ארכיון קטגוריות: שירת הצועד

כֵּן, עֲדַין בּוֹעֵר עַל הַדֶלֶק הַיָשָן מֵאוֹתוֹ הַקַיִץ. אֲבָל אֵיפֹה כֹּל אוֹתָן שֶהָיוּ וְקִרְבַת נְשָמוֹת שֶאִי אֶפְשָר לָעוֹלָם בִּלְעָדֶיהָ. הֵן חַלְפוּ, אֲנִי נִשְאַרְתִי לֹא מַרְגִּיש כְּלָל חֱסְרוֹנָם שֶל חֲלָקָי שֶהָיוּ כֹּל כָךְ מְחוּבָּרִים לְאֵיזוֹ אֲהוּבָה, אוֹ אֲחוֹת קוֹסְמִית. וְטוֹב לִי בַּאֲשֶר אֲנִי כָּעֵת כְּשרוּחַ קְרִירָה נִכְנֶסֶת בַּלַּיְלָה לִרְחוֹבִי. רַק לִפְעָמִים גַל שָרָב הוֹדֵף אוֹתִי אֶלהמשך לקרוא "הרשומה הבאה"

2000 בין האנשים מדברים אתה יש לך שתיקה. אלא אם אולי גברת מבאר שבע תשאל אותך שאלה תסביר משהו שאתה יודע אחרי כן שוב תיעלם בין הכוסות והבקבוקים ואותות אביזרי העישון. הנושאים גם כן יהיו כלכלה ערבים ועוד איזה עניין מן האופנה האפשרות בין שהשתיקה תהיה עלובה או לבושה היטב חשובה. בּוֹאִי נקבע פְּגִישָׁה בְּאֶפֶסהמשך לקרוא "שירים מתנבאים מן העבר"

בְּעֵת מִלְחָמָה הַמַּשְׂכִּיל יִדֹּם פֶּן תִּשְׂרֹף אוֹתוֹ מְדוּרַת הַשֵּׁבֶט יִכָּנֵס אֶל מֶרְחָב מוּגָן שֶׁאֵין בּוֹ טֵלֵוִיזְיָה לִרְאוֹת אֶת הַמַּמְתִּיקָה הַלְּאֻמִּית שֶׁמְּדַבֶּרֶת מִגְּרוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל הַקְּצִינִים וְהַמִּתְלַחְלְחִים בָּאֵשׁ אֲשֶׁר מִמֶּנָּה מַדְלִיקִים אֶת מְדוּרַת הַשֵּׁבֶט צוֹרְבִים אֶת אוֹת הַיַּחַד בְּסִימָנָם שֶׁל לַפִּידִים. אֵין מָקוֹם לַאֲחֵרִים וַדַּאי שֶׁלֹּא לַמַּשְׂכִּילִים. יַעַבְרוּ מוּל מָסַכּוֹ וָהָלְאָה הַטּוֹקְבֵּקִים הַמִּתְלַהֲמִים שֶׁזּוֹ בְּדִיּוּק שְׁעָתָם, טוֹבָההמשך לקרוא "מדורת השבט"

מִפַּעַם לְפַעַם אוֹתוֹת חַיִּים נוֹתֵן מִפַּעַם לְפַעַם אוֹתוֹת חַיִּים נוֹתֵן שֶׁאֲנִי כָּאן. עֲדַיִן. לֹא הַרְבֵּה בְּמִדַּת הַדָּרוּשׁ לֹא יוֹתֵר, לֹא פָּחוֹת. שׁוֹמֵר עַל הַמָּקוֹם כְּמוֹ עוֹף שׁוֹמֵר בַּקֵּן עַל בֵּיצִים שֶׁעוֹד לֹא נוֹלְדוּ. וְיֵשׁ גַּם כַּמָּה שֶׁאֲנִי מְעַצְבֵּן אוֹתָם בִּשְׁבִילָם בְּעֶצֶם הוֹפַעְתִּי אֲנִי מְקַיֵּם מִצְוָה לְשֵׁם שָׁמַיִם וּשְׂכַר מִצְוָה בְּמִצְוָה.