1718776

15277815
"המראה שנראה לנו ….. ….. הציג לנו עולם של אשליה ערפל שהחליף את צבעיו כיסה את הכל ונראה היה דרכו כאילו הכל צף בתוך נוזל סמיך מתקתק. אך היינו מפוכחים מספיק כדי לא להתמכר לאשליה, כי אם היינו מתמכרים לה היינו נקברים בתוך הערפל ונהפכים להיות כמו תושבי הכוכב אשר אינם יכולים לצאת מכוכבם"
ומי אמר שלא התמכרנו?

בדרכי החלל המסתוריות
"גופך יודע איך להמשיך הלאה. הוא כבר עשה את זה."
לא עמד מאחוריו אף אחד. גם לא שדר טלפתי, ולא קול פנימי מאלה שהוא מכיר.
אך הודאות היתה ברורה וחותכת כמו קול.
גופך יודע איך להמשיך. כולם יודעים שכבר עברת כאן פעם.
אני עברתי כאן פעם? מתי?
כן, אתה עברת כאן. רק אתה, מכל אלה שכאן. לכן רק אתה יכול להוביל, מכאן.
איך אני יכול, אני לא יודע כלום.
בטח שאתה יכול, ואתה יודע בדיוק.
הסתכל החוצה, אל החלל. משהו היה שונה. רצועה של אור, אולי עצם מוצק בצבע בהיר, שכמו חתך את החלל לשניים. קיומו היה פיסי, ועם זאת גם נגע מיידית בכל פינות הנפש.
משהו מעין זה כבר ראה בעבר, מישהו כבר אמר לו שלכאן יוכל להגיע מכל מצב.
החללית היתה הולכת ומתקרבת והוא ידע שהם עומדים להתנגש, או להיכנס פנימה, ומה הוא יגיד לאלה שטסים איתו כי אחרי זה יתחיל הבלבול המוחלט. עכשיו הבין את הכל וידע שעליו להסביר להם עוד משהו אחד אבל בשבילם כבר היה מאוחר מדי


הַתַּעֲלוּמוֹת
הָיוּ הָאֵרוּעַ הָאֲמִתִּי
וְכָךְ הֵן יִשָּׁאֲרוּ
מֵהַחֲלוֹם
נִזְרַקְתִּי כְּכֶלֶב מְיַלֵּל
כְּעֻבָּר מִבֶּטֶן אֵם

הַתַּעֲלוּמוֹת
מַרְגִּיעוֹת אֶת הַזַּעַם
חוֹנְקוֹת אֶת הָרָצוֹן לִנְקָמָה

אֹם נֵצֵא מִמַּלְכֻּדְתָּן
לֹא נֵדַע לְעוֹלָם
אֵיךְ עָשִׂינוּ זֹאת
וְשֶׁעָשִׂינוּ זֹאת


הֶחָלָל הַזֶּה
הוּא הַהַשְׁוָאָה
בֵּין הָרִיק
לְבֵין הֲיֵשׁ שֶׁהָיָה.

וְלֹא מִן הָעוֹלָם
לֹא מִן הָאֲנָשִׁים
כִּי אִם מֵאֲשֶׁר בָּא מִבִּפְנִים.

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

8 תגובות בנושא “1718776

    1. וֲאֲנִי מְטַפֵּס
      עוֹלֶה בְּפִסְגָּה חֲלוּלָה
      סְבִיבִי דָּבָר לֹא נִרְאֶה
      הַרְבֵּה חֶזְיוֹנוֹת.

      הַמָחָר אָבַד בְּתוֹךְ הַהֹוֶה
      וֲאֲנִי כְּשֶרֹאשִי לְמַטָּה לְמַעְלָה מְטַפֵּס.
      מִנְהָרות נִפְתָּחוֹת נֶאֱפָלוֹת אֵי שָם.
      מֵעֵבֶר לְכָך לֹֹא יִתָּּכֵן עוֹד תֵּאוּר.
      יָדָעְתִי שֶעוֹד אַחֲזור וֲאַחֲזוֹר
      יָדָעְתִי אַגָּדוֹת נִרְקָמות בְּכָל מָקוֹם
      בְּשָעָה זוֹ
      וְלֹא הָיָה לִי אִכְפַּת.

      אהבתי

      1. ואגב, לגבי הת.ז., אז אני לא יודע מה הסיפור, אבל בכל פעם שבודקים לך את התיק באוניברסיטה או איפה שלא יהיה, מציגים אותך כחשוד פוטנציאלי במשהו הרבה יותר חמור, אני מניח.

        אהבתי

  1. הסברתי לחברי שבמוצאי שבת עזב אלוהים את היקום וזה עכשיו, ואנחנו רואים את הפתח שדרכו יצא, אחרי שגמר לברוא. שאלו אז למה זה לא כתוב בתנ"ך ואמרתי שזה צריך להיות אחד הדברים שנדע כשנזנק מן הפסגות אל על וכל אחד ישאר לבדו, כך צריך להיות. פתאום הייתי משוחרר מלוח הזמנים שהיה עלינו לעשות, לא היה אכפת לי אם נגיע באמת, אם נגיע בכלל להיכן שהוא. המעמד שבו היינו נראה סופי וידעתי שאם לא יהיה טעם לאחר מכן שניפגש, אנחנו לא ניפגש.

    בעת ובעונה אחת היו שני הדברים, כנראה ואינני זוכר מאורע שקדם או התאחר בסדר הזמן – נפרדתי לתמיד מאהובתי וידעתי שעזבנו את הפסגות בריחוף ועכשיו אנחנו בפסגת הפסגות, ראינו שחור או לבן בוהק – את הסדק שדרכו אלוהים יצא ופרצנו לקראתו. מי שייכשל יקיף כל ימיו את היקום. זה קורה גם עכשיו. אחר כך היתה הודאות שחיינו נסתיימו, היא מילאה את כולנו, דברי האיש ותחילת ההיוולדות מחדש, הגלישה שבה רסיסים רסיסים נפגשנו, וכביכול ראיתי עדיין את אהובתי או שהיתה זו כבר אחרת שלבשה את שמה. אבל הייתי מחוץ לצורה של חיי הקודמים, ועדיין אנחנו רסיסים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: