מושמטים (ערך אנציקלופדי)

מושמטים הם אלה שעברו תהליך השמטה, ומחולקים לשתי קטגוריות כלליות:

מושמטים רצוניים (אקטיביים) או רצוניים לכאורה: המשתפים פעולה עם תהליך ההשמטה שלהם ואף מעוניינים בו, כאשר לא פעם הם למעשה מתומרנים אליו באמצעות ההרגשה הניתנת להם שהדברים נעשים לפי בחירתם. בקטגוריה זו אפשר לכלול את אלה שנהוג לקרוא להם משתמטים או נמנעים או סרבנים.

מושמטים בלתי רצוניים: מושמטים שאינם משתפים פעולה עם תהליך ההשמטה שלהם, את חלקם אין אפשרות לגייס בשל מצב בריאותי לקוי, חלקם מושמטים מסיבות ביורוקרטיות כגון עודפי כח אדם, או השתייכות לקבוצות בלתי רצויות (כגון קבוצות "קב"א נמוך") או מיעוטים בלתי רצויים (כגון ערבים), עמדות פוליטיות בלתי מקובלות בזמן נתון, או אופי אישי מורכב או חריג שהצבא חושש לקחת אחריות על התמודדות איתו. ידוע שבעבר הושמטו אנשים גם בגלל רקע הומוסקסואלי.

במדינת ישראל, נעשית ההשמטה, בדרך כלל, באמצעות פרופיל 21 המתחלק לכאורה ל"נפשי" (שניתן גם לאנשים בריאים למען 'יראו וייראו') ו"גופני", או באי משלוח צווי גיוס (לערבים).

במשך שנים רבות סבלו מושמטים מהדרה חברתית ומקיפוח, ונשאו עליהם "אות קין" של "משתמטים" או של "פגומים", וזאת למעשה היתה תכליתו הפוליטית של מעשה ההשמטה – השמטה מהצבא כתחילתה של השמטה מהחברה והחיים בישראל.

אט"יפדיה – האנציקלופדיה הגלקטית החופשית

Dropouts' (encyclopedic entry)

Dropouts' are those that have undergone a dropouting process, and are divided into two general categories:

dropout's (active) or seemingly voluntary: the participants in their dropouting process and even interested in it, when often they are actually manipulated into it by the feeling given to them that things are done of their choice. This category may include those who are commonly referred to as dodgers or abstainers or refusers.

Involuntary dropouts: dropouts that do not cooperate with their dropouting process, some of which cannot be recruited due to poor health, some beeing dropout for bureaucratic reasons such as manpower surplus, or belonging to unwanted groups (such as "low IBA" groups) or Unwanted minorities (such as Arabs), unacceptable political positions at a given time, or a complex or unusual personal character that the military is afraid to take responsibility for dealing with.

In the State of Israel, dropouting is usually done through a profile 21 that is ostensibly divided into "mental" (which is also given to healthy people for the sake of "see and fear") and "physical", or by not sending recruitment orders (to Arabs).

For many years, dropouts suffered from social exclusion and deprivation, bearing the "mark of Cain" of "dodgers" or "defects," and this was in fact the political purpose of the act of dropouting – dropouting from the military as the beginning of dropouting from Israeli society and life.

Etipedia – The Free Galactic Encyclopedia

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

9 תגובות בנושא “מושמטים (ערך אנציקלופדי)

  1. יש חומת מגן שנועדה להשאיר בחוץ את השונה, את החריג.
    היא משתמשת בנפש הקולקטיב המגוייסת, ומתחברת/ מתגלמת לחומר מוצק, שביכולתו לעצור חלליות.
    היא אינה מקיפה רק ארץ אחת, ובקצרה: ישראלים וידידים שלהם בכוחות האופל הרחוק או הקרוב, בנו יחד את החומה. בשלבים שונים, כוחות האופל האלה ומשת"פיהם התחפשו, טישטשו את העבר הרשעי שלהם עד כדי כך שאנחנו האמנו, שהם איזה משהו חדש.
    היה זה אינטרנט שהקדים את זמנו.
    כדי שחומת המגן המשאירה-בחוץ תתקיים, צריך שירימו אותה גם הימין וגם השמאל, כולל אולי בעיקר גם השמאל המועד להשמדה ב30 השנים האחרונות(ע"ע: יולי תמיר), בערך מאז שהחומה הזאת נעשתה ממש, כשמתוך שיקולים של אגו – "אין מקום לשניים על עמוד החשמל" ורשימת שינדלר, משמשים בבנייתה מוֹסרים המאמינים שאותם ישאירו בחיים.

    אהבתי

  2. את נמנעי/מנועי השירות אפשר כיום ובכל הזמנים, להגדיר גם במילה – מושמטים.
    יש מושמטים רצוניים – אלה שמסיבות אידיאולוגיות, סיבות של נוחות או הגנה עצמית מפני מערכת בלתי מתחשבת ביחיד, ואחרות, יוזמים את ההשמטה מצה"ל ובכל זאת גם לתפיסתי הם מושמטים, ויש מושמטים בלתי רצוניים – קודם כל אלה שמסיבות בריאותיות אי אפשר לגייס אותם, ויש כאלה שמסיבות ביורוקרטיות ואחרות, נוחות למערכת הצבאית, נופלים בין הכסאות ומטופלים בברירת המחדל של השמטה, ובתקופות שונות גם הושמטו מסיבות של נקמנות ופוליטיקה.
    ולמה כולם מושמטים?
    כי הצבא מרגע לידתו שימש כלי של המוביליות חברתית-כלכלית. אין זה סוד שמי ששירת בצבא, במשך השנים – התברג (וככל שהתקדם בדרגות , התברג כמובן יותר גבוה) ומי שלא התקבל לצבא – אם לא היתה לו מערכת משפחתית ו/או פוליטית שתתמוך בו, התקשה למצוא מקום במערכת, לפחות בדרגה הולמת לו. ההתגייסות לצבא, לכן, נחשבה כמעשה האגואיסטי הנכון ביותר למי שדואג לעתידו במדינה הזאת, ואני מאמין ש"לכך התכוון המשורר" – לבצר, מצד אחד, את מעמדם של חברי המפלגה הצבאית (ולהבנות את האתוס הספרטני שלהם – בו אין מקום לאחרים – לחריגים, לחלשים, לסתם לא-חיילים), וליצור מצד שני מעמד של חסרי זכויות (יהודים, לא דיברתי עוד על מיעוטים) – ואליו לזרוק את כל ה"לא מתאימים" מבחינת האתוס של המדינה ולהשתמש בהם כקורבן בכוח לכל מצב – הן ככלי להרתעה ואיום על כל מי שלא יתאים את עצמו למערכת -בבחינת "יראו וייראו" והן כמי שאפשר יהיה לשלוף כלפיו האשמה מתמדת – כמו למשל בימים אלה שאחרי מלחמת לבנון השניה – "שעיר לעזאזל" קורבן מדאורייתא להסית נגדו ולהסיט את דעת הציבור ממחדלי הקצינים והפוליטיקאים.
    בקצרה – למישהו היה אינטרס ליצור את מעמד 'המושמטים' ולכן גם מי שהלך לקב"ן מיוזמתו שיחק לידיים של יוצרי הטלאי הכחול – פנקס השחרור, בדרך כלל בפרופיל 21, ולכן גם הוא מושמט.
    ל'כוחות השלום' ובזה אני מאשים אותם – היה נוח תמיד לראות את עצמם כטווסים, הם, עם יכולת מסויימת להגן על עצמם ועל נמנעיהם – הסתכלו על המושמטים האחרים כעל 'נסיבות אומללות' ולא הזדהו עם המאבק שלהם כאשר הוא פרץ, לפני 13 שנה.
    נגד 'מושמטי הפנקס/הטלאי הכחול' התקיים לא מעכשיו אלא מן הרגע שבו הוחלט להשמיט אנשים מן הצבא (האם זה היה מ1948 או התפתח במהלך השנים? אתה בטח יודע יותר ממני. למשל ב"התגנבות יחידים" שמדבר על מושמטים-בכוח, לא מוזכרת ולו ברמז אופציה לאי-שירות-בכלל בשנות ה50) רצח אופי שיטתי אם כי מתוחכם – פוליטיקאים, עד כמה שאני זוכר, לא הסיתו נגדם כמו היום, ובכל זאת אנשים כאלה מצאו את עצמם במצב אומלל ביותר במדינה שבה ברגע שבו הותווית בתווית של "פרופילניק" לא היה לך סיכוי, והסתכלו עליך כעל אדם שלילי או מופרע בנפשו בדרגה שאין לסמוך עליו.
    אם אתה רוצה אפשר לומר שאת הפאשיזם לא המציאו היום – רק ידעו להחביא אותו. הפוליטיקאים של פעם כנראה באמת היו יותר חכמים.
    נכון שבמשך השנים (בעיקר מאז 1994) הטלאי הכחול איבד את האפקטיביות המרתיעה שלו (פחות בפריפריה, יותר באזורים שיש בהם יותר כסף), וחלק מזה זו תוצאה של עליית קרנו של האינדיבידואליזם הקפיטליסטי והפרטת החברה (בסיוע אותם פוליטיקאים צבועים שגילו פתאום את הנזק שהפרטה זו גורמת גם להם – ולכן טוב שיש תמיד "בנק קורבנות" להסית נגדם – מוכן לשעות כאלה בדיוק). הרי מה שמציעים שרי "האבודה הסוציאליסטית" זה מה שדבק במשך השנים במושמטי הטלאי הכחול כסטריאוטיפ הפחדה, והיה גם נכון למי שלא היו לו מספיק כוחות אישיים או אמצעי הגנה על עצמו. הם רוצים להחזיר את הגלגל אחורה, ולחדש את האפקטיביות של הטלאי הכחול, והמושמטים – מכל המעמדות, צריכים להתחיל לחשוב על דרך להגן על עצמם, לפחות אלה שיישארו בארץ.
    (תגובה אצל חיים ברעם ב'הגדה השמאלית' ערב ראש השנה תשס"ח
    http://hagada.org.il/2007/09/11/%D7%AA%D7%A9%D7%A1%D7%97-%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%9F-%D7%94%D7%A4%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C/)

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: