted" that they are ineffective for achieving the state goals in the Middle East, or that their very existence threatens the dominant Zionist narrative.

The dropouts, those that go through the dropouting process, are divided into two general categories:

Voluntary (active) or seemingly voluntary dropouts: The dropouts cooperate with their dropouting process and are even interested in it, when more than once they are actually manipulated into it through the feeling given to them that things are done of their choice. This category can include quite a few of those who are commonly called dodgers or abstainers or refusers.

Involuntary droputs: Dropouts that do not cooperate with their droputouting process, some cannot be recruited due to poor health, some have been dropouted for bureaucratic reasons such as manpower surplus, or belonging to unwanted groups (such as "low Quality groups") or minorities undesirable, unacceptable political positions at a given time, or a complex or unusual personal character for which the military is afraid to take responsibility.
It is also possible that dropouting is done as a punishment or revenge, as a "see and fear" against those who did not show sufficient motivation in the recruitment process. It is known that people have droppedout, at least in the past, also on a homosexual background.

Dropouting in Israel is done in a number of ways. The common way is through  "profile 21" that is divided into "mental" and "physical" (although among its recipients may be those who are healthy in body and mind, but the IDF bureaucratic approach presses to classify their cases as types of illness), and this may itself be used by the military as a political tool For the sake of 'see and fear', or it is done by not sending recruitment orders (to the Arabs).
There are also dropoutings through exemption for reasons of religious recognition for women (Jews only), exemption for reasons of "mismatch" (usually for people whom the army brings to prolonged incarceration through economic pressure on their families), exemption for a very small group for reasons of conscience, and the "arrangement" ("Hesder") of deferring service in exchange for a commitment to a life of abject poverty for ultra-Orthodox yeshiva students, Druze religious students and to a lesser extent – Jehovah's Witnesses.

Israeli society is dominated by a perception that sees military service as the only expression of loyalty to the state and a criterion for human quality and mental health, a perception that despite growing criticism, continues to be dictated to the Israeli public by senior politicians, officers and media people, the education system and other factors that serve the ruling power groups building the dropouting as a political tool for comprehensive social exclusion towards the "undesirable": groups (such as leftists), minorities (mostly Arabs) and individuals who did not conform to the "new Jewish" Zionist myth, and even today the establishment is not always interested in taking responsibility for them and helping them participate in the social discourse (such as the poor, the sick and those who have 'anomalies').
Various stigmas are implanted about the dropouts, which have caused them to carry with them everywhere the "Cain signal" of people who are considered or mentally immature, unable to take responsibility for or unfaithful to the state, or mentally unstable (if they have been dropouted on mental health clauses) or "damaged" / 'impaired' people (if they have been dropouded on physical health clauses). There is a tendency to call all dropouts or a high percentage of them "dodgers", which serves the purpose of the creators of the dropouting by hiding and encrypting their part in the process.

Etipedia – The Free Galactic Encyclopedia

מושמטים הם אלה שעברו תהליך השמטה, ומחולקים לשתי קטגוריות כלליות:

מושמטים רצוניים (אקטיביים) או רצוניים לכאורה: המשתפים פעולה עם תהליך ההשמטה שלהם ואף מעוניינים בו, כאשר לא פעם הם למעשה מתומרנים אליו באמצעות ההרגשה הניתנת להם שהדברים נעשים לפי בחירתם. בקטגוריה זו אפשר לכלול את אלה שנהוג לקרוא להם משתמטים או נמנעים או סרבנים.

מושמטים בלתי רצוניים: מושמטים שאינם משתפים פעולה עם תהליך ההשמטה שלהם, את חלקם אין אפשרות לגייס בשל מצב בריאותי לקוי, חלקם מושמטים מסיבות ביורוקרטיות כגון עודפי כח אדם, או השתייכות לקבוצות בלתי רצויות (כגון קבוצות "קב"א נמוך") או מיעוטים בלתי רצויים (כגון ערבים), עמדות פוליטיות בלתי מקובלות בזמן נתון, או אופי אישי מורכב או חריג שהצבא חושש לקחת אחריות על התמודדות איתו. ידוע שבעבר הושמטו אנשים גם בגלל רקע הומוסקסואלי. בקצרה, כל אלה שלא נמצא עבורם תקן באפסנאות האדם הצה"לית.

במדינת ישראל, נעשית ההשמטה, בדרך כלל, באמצעות פרופיל 21 המתחלק לכאורה ל"נפשי" (שניתן גם לאנשים בריאים למען 'יראו וייראו', משום שביחס לנפש בכלל, החברה הישראלית נמצאת עדיין בתקופת האבן וכל "אבחנה נפשית" היא סטיגמה קשה) ו"גופני", או באי משלוח צווי גיוס (לערבים).

במשך שנים רבות סבלו מושמטים מהדרה חברתית ומקיפוח, ונשאו עליהם "אות קין" של "משתמטים" או של "פגומים", וזאת למעשה היתה תכליתו הפוליטית של מעשה ההשמטה – השמטה מהצבא כתחילתה של השמטה מהחברה והחיים בישראל.

אט"יפדיה – האנציקלופדיה הגלקטית החופשית

Dropouts' (encyclopedic entry)

Dropouts' are those that have undergone a dropouting process, and are divided into two general categories:

dropout's (active) or seemingly voluntary: the participants in their dropouting process and even interested in it, when often they are actually manipulated into it by the feeling given to them that things are done of their choice. This category may include those who are commonly referred to as dodgers or abstainers or refusers.

Involuntary dropouts: dropouts that do not cooperate with their dropouting process, some of which cannot be recruited due to poor health, some beeing dropout for bureaucratic reasons such as manpower surplus, or belonging to unwanted groups (such as "low IBA" groups) or Unwanted minorities (such as Arabs), unacceptable political positions at a given time, or a complex or unusual personal character that the military is afraid to take responsibility for dealing with. In short, all those for whom there is no standard in the IDF's human resources.

In the State of Israel, dropouting is usually done through a profile 21 that is ostensibly divided into "mental" (which is also given to healthy people for the sake of "see and fear", because in relation to the psyche in general, Israeli society is still in the Stone Age and any "mental diagnosis" is a severe stigma) and "physical", or by not sending recruitment orders (to Arabs).

For many years, dropouts suffered from social exclusion and deprivation, bearing the "mark of Cain" of "dodgers" or "defects," and this was in fact the political purpose of the act of dropouting – dropouting from the military as the beginning of dropouting from Israeli society and life.

Etipedia – The Free Galactic Encyclopedia

תחילתה של סדרה ישנה, או המשכה של סדרה קיימת.
אבל הניצוץ לא יכבה.
יהי זכרה ברוך.

אגב, אותה אוניברסיטה בת"א שסילקה אותה, בגלל שקראה להחרמתה, החליטה לפני מספר ימים למנוע כניסת ערבים ומושמטים מתחת לגיל 20. החלטה שבדיעבד, מוכיחה שהקריאה להחרמה היתה צודקת.

דום פתאומי ילווה תחושה כבר הרבה זמן של חיים מאומצים עד קצה גבול היכולת שהגיעו לסוף. אפור יהיה כמו היום הזה. האזהרות המשוגרות מן היד שעל המקלדת יישפכו אל ההסטוריה כמו יבבות ענות חלושה לפרוטוקול של הנצח האינטרנטי.
אשרי הניצוץ שכבה והצית להבה.

מלחמת האזרחים הספרדית היתה, בעיני, אחת המלחמות הצודקות האחרונות, מבחינתו של מי שתומך בערכים של שמאל, נאורות ודמוקרטיה. מלחמת טוב ורע אמיתית, לא בהכרח בין טובים לרעים, רעים היו בשני הצדדים, אלא מלחמה שבה אנשים היו מוכנים למסור את נפשם כדי להגן על צורת המשטר, על אידיאות של חופש ודמוקרטיה מול אידיאות אחרות, שלמרבה הצער ניצחו באותה מלחמה. מאז, לא מוסר השמאל את נפשו במלחמות. אני, למשל, לא בטוח שאל מול הפאשיזם העולה בישראל מדרגה אחר מדרגה, יהיו הרבה שימסרו את נפשם מרצון כדי להגן על החופש, על דברים שאנחנו מאמינים בהם ושלא יהיו מותרים עוד במשטר שיבוא. ההגנה על החופש האישי תיעשה (וכבר נעשית) אצל מרבית האנשים, דרך הקונסוליות והשגרירויות הזרות. ומי שישאר יתפלל, גם אם הוא לא מאמין באלוהים. ועוד יותר מכך קשה לי לדמיין מצב שבו יבואו מתנדבים מארצות אחרות כדי להגן כאן על צורת המשטר הדמוקרטי ועל ערכי החירות וצדק חברתי, או הסיכוי לערכים כאלה שרק משטר דמוקרטי יכול לקיים. בכלל, אף אחד לא מתנדב היום כדי להגן על משטרים, יש יותר מדי ציניות ויודעים יותר מדי דברים על האופל הקיים גם במשטרים הדמוקרטיים. היום אנשים לא מוכנים למות מהר כל כך, בוודאי לא בשביל משטרים.
לכן "למי צלצלו הפעמונים" של המינגוויי הוא הספר האחרון שקראתי ואולי לא הגדול ביותר שקראתי, אבל הגדול ביותר שקראתי בתקופה האחרונה, שייך לתקופה אחרת כל כך שבה אנשים עדיין נלחמו על, ונגד, גורלם ונלחמו עד הסוף. אבל לא רק בגלל כל אלה הוא משאיר עלי רושם חזק, גם כשעברו ארבעה ימים מאז סיימתי את קריאתו במהדורה החדשה שיצא בה (בתרגום מעולה שמגיעה לו הרבה תודה על כך שאת הספרדית והתרגום שלה הוא שם בגוף הטקסט ולא בהערות שוליים מעצבנות).
זהו סיפור על בני אדם, על נחישות ועל עוצמה אישית. במרכזו נמצאים ארבעה ימים בחייו של אדם, שהם אולי ארבעת הימים האחרונים בחייו, והוא מודע לכך. הוא, וכל האנשים שסביבו. האדם הוא רוברט ג'ורדן, מומחה חבלה אמריקאי המצטרף אל קבוצה הררית של לוחמי גרילה ספרדים, שאמורה לפוצץ גשר בגבול עורף הפאשיסטים, לקראת מתקפה קרובה, שלאף אחד לא ברור מי מפקד עליה, אף אחד לא בטוח או מאמין שהיא תצליח, כל האנשים האלה יודעים שזמנם הוא זמן ספוּר. הם רואים רק את הנקודה הבודדה שלהם, שבה עליהם לבצע את שלהם, ואותו הם יבצעו על הצד הטוב ביותר, כי אין להם דרך אחרת, הם לא מכירים חיים אחרים (חוץ מהחיים האחרים שעליהם חולם ג'ורדן עם מריה, שספק אם יצליח להגשים). ארבעת הימים האלה הם המשמעותיים ביותר בחייו של ג'ורדן, שמגלה בימים האלה את התובנות העמוקות ביותר של חייו, חושב ומלבן סוגיות וסוגר-לא סוגר חשבונות שלא נגע בהם עד כה, ומתנסה גם באהבה הקצרה, והגדולה של חייו. ארבעה ימים שאל תוכם כמו מכווצים חיים שלמים. בפרטים היחודיים והקונקרטים של הסיפור מגולמות אמיתות אוניברסליות, וזה מה שיוצר לדעתי ספרות טובה, ספרות שנשארת, בייחוד אם היא כתובה בדרכו העוצמתית-המאופקת של המינגוויי.
המינגוויי, שהיה בספרד באותן שנים בתור כתב שסיקר את המלחמה, הכניס הרבה אלמנטים אוטוביוגרפיים אל הסיפור (כמו למשל התאבדות אביו). העולם המיוצג באחדים מספריו שקראתי הוא עולם של כנגד כל הסיכויים, עולם לא רך בכלל, אבל עם אהבה עצומה לחיים, צמאון לחיים, תוך מאבק בגורל שנראה כתוב, עד לרגע שהוא ישיג אותך, לא דקה אחת לפני כן. יש בסיפור, כולל הסיום האמיץ והלא הפי-אנדי, משהו שכמו משרטט את תבנית עולמו של המינגוויי המשתקפת גם בקורות חייו, אך את הפסיכלוג נשאיר לאחרים.
חוץ מזה הספר גרם לי להתאהב מחדש בשפה הספרדית, כפי שכבר גרמו לי בעבר ספרים עליהם אולי אכתוב בפעם אחרת.

ב6 למרץ נולד מצעד המחץ, שנתן את שמו וחסותו הרוחנית לבלוג הזה. 6 חברים בסך הכל מ"חבורת המחץ" ההסטורית דירגו את המצעד הראשון, אחר כך הצטרפו עוד.
לפני שנתיים חגגתי את יום ההולדת של המצעד בפרוייקט ההסטוריה האלטרנטיבית שנמשך שנה שלמה (ולצערי לא המריא בתודעת הציבור כמו שציפיתי שימריא, מן הסתם אשמתי), והסתיים ביום ההולדת של השנה שעברה.
השנה אסתפק, כפי שכבר עשיתי בעבר, בצמרות המצעדים של אותו שבוע הידועים לי משנות ה70, (לזה יש יותר ביקוש, לפחות לפי מה שמראים לי הגוגל ומיילים מאנשים), תוך שילוב אירועים בולטים באותו יום מן הויקיפדיה, האט"יפדיה (האנציקלופדיה הגלקטית החופשית) והזכרון האישי. ותודה גם לחניאל קדמוני.

1970
בריטניה:
Lee Marvin -Wand'rin' Star
https://www.youtube.com/watch?v=NTymtAbaG08
היהודי הנודד
ארה"ב:
Simon & Garfunkel – Bridge Over Troubled Water
לועזי הגל הקל: נוגה – כחול מזעזע
ישראלי גל"צ: מתנה מן הים – פיקוד צפון (סולן יגאל בשן)
ישראלי הגל הקל: הנבל – פיקוד צפון (סולן יגאל בשן)
5 במרץ: נולד ג'ון פרושיאנטה, חבר הפפרז (לפי ויקיפדיה)

1971
בריטניה: Mungo Jerry Baby Jump , ארה"ב: One Bad Apple The Osmonds (שני שירים שאני לא ממש מכיר)

מצעד לועזי הגל הקל (7.3.71), "רוזי המתנפצת" (ככה תרגמו את זה!) של נ. יהלום מקום ראשון.

מצעד עברי גל"צ (7.3.71) מקום ראשון "לך איתה" מקום שני "ערב ששי אולדפאשן" מקום שלישי "מקסי מיני" מקום רביעי "הנני כאן" מקום חמישי "לוח וגיר" מקום 13א' "לילך רוצה לקטוף את הירח"
בגל הקל (8.3.71) "מקסי מיני" מקום ראשון, אחריו "לצבי יש בעיה" מפסטיבל שירי הילדים הראשון, "לך איתה", "הנני כאן" ו"למה ככה" (למוש) אף הוא מאותו פסטיבל.

1972
בריטניה וגם ארה"ב, ובצדק: Harry Nilson – Without You

ישראל עברי הגל הקל: כל מה שרציתי – יוני נמרי וצוות הווי פיקוד הדרכה (גל"צ – מקום שני)

הקדים, עד לשבוע שאחריו, את אחרית הימים בביצוע המקורי הנפלא לפתחי לי את הדלת של עמוס קינן (שלישי בגל"צ).

עוד שיר ראוי לציון – במקום הרביעי, מישה סגל – האנשים אשר אהבתי, שיר שנשכח מאז (וגם יוצרו) וחבל. בכלל, העשיריה הראשונה היתה מלאה שירי משוררים בזכות ערב שירי המשוררים הראשון שנערך אז: "דרך שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד" של עמיחי ששר שלמה ארצי (מקום חמישי), "כשאלוהים אמר בפעם הראשונה" של נתן זך/ מתי כספי (מקום שביעי, ראשון בגל"צ), "סוף הנפילה" (הידוע כ'אם אדם נופל ממטוס באמצע הלילה') של דליה רביקוביץ, בביצוע שלישיית פיקוד המרכז בכיכוב דורית ראובני, ו"בלדה לשיער הארוך ולשיער הקצר" של עמיחי – הדודאים (10). 3 שירים בעשיריה הושרו בידי להקות/צוותי הווי צבאיים, להזכיר לנו שהספרות והצבא בהוויה הישראלית קשורות יותר ממה שנדמה. צביקה פיק גם כן היה כבר אז, "זוהי הדרך שלי" (מקום ששי)

בגל"צ הגיע יגאל בשן למקום הרביעי עם "זרוק את החובות לים"

לועזי הגל הקל (5.3.72): מקום ראשון "הבלדה על סאקו ו-ונצטי" (ולא כפי שרשום באתר).
מקום 24 https://www.youtube.com/watch?v=SZX9S4TQ8pw וגם זה באיטלקית, מקום 17. 9 מתוך 25 בוצעו על ידי ישראלים (כולל טריפונאס).
לועזי גלי צה"ל (6.3.72): "דמיין לך" – ג'ון לנון.

1973
בריטניה: Slade – Come on Feel the Noize,
ארה"ב: Roberta Flack – Killing Me Softly With His Song
https://www.youtube.com/watch?v=k4A5XuMz_Tw
ישראל, הגל הקל (4.3.73) C-MOON כנפיים. מקום שני:

גל"צ (5.3.73): https://www.youtube.com/watch?v=oKrCmj22XUo
עברי הקל הגל: שבוע שני My little Sister
6 במרץ: נפטרה הסופרת פרל בק (לפי ויקיפדיה)

---

1974
בריטניה: Alvin Stardust Jealous Mind , ארה"ב: Seasons in the Sun Terry Jacks

לועזי הגל הקל 3.3.74: Chicago-  Just you and me הכניסה הגבוהה באותו שבוע, מקום 16.
עברי הגל הקל 4.3.74: אגדת שלום שבזי – שרה בדישי
5 במרץ: כוחות ישראל נסוגים מהגדה המערבית של סואץ (לפי ויקיפדיה ישראל)

1975

בריטניה: Telly Savalas – If (קוז'אק) , לפניו: Make Me Smile (Come on to See Me) – Steve Harley & Cockney Rebel.https://www.youtube.com/watch?v=dAoaVU3-ve0
ארה"ב: Best of My Love – Eagles
לועזי הגל הקל: Lady Marmalade
לועזי גל"ץ: Mandy Barry Manilow
מקום שני ב12.3:

עברי הגל הקל 5.3

עד כאן החלק הראשון.

בשמים שמש יש,
ושום ענן לא נראה
נפסק הגשם כולם בחוץ משחקים
ואינך יודע
זהו יום כל כך יפה,

במורד של השדרה רצים
רואים איך שמש בהירה זורחת
ברחובות שאומללים היו
מר שמים כחולים גר היום

מר שמים כחולים, ספר לנו מדוע
היית צריך להתחבא כל כך הרבה זמן
מה עשינו רע?
היי אתה יפה הפנים
ברוך הבא לגזע האנושי
חגיגה למר שמים כחולים הוא מחכה
והיום זה היום זה היום שלו חיכינו.

היי, מר שמים כחולים
להיות איתך אנו כה שמחים
מה עשית, תסתכל סביבך
כולם מחייכים לך

שמים כחולים, שיחקת אותה
אבל בקרוב מר לילה בא מזדחל לו
על כתפך כבר שם ידו
לא חשוב, אני אזכור אותך
אני אזכור אותך כך.

מלים מקוריות ולחן: ג'ף לין (E.L.O)

וזה היה שנה אחרי, , השבוע, לפני 29 שנים, בראש מצעד המחץ. גם אותו כבר תרגמתי פעם, לפני שנה, והוא מובא שנית עם שיפורים.