שניים מנפלאסט

פורסם ע"יבומר ברמהפורסם בבלוגים מן המאה הקודמת, כוכבים בחוץ, ערים, פוסט אורח, ראה הוזהרת כמלך, רשת א., שירה מכל הזמניםתגים: ,

כְּשֶׁהָיִית קְטַנָּה
הָיוּ פּוֹגְשִׁים אוֹתְךָ הַרְבֵּה
עַכְשָׁו כְּבָר אֵין רוֹאִים
כַּיּוֹם כְּבָר לֹא מוֹצְאִים.

אֲנַחְנוּ שִׁכּוֹרִים
בְּפַרְבָּר אֶחָד שֶׁעַל הַזָּנָב
וְהַטֵּלֵוִיזְיָה מְשַׁדֶּרֶת אֵלֵינוּ יוֹם יוֹם
פִּרְסוֹמוֹת.

לְאָן לְאָן הָלְכָה
הַדְּמוּת שֶׁהָיְתָה עוֹבֶרֶת
כְּשֶׁעוֹד הָיוּ כָּאן שָׂדוֹת
כְּשֶׁהַדֶּרֶךְ עוֹד נָסְעָה לָאָרֶץ הַהִיא
הַקְּרוֹבָה הָרְחוֹקָה.

בְּפַרְבָּר אֶחָד שֶׁעַל הַזָּנָב
הַטֵּלֵוִיזְיָה מִתְחַכֶּכֶת בָּנוּ
יָדַיִם זוֹחֲלוֹת אֵלֵינוּ לְתוֹךְ הַמָּסָךְ
וַאֲדוֹן וְאִשְׁתּוֹ יֵלְכוּ לַמִּטָּה
וַאֲדוֹן וְאִשְׁתּוֹ יִשָּׁנוּ שֵׁנָה
וַאֲדוֹן וְאִשְׁתּוֹ יָקוּמוּ בַּבֹּקֶר
וְיִשְׁתּוּ קָפֶה.
וְיֶלֶד מוֹצִיא מִשְׂחָק מוּכָן
יֶלֶד שֶׁגָּדַל בְּתוֹךְ אָרוֹן
וּמִתַּחְתָּיו
רִצְפָּה עֲשׂוּיָה יָפֶה חָלָק
אַל תְּנַסֶּה לִשְׁאֹל אוֹתוֹ
לְאָן הָלְכָה הַדְּמוּת שֶׁהָיְתָה עוֹבֶרֶת
כְּשֶׁעוֹד הָיוּ כָּאן שָׂדוֹת.
Suburban houses illuminated at dusk with a large open wheat field and tree in the background

בְּתוֹךְ נְתִיבֵי הַסְכָּמוֹת
מְבֹסֵּס רִינְגוֹ חוּאָן טוֹבֵעַ.
הָעִיר סָגְרָה עָלָיו כְּמַלְכֹּדֶת
הָאֶפְשָׁרוּיוֹת נִלְעָסוֹת בִּידֵי הֲמוֹנֵי חֲרָקִים
מְאֻלָּפִים
מְתֻסְכָּלִים
כָּמוֹהוּ נִלְכְּדוּ בְּתוֹךְ הָעִיר

וְהַשְּׁכוּנוֹת מִתְרַבּוֹת וְרִינְגּוֹ חוּאָן גָּדֵל
וּמֵעַל רֹאשׁוֹ מְאַיֶּמֶת
עַנְנַת הַתְּבוּנָה.

לַהֲקוֹת הַחֲרָקִים שֶׁמִּחוּץ לַחוֹמָה
מַרְבּוֹת עֲדַיִן לְהַזְכִּיר שְׁמוֹ
שִׁירֵי גְּבוּרָתוֹ יָשִׁירוּ
עֵת יִתְכַּנְּסוּ סְבִיב מְדוּרוֹתֵיהֶן
אֲבָל גַּם הֵן דּוֹחֲקוֹת לְהִכָּנֵס
אֶל הָעִיר שֶׁלָּעֲגוּ לָהּ
וּבוֹנוֹת לָהֶן עָרִים מִחוּץ לָהּ
בְּצַלְמָהּ כִּדְמוּתָהּ.
Man crouching on a rooftop in a dense urban area surrounded by flying insects.

פורסם על ידי בומר ברמה

משגיח על הצועד .שומר על הגחלת אני לא שונא ישראל. ישראל שונאת אני. הרעיון של ריבוי ושימור המין האדמי בכדוה"א הוא אוברייטד, במיוחד בישראל להיות יהודי זה להיות שמאלני לא פריבילג ולא מדורג

26 תגובות בנושא “שניים מנפלאסט”

      3. הזכרת לי משהו: לפעמים אני והילד שלי בן השלוש משחקים משחק אסוציאציות. אנחנו קוראים לזה "מה הקשר". יום אחד הוא בא אלי ואומר לי: "אמא, אני והגור משחקים "מה הקשר". אני אומר לו מיאו ואז הוא אומר לי מיאו". אכן, משחק אסוציאציות עם חתול.

        אהבתי

      9. ראיתי את זה איפושהו. כתבתי אפילו תגובה בבלוג של היריב. http://israblog.nana.co.il/comments.asp?blog=4978490&user=349#04

        לא בטוחה שאני מבינה את כל המשמעויות של זה. נשמע כמו העברת מרכז הכובד לכבדים ממילא. משהו כזה. מרגישה קצת כמו היהודים שמחליפים להם את הנציב בארץ.

        מה אתה אומר על זה?

        אהבתי

      10. בדיוק שלחתי לו דמי מינוי לחידוש הפרו.
        ימים יגידו אם זה טוב, רע, או שלא נרגיש בזה בכלל. אני חושש שמכונת הכסף של הכבדים עלולה להקשות כאן את החיים על אלה שעוד מחפשים את ההנאה שבכתיבה הבלוגית. הם אומרים שבעתיד יתוגמלו בלוגרים. מצד אחד למה לא, ומצד שני הקריטריונים לפיהם יתוגמלו, ביחד עם שאר שינויים, עלולים להרוס את המקום הזה.

        אהבתי

      13. סתם שטות.

        אקס-אקסטרימיסטית (האתר שלי) , 19:27 3/10/2006:
        יש רחש בחש "הוא מכר אותנו, הוא מכר אותנו!"
        אפשר לחשוב שאנחנו חבורה של בחורות שנחטפו מאוקראינה. נו באמת.

        בשעה טובה.

        אהבתי

      14. איפה כתבת את זה? כי את בלוג החדשות שלו הוא לא עידכן החודש.
        מי שעקב, היה מן הסתם יכול למצוא בזה אותות מקדימים (טוב, כולה 3 ימים החודש הזה, אבל את הבלוג הוא הפסיק לעדכן כמה ימים לפני סוף החודש…)

        אהבתי

  2. לא הבנתי את הסוף – "קול קורא לנדודים השיבה הביתה אבל אני חוזר אל הבית שלי".
     
    אבל עד "קשבים אחרים" מאוד התחברתי.

    אהבתי

    Reply

    1. זה משהו שמאד קשור ספציפית בסיפור.
      אבל יש בית שהוא הנדודים, על פי הקול הקורא, ויש בית שהוא הבית של האני הדובר, קרוב לרחוב שאליו נכנסת בלילה רוח קרירה.

      אהבתי

      Reply

  5. כמו ליה גם אני הבחנתי בכפל המשמעות של הבית והנדודים, אבל דווקא בולטת בשיר הקבלה של הכאן על פני ה-שם.

    אהבתי

    Reply

כתיבת תגובה