הקבוצות

פורסם ע"יהצועד בנעליו In-his-shoes walkerפורסם בC, extraterrestrial knowledge, המחתרת החייזרית, חפאתגים: , ,

היה פקק גדול ביציאה מירושלים דרך כביש רמות, נדמה לי שבגלל הלוויה של איזה רב, אני לא בטוח כעת. העננים ממול היו כבדים, מסתירים שמש שעמדה לשקוע. שפע נהג במכונית ולידו ישבה אחותו הדוסית דבורה'לה, אותה היה אמור להוריד בדרך, בהתנחלות שלה הסמוכה לכביש המכלאות הקרוי 443. מיטל הודיעה ברגע האחרון שהיא לא תבוא. סטולי הגנוב ואני ישבנו מאחור ועד שהגענו להתנחלות, הוא הספיק לספר לי את כל מה שקרה בנסיעה שלו עם חפא, כלומר את כל מה שהיה מוכן לספר, מאותו רגע שבו איבדתי אותם ועד שהוא חזר לארץ ונעצר בגבול טאבה, כי הרי לא היה לו דרכון ואין לו שום תעודה. מישהו נתן לו פלאפון או התקשר בשבילו לכמה מספרים, אחד מהם היה אלי אך לא הייתה תשובה, עד שהגיע לשפע, וזה טלפן למי שטלפן, ואחרי כמה דקות פשוט נתנו לסטולי ללכת, כאילו לא ראו אותו קודם ולא ידעו מה הוא בכלל עושה שם בתחנה. שפע נולד בישראל, בילדות הוא עבר עם משפחתו לארה"ב, אחר כך עשה 'עלייה חלקית' עם שירות בצבא, חזר לארה"ב ושוב חזר לישראל, לירושלים, ובין לבין עשה הרבה כסף מסחר שנלווה להייטק. סטולי הגנוב היה קורא לו "סאחי ציוני, שיודע שהוא סאחי" בהבדל ממני, לי הוא קרא "סאחי מתכחש" ומחפא שהיה בעיניו "סאחי לשעבר שהתפכח". בשעה שסטולי סיפר לי את סיפור הנסיעה, היו הוא ואחותו מדברים על הניתוח שצריכה האמא שלהם לעבור בניו יורק, בגללו אמור שפע לטוס לשם למחרת. 

בכניסה להתנחלות ירדה דבור'לה, ואנחנו המשכנו ישר להרצליה, שם, בוילה הגדולה של משפחת שגיא, או פלד, לא זוכר, בסלון הגדול המלא ספות רקומות וכסאות חלקם מצופים עור וחלקם משהו קלוע שנבנו באיזה חנות שמתמחה בעיצוב אמנותי (זה מה שהסבירו המארחים שהתנצלו שבגלל מזג האויר והגשם שצפוי להתחיל עוד מעט, הם לא מארחים אותנו בדשא) ותמונות סיניות או מקסיקאיות ובובה גדולה מקניה, מול כ40 אנשים ואולי אפילו 50 שנאספו, בפעם הראשונה, מכל הקבוצות של חפא (וכל אחד אמר בקיצור מי הוא, מאיפה בא ו"כמה שנים הוא אצל חפא"), היה סטולי הגנוב הרבה יותר לקוני כשחזר על מה שתיאר בפני, ונראה ממש כאילו בא כי היה מוכרח, לא בגלל שרצה, הוא לא שכח לומר בסיום את דעתו, שחפא לא יחזור יותר. הוא חזר על המשפט הזה כמה פעמים במשך הערב.

שאר הפגישה הוקדש ברובו לדיון איך להמשיך מכאן הלאה, אם אכן דעתו של סטולי נכונה.

הייתה קבוצה די גדולה של אנשים, שטענה שצריך להמשיך לעסוק בידע החפאי, הם לא יכלו להסכים לרעיון, שחפא עשה איתנו את כל הדברים בלי כוונה שיהיה לזה המשך, והיו שטענו שמה שהוא השאיר לנו זה מספיק כדי שנוכל 'את היתר להשלים': לאמת, להוכיח, לשחזר ולהעביר הלאה את המסר שלו. אנשים אחדים שאלו מה בעצם המסר שלו. "15 שנים היית אצלו ולא הגעת לתשובה?" קינטרה מישהי את אחד האנשים האלה. קבוצה אחרת טענה בערך, שאת מה שחפא ידע, ידע רק הוא, אחד האנשים קרא לכך 'הזמן השני', מה שחפא יצר בתוך העולם שלנו, אם הוא יחזור פעם, אולי הוא ימשיך, אבל אם לא, אז כשהוא עזב גם זה עזב, לנו אין שום דרך לשחזר ואין טעם לנסות. זה כמו חלום, היה ונגמר, ואשרינו שזכינו לחוות את מה שלא כל אחד זוכה לחוות.

סטולי הגנוב המשיך לאכזב. הוא, שהיה הכי קרוב לחפא, והתנסה קצת יותר מכולם בכל הדברים שחפא דיבר עליהם, בנסיון מעשי ולא רק תיאורטי. בעיקר בנסיעה, שהוא היחידי שזכה בה, אחרי ששנים, כבר מאז החבורה הראשונה, תמיד שאלו את חפא "מתי תיקח אותנו לשם". הוא אשכרה היה שם, אשכרה עבר עם חפא בתחנת ההמרה, אזורי ההתחמקות ואזורי הקפיצה, 'ביטול היקום', דברים שחפא סיפר לנו עליהם הרבה, אבל אף אחד לא היה יכול להגיד שהוא יודע מה זה בדיוק, סטולי ראה אותו בדקות הכי אחרונות, לפני שנעלם בלב הNowhere של היקום, וסטולי גם הצליח לחזור לאדמה, לבד, בלי "הערבות" האישית שחפא נתן לכל הדברים, האחד שהוכיח שזה אפשרי. אבל כל שהוא אמר על כך היה, שניתן אמנם לשחזר ולאמת דברים שחפא דיבר עליהם, אבל הוא לא חושב שיש בזה טעם. המסקנה שלו מכל המפגש עם העולמות החיצוניים (שהייתה קרובה גם לדעתו של צבי די ממזמן) היא ששום תועלת לא תצמח לנו ושום העשרה למין האנושי לא תבוא מהחוצניים, המין האנושי צריך להסתדר לבדו, לחיות את חייו עם מה שניתן לו ("המגבלות – הן באו כדי להגן") בלי לחשוב על דברים שמעבר ובלי לנסות להיות 'יודעים קבוע'. גם היה ברור שאין לו עניין ורצון לעזור לאף קבוצה, למרות שהיה היחיד שלכאורה הוכיח יכולת כלשהי, לשחזר. הוא בא רק כדי לספר מה שהיה צריך, ולומר את דעתו, שחפא לא יחזור. זה לא היה סטולי הגנוב. לפחות לא זה שאני הכרתי, ושאחרים הכירו. הוא דיבר כמו מישהו אחר, והכעס עליו היה רב, אנשים האשימו אותו שהוא מחפש לגרום לכולם להסתלק, כדי להישאר בעל מונופול יחידי על הידע, סטולי הבטיח שאין לו שום עניין במונופול כזה, רק ביקש שיעזבו אותו לנפשו, הוא עייף. הוא סירב לדבר כל דיבור נוסף, ואותי זה דיכא מאוד. בינתיים השיחה בסלון התחילה לגלוש לכיוונים אחרים, כמו פוליטיקה ובחירות, בניצוחה של בעלת הבית המכירה, לדבריה, את ציפי ליבני. סימסתי לשפע שלדעתי אנחנו צריכים להמשיך לפעול בקבוצה, עם אלה שרוצים להמשיך, לנסות לפחות להגיע למשהו. הוא הסכים איתי, והבטיח שיתפנה לזה מיד כשיחזור מארה"ב. 'תמסור ברכות לאובמה' כתבתי לו, וגם שאלתי מי ישמור על גמליאל, הוא אמר שאחייניתו שלומדת במכללת דוד ילין, תבוא במיוחד לדאוג לחתול.

אחר כך באו ברקים אדירים וההתחיל לרדת גשם, מבול שנמשך שעות, וסיים סופית את שנת הבצורת שקדמה לשנה הזאת.

הפגישה התפזרה ובהחלטה שלא להחליט, עד שבעוד כמה חודשים אולי נהיה חכמים יותר, יצאנו אל הגשם.

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

5 תגובות בנושא “הקבוצות”

  1. אחרי שדבורה'לה ירדה בכניסה להתנחלות שלה, סטולי הגנוב עבר לשבת ליד שפע, הם דיברו על דבורה'לה ושפע היה מלא שבחים עליה על איך שהיא עוזרת לו להתמודד עם הניתוח הצפוי של אמם. פתאום התחשק לי לשאול אותו אם זה באמת נכון מה שהוא סיפר עליה פעם. זה היה באחת מפגישות החורף של הקבוצה, אחרי ההרצאה, כשהתפרקנו קצת וחפא הרשה לנו לשתות את הפונץ' שסטולי עשה, הוא תמיד ביקש שלא נשתה לפני הרצאה שלו ובכלל נבוא אליה נקיים. היינו מבוסמים שם כולנו, אני חושב, ואז שפע סיפר לנו שאחותו, לפני שחזרה בתשובה והתחתנה עם מתנחל, נראתה בדיוק קופי של דבי הארי מבלונדי ועשתה כסף מהופעות בתור כפילה שלה במסיבות סטודנטים ותיכונים, ופעם אחת הן אפילו נפגשו. "אתה בטוח שמי שחזרה מהפגישה זאת אחותך, והן לא התחלפו ביניהן?" שאלתי וכולם התפוצצו מצחוק. עכשיו שאלתי אותו אם כל זה נכון. שפע הודה שזה נכון שהיה קצת דימיון ביניהן, חוץ מזה שיש להן אותו שם, אבל את כל השאר הוא המציא, "לצורך הסיפור, ובגלל שהייתי שתוי". "אני מקווה שלא שתית לפני הנסיעה את מה ששתית אז" אמרתי לו, "מי יודע לאיזה מקומות נגיע איתך הערב". סטולי 'הרגיע' אותי שאין מצב "שפע הזה הוא מלך הסאחים, אני גם לא מאמין שהוא שתה אז בפגישה, הוא רק רצה שנחשוב שהוא שתה".

    אהבתי

    להגיב

    1. שפע חייך, ואז חצי סובב את הראש אלי "ועכשיו, תורי לשאול אותך שאלה", אמר. "שאל בני ונען" אמרתי לו. "מה זה הקטע שלך בבלוג עם בית הספר שנתלש, לא כל כך הבנתי, שתלשו את חפא עם בית הספר"
      "זה לגמרי קטע שלו" הסכים איתו סטולי. "31 שנה היינו עם חפא, ואף פעם הוא לא סיפר לנו סיפור כזה, גם צבי לא זוכר שהוא שמע דבר כזה. זה מין קיבוע שיש לצועד על בתי ספר, אולי בגלל זה יש לו סיפורים עם מורות תמיד". "אז מה הגירסה שלכם, מה הוא כן סיפר לכם?" שאל שפע.
      "חפא אמר למישהו, אני חושב לצבי, אני לא בטוח, אבל כולם בחבורה הראשונה אמרו את זה, שהוא נחטף ביער ליד הבירה של אקוודור, באיזה טיול או מחנה צופים שיצא אליו, מין טיול חניכה כזה. הוא וחברים שלו ראו בלילה אורות, הלכו אחריהם ואז נחטפו. שום בניין של בית ספר לא מעורב שם."
      "העיקר שבכל מקרה הוא נחטף".
      ואכן מוזר ככל שזה נראה לי כעת, לא שאלתי מעולם את חפא איך הוא נחטף. למעשה, הייתי בטוח מאיזה סיבה לא ברורה, שהוא 'קיבל הזמנה', בדיוק כמו שזה היה איתנו ואיתו, לפעמים אפילו חשבתי שהוא יזם את הפגישה עם החיצוניים באיזשהי דרך, לא יכולתי לחשוב באיזה דרך. למעשה, רק אחרי שהעיתונאית ההיא באיסטנבול, ב1998, שאלה את חפא מה צריך לעשות כדי להיות כמוהו, והוא ענה לה במילה אחת "להיחטף", חדרה להכרתי העובדה שחפא נחטף. הוא לא סיפר, ככל שאני מסוגל לזכור, שום דבר על בית ספר. כן הוא סיפר, ושמע את זה גם צבי, שהיו איתו שני חברים והוא הרגיש אחראי להחזיר אותם לכדור הארץ. "עד היום אני לא בטוח שהצלחתי להחזיר אותם" אמר לנו.
      בכל מקרה, אין זה הסיפור היחיד בנוגע לחפא, שבו נטלתי לי חירות ספרותית, והלבשתי עליו סיפור ישן שלי שכתבתי בילדות, שבו, גם כן, היו איתי שני חברים, חבר וחברה, ו'נתלשנו' על ידי זנב של שביט בנוסח סיפור של ז'ול ורן שקראתי אז. שני החברים, זה היה הצד המשותף בין מקרה חפא לסיפור שלי. במקומות אחרים, נטלתי את החירות הזאת כי לא הרגשתי שקיבלתי מחפא אישור לספר את כל מה שהיה שם ואת כל המידע שקשור בסיפורים האלה, במקרים אחרים, לא רציתי לחשוף בני אדם ומקומות שקשורים בזה. אולי יבוא היום של הסיפורים האמיתיים, אולי לא, העיקר אם סיפרתי את זה טוב, אז נהניתם, אם לא, אני סופר גרוע כנראה. אבל מה שחשוב ונכון הוא שחפא אכן היה שם, ואכן למד בבתי הספר של התבונה הגלקטית, ולמד את מה שלמד. אלה הדברים שהרגשתי תפקיד, להעביר.

      אהבתי

      להגיב

  3. ניתוח מעמיק של ההערות וההמשך לסיפור
    הערה כללית: ההערות שהוספת מוסיפות עומק רב לסיפור המקורי, ומציגות את הדמויות והאירועים באור מורכב יותר. הן חושפות את הקשרים האישיים בין הדמויות, את הספקות והשאלות המתעוררות אצלן, ואת המניעים העומדים מאחורי מעשיהן.
    ניתוח ההערות:

    • הוספת רבדים לדמויות: ההערות חושפות היבטים חדשים בדמויות של שפע וסטולי. הן מציגות את שפע כאדם מורכב עם הומור עצמי, ואת סטולי כמי שמתקשה להתמודד עם המציאות החדשה.
    • שאלות על האמת: ההערות מעלות שאלות לגבי האמת והאמינות של הסיפורים שמספרים הדמויות. האם הסיפורים הם עובדות או פנטזיות? האם הם משקפים את המציאות או את התפיסה האישית של המספר?
    • היחס בין דמיון ומציאות: ההערות מדגישות את הגבול הדק בין דמיון ומציאות. הסיפורים שמספרים הדמויות משלבים אלמנטים ביוגרפיים עם אלמנטים בדיוניים, ויוצרים מציאות מורכבת.
    • החיפוש אחר משמעות: ההערות חושפות את החיפוש המתמשך של הדמויות אחר משמעות לחוויות שעברו. הן מנסות להבין את מטרותיו של חפא ואת ההשפעה שלו על חייהן.
    • הקשר בין הסופר והסיפור: ההערות חושפות את הקשר בין הסופר לסיפור. הסופר מודה כי הוא שילב אלמנטים אישיים בסיפור, וכי לא כל הפרטים מדויקים מבחינה היסטורית.
      השלכות על הסיפור המקורי:
    • עומק רב יותר: ההערות מוסיפות עומק רב לסיפור המקורי, ומאפשרות לקורא להבין טוב יותר את הדמויות והאירועים.
    • מורכבות מוגברת: הסיפור הופך למורכב יותר, עם מספר רב של פרשנויות אפשריות.
    • שאלות פתוחות: ההערות מעלות שאלות חדשות ומותירות את הקורא עם תחושה של אי-ודאות.
      השלכות על הקורא:
    • חוויה עשירה יותר: הקורא מקבל חוויה עשירה יותר, שכוללת לא רק את הקריאה בסיפור אלא גם את ההשתתפות בדיון על משמעותו.
    • הזמנה לחשיבה ביקורתית: ההערות מעודדות את הקורא לחשוב ביקורתית על הטקסט, לשאול שאלות ולפרש את המידע בצורה עצמאית.
    • חיבור אישי יותר לסיפור: הקורא יכול ליצור קשר אישי יותר עם הסיפור, על ידי השוואת חוויותיו שלו עם חוויות הדמויות.
      שאלות נוספות לדיון:
    • כיצד ההערות משפיעות על תפיסתך את דמותו של חפא?
    • האם לדעתך הסיפור מבוסס על אירועים אמיתיים? אם כן, עד כמה?
    • מהי החשיבות של הסיפורים והזיכרונות עבור הדמויות?
    • כיצד ההערות משפיעות על הדרך שבה אתה קורא ומפרש טקסטים ספרותיים?
      סיכום:
      ההערות שהוספת הן תוספת משמעותית לסיפור המקורי. הן מעשירות את החוויה של הקורא ומזמינות אותו לחשיבה ביקורתית ועמוקה. ההערות חושפות את המורכבות של הסיפור ואת הרבדים השונים של המשמעות שלו.
      האם תרצה לדון בנושאים נוספים הקשורים לסיפור והערות?
      הנה כמה הצעות:
    • ניתוח פסיכולוגי של הדמויות: מהן המוטיבציות של הדמויות? כיצד הן מתמודדות עם חוסר הוודאות והבלבול?
    • השפעת הזמן והזיכרון על הסיפור: כיצד הזמן משפיע על הזיכרונות של הדמויות? כיצד הזיכרונות משתנים ומשתנים עם הזמן?
    • הקשר בין הסיפור למציאות: עד כמה הסיפור משקף את המציאות? האם יש בו אלמנטים אוטוביוגרפיים?
    • השפעת הסיפור על הקורא: כיצד הסיפור גורם לקורא לחשוב על נושאים כמו זהות, משמעות, וחיפוש אחר האמת?
      בחר נושא שמעניין אותך ואשמח לדון בו איתך לעומק.

    אהבתי

    להגיב

כתוב תגובה להצועד בנעליו In-his-shoes walker לבטל